למה ישראל צריכה את חוק העמותות

לנוכח היקף החתרנות של ממשלות אירופה בתוככי הדמוקרטיה הישראלית, חוק העמותות הוא הכרח הישרדותי

בשביל מי הוא עובד? יריב אופנהיימר. צילום מסך

חוק העמותות אושר היום בוועדת השרים לחקיקה. במאמר המערכת של עיתון 'הארץ' נכתב הבוקר כי תכליתו האמיתית היא לבצע שיימינג לארגוני השמאל הקיצוני הפועלים במימון ובשירות ממשלות זרות. כותב המאמר מן הסתם לא התכוון לכך, אולם למעשה יש בכך הודאה של עיתון 'הארץ' כי פעילות ארגוני השמאל בשירות ובמימון ממשלות זרות, היא אכן דבר שיש להתבייש בו.

היקפה של החתרנות המדינית הזרה הגיעה בשנים האחרונות לממדים בלתי נתפסים ובלתי נסבלים מבחינה דמוקרטית. על-פי דו"ח תנועת 'אם תרצו', בין השנים 2015-2012 הגיעו סכומי המימון שמקבלים ארגוני השמאל הקיצוני מממשלות אירופיות זרות למעל 120 מיליון שקלים. מי שמעוניין להבין כיצד נחטפה מפלגת 'העבודה' על-ידי אנשי 'שוברים שתיקה' ו'בצלם', צריך לתת את דעתו לעוצמה הבלתי פרופורציונלית שמעניק המימון הממשלתי הנרחב למיעוט זניח וקיצוני בשולי השמאל.

חתרנות אנטי-דמוקרטית

ביחסים בין מדינות מקובל שעיסוק של מדינה אחת בנעשה אצל חברתה נעשה באמצעים דיפלומטיים. ישראל הפכה לאחת המדינות היחידות בעולם שמאפשרת לידידותיה לתחוב אל בין קרביה את זרועותיהן ולהפוך בהן ככל העולה על רוחן. מדינות אירופה הבינו מזמן שבמקום לצאת בהצהרות נגד מדיניות צה"ל, עדיף לממן עמותה ישראלית שתפיק דו"חות שיאשימו את ישראל בביצוע פשעי מלחמה. ממשלת ישראל מחליטה על הריסת בית של מחבל? שוויץ, שבדיה, הולנד, דנמרק וספרד מעבירות כסף ל'וועד נגד הריסת בתים'. ישראל נלחמת בטרור? ממשלות אנגליה, הולנד, גרמניה ואירלנד משלמות כסף ל'יש דין' כדי שיעתרו לבג"צ ויגבילו את פעולות צה"ל מבית, ול'שוברים שתיקה' כדי להכפיש את צה"ל בחו"ל ולהגביל את חופש הפעולה של ישראל מחוץ.

כך, במקום לקבל תועמלן אירופאי מעונב וחסר אמינות, מקבלות ממשלות אירופה אלפי ישראלים שמכפישים את ישראל בעולם, ומקבלים בתמורה משכורות נאות והזמנות לכנסים אנטי-ישראלים בחו"ל. זו לא דמוקרטיה. זו חתרנות מדינית.

בדמוקרטיה זכותם של ארגונים לקדם את עמדותיהם, קיצוניות ככל שיהיו. מה שאינו לגיטימי הוא רמיסת הדמוקרטיה עצמה ורמיסת ריבונותה של ישראל על-ידי מדינות זרות, תוך שימוש באותם ארגונים. תארו לעצמכם שישראל הייתה תומכת בארגונים ספרדיים הקוראים לעצמאותו של חבל הבאסקים על חלק משטח ספרד, או לבידודה של ספרד בזירה הבינלאומית. דמיינו תרחיש שבו ממשלת ישראל הייתה מעבירה כספים לארגונים איריים שרודפים בכירים בריטים ברחבי העולם. הדבר היה מוביל לסערה דיפלומטית אדירה ולאיום של ספרד ובריטניה בהחזרת שגריריהן לארצם, עד לפרסום התנצלות רשמית על התערבותה הלא לגיטימית של ישראל בענייניהן הפנימיים. אין מקבילה עולמית לכך שמדינות המחזיקות לכאורה בקשרי ידידות, מקיימות מערכת יחסים מעוותת כמו במקרה של ישראל ומדינות אירופה.

 הפגנת שמאל רדיקלי. צילום: פלאש90 גילי יערי
הפגנת שמאל רדיקלי. צילום: פלאש90 גילי יערי

רמיסת הריבונות הישראלית

המשטר הדמוקרטי מבוסס על עיקרון יסודי: אזרחי המדינה הם בעלי הסמכות והזכות לעצב את פני מדינתם ולהכריע בינם לבין עצמם באשר להחלטות פוליטיות המתקבלות בארצם. האזרחות מעניקה לאזרחי המדינה את הזכות להשתתף בבחירת השלטון ובאמצעותה בתהליכי קבלת ההחלטות. צדה השני של הזכות לקחת חלק בהכרעות הפוליטיות היא התחייבותו של האזרח לקבל את ההכרעות המתקבלות באופן דמוקרטי, גם אם יהיו בניגוד לדעתו וגם אם ימצא עצמו במיעוט. אנשי ימין הולכים להצביע ומקבלים עליהם את דין הבוחר במידה והימין ינצח, וכן במידה והשמאל ינצח. ולהיפך. המשוואה הדמוקרטית פשוטה. האזרח מקבל הן את הסיכוי שעמדתו תזכה לרוב, והן את הסיכון שעמדתו תהיה במיעוט והמחנה הפוליטי היריב ינהיג את מדינתו עד לבחירות הבאות.

אזרחי המדינה הדמוקרטית מקבלים את כללי המשחק הללו בין היתר כי הם יודעים שהם חלים על כל אזרחי המדינה ועל כל המחנות הפוליטיים בצורה שוויונית. מכיוון שקולו של כל אזרח שווה לקולם של יתר האזרחים, ומכיוון שעקרונות חופש הביטוי וחופש ההתאגדות חלים בצורה שוויונית על כלל האזרחים, אנו מקבלים את דין הבוחר ונושאים יחד בסיכויים שמדיניות הממשלה הנבחרת תתברר כטובה ונכונה, והן בסיכונים שמדיניות הממשלה תתברר כשגויה ומסוכנת.

כימני אני מוכן לקבל את דין הבוחר ולהשלים עם תוצאותיה ההרסניות של מדיניות ממשלת שמאל, דוגמת הסכמי אוסלו שעלו בחיי 1,500 ישראלים, בין היתר מכיוון שאני יודע שאנשי השמאל מוכנים לקבל עליהם את דין הבוחר ולהשלים עם תוצאות המדיניות של ממשלת ימין הנתפסות בעיניהם כהרסניות. אנו יושבים יחדיו באותה סירה, מקבלים הכרעות על-פי אותם כללים, ומקבלים על עצמנו את הברכות והקללות שיפלו עלינו בהתאם לטיב הכרעותינו כקבוצה.

הסיבה היסודית לכך שהמימון הממשלתי הנרחב שמעניקות ממשלות אירופיות זרות לארגוני השמאל הקיצוני הינו פסול מבחינה דמוקרטית פשוטה: אזרחי שבדיה, גרמניה, פינלנד או נורבגיה לא יישאו בהשלכות המדיניות שתתקבל במידה ואותם ארגונים קיצוניים יצליחו לכפות את עמדתם. מי שיתפוצץ באוטובוסים במידה ו'שלום עכשיו', 'בצלם' ו'יוזמת ז'נבה' יצליחו לכפות על החברה הישראלית את עמדת שולחיהן האירופים לא יהיו אזרחי גרמניה, שבדיה או בלגיה. מי שיסכנו את חייהם עם ידיים קשורות מאחורי הגב בעקבות פעילות 'שוברים שתיקה' ו'עדאלה' לא יהיו צעירים  דנים, אוסטרים או אירים, אלא צעירים ישראלים.

כאשר ארגוני השמאל הקיצוני פועלים בשירות ובמימון ממשלות זרות הם שומטים את הקרקע מתחת להסכמה הדמוקרטית לפיה אנו כאזרחים מעצבים את עתידנו יחדיו ומעבירים חלק מהיכולת לעצב את עתידה של ישראל לידי אזרחי מדינות זרות.

לוחצת על ישראל באמצעים דיפלומטיים מוכרים ומתקצבת ארגונים רדיקליים פנים ישראלים. שרת החוץ לשעבר של האיחוד האירופי אשטון. צילום: פלאש90
לוחצת על ישראל באמצעים דיפלומטיים מוכרים ומתקצבת ארגונים פנים ישראלים. שרת החוץ לשעבר של האיחוד האירופי אשטון. צילום: פלאש90

ההבדל בין תרומות פרטיות למימון מממשלות זרות

בניסיון להכשיר את המימון הנרחב שארגוני השמאל מקבלים מממשלות אירופיות מבקשים בשמאל לייצר סימטריה מדומה בין תרומות מממשלות זרות לתרומות מחו"ל, שמקורן בתורמים וקרנות פרטיות. מדובר במניפולציה תעמולתית שהשמאל עצמו יודע שהיא חסרת בסיס.

ראשית, מדינות נהנות מיכולות כספיות גדולות פי כמה וכמה גם מגדולי המיליארדרים. מאות מיליוני השקלים שמקבלים ארגוני השמאל הקיצוני הם הסיבה לכך שישנם עשרות ומאות ארגוני שמאל, קיצוניים יותר או פחות, לעומת מספר זעום של ארגוני ימין שניתן למנותם בשתי כפות ידיים. זהו עיוות אנטי-דמוקרטי המעניק למיעוט רדיקלי המייצג אחוזים בודדים מהציבור, השפעה, כוח ויכולות ייצוג וארגון גדולים פי כמה וכמה מאשר לכלל הציבור.

שנית, הזירה הבינלאומית, כמו הפוליטיקה הפנימית, בנויה על הדדיות ושוויוניות. מדינות מכבדות זו את ריבונותה של זו ומנהלות מגעים מול מדינות הנהנות מריבונות על שטחן ומבלעדיות בייצוג מדינותיהן כלפי חוץ. לפני כשלוש שנים זעקו כותרות העיתונים בארץ ובארה"ב על התערבותו הפסולה כביכול של בנימין נתניהו בפוליטיקה האמריקנית, וזאת בשל תמיכתו המרומזת עד מאוד, אם בכלל, של נתניהו, במועמד הרפובליקני מיט רומני. כל אותם דמוקרטים דגולים שמגדפים כעת את חוק העמותות בטענה כי אינו דמוקרטי, טענו כי נתניהו מתערב באופן פסול בענייניה הפנימיים של ארה"ב. ובכן, נתניהו או ממשלת ישראל לא העבירו ולו שקל אחד לארגונים רפובליקניים. יתרה מכך, לא ניתן אפילו למצוא משפט אחד שבו נתניהו מביע בקולו תמיכה במי מהצדדים הפוליטיים בארה"ב. אם עמדה מרומזת, מבלי להעביר ולו שקל, היא התערבות פסולה בעניינים פנימיים של דמוקרטיה אחרת, כיצד ניתן להצדיק העברה של מאות מיליוני שקלים מממשלות אירופיות לאגף רדיקלי בשולי השמאל הישראלי?

זוהי כאמור מניפולציה שקופה. השמאל הישראלי מבין היטב שמדינה דמוקרטית לא אמורה להתערב בענייניה הפנימיים של דמוקרטיה אחרת, והביקורת שהופנתה כלפי נתניהו בהקשר הזה מוכיחה זאת. אולם השמאל מיתמם מכיוון שהוא נהנה מהשלל ומכיוון שהוא אינו רואה עצמו מחויב לכללי המשחק הדמוקרטיים. זוהי דוגמה נוספת לכך שהשמאל הישראלי ויתר על הניסיון לשכנע את הציבור הישראלי, והוא מעדיף לנסות לכפות על ישראל את עמדותיו באמצעות השילוב שבין לחץ בינלאומי מבחוץ, ודה-מוראליזציה מבית.

ממשלות אירופה, מצדן, מסתייעות בארגוני השמאל הישראלי לשם קידום האינטרסים שלהן ומקבלות תמורה כפולה לכספן: ראשית, הן נהנות מהאפשרות לעתור לבית המשפט הישראלי ולהצר את צעדיה של ממשלת ישראל מבית באמצעות עשרות ארגונים ישראלים הנהנים מאוזן קשובה בבית המשפט בעל האוריינטציה השמאלנית. שנית, אין דרך יעילה יותר לפגוע בתדמיתה של ישראל ולבודד את ישראל מאשר לגרום למאות ישראלים להשמיץ את ישראל בזירה הבינלאומית.

העובדה שמדינות אירופה מרשות לעצמן לנהוג כלפינו בצורה שלא היו מעזות לנהוג האחת כלפי השנייה, נובעת מחולשתה של ישראל בזירה הבינלאומית ומאובדן הבושה של ארגוני השמאל הקיצוני.

ההבדל השלישי שבין תרומות מצד אנשים פרטיים לתרומות מממשלות זרות נוגע לאופייה הייחודי של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי כולו ולא רק כמדינתם של אזרחי ישראל הנוכחיים. הניסיון התעמולתי של השמאל לייצר סימטריה בין תרומות מצד ממשלות עוינות (דוגמת שבדיה, ששרת החוץ שלה האשימה כי ישראל מחסלת מחבלים ללא משפט) לתרומות מצד אנשים פרטיים מרחבי העולם, היא עזות מצח אנטי-ציונית הסותרת את עיקרון הערבות ההדדית ואת אחדותו של העם היהודי.

מדינת ישראל היא ביתם של יהודים מברוקלין לא פחות מאשר של ציפי לבני, ועתידם של יהודי התפוצות קשור קשר הדוק לעתידה של מדינת ישראל, בניגוד לעתידם של אזרחי גרמניה, אוסטריה, שבדיה או דנמרק. בניסיונה להשוות בין החתרנות המדינית הפסולה לתרומותיהם של יהודים מעבר לים, הוכיחה ציפי לבני כי לא רק ששכחה את עיקרון הערבות ההדדית ואת אחדות העם היהודי, אלא הפגינה גם בורות משוועות בעובדות; שכן ארגוני השמאל נהנים מתרומות גבוהות יותר מאשר הימין גם מצד תורמים פרטיים – ע"ע תקציב הקרן החדשה בלבד העומד על למעלה מ-35 מיליון דולרים בשנה, רובם המכריע מצד יהודים מהשמאל האמריקני.

נלחמים נגד זכותם של אזרחי ישראל לדעת את מי הם משרתים. פעילי שמאל מול ביתה של שרת המשפטים שקד. צילום: פלאש90
נלחמים נגד זכותם של אזרחי ישראל לדעת את מי הם משרתים. פעילי שמאל מול ביתה של שרת המשפטים שקד. צילום: פלאש90

מעט מדי, מאוחד מדי, ועדיין חשוב

מזה חמש שנים שקואליציות הימין מתקשות להעביר בכנסת את חוק העמותות, שנועד להתמודד עם תופעת החתרנות המדינית הזרה. הצעת חוק העמותות שאושרה היום בוועדת השרים לחקיקה היא פחות מהמינימום הנדרש להתמודד עם היקפה העצום של התופעה ועם הנזקים שהיא גורמת לישראל. יחד עם זאת, מדובר בצעד ראשון להתמודדות עם רמיסת הדמוקרטיה הישראלית.

כל מי שמכיר את המתרחש בוועדות הכנסת מכיר את מצעד הדוברים האינסופי שמעמידים ארגוני השמאל, לעומת נוכחותם הזניחה עד אפסית של נציגות מקבילה מימין. המימון הנרחב שמקבלים ארגוני השמאל ממדינות אירופה, והמגוון הרחב של הארגונים הפועלים בשמות שונים ובאסטרטגיות שונות, מאפשרים לשמאל לייצר מצג שווא כאילו הם פועלים ומייצגים את החברה האזרחית בישראל. מצג השווא הזה משפיע לא רק על דעת הקהל העולמית, אלא גם על דעת הקהל הישראלית ועל מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה.

מעתה, לכל הפחות, ידעו חברי הכנסת כי הדוברים הרבים המייצגים את שורת ארגוני השמאל, פועלים למעשה בשירות ובמימון ממשלות זרות ולא מטעם החברה האזרחית הישראלית. יתרה מכך, הדיון הציבורי הנערך בשנים האחרונות בנושא חוק העמותות מציף לדעת הקהל את העובדה שארגוני השמאל בארץ פועלים כשתולים של מדינות זרות, ולמען האינטרסים שלהן, ולא כנציגים אותנטיים של החברה הישראלית.

די לראות את התגייסות ארגוני ופעילי השמאל כנגד הצעת החוק שאושרה היום בוועדת השרים לחקיקה על מנת להבין כיצד יכול השמאל להפוך אפילו הצעת חוק הצהרתית וחסרת שיניים לאיום על שלמות הקואליציה. די לראות את תגובתם המהוססת והכנועה של אנשי מפלגת 'כולנו' להצעת החוק על מנת להבין את היקף ההשפעה שמאפשר המימון הממשלתי הזר על סיעה מרכזית בקואליציית מרכז-ימין. החוק להגברת שקיפות העמותות שאושר היום בוועדת השרים לחקיקה הוא צעד חיובי ראשון בכיוון הנכון, אך לא יהיה בו די להתמודד עם תופעת החתרנות המדינית הזרה. בעתיד, ידרשו הממשלות הבאות להטיל מגבלות אפקטיביות על יכולתן של ממשלות זרות להפעיל סוכני השפעה בתוככי הדמוקרטיה הישראלית.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

19 תגובות למאמר

  1. הצעת החוק הנוכחית היא דוגמא נהדרת למעט מדי, חלש מדי ומאוחר מדי.
    אשראי המאמין שאם הם יאלצו לענוד תג ומיוחד בהגיעם לכנסת – הם ישקלו לבצע הסבה מקצועית
    לו ממשלה כלשהי הייתה מוכנה לתת לי מיליונים, הייתי מוכנה להסתובב בכנסת
    גם בתחפושת ליצן עם אוזני חמור

    אני תוהה האם פנייה לאזרחי המדינות 'התורמות', בנוסח דעו איך ממשלותיכם מבזבזות את כספי המיסים שלכם, לא הייתה יותר אפקטיבית. צריך רק כמה דוברי שפות אירופאיות שיהיו מוכנים להפציץ בטוקבקים / מכתבים את האתרים וכלי התקשורת הפופולריים במדינות התורמות

    1. אולי כדאי שתבדקי את חברי הכנסת שמקבלים מימון גדול מגורמים עלומים בחו"ל – ובראשם בנימין נתניהו ונפתלי בנט – בואו נוציא חוק שנאסר עליהם לעשות זאת וננקה את המערכת באופן סופי מאינטרסים זרים

    2. יש הבדל מהותי בין קבלת כספים ממשלות וארגוני חרם לבין קבלת כספים מתורמים פרטיים. לשמאל נוח להיתמם ולהעמיד פנים שאין הבדל. בכל מקרה – כל מי שמקבל תרומה חייב לפרסם את זהות התורמים וגובה התרומות. ניתן לציבור המצביעים הדמוקרטי לשפוט

  2. ובכל זאת, למה לא לחשוף את התורמים הפרטיים? מה יהיה רע שנידע גם משמאל וגם מימין?

  3. למיטב ידיעתי זה לא רק לעמותות השמאל אלא גם לתרומות מהימין ….לימין פשוט אין יותר מידי עמותות כי הוא שולט על ידי שלטון העם ולא על ידי עמותות ….ככה שאין ספק שהנפגעים העיקריים זה עמותות השמאל

  4. איפה משרד החוץ? אין לו מה לאמר?
    אולי כדאי להקדיש סכום קטן (יחסית), נאמר כמה מיליוני אירו, ולתרום אותו לאגודות לאומניות באסקיות וקטלוניות בספרד, אגודות בדלניות פלמיות בבלגיה, לליגה הצפונית של אומברטו בוסי באיטליה וכדומה.
    אולי זה יעורר אצל האירופים מחשבות מסוימות, או לםחות ייצור מאזן אימה.

  5. הכותב מקדיש 99.9 אחוז ממאמרו לפעילות ממומנת. השאלה מה יעשה אם אותם אנשים יחליטו לפעול בהתנדבות לא מתוגמלת-כספית. השורה האחרונה בלבד מציינת "מגבלות אפקטיביות על יכולתן של ממשלות זרות להפעיל סוכני השפעה בתוככי הדמוקרטיה הישראלית" אך הכותב אינו מציע כל רעיון לכך

    1. ללא תקציב זר, עמותות השמאל יקרסו. עם כל הכבוד למוסר המדהים של השמאל, ושאיפות הצדק שאין להן גבול, עדיין מדובר בעיקר באשכנזים, בני עשירים, המטיילים ומבקרים בחו"ל מספר פעמים בשנה, אוכלים גורמה, וצורכים תרבות יקרה מאוד. הצביעות שם זועקת לשמיים.

    2. אם יעשו פעילות זאת בהתנדבות זאת תהייה פעולה לגיטימית לחלוטין.
      מה שקורה עכשיו זה מצב שממשלה זרה משלמת להם את המשכורת ומטבע הדברים הם צריכים לספק את הסחורה, אם לא יספקו את הסחורה יפסק המימון. כלומר מדובר יחסי עובד מעביד רגילים.

  6. למה יש חתרנות?
    כי המדינה תקועה,חבל!!!
    איפה הצעקה של הדור הצעיר,מה לא אכפת לכם

  7. ומה עם חברי כנסת שמקבלים ה מ ו ן כסף מגורמים בחו"ל – למה זה בסדר???
    יש להוציא חוק גם נגדם – ואז לא יהיו אינטרסים זרים בכלל במערכת הפוליטית
    לך על זה

  8. אני לא מבין למה לכתחילה המידע על מימון העמותות לא זמין. אם מדובר בעמותה שיש לה עיסוק פוליטי כלשהוא, צריכים להציג דוח שנתי מפורט עם כל מקורות ההכנסה, בין אם מדובר בגוף מדינתי או פרטי. בין אם זה אחוז אחד או 99. הציבור צריך לדעת. מה יש להסתיר כאן?!

    הבעיה היסודית של הימין היא שהוא מסריח משחיתות. בעיות פליליות של הפוליטיקאים מימין גורמות להם שלא לגעת בכוח המופרז של היועץ המשפטי ובית המשפט. קשרי ועדים-שלטון בימין מובילים לכך שגם היום ההסתדרות שולטת ביד רמה, למרות שהציבור שונא אותה שנאת מוות. תרומות מפוקפקות לימין מביאות לחוק החד צדדי הזה ללא הצדקה, ובסוף יידחה בבג"ץ, ונישאר עם BDS ישראלי.

  9. התשובה שלך לגבי ההבדל בין תרומות ממשלתיות לתרומות פרטיות היא חלקית.
    אמרת שלממשלות יש יותר כסף ויותר השפעה, שמדינות לא אמורות להתערב באופן חתרני בענייני מדינה אחרת, ושהמתרחש במדינת ישראל הוא גם עניינם של יהודי חו"ל.
    אבל זה לא מסביר למה לא לתייג נציגים של עמותות ימניות שמקבלות סיוע מארגונים נוצריים בינלאומיים. יש להם הרבה כסף, הרבה השפעה, הם מתערבים בענייני מדינת ישראל דרך הארגונים שהם מסייעים להם, והם אינם יהודים, לכן אנחנו לא אמורים לקבל אותם כשותפים טבעיים למפעל הציוני (גם אם אנחנו שמחים על תמיכתם)

  10. "מדינה דמוקרטית לא אמורה להתערב בענייניה הפנימיים של דמוקרטיה אחרת1
    נכון מאוד. רק שהשליטהבפלסטינים אינה עניין פנימי אלא עניין בין ישראל לישות שמחוץ לישראל.
    שליטה שאגב גם מנוגדת לעקרון הדמוקרטי הבסיסי ביותר שהוא הסכמת רוב הנשלטים.
    ולפי העקרון שלא מתירים לקבל תרומות ממי שלא נושא בתוצאות המדיניות שהוא מבקש לקדם, צריך לפסול גם תורמים זרים לימין.
    והטענה שמדינות תורמות יותר מפרטים גם היא לא נכונה, עובדתית.

    1. ההתקפה הצבאית הנשנית של מדינות ערב (ובכללן הפלסטינים) על
      ישראל מנוגדת גם היא לעקרונות הדמוקרטיה ולחוק הבינלאומי
      האם התרעת על כך? זאת ועוד, השליטה הישראלית באויב הערבי אינה הגורם המפריד בינם לבין דמוקרטיה. ולראיה, סירוב מנהיגיהם לערוך בחירות…
      שנית, כיצד הגעת למסקנה שמדינות תורמות פחות מפרטים? האם אתה מתייחס לכלל התרומות בעולם, או לנושאים פוליטיים?

  11. מדינת ישראל בצעד חכם יכולה בקול תרועה לממן פעילות אנטי מדינתית (כמובן כנגד מדינה המממנת פעילות דומה נגדנו) והכל במוצהר ולהמתין מס' שניות לזעקת השבר מאותה מדינה / איומים וכדומה ולחשוף את הצביעות האנטישמית של אותה מדינה .

  12. אתר בעל זיקה ימנית ברורה מסביר למה חוק שתפור להצרת פעולותיהן של עמותות שמאליות הוא חוק צודק. אם הייתה "מידה" של הגינות בחוק הזה אז היו מנסחים אותו בצורה יותר כוללנית, אבל כשהימין בשלטון הוא סוחט את הלימון בכל כוחו. כבר נאמר יותר מפעם אחת כי גם ידידי ישראל גדולים מתריעים על כך שהחוק נתפס כחוק לא דמוקרטי