מוות, כליאה ממושכת ועינויים: גורלם המר של סוחרי קרקעות פלסטינים

הרשות הפלסטינית אינה מוציאה להורג סוחרי קרקעות? שיחות עם אנשי שטח העוסקים בנושא מציירות תמונה אחרת לגמרי.

Palestinians attend a rally celebrating the planned signing of a reconciliation agreement between Fatah and Hamas, in Gaza City, May 04, 2011. Photo by Mohammed Othman/FLASh90 *** Local Caption *** ??"? ??? ??????? ????

לפני כארבע שנים צנח אדם מחלון הקומה השלישית של בניין בית המעצר שברמאללה, ומצא את מותו. ברשות הפלסטינית טענו כי מדובר בהתאבדות. אך גורמים המעורים היטב בנעשה בשטח משוכנעים כי האמת שונה: הוא הושלך בכוונה תחילה. אותו פלסטיני לא רצח, לא גנב ולא שדד אף אחד. פשעו היה סחר בקרקעות עם יהודים.

בתחקיר 'עובדה' שפורסם ביום חמישי האחרון תועדו פעילי ארגוני 'תעאיוש' ו'בצלם' מסגירים לכאורה מוכרי קרקעות פלסטינים לידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. אחד מהם, עזרא נאווי, הסביר כי הרשות "תופסת אותם והורגת אותם" ואף התרברב בחלקו בכך. מאז, ארגוני זכויות האדם כמרקחה. לצד רבים המצדיקים את המעשים, כפי שנחשף ב'מידה', ישנם רבים המבקשים לערער על אמינות הממצאים.

אחת הטענות החוזרות בהקשר זה היא הטענה כי מאז שנת 2005 הרשות הפלסטינית לא מוציאה לפועל גזרי דין של הוצאה להורג. "בתי משפט ברשות גוזרים מדי פעם גזר דין מוות", מסביר חגי מטר באתר 'שיחה מקומית', "אבל מדיניות אבו מאזן היא לא לחתום על צווי ההוצאה להורג, ולכן אף אחד בפועל לא הוצא להורג מזה עשור". הטור, שהפך בינתיים לכתב ההגנה של השמאל, צוטט גם אצל עמירה הס ב'הארץ' ובמקומות נוספים. המקור לנתונים שמטר מציין במאמרו, אגב, הוא אתר 'בצלם'.

יתכן שכך הדבר מבחינה משפטית, אך המציאות בשטח מספרת סיפור אחר לגמרי. כפי שנראה מיד, האמת המלאה חמורה הרבה יותר: הרשות הפלסטינית אמנם לא מוציאה להורג באופן רשמי, אך היא גורמת למות רבים באמצעים עקיפים. גם מי שלא מחוסל, נידון לשנות מאסר ארוכות ולא קצובות בהן הוא נתון לחקירות בעינויים, השפלות ואלימות קשה בבית הכלא.

"נורה שבע פעמים בראשו"

כאמור, האירוע שבו הושלך אדם אל מותו התרחש בשנת 2012. מעבר לכך, לאורך השנים היו עוד קורבנות רבים.

השיחה שקיימנו עם כמה פעילי שטח הייתה קשה לעיכול. הללו עוסקים בצדדים שונים של עסקאות מקרקעין ביהודה ושומרון, ומספרים על מציאות אכזרית. הם נחשפים ברמה היומיומית לפשעי הרשות הפלסטינית, ומכירים אותה מקרוב; בין השאר, הם נפגשו באופן אישי עם פלסטינים חפים מפשע ש"זכו" בטיפול מיוחד של הרשות למי שמוכר קרקעות ליהודים. כל המקורות לכתבה זו ביקשו לשמור על עילום שם. ודאי תוכלו להבין מדוע.

כמו המקרה בו פתחנו, כמה מהם חוזרים על אותו תיאור בצורות שונות: אסירים מקפחים את חייהם בכלא של הרשות בצורות שונות ומשונות. בחלק מן המקרים מדובר באסירים שנרצחו על-ידי שותפיהם לתא: "שלטונות הכלא מכניסים אותם לתאים עם רוצחים מועדים, וכולם יודעים מה הולך לקרות שם", מספר לנו מקור. " לפעמים, בכמה מקרים הידועים לי, נרצחו כך אנשים בכלא יריחו".

אך לפעמים אפילו לא צריך להגיע לכלא כדי לפגוש את המוות. כך למשל במקרה של מוחמד אבו אל-הוואה שמכר נכס לעמותת אלעד – ונרצח ביריחו ברחוב בשנת 2006. אחד מן המקורות מספר לנו שהוא התגורר ביריחו, ושילם דמי שתיקה לגורמים באזור. לאחר תקופה מסויימת קיומו התגלה, דמי השתיקה התייקרו וכאשר הוא לא עמד בתשלומים, "מגיניו" ירו בו. כתבה שפורסמה בזמנו באתר 'הארץ' מתארת כי ארגון הפת"ח לקח על כך אחריות באופן רשמי:

מוחמד אבו אל-האווה, בן 40 ואב לשמונה תושב שכונת א-טור במזרח ירושלים, נרצח אתמול ביריות ביריחו. קרובי משפחתו סיפרו כי מכוניתו של אבו אל-האווה הוצתה כשגופתו בתוכה, לאחר שנורה שבע פעמים בראשו. המשטרה הפלשתינית העבירה את הגופה ואת הרכב לידי משטרת ישראל, ששלחה את גופתו לבדיקה במכון הפתולוגי באבו כביר.

במשטרה העריכו כי אבו אל האווה נרצח כנקמה על רקע מכירת בית ליהודים במזרח ירושלים. ארגון הפתח לקח אחריות על הרצח. המכונית נרכשה לפני ארבעה ימים על יד אבו אל-האווה, ככל הנראה בכסף שהרוויח ממכירת הבית.

זה קרה שנה אחרי ה"מדיניות החדשה" של הרשות הפלסטינית, אותה עמירה הס ו'בצלם' אוהבים לצטט. אולי הם היו חושבים אחרת, אם היו קוראים 'הארץ'.

זובור
העונש ברור; נאווי בתחקיר עובדה. צילומסך

"האנשים האלה יודעים את כל מה שאני תיארתי לך", אומר אחד המקורות בהתייחס לטענות משמאל, "והם בכוונה מסתירים את זה מהציבור".

באשר לסוחרים הפלסטינים, מספר גורם אחר העוסק ברכישת קרקעות מפלסטינים ביהודה ושומרון: "אני רואה את הפחד בעיניים שלהם. זהו פחד קמאי. בסיסי. ויש לכך סיבה טובה". החשש להלכד על-ידי מנגנוני הרשות מלווה כל עסקה כזו, והוא מרחף מעל העסקה לאורך כל הדרך. "הסיכוי להציל אדם שנעצר על-ידי מנגנוני הרשות הוא נמוך מאוד" מספר גורם אחר מהתחום. "החקירות הן מאוד אלימות. יש לחץ פיזי. מכות פיזיות קשות. אני מכיר אנשים שחטפו מכות בגוף, ואדם שנשברה לו הלסת והתנתקה מהפנים. הוא היה תפור 4 חודשים עד שזה התאחה. תולים אותם הפוך, מכבים עליהם סיגריות ומשפילים אותם מאוד".

לאחר החקירה מתקיים משפט, ומי שנמצא אשם במכירת קרקע ליהודים או בקשר למכירה כזו נגזר דינו בדרך כלל לעונש מוות, הממתין לאישור בחתימתו של יו"ר הרשות מחמוד עבאס. אמנם, כאמור, מאז שנת 2005 הוא לא חותם על הצווים הללו. אך בניגוד לנסיונות להקל בכך ראש, לא מדובר בחנינה או שחרור. להיפך: גזר הדין הוא למעשה מאסר בלתי-מוגבל, כשאפשרות מימוש ההוצאה להורג מרחפת באוויר באופן קבוע.

גורם שמכיר את המציאות הזו יודע לספר כי מדובר במאסר קשה מאוד: "הם יושבים בבית הכלא עם עבריינים פליליים מהחמורים ביותר כמו רוצחים, אנסים, גנבים וכדומה, שרואים באסירים החדשים טרף קל שניתן לזכות בכבוד באמצעות התעללות בהם", הוא מספר. "משפילים אותם בצורה מאוד אכזרית, והם הופכים לתחתית של אוכלוסיית הכלא. מוטלות עליהם עבודות ניקיון בזויות וכדומה".

מעבר לכך מעצרו של אדם בחשד זה מוביל לביזוי משפחתי כולל. עוצרים את בני המשפחה ומבזים את יקיריו בציבור. "אני מכיר משפחה שעברה מסדר ביזוי", מספר אחד המקורות, "המשפחה עוברת בסך וכל בני הכפר יורקים עליהם". במקרה אחר, אדם שהיה שותף למכירת קרקעות לא הצליח לחתן את בנותיו, ורק לאחר שהגיעו לגיל מופלג הן נאלצו לשאת חתנים הסובלים מפיגור שכלי.

"נושא האדמות הוא טאבו"

מכירת קרקעות ליהודים נחשבת בחברה הפלסטינית עבירה חמורה ביותר, חמורה אפילו יותר משיתוף פעולה עם מנגנוני המודיעין של ישראל. "אני לא נתקל כל-כך במעצרים בגין שיתוף פעולה עם המודיעין הישראלי" מספר לנו מקור. "אבל אתה כן רואה את ההשתוללות שלהם כלפי אנשים שקשורים לנושא הנדל"ן". לשיתוף פעולה עם ישראל ניתן למצוא הצדקות שונות: לעיתים זה פועל לטובת האוכלוסיה המקומית, ולעיתים זה נעשה כחלק מסיכומים שבשתיקה בין הרשות לישראל.

אך מכירת קרקעות היא סיפור שונה לחלוטין: "נושא האדמות הוא טאבו גמור מבחינתם", מסביר המקור, "זה מגיע משורשים עמוקים מאוד. עבורם קרקע ואשה הם דברים דומים שקשורים לאמוציות הכי עמוקות של התרבות הערבית". וכמו כבוד האשה – שהוא עילה לרצח בכללים מפורטים מאוד הנקבעים על-ידי המנהגים המקומיים – כך גם נושא הקרקעות. "המשמעות היא שמי שנחשד בזה נתפס כמי שמחלל את הערכים המקודשים ביותר".

האידאולוגיה הקמאית הזו מעוגנת כמובן בחוק, שבניסוח הרשמי שלו מתאר זאת כ"הסגרת קרקעות" או "העברה בגניבה לגוף זר". מונח שבשל פערי התרבות אין לו מקבילה בעברית. העונש על עבירה זו נע בין מאסר ממושך להוצאה להורג. אין להתפלא אפוא כי הפלסטינים נעשים פרנואידים. "פעם אחת מישהו התקשר אליי בגלל חששות שונים שהיו לו", מספר לנו מקור. "נסענו אליו ב-4 בלילה. אני ישבתי לו על הגג חמוש לשמור עליו". עם שחר הם חמקו מהכפר.

עזרא נאווי צדק

אם כן, בניגוד לניסיונות של אנשי 'בצלם' ואוהדי הרשות הפלסטינית להמעיט בחומרת הסכנה, מן השטח עולות עדויות על מציאות קשה וברוטאלית. הסכנה היא יומיומית ומוחשית, והסגרה של אזרחים חפים מפשע למנגנוני הרשות מובילה במקרים רבים לתוצאות חמורות.

המספרים ה"רשמיים" שמספקת הרשות הפלסטינית וארגוני זכויות האדם השונים, מדברים על הפסקה מוחלטת של ההוצאות להורג בעשור האחרון. אך ההערכות של אנשי השטח הן כי לפחות כמה עשרות פלסטינים נמצאים במאסר ממושך, וכחמישה מהם מצאו את מותם בנסיבות שונות ומשונות. צריך להיות אכזרי מאוד למסור אנשים לגורל כזה, ואכזרי אף יותר להגן על המעשה בפומבי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

20 תגובות למאמר

  1. חובה לסייע לפלסטיני
    המוכר קרקע ליהודי
    להגר מחוץ המדינה
    כדי למלט נפשו ומשפחתו

  2. גולם המר של סוחרי קרקעות פלסטינים נוגע ללב הימין הרבה יותר מגורלם המר של אלפי פלסטינים חפים מפשע, כולל מאות ילדים, שהצבא המוסרי ביותר בעולם הרג במלחמות האחרונות ברצועת עזה.
    אגב, איך יתייחס הימין לסוחרי קרקעות יהודים שימכרו אדמות לפלסטינים ?

    1. כאלפיים פלסטינים.
      לא כולם חפים מפשע כמו ש"בצלם" טענו.
      לא כולם נהרגו ע"י צה"ל (גם כאלו שנהרגו בירי רקטות תועה בידי הפלסטינים נספרו, וגם אנשים שהוצאו להורג בידי חמאס בטענה שהיו משתפי פעולה).
      רבים מאלו שנהרגו בידי צה"ל היו מגן אנושי, שאנשי חמאס מנעו מהם לברוח, כדי להגדיל את מספר ההרוגים, ואיתם את הלחץ על מדינת ישראל. אולי נדמה לך שאסור לפגוע בהם, כי הם לא אשמים, אבל כדי לעצור את ירי הרקטות, ומצד שני לא לפגוע באזרחים, צה"ל היה צריך לכבוש את רצועת עזה. מה שעמד בניגוד למדיניות ישראל וצה"ל, וגם היה גורר הרבה יותר הרוגים.

      לגבי היחס למוכרי קרקעות לערבים – אתה יכול לראות למשל את התגובה למכרז בעפולה:
      http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/741/446.html
      מחאות, הפגנות, כעס… אבל לא רצח ועינויים.

      ולעניין המאמר – פעילי "זכויות אדם" הסגירו אנשים לעינויים ומוות. לא ימנים "קיצונים", לא חיילים "אטומים", אלא בידי אנשים שמעמידים פנים ש"גורלם המר של פלסטינים" נוגע ללבם. תבטל את זה כמה שתרצה – זה עדיין סיפור חשוב.

    2. הפלסטינים החפים מפשע נהרגו למרות שצה"ל נזהר מאוד לא לפגוע בהם ובעיקר בגלל שהחמאס השתמש בהם כמגן אנושי. וכן, צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם שהסטנדרטים שלו גבוהים הרבה יותר מכל צבא אחר, ואת זה אומרים בצבאות אחרים

      http://rotter.net/forum/scoops1/218161.shtml

      http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1131665

      אבל שמאלנים מהסוג שלך כנראה לא מסוגלים להבין את זה, מבחינתך צה"ל הורג להנאתו פלסטינים.

      רק חסר שתגיד שגם קוצרים את האיברים שלהם בשביל מצות.

    3. קודם כל, תומכי חמאס אינם בדיוק "חפים מפשע". אבל בכל מקרה, עזוב את הימין, מה איתך? אתה לא אמור להיות הרבה יותר נאור והומני מהימנים? לך לא צריך להיות אכפת מכל אדם, באשר הוא אדם?
      כנראה שבאמת לא יפה לעמת אותך עם ההתנהגות האמיתית של אנשי המחנה שלך, שסותרת לחלוטין את הערכים בהם אתם מאמינים כביכול. אנשי שמאל "פרוגרסיבי" מאוד לא אוהבים שעושים להם את זה.

    1. מה מלאך קדוש כמוך עושה במאורה הפאשיסטית הזו? באה לכאן הרבה?

    2. לבועז-
      It is truly amazing how can an anonymous poster who calls himself עמירה הס bring himself into this den of iniquity.

      By the way, don't be over-exited, while I call myself Barack Obama I am in reality I am simply Hillary Clinton.

  3. הדאגה של "מידה" לשלומם של אזרחים פלסטינים נוגעת ללב. אולי לא הכל אבוד. כולי תקווה שהיא תמשיך גם בטבח הבא בעזה.

    1. איזה טבח בעזה? הטבח שאנשי חמאס מבצעים מעת לעת באנשי פת"ח"? או בנוצרים? כן, את זה אולי באמת אנחנו צריכים להתערב ולמנוע

  4. יש תמונות מזויעות ברשת, של 3 ערבים שפניהם מכוסות בשקים,
    ולאחר מכן שיורים בהם הם נקשרים לרכב ומוסעים למען יראו ויראו ברחובות העיר.
    זה קרה השנה.

    יש תמונות ברשת, אלו ערבים שנחשדו בדבר כזה.

  5. א. גם בישראל נושא מכירת הקרקעות לזרים היה תמיד רגיש וגם היום החוק הוא מאוד דרקוני (אם כי לא ידוע לי כמה באמת השתמשו )בו.
    ,ב. אם כל כך אכפת לך מהפלשתינים תן להם אזרחות מלאה ואם לא אז עזוב אותם לנפשם ואל תתערב בענייניהם יותר משאתה מתערב .
    בענייני מצרים למשל
    ג. סדרו כבר את היישור לימין בכתיבת התגובות

  6. נגעת לשמאלנים בנקודה רגישה- תמיכתם ברצח פלסטינים, אז הם זוחלים מהמחילות ומגיבים אפילו באתר פשיסטי כמו מידה

    1. לימין לא אכפת כמובן מזכויות של פלסטינים אבל לשמאל אמור להיות אכפת אז איפה הם?

  7. על פי האמנה האירופית לזכויות אדם אסור להסגיר אנשים הצפויים למאסר עולם, ודאי שאסור להסגיר אנשים הצפויים לעינויים, ואסור להסגיר אנשים שירחף על ראשם גזר דין מות אף מבלי שהעונש הזה יוצא לפועל. השמאל פשוט אינו מבין בזכויות אדם, אין להם שמץ שמצו של מושג בזכויות אדם

  8. "אך מכירת קרקעות היא סיפור שונה לחלוטין: "נושא האדמות הוא טאבו גמור מבחינתם", מסביר המקור, "זה מגיע משורשים עמוקים מאוד. עבורם קרקע ואשה הם דברים דומים שקשורים לאמוציות הכי עמוקות של התרבות הערבית". וכמו כבוד האשה – שהוא עילה לרצח בכללים מפורטים מאוד הנקבעים על-ידי המנהגים המקומיים – כך גם נושא הקרקעות. "המשמעות היא שמי שנחשד בזה נתפס כמי שמחלל את הערכים המקודשים ביותר"."

    כשכתבתי מספר תגובות למאמרים באתר זה, לגבי פיתרון פשוט והחלטי למיגור אינתיפאדות ורציחות למיניהן ע"י צאצאי מהגרים מוסלמים, רוב התגובות שקיבלתי היו מזלזלות. מן הסתם המגיבים לא קיבלו את העובדה ש"צומוד" הוא כל כך חשוב, שגירוש משפחה (וגם את שכניה) ימנע פיגועים נוספים בידי מחבלים מאותה משפחה / סביבת מגורים.
    אבל מה לעשות ובכדי להגן על יהודים מפני רצח יש לנקוט בפעולות שאינן מתקבלות על דעת האנטישמים בעולם? וכי דם יהודי שנשפך כמים כן מתקבל על הדעת?
    ממשלת ישראל יודעת כיצד למנוע את הרצח הבא. האם היא מוכנה לעשות את הצעד המתבקש, והאם חברי הממשלה (ובראשם ראשי הממשלה בפועל יהודה ויינשטיין ושופטי בג"צ) מעדיפים שדם של יהודים פשוטים יישפך ובלבד שהם עצמם לא יסבלו מאי הזמנות לכנסים בחו"ל או למפגשים עם שועי עולם כמו שרת החוץ השבדית (שמן הסתם סובלת מתסמונת סטוקהולם)?
    ממשלת ישראל חייבת למנוע את המשך הרציחות, גם אם זה יגרום לבעיות דיפלומטיות. טיפה אחת של דם יהודי חשובה הרבה יותר מכל הקישקושים של כל פוליטיקאי אנטישמי.
    ——–
    אגב, זיכרו את דבריי – השמאל יעלה בקרוב למתקפה כנגד כל מי שארץ ישראל ומדינת ישראל חשובות לו. לא אתפלא אם גם לשמאל ישנם שתולים בקרב אירגוני ועמותות ימין, ולא אתפלא אם השמאל יחפש בנרות דיבורים ומעשים שאפשר להשתמש בהם לרעה (ע"ע התגובות על השריפה בבניין המשרדים בו שוכנים משרדי "בצלם"). זו תהיה מתקפה של להיות או לחדול, משום שהשמאל בישראל ובעולם מבינים שעקב התנהגות המוסלמים בכל מקום בו הם נמצאים, הציבור פונה יותר ויותר לכיוון המנוגד לרב תרבותיות ולהכלת האחר ולסובלנות ולליבראליזם וכו' וכו' (ע"ע גרמניה). השמאל עדיין בהלם, אולם בקרוב הוא יצא מההלם ויחל לתקוף. וכידוע, מחוזות השמאל, כמו ברה"מ או בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, תמיד הצטיינו בגישה "סובלנית ועדינה" כלפי מי שלא היו בדעה אחת איתם. כל עוד השמאל ישמור על תגובות מילוליות בלבד הרי שהימין רק יהנה (ע"ע צ'חצ'חים של דודו טופז, וע"ע פניניו של גרבוז). אולם אם השמאל יגלוש לפסים אלימים (ע"ע הבריונים של מפא"י לאחר קום המדינה), על הממשלה לנקוט בכל דרך בכדי לעצור את האלימות של אנשי השמאל, ואין הכונה למעצר אנשי ימין.
    ——–
    ולכל מי שמתעצבן מהיישור בתגובות, בסה"כ צריך ללחוץ על צירוף המקשים Ctrl ו-Shift הימניים במקלדת. זה הופך את כיוון הכתיבה ל"ימין לשמאל".

  9. בשביל להגיע להסדר צריך ויתורים כואבים
    אני למשל חושב שכדי שיהודה ושומרון יהיו בידינו חוקית ורשמית, צריך לספח אותם ולתת זכות בחירה לכל התושבים בירדן או בארץ ערבית אחרת.
    מבחינתי זה ויתור כואב על ערכי הדמוקרטיה אבל אין לנו ברירה. רק כך נגיע לפיתרון או לשיפור במצב. .

  10. " צריך להיות אכזרי מאוד למסור אנשים לגורל כזה, ואכזרי אף יותר להגן על המעשה בפומבי."

    להיפך…