למען הסביבה וההגיון, קחו עוד שקית ניילון

הן אחראיות לחלק זניח מהפסולת, מועילות בריאותית וכל מדד אובייקטיבי מלמד שאין איתן בעיה סביבתית. כל זה לא ימנע מארגוני הסביבה להיכנס לכם לכיס ולקדם מיסוי על שקיות הניילון

למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: פלאש90

הוא חוזר! חוק השקיות, יוזמתו של עמיר פרץ מתקופת כהונתו כשר להגנת הסביבה, עלה מן האוב לאחר שאושרה ההמשכיות שלו בוועדת השרים, וכעת נדון בכנסת. החוק, שבמקור תוכנן להשית מס של 30 אגורות על כל שקית, השתנה וכעת מחייב מס של עשר אגורות, וארגוני הסביבה זועמים.

מה רע בשקיות ניילון?

פעילי סביבה, כך מתברר, לא ממש אוהבים שאנחנו משתמשים בשקיות ניילון, והם תמיד שמחים להשתמש בידו החזקה של המחוקק נגד הנוחות שלנו. מה הבעיה של הארגונים הסביבתיים עם שקיות הניילון? רשות הדיבור להם:

רשתות השיווק בישראל מחלקות בחינם כ-2 מיליארד שקיות נשיאה חד–פעמיות בכל שנה. משך השימוש הממוצע בכל שקית עומד על כ-20 דקות, ולאחריהן היא מושלכת לפח האשפה, ומהווה פסולת שאינה מתכלה במשך שנים רבות. במקרה הגרוע יותר מתפזרות השקיות בשטחים פתוחים, וגורמות מפגעים תברואתיים ונזקים סביבתיים חמורים לחי ולצומח. שקיות פלסטיק הן גם המזהם הגדול ביותר של הים ואחראיות למותם של אלפי בעלי חיים ימיים בשנה. (מרב ניר ומאיה יעקבס, המועצה לישראל יפה ועמותת צלול)

הבה נראה מה יש לנו כאן: שקיות הניילון הן פסולת שאינה מתכלה; לעתים הן מתפזרות בשטחים פתוחים וגורמות נזקים לחי ולצומח; והן המזהם הגדול ביותר של הים.

כעת נעיין במחקר שהגיש מוסד שמואל נאמן למשרד להגנת הסביבה ביולי 2008, מחקר שעמד במידה רבה מאחורי התנעת חוק השקיות:

הנזק העיקרי [הנובע משקיות הפלסטיק] הוא הנזק למראה ולאיכות השהיה בשטחים הפתוחים לסוגיהם. מדובר במפגע לכלוך בשטחים הציבוריים הפנים עירוניים, שטחי חופים, פארקים, גנים לאומיים ושטחים ציבוריים פתוחים אחרים. קיימת בעיה מיוחדת בשטחים הפתוחים שתדירות הניקיון שלהם היא נמוכה. חשוב לציין כי מדובר בנזק שנראותו ובולטותו ניכרים מאד.

נזק נוסף נובע מהיותן של השקיות רכיב בפסולת המוטמנת שאינו פריק ואולם מדובר ב-0.8% בלבד מהפסולת הביתית בישראל, כך שערך הנזק הזה הוא נמוך. כמו כן גורמות השקיות נזק אקולוגי לבעלי חיים מסוימים, אך גם כאן מדובר בנזק יחסית שולי…

המפגע הסביבתי נוצר בעיקרו מהשקיות המשמשות לאריזה לצורך יציאה לטיול ולנסיעות. מכאן שהמפגע העיקרי עלול להיגרם מכ-6% מהשקיות. (ההדגשה במקור)

שקיות הניילון אינן מתכלות, זועקים ארגוני הסביבה. אך כפי שראינו, האחוז שלהן מכלל הפסולת הוא קטנטנן במיוחד, ועל כן ההיטפלות לחלק הפסולת הזה והשתת מס על האזרחים בגינו יכול להרים גבה או שתיים. מעבר לכך, אין שום בעיה בפסולת שאינה מתפרקת. כלום. זה מיתוס שנוצר בראשית ימי היסטריית המיחזור, כאשר בשלהי שנות ה-80 נוצרה בארה"ב בהלה מכך שעומד להיגמר המקום להטמנת פסולת, בעקבות פרשת "מוברו 4000", אַרְבַּת זבל שביקשה למצוא מקום להטמנתו והמדינות השונות סירבו לקבל אותה. בפועל, כפי שחישב כלכלן מאוניברסיטת גונזגה בספוקיין, אם תושבי ארה"ב ימשיכו בייצור הזבל שלהם בקצב הנוכחי, ניתן יהיה להטמין את כולו במהלך 1,000 השנים הקרובות בריבוע שכל צלע שלו היא 35 מייל ועומקו 100 יארד – שטח זניח במושגים אמריקנים. בנוסף, לאחר שמטמנה סיימה את תפקידה ניתן לכסות אותה ולבנות עליה פארק.

במילים אחרות: הניילון אינו מתפרק? גם אבנים לא. ואנחנו מתמודדים עם אבנים לא רע באלפי השנים האחרונות (כל זמן שלא משליכים אותן עלינו).

הבה נעבור למרכיב השני: שקיות המתפזרות בשטחים ציבוריים. זה בהחלט לא נעים, אך כפי שראינו, מדובר (שוב) באחוז קטן מכלל השקיות הנצרכות. מעבר לכך, לא רק שקיות מלכלכות את פני הנוף בישראל. גם פחיות, קופסאות שימורים, קופסאות פלסטיק, ובאופן כללי כל מה שהאדם מייצר ואנשים רשלנים נפטרים ממנו בטבע. האם גם אותם יש לאסור בחקיקה?

נראה שלא למותר להביא כאן את לשונו של המסמך של מוסד שמואל נאמן: "שוחחנו עם בעלי מקצוע רבים האחראיים על ניקיון שטחים ציבוריים. אף גורם עימו שוחחנו, לא ציין את השקיות כגורם ספציפי ומיוחד שבגינו יש להוציא צוותי ניקיון" (ההדגשה במקור).

גם הנזק האקולוגי לבעלי חיים, כפי שציין המסמך של מוסד שמואל נאמן, שולי יחסית. יש להניח שבעלי חיים נפגעים הרבה יותר מִטורְפים (או מאבנים) מאשר משקיות. לדברי ד"ר בני שלמון, האקולוג הראשי של רשות הטבע והגנים באזור אילת המצוטט בדו"ח, לא נגרם לצומח נזק משמעותי מעבר לנזק האסתטי, ובאוכלוסיית היעלים הקטנה שם מדובר במוות של פרטים בודדים מדי שנה. הוא אינו יודע על בעלי חיים אחרים הנמשכים לשקיות. ד"ר שלמון מדבר על אוכלוסיית חי מסוימת ומצומצמת, שמושקעים מאמצים בשימורהּ; נראה שבמקרים כאלה השקעה ישירה בניקוי מפני שקיות ניילון יהיה מעשה הגיוני יותר מאשר השתת מס על כלל האוכלוסייה, שספק מה תהיה יעילותו ותוצאותיו.

ומה לגבי אוכלוסיית הים? כאן אין יותר מדמגוגיה לשמה. אם כלל כמות שקיות הניילון שיש להן פוטנציאל להתעופף, בכל הארץ, הוא 6%, הרי שהאחוז שמתעופף דווקא לעומק הים הוא בלי ספק מזערי וחסר השפעה. ההשפעה האקולוגית הנוראה הזו, אגב, כלל אינה מוזכרת בדו"ח של מוסד שמואל נאמן.

שקיות הניילון כ"מפגע תפיסתי"

מה נשאר, אם כן, מן ה"נזק האקולוגי הגדול" של שקיות הניילון? לא הרבה. אם נשאל את מוסד שמואל נאמן, הבעיה היא זו:

המפגע הראשון הוא לכלוך בצידי דרכים ובשטחים פתוחים-עירוניים, שמורות טבע וכו'. המפגע השני הוא "תפיסתי", שכן השקיות מהוות סמן וסמל לחברת ה"השתמש וזרוק" התורמת לבזבוז משאבי הטבע והסביבה.

וכך גם מעבר לים. Defra, המשרד להגנת הסביבה האנגלי, מתייחס לשקיות הניילון כ"סמל אייקוני של זבל". הנה כי כן, ארגוני הסביבה מבקשים להטיל עליכם מס בגלל "מפגע רעיוני"! אם תשאלו אותי, לי דווקא היה נדמה ששקיות הניילון יכולות להיות דווקא "סמל אייקוני" של שימוש נבון במשאבים: השקיות מיוצרות כתוצר לוואי של ייצור נפט או גז, תוך ניצול נכון של התוצרים המופקים מהם בלאו הכי; המחיר הזול שלהן משקף את העלות האנרגטית הנמוכה של ייצורן, ובעצם את הזיהום הנמוך שהן מייצרות; ולאחר שמשתמשים בהן פעם אחת, משתמשים בהן בדרך כלל שימוש חוזר, לעטיפת כריכים או (להבדיל) חיתולים מסריחים. האם יש לכם סמל גדול מזה לשימוש נכון במשאבי כדור הארץ?

שקיות רב פעמיות – מזהמות ומזוהמות

קחו לדוגמה את התחליפים המוצעים: בארצות הברית מקובלות שקיות נייר, ובדיון בכנסת נציגי נייר חדרה, ששמחו מאוד על החוק נגד שקיות הניילון, ביקשו להחריג ממנו נייר ממוחזר (נחשו למה). אלא שהשקיות הללו, מבחינה סביבתית, גרועות יותר משקיות הניילון, ולא לחינם הן עולות יותר: כמות האנרגיה המושקעת בייצור שלהן גדולה בהרבה, ותהליך הייצור שלהם מזהם בהרבה.

ומה לגבי שקיות הבד הרב פעמיות? חוק התוצאות הלא-צפויות שוב מפציע. מחקר שנערך על שקיות רב פעמיות גילה ש-97% מהמשתמשים בהן אינם מכבסים אותן. כתוצאה מכך, ב-51% מן השקיות שנבדקו נמצאו קוליפורמים, וב-8% מהן נמצאו חיידקי E. coli, המהווים סיכון זיהומי של ממש. חוקרים אחרים בדקו ומצאו שבמחוז סן פרנסיסקו, שבו הוחל חוק המגביל את השימוש בשקיות הניילון, חלה עלייה בביקורים בחדרי המיון הקשורים לחיידק ה-E. coli, בהשוואה לתקופה שלפני כן ובהשוואה למחוזות אחרים שבהם לא הוחל חוק שכזה.

ביקורים במיון הקשורים ל-E. coli במחוז סן פרנסיסקו לפני ואחרי החלת החוק האוסר על שקיות הניילון
ביקורים במיון הקשורים ל-E. coli במחוז סן פרנסיסקו לפני ואחרי החלת החוק האוסר על שקיות הניילון

 

ביקורים במיון הקשורים ל-E. coli במחוזות מפרציים אחרים בקליפורניה, שבהם לא הוחל חוק השקיות
ביקורים במיון הקשורים ל-E. coli במחוזות מפרציים אחרים בקליפורניה, שבהם לא הוחל חוק השקיות

"חוק דרקוני הפוגע בציבור הצרכנים שלא לצורך"

אם כן לא רק שהסיבות למס מפוקפקות ואינן עומדות בפני מבחן המציאות, אלא עושה רושם ששוב חוק התוצאות הבלתי מכוונות עובד שעות נוספות, בדיוק כמו ההיסטוריה הכואבת של חוק הפיקדון, וייתכן שהנזק מצמצום השימוש בשקיות הפלסטיק יעלה על התועלת.

וכל זאת עוד לפני שדיברנו על המובן מאליו: מדובר במס לכל דבר, המעלה את יוקר המחיה. בנוסף, מדובר במס רגרסיבי, המושת דווקא על השכבות החלשות, משום שכמה שקלים בשבוע לאנשים עשירים זה חסר משמעות, ואולם לעניים כל שקל קובע. בצדק התנגד לו ח"כ מקלב, שקרא לו "חוק דרקוני הפוגע בציבור הצרכנים שלא לצורך".

ועניין נוסף הוא, שוב, יחסי הון-שלטון. חוק שכזה תמיד מצ'פר גורמים מסוימים (יצרני השקיות הרב פעמיות, ורשתות השיווק שזוכות מן ההפקר לקרטליזציה בתחום מכירת השקיות) והורס אחרים (יצרני שקיות הניילון ועובדיהם שיפוטרו), וממילא הוא פותח פתח רחב לשיקולים לא ענייניים כתוצאה מלוביזם נמרץ.

נכון, החוק בצורתו הנוכחית, המשית מס של 10 אגורות בלבד, הוא אמנם חמור פחות ממה שתוכנן מראש, אבל עדיין תוצאותיו יכולות להיות בעייתיות במיוחד. ואם תרצו, הוא "סמל אייקוני" של הצעות חוק רעות, ומכוח זה בלבד ראוי להשליך אותו לפח האשפה של הצעות החוק.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

70 תגובות למאמר

  1. ובל נשכח שאיבגי היה הסלב שהופיע בפרסומת לשימוש בשקיות הרב-פעמיות. עוד לפני שהחוק נכנס לתוקף הוא את שלו כבר קיבל.
    נדמה לי שמירי רגב היא זו שעצרה את החוק המיותר הזה

  2. לא מעניין אותי ה-10 אגורות. השאלה היא מה קורה בקופה בסופרמרקט, הרי אנחנו מתחילים לארוז את המוצרים בשקיות עוד לפני שהקופאית סיימה את החשבון ואנחנו לא יודעים מראש כמה שקיות נצטרך.

    1. כמה בורות והטייה.
      עצוב שאולי מישהו מאמין לכתוב לעיל

  3. נושא איכות הסביבה/נקיון המרחב הציבורי קשה לכותב, ולליברלים בכלל, כי זה מקרה של כשל שוק מסוג "החצנת עלויות": מה עושים באזרח הפשוט, שעושה מה שטוב לו- לוקח שקית בחינם מהסופר ואז זורק אותה ברחוב או בפרק?
    השוק החופשי לא יעזור,
    חינוך, ענישה וקנסות הם התערבות המדינה (כלומר, אליבא דליברל, צעד לא יעיל לכשעצמו)
    הגברת הניקיון היא בעצם מס פרוגרסיבי- מי שאחראי ואוסף את הזבל שלו משלם על מעשי מי שמשאיר את הזבל שלו בפרק

    אני יכול לחשוב על פיתרון ליברלי: שקית חד-פעמית מזוהה.
    לסופר יש את כרטיס האשראי שלנו, שמנו ומספר הטלפון שלנו (חוץ מה-5% שמשלמים במזומן)?
    כעת נחליף את מתקן השקיות במדפסת, שמדפיסה על כל שקית שניקח את מספר הטלפון שלנו, או קוד חד-חד-ערכי לכרטיס האשראי שלנו.
    פקח מוצא שקית כזו ברחוב, בפרק, בחוף או בטבע? 250 ש"ח קנס.

    1. רעיון מטופש ואכזרי. תארי לך אדם שרודף אחרי שקית כזו בכביש סואן כי עפה לו ברוח.

  4. עוד משהו- שקיות ניילון עושים מאחד התוצרים של נפט. מה בדיוק יעשו עם התוצר נפט הזה אם לא שקית ניילון? ישליכו אותו לאותו פח. אבל היי! לפחות זה לא יהיה בצורת שקית ניילון

    1. שקית פלסטיק עשויה מפוליאתילן. שרשרת של אתילנים. זה לא תוצר נפט שייחודי לשקיות נייר- זה פולימר נפוץ במיוחד. חישוב מהיר שלי מעלה שרק ~20% ממנו משמשים לייצור שקיות פלסטיק. ממילא, אם מחר יפסיקו לייצר שקיות סופר, פשוט ישתמשו בו לפלסטיקים אחרים, וכניראה ישאבו פחות נפט או גז טבעי.

  5. החיבור המטופש ביותר באתר מידה עד כה (אבל חשוב להדגיש שחיבורים מטופשים באתר הזה נדירים עד מאוד).

    החוק מוצדק מאוד מכל היבט. שקיות נילון הן מפגע נורא, גם אם לא *ה*מפגע.

    1. אולי קצת יותר נקודות שאיתן אתה לא מסכים, וקצת פחות מלל חסר משמעות?

    2. כמו כל חוק סמולני החוק הזה מפגר.

      מי שזורק שקיות בטבע ובים הם ערבים (כן ערבים!!!!)
      ומכיוון שסמולני לא מסוגל להוציא חוק נגד ערבים אז הוא מוציא חוק שפוגע בכל העם,
      במקום לתת שיניים לפקחים נגד מזהמים ערבים (אכיפה/כנסות/ כלא / וכו), פוגעים באיש הקטן שקונה בסופר.

      אני גם מבטיח לך שאחרי החוק הזה לא יהיה פחות זבל בטבע ובים כי ערבים לא קונים בסופר יש להם מספיק שקיות בכפר.

    3. על מה אתה מבסס את המסקנות שלך? איך החלטת שזה מפגע נורא?
      (לדעתי זה מפגע שלא נורא)

      אני משתמש בשקיות אלה לזבל ואם לא היו שקיות כאלה הייתי קונה שקיות במיוחד לזבל…

    4. תסביר. הלל התמודד עם הטענות של הסביבתניים.
      מי שרוצה לסתור שיתמודד עם הטענות

    5. עברי,אני מתפעל מהתגובה העניינית, המנומקת והמשכנעת כל כך שלך!

    6. תגובה לא מפורטת ולא עניינית, אבל נכונה.
      המפגע הסביבתי הראשון במעלה בארץ הוא צמצום שטחי מחיה, או הרם בתי גידול. היום אין אזורים בארץ שיד אדם לא נגעה בהם, רובם נמצאים במדבר שם כמות הצמחים ובעלי החיים קטנה יותר.
      למעט השטחים הטבעיים שנשארו- מגיעות שקיות הניילון, שפעם שלישית- עפות ברוח. פעמים רבות הן נצמדות לעצים ושיחים המפוזרים בשטח, שבעצמם מהווים מקום מחסה, לינה ואוכל לבעלי החיים. כמובן שהם אוכלים מהשקיות, נחנקים כנ"ל וכו' ודוק וקיים שצריך יותר מיסוי על שקיות ניילון. לבריאות

    7. מסכים איתך. אחרי שתי הטענות הבאות הפסקתי לקרוא:
      א. 6% משני מליארד זה 120 מליון שקיות. גם אם רק חלקן הקטן מגיע לסביבה זה עדיין מספר עצום.
      ב. "באוכלוסיית היעלים הקטנה שם מדובר במוות של פרטים בודדים מדי שנה".
      משפט אומלל שמדבר בעד עצמו, אבל נתרגם בכל זאת לעברית: בשביל 5 צבי ים או יעלים שמתים כל שנה משקיות ניילון, למה שאשלם כמה שקלים… אז מה אם האוכלוסייה שלהם קטנה והם בסכנת הכחדה…

    8. מישהו כתב ״חוק שמאלני״. מנסה להזכר מי חוקק אותו…
      האנטגוניזם כל כך גדול, מסוכן יותר משקיות הניילון. ״מה שלא מוצא חן בעיניי״ הוא שמאלני, מה שדואג לרווחת הכלל הוא שמאלני. כל כך עצוב.

      לגבי המס: זה לא מס כי אין חובה לשלם אותו.

      גם בעבר אנשים באו עם סלים לסופר, השקיות האלה הן סתם פינוק מיותר. צימצום מספר השקיות לא יפתור את כל הבעיות האקולוגיות, אבל השימוש בהן פשוט מיותר וקל לוותר אליהן.

  6. ויש עוד עניין, אפילו אם נסכים שהשקיות הן מפגע סביבתי. אני משתמשת כמעט בכל השקיות שאני מביאה מהסופר כשקיות זבל (חוץ מאלו שנקרעו בדרך). אם הן יעלו כסף, אני כבר אעדיף לקנות שקיות מיוחדות לפח. הן יותר עבות ולכן יותר ניילון ייזרק. אבל מי יודע, אולי אז יחוקקו חוק שצריך לחזור ולרפד את הפח בעיתונים במקום בשקיות.

  7. במאמר כל כך מפורט ומשכנע ראוי שישתמשו בהגדרה הנכונה של החומר, השקיות אינם עשויות מ"ניילון" אלא מפוליאטילן

  8. ציטוט מהכתבה:
    "במילים אחרות: הניילון אינו מתפרק? גם אבנים לא. ואנחנו מתמודדים עם אבנים לא רע באלפי השנים האחרונות (כל זמן שלא משליכים אותן עלינו)."
    יופי של חוש הומור.
    אבל שכחתם שאבנים אינן נוצרות כל הזמן. שקיות פלסטיק כן. וכמויות אדירות.
    וחוץ מזה, אבנים מפוררים, ויוצרים מהן חומר בניה. ומהשקיות?
    בקיצור, תשובה לא מספקת (במקרה הטוב).
    נ.ב. – כמה קבלתם על פרסומת סמויה משיווק השקמה (רמי לוי)?

    1. וואו. השוואה בעייתית שם עם האבנים. סלעים אגב, או אבנים, מתפרקים ונוצרים כל הזמן. זה הקטע של מינרלים בטבע- מים וחום ואוויר שוחקים אותם ומעבירים אותם להתגבש במקום אחר. וזה פחות קורה עם פלסטיק. ושם קצת איבדת את האמינות של כל המאמר הזה.
      לגבי הקביעה שהנזק 'שולי'- נפנוף באחוזי הנזק מתוך מאסת הנזק שאנחנו גורמים היא דמגוגית, מפני שהעיקרון שיש להסכים עליו כשבודקים אפשרויות לצמצום נזקים הוא שהנזק הוא בלתי רצוי ויש לצמצמו. אם נעבור על סוגי הנזקים ונקבע שבשל העובדה שהם חלק קטן מתוך נזק עצום לא נעשה איתם דבר, איך נתקדם?
      לגבי מה שנמצא בשקיות הבד הרב-פעמיות- חיידקים כאלו וקוליפורמים רבים נמצאים סביבנו כל הזמן. הם לא הכי סבבה, אבל לנפנף ב8% חיידקי אי.קולי ולטעון באותה נשימה ש6% מכלל השקיות מתעופף לים ולכן זה חסר משמעות זה קצת פאק בקוהרנטיות.
      אני ממש רוצה להאמין לטיעוניך, הם קלים משמעותית מהמחשבה על צורך לשנות את אורח החיים שלי, ועדיין הם לא משכנעים בכלל.
      אתה יכול לחלופין לטעון שלא אכפת לך פשוט- לא אכפת לך מבעלי חיים נדירים שמתים בגלל זיהום מיותר, לא אכפת לך מים וחופים מלוכלכים או מהררי זבל מצטברים- אכפת לך מאגורות ומנוחות אישית. וזה טיעון שאין להתווכח איתו. אבל גם הנתונים שאתה עצמך מציג מציגים תמונה בעייתית שממנה עולה ששקיות ניילון גורמות נזק סביבתי. אז אולי עדיף פשוט להוציא לשון ולטעון: 'לאכפת לי'.

  9. לא צריך מיסוי, פשוט לעבוק לשקיות נייר, או פשוט לבטל השקיות ניילון ושהצרחנים יגיע לסופר עם הסלי בד.

    1. הבנת את המאמר? שקיות נייר הן לא כלכליות ולא אקולוגיות, פי כמה משקיות פלסטיק.

  10. כתבה שנייה בסדרת כתבות נגד מחזור ואיכות הסביבה, מאת האקולוג ד"ר הלל גרשוני.
    כותב יקר, השקיות עפות ברוח. מליארדים מהן מיוצרים בשנה. סביר להניח שהרבה מהשקיות שנזרקות, גם בעיר- יעופו ברוח ויגיעו לשטחים פתוחים, לטבע. שם תמצא את איזו חיית בר נכחדת, תלעס, תבלע ותיחנק למוות. מה זה יפגע בנו? שום דבר. כי לא אכפת לנו מהצבאים, הגיריות, היעלים והנמיות שעדיין מסתובבים בארצנו הקטנה והמכוערת. גם לא מהדובים, האריות והנמרים שכבר נכחדו ממנה.
    כי אם בשבילך מספר השקיות זניח, גם הטבע זניח.

  11. לגופו של עניין, הטור הזה אומר ששקיות ניילון מזיקות לסביבה, אבל דברים אחרים מזיקים יותר. בגלל שדברים אחרים מזיקים יותר, הוא מציע לא לעשות שום דבר בנושא שקיות הנייליון. על אותו היגיון, גניבה זה פשע וזה לא נעים, אבל רצח זה גרוע יותר. הבה נבטל את החוק הפלילי נגד גניבה.

    לא לגופו של עניין, רציתי להעיר, בתור ימני, שההתייצבות האוטומטית של פובליצסטים ימנים לצדו של קפיטליזם חזירי ונגד איכות הסביבה היא עדרית,מאוסה, ונטולת יושר אינקטואלי.
    אין, ומעולם לא הייתה סתירה בין להיות ימני מדינית לבין להיות פרו-אקולוגי, כי אין בין הדברים שום קשר לוגי שהוא.
    לא צריך בכוח להיות חיקוי חיוור של חבילת הדעות הניאו קונית האמריקאית.
    אני ימני שאוהב את הטבע של ארץ ישראל, יותר משאני אוהב שקיות נייליון.
    אז נכבס. נשרוד את זה. אלפי החיות שאוכלות שקיות ניילון- לא ישרדו את זה.

    1. זה עניין של ימין כלכלי, לא מדיני. מי ששולל התערבות של המדינה בכלכלה נוטה לעשות זאת באופן גורף, ולחפש הוכחות לאי יעילות של כל התערבות. מאפודים זוהרים ועד חיוב התקנת ממיר קטליטי, או מטפי כיבוי.

      מי שדוגל בקדושת השוק החופשי והחירות הצרכנית נוטה להתעלם מכשלים מובנים בשוק, ובראשם הקושי בהחצנת עלויות סביבתיות.

  12. קודם כל יש לדייק:
    לא מדובר ב"זבל". בזבל משתמשים להשבחת שדות חקלאיים וגינות, וישנם סוגים שונים של זבל: אורגני, כימי וכדומה. אנחנו מדברים על שקיות א-ש-פ-ה.
    הטיעון לגבי 6% מהשקיות לא רלוונטי לדעתי. אם נסכים (וזו לפחות דעתי שלי) שהאשפה בשטחים פתוחים, ששקיות הניילון הן חלק גדול ממנה, היא מטרד מכוער ומגונה, הרי שהמחיר הדי זניח של השקיות שווה גם שווה. עדין נשאלת השאלה האם מכירת השקיות בכסף באמת תצמצם את כמות השקיות הנזרקות בשטח, וזו אכן שאלה טובה.
    גם הטיעון לגבי הפגיעה בבעלי החיים לא רלוונטי מאותה סיבה: אם להלל גרשוני לא אכפת מפגיעה במיני בעלי חיים, הרי שבאמת לא שווה להשקיע במניעת שקיות ניילון מתעופפות. דא עקא, לא כולם הלל גרשוני, ויש אנשים שלדעתם צמצום כמויות שקיות הניילון שווה גם שווה את תוספת המחיר הקטנה.
    אני חייב לציין לזכות כותב המאמר שאף על פי שאינני מסכים איתו, הוא מביא טיעונים מעניינים ומעוררי מחשבה. לדעתי הבעיה העיקרית היא שכיום, למרות כל המחקרים והידע, קשה לנו מאד לקבוע בנחרצות מה באמת מכל הפעילות האנושית הענפה גורם יותר או פחות נזק לטבע.

  13. למען ההגינות ראוי לציין שיש גם עמדות מומחים אחרות, לפיהן שקיות ניילון הן לא רק "מפגע רעיוני" ולכלוך בצדי הדרך, הן גורמות גם למוות של עופות,דגים ובעלי חיים אחרים מחנק, כפי שצוטט בכתבה שצורפה: “when seabirds, sea mammals or fish ingest plastic particles, blocking of the gut is likely to harm or even kill the organism”.
    בטור מופיע גם הטיעון ההזוי לפיו יותר חיות מתות מטורפים מאשר משקיות. אז מה? ובאיזו מידה? האם המציאות שבה שני שליש מהחיות נטרפות ועוד שליש מתות מנזק של שקיות היא סבירה רק כי מדובר במיעוט מהמקרים? ובכלל, טורפים הם חלק מהמערכת האקולוגית, שקיות פלסיק הן בדיוק הגורם שיוציא אותה מאיזון. לאור העובדה ש6% מתוך 5 מיליארד שקיות המיוצרות בארץ מדי שנה (שוב, לפי הדו"ח מהטכניון שכותב הטור עצמו הביא) הם כ3 מיליון שקיות בשנה אחת בלבד.
    שלא נדבר על כך שבתוך אותה הכתבה כתוב גם שניקיון שקיות בחופים בלבד עלה למשלם המסים הבריטי כ10 מיליון פאונד (לא סכום שליברטריאני כמו כותב הכתבה היה שש לבזבז), ועל כך ששקיות פלסטיק (בניגוד לאבנים) מתפרקות לחומרים רעילים שמחלחלים למי תהום ויכולות לגרום גם לפגיעה בתשתיות.

  14. הרי אתה מודה שיש נזק בשקיות. אני רואה נזק ענקי. מתי בפעם האחרונה טיילת בטבע בארץ?
    אני גר באירופה כרגע. כאן לא מחלקים שקיות בחינם ואין אם זה שום בעיה ולהפך. האריזה מהירה ויעילה הרבה יותר ונוחה. מתרגלים. וכאן לא רואים שקיות אשפה שמתעופפות בטבע.

  15. אני כן בעד העלאת המחיר
    ולו רק משום עניין תרבותי וחינוכי,
    כדי שאנשים יעריכו דברים.
    בקנדה גובים כסף על כל שקית בקופה
    והמחיר חמש סנט,ויש אופציה לקחת קרטון שמונחים בכניסה בערימה
    והעובד ממלא את הערימה מחדש.
    ואנשים לעיתים קרובות לוקחים קרטון במקום שקית בתשלום.
    לדעתי מהכסף של המס צריך להוסיף
    עובדי ניקיון היכן שחסר כמו בטבע ובחופים,
    ולהתקין עוד פחים היכן שחסר,ולדאוג לאכיפה ופיקוח וכדומה.

  16. לזכותו של מכון נאמן ולחובתו של כותב המאמר ייאמר שהמאמר נכתב ב 2008. מאז הצטברו עוד מיליארדי שקיות נשיאה באוקיינוסים וגרמו לנזקים אדירים. העובדות שניצבות מול גיבוב המלל של הכותב מציירות תמונה אחרת לגמרי. כמו שנכתב למשל בספר השנה של 2014 של UNEP – התכנית הסביבתית של האו"ם, הפלסטיק שמגיע ממקורות ביבשה ובים מגיע אפילו לאזורי הקטבים, רחוק מאוד מהמקומות שבהם הוא נוצר. הוא פוגע בהמוני בעלי חיים, ביניהם צבים, עופות מים, דולפינים וליוויתנים – חלקם מסתבכים בשקיות ונחנקים וחלקם ניזוקים קשה מאכילת הפלסטיק. חלק מבעלי חיים אלו נמצאים בסכנת הכחדה. ואלו רק חלק מהנזקים. אכילת חלקיק פלסטיק מרעילה את בעלי החיים הימיים שבולעים אותם. השקיות גורמות נזק קריטי למערכות אקלוגיות כמו ריפי אלמוגים ובעלי החיים שמועברים על ידי חלקיק הפלסטיק הופכים למינים פולשים שפוגעים במגוון הביולוגי. ככל שהמדע מתקדם אנחנו לומדים יותר על היחס בין נזקי הפלסטיק לבין הסיכון שהוא מהווה לסביבה הימית. אבל למה לבלבל את הכותב הפופוליסטי שלנו עם עובדות… מר הלל גרשוני, אתה מוזמן לגלוש למשל לקישור הבא כדי להחכים קצת http://www.unep.org/yearbook/2014/PDF/chapt8.pdf. אם תרצה אתן לך הפניות נוספות.

    1. כמה מתוך זה מגיע מהשקיות שאנחנו קונים במכולת? אחוז מזערי ביותר. אין שום הצדקה לקנוס את כל האוכלוסייה כדי להציל שלושה צבים וחמישה דגים

    2. הי חיה!
      תגובתך מעניינת מאוד. אני כותבת כעת סמינריון בנושא חוק השקיות ועוד לא הגעתי לשורה התחתונה-האם החוק יותר מועיל או יותר מיותר, והאם אכן נוצרים נזקים משקיות פלסטיק.
      הקישור ששלחת לא עובד-אשמח אם תוכלי לשלוח קישור עדכני. בנוסף, ציינת שברשותך מקורות נוספים. אודה לך מאוד אם תוכלי לשלוח אותם.
      תודה רבה!!

  17. הו וואו. לא יודעת מאיפה להתחיל.

    1) הכותב מציין ששקיות פלסטיק מהוות רק 6% מ_משקל_ הפלסטיק בישראל, אך מתעלם באלגנטיות מהעובדה הפחות נוחה שהן מהוות כ-28% מ_נפח_ הפסולת. אזי ניתן לחשב, שאם נוריד את כמות שקיות הפלסטיק פי 2, הנפח אותו תופסת כל טונה של זבל תרד בכ-12%. נניח שניה שעלויות הפינוי של פלסטיק, הנעמדות על כ-400 שקל לטונה לפחות (ואלה הערכות שנת 2010 – היום, אחרי סגירת קריה ואבו-דיס והפיכתה של אפעה לאתר התמנה יחיד, העלות מתקרבת ל-800), תלויות בנפח הפסולת. זאת הנחה די סבירה, כי מכוניות הפינוי מוגבלות בנפח האחסון שלהן. נגיד שרירותית שירידה של 12% בנפח תחסוך 6% מעלות הפינוי (מודה שלא מכירה את ההרכב של עלויות הפינוי) – אנחנו מקבלים שקופת המדינה חוסכת יותר מ-130 מליון שקל בשנה. סכום לא זניח בכלל, הייתי אומרת.

    2) בניגוד לאיך שגרשוני מנסה לצייר את זה, תוצרי לוואי של תעשיית הנפט לא משמשות רק לייצור שקיות, וזה לא שאם לא יהיו שקיות, לא יהיה להם שימוש. נפטא ו-HGL, המשמשות לייצור שקיות, משמשות גם לייצור מוצרי פלסטיק אחרים, צבעים, חומרי ניקוי ודשנים – כל השימושים האלה טובים ויעילים יותר ממוצר עם זמן שימוש של 20 דקות שיש לו תחליף רב-פעמי.

    3) אמנם הדו"ח של שמואל נאמן לא מציין את השפעות השקיות על החיים בים, אך דווקא לא חסר מחקרים המצביעים על הצטברות איי פלסטיק בים התיכון, בדומה לPacific Garbage Patch (למשל, כאן: http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0121762 ), ומחקרים אחרים מציינים ששקיות פלסטיק מהוות כ-50% מסך הזבל הפלסטי בלפחות חלק מאתרי הצטברות זבל בים התיכון (http://ec.europa.eu/environment/integration/research/newsalert/pdf/plastic_waste_dominates_seafloor_litter_in_Mediterranean_and_Black_Sea_survey_402na1_en.pdf). ההשפעה של זבל פלסטיק על הפאונה הימית נחקרה היטב בעשרות מאמרים בשנים האחרונות.

    4) לעומת זאת, המחקר המדעי היחיד שגרשוני מצוטט הוא מאמר על קשר בין שקיות רב-פעמיות על למחלות, שנכתב על-יד שני משפטנים (!), שלא שיתפו פעולה עם חוקרים מתחום רלוונטי, לא התקבל לאף עיתון מדעי (כלומר, לא עבר ביקורת עמיתים), וקיבל תגובה מאוד חריפה מקצין הבריאות הראשי של סן פרנסיסקן (שתגובתו מפורטת כאן: http://blogs.berkeley.edu/wp-content/uploads/2013/02/SF-Health-Officer-MEMO-re-Reusable-Bag-Study_V8-FIN1.pdf)
    , שבה הוא מסביר שהחוקרים בילבלו בין קורלציה לסיבתיות, ולא השתמשו בכלים ושיטות מחקר המקובלות בבריאות הציבור ואפידמולוגיה. לא אזכיר פה את כמות הפיראטים והתחממות גלובלית, אבל הבנתם את הקטע. אני גם אציין בסוגריים, שהמחקר הנוסף שמצוין, על חוקרים שמצאו חיידקי e.coli על השקיות, לא מציין את הזנים שנמצאו (וחלק מזני e.coli חיים להם בשלום במערכת העיכול האנושית), והמסקנה שלו, כמה מפתיע, לא הייתה שאין להשתמש בשקיות רב פעמיות, אלא ש – טה-דם – כדאי להסביר לציבור שאפשר וכדאי לכבס אותן. מדהים, לא?

    5) ודבר אחרון. ייצור שקית רב-פעמית אכן גובה מחיר כבד יותר מהסביבה. יש בהן יותר חומר, תהליך הייצור שלהן יכול להיות אחר, וגם הן ברובן לא מתכלות. זה נכון באותה מידה למזלגות מתכת, כוסות פורצלן וממחטות אף. אבל נחשו מה? הן רב פעמיות! זה אומר שגם אם שקית רב-פעמית דורשת פי 100 יותר חומר/אנרגיה משקית חד-פעמית, הרי שאחרי 100 שימושים המאזן הסביבתי לטובתה. ו-100 שימושים זה לא הרבה, זה כולה ללכת לסופר פעמיים בשבוע במשך שנה. מצד שני זה גם אומר, שאם שכחתם אותה בבית כשהלכתם לסופר, לא צריך לקנות עוד אחת – קחו שקית רגילה. ואם 97 ממשתמשי שקית רב-פעמית לא מכבסים אותה, זה לא אומר שאתם לא צריכים לעשות את זה גם. (מה זה הקולקטיביזם הזה?)

    יש לי עוד מה לכתוב, אבל יש עוד דברים בעולם הזה חוץ מהמאמר המיותר הזה. לסיכום – משפטנים לא צריכים לכתוב מחקרים אפידמולוגיים וחוקרי תלמוד לא צריכים לכתוב מאמרי דעה נחרצים כל-כך על מדיניות סביבתית שבה הם לא ממש מבינים. תהיו קוראים ביקורתיים. תבדקו עובדות ומקורות. אל תאמינו לטרולים.

    1. תודה מריה על התגובה המפורטת. המאמר היה נראה לי מוזר אבל לא ידעתי להסביר בדיוק למה.

    2. 1. מדובר על 0.8% מן האשפה. יתרה מזו, זו אשפה דחיסה (כשמדברים על הנפח נותנים בדרך כלל את הנתונים לפני הדחיסה וזו שטות. עייני במחקר של מוסד שמואל נאמן). וכאמור זה לא באמת משנה. לא חסר מקום לאשפה.
      אגב זה שיש רק מטמנה אחת בארץ זו בעיה, וצריך לפתוח עוד – בצפון ובדרום – כי עלויות השינוע אדירות ומיותרות.
      כמו כן כדאי שאנשים ישלמו כסף על ההיפטרות מהאשפה שלהם. יש מודלים לכך. מכל מקום ברור שעלות פינוי שקית בודדת, מכלל האשפה אינו מגיע לעשר אגורות ואינו מתקרב לכך. כמובן זה דווקא רעיון מעניין להשית היטל אשפה על כל אריזה ואריזה, בסדר גודל של עשירית האגורה או כיוצא בזה, לפי חישוב כללי של עלות הפינוי של כל אריזה. לא קשור לשקיות. ואז לקזז את זה מהמסים המקומיים.
      2. נכון, יש עוד מוצרים. אבל שקיות זה דבר מאוד טוב ויעיל. משתמשים בזה לעטוף דברים, לשאת דברים, ומשתמשים בזה כמה פעמים. זה מוצר מצוין שיש לו ביקוש אדיר. נהדר.
      3. אף לא אחד מהמחקרים לא מדבר על השפעת השקיות שעפות מכיוון ישראל (רוב המחקרים בכלל דנים באוקיינוסים). הים, אגב, חי ובועט היום כבעבר. הוא לא הופך לשממה (וצבים מתו גם בימי קדם, עוד לפני שהיו שקיות).
      4. ברור שהמסקנה של המחקר היא שכדאי לכבס שקיות רב פעמיות. אממה, 97% מהציבור לא עושים את זה. זה מה שנקרא חוק התוצאות הלא-צפויות. ואם כבר לחנך, הנה רעיון בשבילך: בואי נחנך אנשים לא לזרוק שקיות בחופים ובגנים ציבוריים! מדהים, לא? אפשר גם להטיל קנס על פעילות שכזו. אני בעד. אבל למה להעניש את אלה שאינם תורמים ללכלוך הארץ והים?
      5. לגבי כוס חד פעמית, מישהו בדק את זה וגילה שהאנרגיה שנחסכת מכך שמדובר בכוס רב פעמית מגיעה רק אחרי אלף שימושים. כלומר אם הכוס נשברת בשימוש ה-900, היה עדיף (סביבתית!) להשתמש בכוסות פלסטיק. בכל מקרה שכל אחד ישתמש במה שנוח לו. אין להעניש את השכבות החלשות בגלל פלפולי סרק שכאלה.

    3. גרשוני, אתה בלתי נלאה וזה הדבר החיובי היחיד שיש לי להגיד עליך בהקשר של הטור הזה.
      3. אתה באמת צריך מחקר ספציפי על ישראל? אם תקבל מחקר ספציפי על ישראל, בטח תבקש אחד ספציפי לקו הירוק, או לגוש דן או לרחוב שבו אתה גר. הפיזיקה של שקיות ברוח עובדת בצורה די דומה בכל כדור הארץ. אבל אצלנו לא עשו מחקר, אז אולי באמת אצלנו כל השקיות עפות ברוח ישר לתוך מטמנה בכוויית?
      "וצבים מתו גם בימי קדם, עוד לפני שהיו שקיות"
      גם אנשים. אז למה אנחנו טורחים עם מעקות בטיחות, רמזורים ונהלי בטיחות באופן כללי?
      4. בכל חוק בערך יש אלמנט של פגיעה באנשים "חפים מפשע". השאלה היא לא אם יש פגיעה או לא, אלא האם היא מצדיקה את ההשפעות החיוביות של החוק. כפי שמריה הראתה, המחקר על חיידקים בשקיות הוא חירטוט, אבל *כדאי* להסביר לציבור שמומלץ לכבס. אישית אני עושה שימוש חוזר בשקיות ניילון (בשביל מוצרים שקילים בלבד, שהם בדרך כלל אלה שחשופים לזיהום כי אין להם אריזה), וכדי לסחוב הכל אני משתמש בשקיות כחולות של איקאה. עכשיו לך תמצא מחקר שמוכיח שזה מגדיל את הסיכוי לנוכחות סטרפטוקוקוס צואתי, כי זו רמת הספציפיות שאתה מצפה לה מדברים שמוציאים אותך מאזור הנוחות שלך.
      5. אני אחכה למריה שתסביר שהמחקר הזה הוא עוד חירטוט שהקרצת, שבדק עלות אנרגטית בלבד, של כוס פלסטיק בגודל שוט, לעומת כוס קרמיקה מעוטרת בזהב עם תמיכה בבלוטות' 3.0 שניתן לנקות רק אצל היצרן.

      בנאדם, פשוט שחרר. כשאתה לוקח אמת כמו "יש דברים שלא כלכלי למחזר" ונותן לה כותרת כמו "זה מטורף למחזר", די ברור שהלב והראש שלך לא במקום הנכון ואתה פועל מתוך אג'נדה שמעוורת אותך.

    4. הלל גרשוני, התייחסת בין דבריך לכך ש"…עלויות השינוע אדירות ומיותרות.
      כמו כן כדאי שאנשים ישלמו כסף על ההיפטרות מהאשפה שלהם. יש מודלים לכך."
      מעבר ליתר הנקודות שאני לא מסכימה איתן וראיתי התייחסות אליהן בתגובות, לא ברור לי למה צמצום פסולת במקור (סה"כ מטרה של הצעד הנ"ל ובתקווה של נוספים אחריו שיסדירו צמצום וטיפול באריזות מיותרות או שניתן למחזר) הוא צעד שלא ראוי לגבות מהאזרח למענו כמה אגורות אבל פינוי אותה פסולת ופיזורה לנקודות בהן היא תזיק לסביבה זה כן ראוי לתשלום מצד האזרחים? הרי ברור לך שבניגוד לצמצום פסולת במקור עלויות פינוי עשויות לגרור נזק עצום, למשל אם גופים פיראטיים ישליכו פסולת על פינויה קיבלו תשלום בשטחים פתוחים (כפי שקורה עם פסולת בניין).
      מעבר לכך נקודה נוספת- התייחסת למימדי הפסולת שחושבו עבור כמויות פסולת בארה"ב- אמנם מבחינת שטח ייתכן שזה לא קריטי, אך גם בתהליך ההתפרקות פסולת ממשיכה להזיק לסביבה: פליטת גזים, זיהום מי תהום, זיהום קרקעות, גלישת אותם מזהמים אל מאגרי מים, הרעלת עופות ובע"ח שמגיעים לחפש מזון בפסולת, זיהום (ועלויות גבוהות) בתהליך הטיפול בפסולת וכו'.

    5. מריה, תודה לך על ההשקעה, הידע והסבלנות. המאמר לוקה בכשלים רבים ומוטב לולא היה נכתב. (בפרט נקודות 2 ו 4 אצלך).

    6. התגובה של מריה היא לא פחות משקר (או סתם חוסר הבנת הנקרא).

      שקיות פלסטיק תופסות 28% מנפח הפסולת? מישהו מכם בכלל בדק לפני שהוא מצטט כזאת תשובה? אנשים, תעצרו לחשוב רגע ולהפעיל קצת ביקורת.

      (ואם שאלתם את עצמכם מאיפה המספר, הוא לא מתייחס לשקיות בלבד, והוא מדו"ח משנת 2003:http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0401-p0500/p0419_b_1.pdf)

    7. אני רק שתי הערות:
      זו לא ההגדרה של קולקטיביזם
      זו גם לא ההגדרה של טרול.

  18. חברים, למה בישראל חייבים להתנשא כאילו אין מחקרים ומסקנות כאלו בשאר העולם, מה קורה במדינות נאורות?
    אולי בגלל הצורך הזה להתפלסף מחדש על כל סוגיה, הוא זה שמעכב את חכמת ההמונים להעלות לארץ המובטחת וכך כל דבר טוב מגיע לכאן תמיד 10-15 שנה אחרי שמוצה בשאר העולם.
    לצערי, לתחושתי יש קשר בין הנטייה הפוליטית לנכונות להקשות על שגרת החיים בשגרה לטובת עמים אחרים או זנים אחרים.
    שיקול אגואיסטי שפוגע בסביבה, מגיע מאותו מקום, בין אם מדובר בפגיעה במרקם אנושי במזרח התיכון ובין אם מדובר בתפקיד של כל אחד מאיתנו לתרומה לטבע בכלל.
    האם אין קורלציה בין שמאלנות לטבעונות?

    1. לטרוח כל כך הרבה בשביל לנסות לכתוב מאמר מלומד שכל מטרתו היא להכשיר את השרץ הידוע הזה – שקיות הזבל, זו איוולת במקרה הטוב ועוול מכוון במקרה הקצת פחות טוב. אפשר אולי לטעות מבחינה פילוסופית שאין דבר כזה דבר שאינו מתכלה, גם חומרים רדיואקטיביים הרעילים ביותר – יום אחד יתפרקו חזרה אל הטבע, יופי של טיעון, אבל זה לא משנה את העובדה שכמעט כל פיסת טבע קטנטנה בארץ הזו עמוסה בערימות על ערימות של פסולת ממוצרי פלסטיק שונים, שיהיה 6% ושיהיה גם X כפול Z, זה פשוט גועל נפש – רק תעשו גוגל בתמונות על המושג plastic damage ותראו בעצמכם אין ספור של תמונות של בעלי חיים מתים – צבים, יעלים, דגים עופות ומה לא, רק כי ניסו לאכול את הזבל הזה שאנחנו מייצרים, מיליוני שנות אבולוציה "חינכו" את בעלי החיים לא לנסות לבלוע אבנים, בשקיות פלסטיק זה לא עובד. העניין האמיתי הוא שברור לכל אחד שלא בולע ישר את חבילת הרעיונות האמרי-רפובליקנקית הזו שמדובר בחתיכת מפגע סביבתי, היצור שלו מזהם, השימוש שלו רגעי וכמות הפסולת היא עצומה וכל זה סתם כי אין לאף כח לקחת שקיות בד מהבית (חיידקים בשקיות ? נו באמת אני משתמש בשקיות בד כבר יותר מעשר שנים והכל סבבה איתן) אז בחייך מר גרשוני אם אתה לא רוצה לעזור לפחות אל תתאמץ כל כך לקלקל כי החכמולוגיה הפסאודו מדעית שלך לא עושה את העולם טוב יותר, ההיפך.

  19. הבעיה אמיתית- הפתרון גרוע.
    אביא את עצמי כדוגמא:
    את השקיות מהסופר ושאר החנויות, אני ממיינת בבית לכאלו שללא חור (טובות לפח למשל) וכאלו שעם חור (טובות לשימושים שלא מערבים נוזלים). זהו- בחיים אני לא קונה שקיות נוספות (פרט לסנדוויצ'ים). כאשר יש לי יותר מדיי שקיות, אני מפסיקה לקחת אותן בחנויות ומשתמשת בשקיות בד.

    מה שאני באה להגיד הוא שהפתרון הוא לא במיסוי, אלא ב*חינוך הסברה* על שמירה על איכות הסביבה. אנשים שרוצים לחסוך כסף בכל מקרה ינצלו את השקיות שוב (עניים למשל), ואלו שלא מעוניינים בחסכון (למשל העשירים) יקחו כמו קודם. לכן כתוצאה ממיסוי- העשירים ימשיכו לצרוך הרבה שקיות כמו קודם ואילו העניים יצטרכו לקנות שקיות לשימוש הביתי. לכן, מיסוי לא יפתור את הבעיה.

    1. לייק.

      בזכות שקיות הסופר אני לא קונה שקיות מניילון הרבה יותר איכותי (יותר ניילון)

      לא מכירה משפחה שאין לה מאגר של שקיות ניילון מטבח . אף אחד לא זורק את שקיות הסופר לאחר שימוש אחד.

  20. כמה טעויות (מקווה שלא הטעיות מכוונות…) בעובדות
    וכמה הדחקה בחלקנו ותרומתנו השלילית להתנהלות עם האשפה שלנו כבני אדם.
    מקווה שלא מכיד על רמת האמינות של אתר מידה.

  21. דוגמה טיפוסית לכתבה איננה נכונה, כתבה שאני חושב שגם לכותב ברור שהיא לא נכונה. . שקיות הפלסטיק ידועות כבר כמה עשרות שנים כאחד המפגעים הסביבתיים הקשים ביותר. הם פוגעות והורגות מיליוני בעלי חיים כל שנה וגם לא מעט אנשים. הם מיוצרות מנפט או גז בתהליך מזהן במיוחד' בישראל בבז"ן' בכרמל אולפינים ואחראיות ללא מעט מחלות ומוות. הם מיוצרות בכמויות אדירות כמה טריליונים בשנה צריך להסיע אותם לחנות מהחנות להטמנה למחזור. גם כשהגיעו לשם הם מזהמות. הם פוגעות באוויר ובאקלים. הם מתפוררות לחלקיקים מיקרוסקופיים ודרך הדגים מגיעות לקיבה שלנו וגורמים מחלות-אפילו לבעלי המפעלים.

    השקיות החד פעמיות מהוות מס על הציבור. מחיר השקיות מגולגל על הלקוחות כלומר הרשתות מבזבזות מליונים על זה ומוכרות בגלל זה את המוצרים במחיר גבוהה יותר.

    הארגונים הירוקים רצו בהתחלה לעשות חוק שיאסור לגמרי את השקיות האלה ורק בגלל ההתנגדות של גורמים שרוצים להרוויח מהזיהום זה הועבר להיטל.

    בעניין הנוחות, ידוע שרוצים להפוך את האנשים לבובות חסרות תנועה אשר לא מסוגלות ללכת 20 מטר ואפילו ללחוץ על כפתור זה מייגע בשבילם. זו לא נוחות זה ניוון.

    בעניין הזיהום בשקים רב פעמיים, את השקית כמובן כדאי לשתוף לפעמים אבל ניקיון יתר יכול להביא להחלשת המערכת החיסונית כך שלהגזים אם זה גם לא כדאי.

    כמובן שצריך לאסור את כל הפלסטיק החד פעמי. אבל כדאי להתחיל בהכי מזהם. בשקיות הפלסטיק החד פעמיות.

    מחקרים על הנזק משקיות הפלסטיק

    http://www.zalul.org.il/?p=9732

    https://en.wikipedia.org/wiki/Phase-out_of_lightweight_plastic_bags

    http://www.sviva.gov.il/English/env_topics/Solid_Waste/Pages/Supermarket-Bags.aspx

    http://www.yerookim.co.il/article.aspx?id=221

    הנה ציטוטים:

    DID YOU KNOW?
    • Plastic bags are among the top two items of debris found most often in coastal cleanups. (Ocean Conservancy)

    • Plastic bags wrap around living corals, quickly "suffocating" and killing them. (U.S. National Oceanic and Atmospheric Administration)

    • Plastic pieces outweigh surface zooplankton in the Central North Pacific by a factor of 6 to 1. (Algalita Marine Research Foundation)

    • Plastic pieces can attract and hold hydrophobic elements like PCB and DDT up to 1 million x background levels. As a result, floating plastic is like a poison pill. (Algalita Marine Research Foundation)

    • Approximately 500 nautical miles off the California coast sits a growing "plastic island," a gargantuan patch of floating plastic trash held together by currents stretching across the northern Pacific almost as far as Japan. This "plastic island" is made up of about 7 billion pounds of plastic garbage, and measures about twice the size of Texas.

    • Each year, enough trash—most of it plastic—floats down the Los Angeles River to fill the Rose Bowl two stories deep. (Los Angeles Times, "Altered Oceans")

    • Of 500,000 albatross chicks born each year on Midway Atoll, about 200,000 die of starvation. Adult albatrosses mistake plastic trash for food and end up feeding it to their chicks. (L.A. Times)

    • On a single day in 2007, nearly 400,000 volunteers around the world picked up more than 6 million pounds of trash. A majority of the items were single-use disposable plastic items, such as plastic bags and Styrofoam containers. (Ocean Conservancy International)

    • Since water keeps the plastic cool and algae blocks ultraviolet rays, "every little piece of plastic manufactured in the past 50 years that made it into the ocean is still out there somewhere." (Research Triangle Institute)

    A car could drive about 11 metres on the amount of petroleum used to make a single plastic bag.[citation needed] In Australia alone 6 billion HDPE bags were used in 2002.[1] Usage reduced to 5.6 billion in 2004,[2] and 3.9 billion in 2007.[1] Plastic bags can block drains, trap birds and kill livestock. The World Wide Fund for Nature has estimated that over 100,000 whales, seals, and turtles die every year[citation needed] as a result of eating or being trapped by plastic bags. In India, an estimated number of 20 cows die per day as a result of ingesting plastic bags and having their digestive systems clogged by the bags. It is also very common across Africa to have sewers and drain systems clogged by bags which cause severe cases of malaria due to the increased population of mosquitoes that live on the flooded sewers.[3] The term "white pollution" has been coined in China to describe the local and global effects of discarded plastic bags upon the environment.[4]

    סרטון שמסכם הכל:

    https://www.youtube.com/watch?v=rvt1-0Z2_1g

  22. בינתיים מדובר בשקיות של הסופרמרקטים, ומה עם שלל השקיות בשווקי הירקות?
    צריך לבחון מי מרוויח מהמס החדש, או מהשקיות המחליפות – למי מהוא מקורב מבין הממליצים על חוק השקיות
    וכן הפתרון האקולוגי הנכון הוא ייצור שקיות מתכלות.
    כיסויי החממות מיוצרים עם קוד התפרקות תואם למוצר – חודשיים , חצי שנה או שנה.
    ואז גם לא תהיה הצטברות של האחוז הבודד מתוך הפסולת הכללית.

    1. גם בין השקיות המתכלות/ מתפרקות יש הבדל, כאשר לעיתים מדובר בשקיות אשר עשויות מאותם חומרים מזהמים אך מכילות אנזים שמאיץ התפרקות ואחרות עשויות מחומר אקולוגי שאינו פוגע במי תהום (ולכן גם שתיה) וקרקעות וגורם הרעלה, אך יקרות יותר.
      שקיות מתכלות הן לא בהכרח פתרון אידאלי. ובכל מקרה הפחתת פסולת במקור ככל הניתן צריכה להיות הצעד הראשון כי לכל יתר פתרונות הקסם הנוחים יש לרוב מחירים גבוהים רחוקים מהעין.

  23. שימו לב לתגובה 4 – מחקר שנעשה בטכניון והוצג באחת התכניות של "בדרך אל הטבע" (רשה ב') מגלה שהחוק הוא אדיוטי.

    בשקיות מהסופר ניתן להשתמש שימוש חוזר – לאכסון ודומיו ( שקיות שבהן נארזו מוצרים נקיים), להעברת לזבל (שקיות מלוכלכות)..
    שקיות הזבל שיצטרך כל אזרח לקנות גם הן אינן מתכלות.
    כך יצא שרבים יקנו גם את השקית מהסופר, אבל בצמצום ולכן גם את השקיות המיועדות לזבל – ישלמו יותר וישתמשו בשני סוגי שקיות במקום שימוש חוזר בשקית אחת.
    אנחנו בכלל לא משתמשים בשקיות שמיועדות לזבל.

  24. מאמר מטופש
    השקיות ניילון הן מפגע לסביבה ולבעלי חיים, משמעותית הרבה יותר. הסיבה לאחוז הנמוך הוא הגודל והמשקל הנמוך, אולם זה לא המדד היחיד, שקית ניילון זה רוצח לבעלי חיים, מדוזה מתנפחת בים, ונמתחת בחופ. בשורה תחתונה, אפשר לעבור לשקיות בד רב פעמיותז, זה באמת לא סיפור. מי שזזה ממש כואב לו יצליח ךעמוד בחוק הדרקוני של 10! אגורות לשקית, פשוט בזבוז זמן לקרוא את השטות הזאת, אפילע המאמר שעליו התבססת תמך בכך

  25. באופן כללי יש כאן תגובות ענייניות ויש כאלה שרחוקות מלהיות ענייניות. אבל אני רוצה להתרחק מהעניין הסביבתי-כלכלי ולשאול מאין הגיעה האובססיה של גרשוני נגד מיחזור? ועד כמה ירחיק לכת עם אמירות דמגוגיות במלחמתו זו (כפי העולה בטור הנוכחי ובמספר מקומות אחרים בהם התבטא בנושא)?
    הקושי הוא לא בהבעת הדיעה של גרשוני, כי זו שלו ואיתה הוא עצמו צריך לחיות יותר מאיתנו, אלא בעובדה שגרשוני הוא בסה"כ פובליציסט, קרי, אדם שכותב את דיעותיו ומפיץ אותן אל הציבור הרחב, בתור שכזה הוא אינו מחוייב לאובייקטיביות ומכאן שהשימוש שעושה במחקרים מנותב ומנוהל בכיוון מסוים מאוד, כזה שיעלה את טיעוניו בצורה שתיראה מקצועית אך היא בחהחלט רחוקה מכך.

    אז אולי יש לי ציפיות גבוהות מידי, אבל בשם המקצועיות היה ראוי לבחון אל מול הדו"ח של מוסד שמואל נאמן (כבודו במקומו מונח) גם דו"חות ומאמרים אחרים:

    http://digitalcommons.calpoly.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1082&context=socssp

    http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X16301692

    https://www.researchgate.net/profile/Frank_Convery/publication/5146973_The_Most_Popular_Tax_in_Europe_Lessons_from_the_Irish_Plastic_Bags_Levy/links/0912f510bfb91981f4000000.pdf

    http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0308597X15002985

    http://link.springer.com/article/10.1007/s10668-016-9791-x

  26. אתה כנראה חיי לבד בעולם וחוץ מהנוחות שלך שום דבר לא חשוב,

    עצוב

  27. כואב לך מר גרשוני, הא? ממש כואב לך שמישהו רוצה לעשות משהו למען איכות הסביבה? מבחינתך אם זה מזיק רק קצת אז יאללה, בוא נמשיך להזיק בסבבה.
    ולגבי הטיעונים שלך:
    א. גם כמות מזערית מתוך מליוני שקיות הניילון שמתפזרות בסביבה יוצרות נזק סביבתי, מעבר ללכלוך (שאני מבין שלא מפריע לך, נכון? מה אכפת לך אם הטבע ייראה כמו ערימת זבל), כי הניילון הזה לא מתכלה אבל מתפרק וחודר לקרקע ולמקורות המים ובסוף אתה שותה ואוכל אותו. וגם האחוז העוד יותר קטן של השקיות שמגיע לים יוצר נזק כשצבי ים ובע"ח אחרים חושבים שהשקיות הן מזון ונחנקים מהן (אבל מה אכפת לך שכמה צבים שנחנקים, העיקר שלא תצטרך לשלם על השקיות האהובות שלך).
    ב. ואגב, בעניין כמות השקיות, לא ראיתי את המקור לנתונים שלך אבל כן ראיתי את תחנת איסוף הזבל בחירייה, שם פורקות המשאיות העירוניות את הזבל ומשאיות 80 טון לוקחות אותו להטמנה בדרום. 6٪ זה אולי משקל השקיות מתוך כלל הזבל, אבל בנפח אחוז השקיות גדול בהרבה. והבעיה העיקרית היא שהשקיות מקשות מאד על הפרדת הזבל למיחזור (שמבוצעת כיום רק על כשישית מכמות הזבל). ללא שקיות אחוזי ההצליה של ההפרדה היו גבוהים משמעותית.
    ג. נכון, גם פחיות ובקבוקים ואריזות מזון נזרקות ומלכלכות, וזה באמת עניין של חינוך שיפסיקו לזרוק זבל בטבע, אבל אף אחד מהנ"ל (מלבד בקבוקי 1.5 ל') לא מחולק חינם. הפקדון שאתה משלם עליהם נועד לגרום לך להחזיר אותם למיחזור את לשלם את עלויות הטיפול בפסולת.
    ג. צא ולמד מר גרשוני, בכל מקום בעולם שחוק כזה יושם הוא אומץ במהירות וכמעט ללא בעיות ותלונות (מלבד של יצרני השקיות). אנשים התרגלו לקחת איתם שקיות רב פעמיות לקניות (הטיעון שלך בדבר חוסר ההיגיינה של השקיות הרב פעמיות הוא אחד הדברים הכי דביליים ששמעתי לאחרונה. אולי אתה רוצה לאסור גם שימוש בסמרטוטים רב פעמיים כי אנשים לא מכבסים אותם מספיק? אולי ביקורות כביסה בבתים לוודא שאנשים לא לובשים בגדים מלוכלכים? אתם הניאו ליברליסטים טוענים בלהט שכל אחד אחראי למעשיו ובריאותו כשזה נוח לכם, ופתאום כשזה משרת את האג'נדה שלכם המדינה צריכה לדאוג לבריאותו של האזרח שלא יודע לכבס את השקית הרב פעמית שלו. פחחח). בהודו בה השקיות המעופפות סתמו נחלים ונהרות וגרמו להצפות נחסכו מיליארדים מאז שחוקקו חוקים האוסרים לחלוטין שימוש בשקיות חד פעמיות (אפילו לא בתשלום). אבל למה ללמוד מנסיונם של אחרים, אנחנו הרי הכי חכמים.
    ד. לסיכום, אתה מלין על 'מס' שמושתת על הציבור כשכלל לא מדובר במס אלא בהחלת עלות הטיפול בנזק הסביבתי שהשקיות גורמות (הלוואי, 10 אג' לא מכסות אפילו רבע) על המשתמש בשקית, שיכול מצידו להימנע מהעלות הזאת פשוט ע"י שימוש בשקית רב פעמית בעלות חד פעמית קטנה (שניתן לסבסד). בפועל כרגע העלות הזאת מוטלת על האזרחים (בין שמשתמשים או לא משתמשים בשקיות) באופן עקיף, דרך תקציב המדינה שממומן במיסי האזרחים, או על הסביבה עצמה שנעזטקה בלי שאף אחד מטפל בנזק (וזה מן הסתם המצב הרצוי לשיטתך).
    לטעמי יש בעיה אחת בחוק הזה – 10 אג' לשקית הוא סכום קטן מדי ולא ימנע את השימטש בשקיות אלא רק יגרום לאנשים לקטר.

  28. גם הבעיה האתיופית היא שולית וזניחה בחברה הישראלית.

    האם זה אומר שזה לא ראוי לטפל בה?

  29. אני מקווה שהחוק הזה יפסיק את הזילות של השימוש בשקיות ניילון. תעיפו מבט הסופר: כמעט כולם אורזים אולי 3 מוצרים בשקית, יוצאים עם 15 שקיות ארוזות ולוקחים אוד חבילת שקיות סגורות- שיהיה בבית. אולי זה יוביל צמצום הבזבוז הזה ואנשים יחשבו פעמיים לפני שהם לוקחים שקית ניילון וייקחו רק כמה שהם באמת צריכים. התקדמות מדינת ישראל בנושא איכות סביבה הוא עקב בצד אגודל וצריך להתקיים בכל החזיתות, כולל צמצום הפסולת ושימוש במוצרים מתכלים. אולי יום אחד נגיע לקרסולי המצב שיש באיחוד האירופאי.

  30. אתם מפספסים פה את העיקר השקיות הרב שימושיות לא שוות כלום לי זה נראה שהחוק הזה חוקק לא מתוך דאגה לסביבה אלה תוך דאגה לגורמים אינטרסנטים שניצלו את העניין הסביבתי כדי להעביר את החוק הזה בסיוע לוביסטים כדי להעשיר את הכיס לגורמים מסויימים בפועל מה שיקרה שהציבור ימשיך לצרוך שקיות ניילון בסופר רק שעכשיו הציבור ישלם על זה ומשהו ירויח על זה

  31. עמיר פרץ שמאלני והחוג שלו שמאלני וכמו כל חוק שמאלני החוק הזה מפגר.
    ה"נזק האקולוגי הגדול" לא של שקיות הניילון אלה בתרבות האזרחי המדינה וחברי הכנסת !
    תרבות מ-הבית שעדיין אין …

  32. כמו עם מחזור בקבוקי הפלסטיק והנחיות וגם בקבוקי הזכוכית היה ניתן לגלגל את הכסף לכיסו של הצרכן ע"י פיקדון עבור שקיות הנילון. אך כמו בכל דבר מחפשים איפה לקחת מכיסו של הצרכן הישראלי. נכון שבאירופה קיים מיסוי עבור שקיות פלסטיק אך יש אלטרנטיבה לשקיות קרטון שניתן למחזר בפחיי המחזור המפוזרים ברחבי אירופה.

  33. שתי הערות (כי את רוב הדברים כבר העירו אחרים)

    א. שקיות הפלסטיק הן אולי 1% מהפסולת, אבל אם נתעלם לרגע מפסולת אורגנית (שיכולה דווקא לשמש כדשן לא רע), אז אחוז הפלסטיק בפסולת עולה פי4.

    ב. מצחיק לראות איך לפתע יישום קפיטליסטי קלאסי (רוצה שירות ? תשלם) מרגיז את גרשוני. כנראה שבשורה התחתונה, הערכים נזנחים כשפוגעים בכיס (…)

    אבל בדבר אחד צודק הכותב (לא בכוונה).
    את הסביבה לא נציל רק בחוק השקיות. ובעצם לא רק בחקיקה.
    צריך חינוך ותעמולה.
    אבל מי יעשה תעמולה לטובת הסביבה ?
    היצרנים ? התעשינים ? בעלי ההון ? לא סביר, הרי הם מרוויחים מהשחתת הסביבה.
    נותרה רק החברה האזרחים והשליחה שלה – הממשלה.

  34. לשאלת הכותב – אכן, השקיות הן לא מוצר הפלסטיק היחיד שמזהם. גם כלים חד פעמיים וכל שאר אריזות הפלסטיק. בדיוק לכן בצרפת לא ימכרו החל משנת 2020 מוצרים חד פעמיים. ובהחלט – מן הראוי שגם בארץ יצמצמו את צריכתם בחקיקה.

    ואפרופו המחקר של מוסד שמואל נאמן – מלבד העובדה שהוא פורסם ב 2008 ומאז תפישות השתנו (למרות שמי שחתומה עליו עדיין מחזיקה באותן דעות) – הרי שהוא חסר ולכן גם מטעה. כך לדוגמה, בעניין הנזק האקולוגי. למשל, ההתייעצות עם בני שלמון, איש ראוי ללא ספק אבל לא עוסק בבעלי חיים ימיים שהם חלק גדול מהנפגעים – עופות ים, צבים וכו' שנפגעים הן מהסתבכות בשקיות והן מאכילתן. אלו שכשפותחים להן את הבטן, אחרי מותן, מוצאים שהיא מלאה לא בשאריות אוכל אלא בשאריות פלסטיק.

  35. רשת רמי לוי אתם בושה וחרפה!!!
    מצאתם שיטה לעשוק אותנו הלקוחות עם מכירת שקיות שאינן ידודתיות לסביבה. תוך כדי שאתם מחויבים לספק סלים. מה שאתם ממש לא עושים ופועלים מנוגד לחוק. ומגדילים לעשות שאתם מציעים לקנות שקיות . מאז שיצא החוק בסניף טבריה אין סלים כמחויב בחוק . היום השארתי עגלה עמוסה בבשרים גבינות ושאר פריטים. ואני קורא כאן לכל הלקוחות לא לתת יד לעושק שכזה . באם אין סלים כמחויב בחוק תשאירו את העגלה בקופה ותצאו !!!
    אולי הנזק שיגרם לכם יזיז משהו למישהו !!!