עמוס שוקן: אם קוראים לפלסטיני "מחבל", צריך לקרוא לחייל "רוצח"

הכותרות החריפות במהדורה האנגלית של 'הארץ' מעוררות זעם רב. אך כשמשוחחים עם מו"ל העיתון, עמוס שוקן, מתברר כי דבר אינו מקרי: אם כבר יש לו טענות, הן על מתינות המהדורה העברית

עמוס שוקן. צילום: פלאש90

בימים האחרונים הרשתות החברתיות גועשות סביב כותרות חריפות שמפרסם עיתון 'הארץ' באנגלית על הנעשה בישראל. "ישראל מוציאה להורג ללא משפט", "הירי בחברון היה הוצאה להורג בדם קר" ושאר כותרות אנטי-ישראליות על סף אנטישמיות, מעוררים זעם רב כלפי העיתון, שנדמה שהמהדורה האנגלית שלו מקצינה בכוונה את העמדות הקיצוניות ממילא של העיתון.

התופעה מרתיחה כפליים, לנוכח העובדה שלמהדורה האנגלית של 'הארץ' יש השפעה עצומה. בעוד שרק כחמישה אחוזים מהציבור בישראל קוראים את העיתון, עבור רבים ברחבי העולם המהדורה האנגלית של 'הארץ' היא מקור המידע העיקרי, אם לא הבלבדי, לנעשה בישראל. על הקהל הזה נמנים כל האנשים החושבים והחשובים באמת: עיתונאים מכל העיתונות הבינלאומית, פוליטיקאים, פקידי ממשלה, אנשי רוח, מובילי דעה ועוד כל מיני מקבלי החלטות וקובעי טעם, שמגבשים את מבטם על ישראל ועל הסכסוך על סמך מה שהם קוראים בעיתון.

שני מקרים שאירעו בחודש שעבר הביאו לשיא גרוטסקי את פערי הדיווח בין המהדורה בעברית לבין המהדורה באנגלית.

הסיקור האינטנסיבי של פרשת הירי במחבל הפצוע בחברון סיפק מקרי מבחן לרוב. כבר בתגית המפנה לסיקור מרוכז של הפרשה ניכרו ההבדלים. בעוד שבמהדורה העברית הניסוח היה "הירי במחבל הפצוע בחברון", התגית באנגלית היתה "Hebron shooting" – "הירי בחברון". אין מחבל, אין פיגוע, רק ירי משולל הקשר. מסגור זה ליווה את הסיקור כולו. טל רפאל, חוקרת ב'פרספקטיבה', ספרה תשע כותרות על אודות הנושא, שפורסמו במקביל במהדורה בעברית ובמהדורה באנגלית. בכל הכותרות בעברית, הפלסטיני שנורה על ידי החייל תואר כ"מחבל פצוע", בעוד שבאותן ידיעות באנגלית, הוא הוצג כ"פלסטיני פצוע", "פלסטיני שוכב", ועוד וריאציות שונות של המילה פצוע/פגוע, אבל לא כמחבל. הנה דוגמה:

"החיילים לא הגישו טיפול רפואי לפלסטיני בטרם נורה מטווח אפס"
"החיילים לא הגישו טיפול רפואי לפלסטיני בטרם נורה מטווח אפס"

 

מערכת 'פרספקטיבה' ביקשה ממו"ל 'הארץ' עמוס שוקן, להסביר מדוע העיתון העלים בשיטתיות מקוראי המהדורה האנגלית את העובדה שהפלסטיני הירוי היה מחבל. בתגובה הוא הפנה אותנו לשתי ידיעות שהתפרסמו במהדורה באנגלית, בהן אכן הוצג הפלסטיני כ"תוקף" (Attacker). והוסיף הסבר כולל יותר: "בלא מעט מקרים הידיעה הגולמית בעברית מגיעה במקביל אל המערכת בעברית ואל המערכת באנגלית, ואז המערכת האנגלית מתרגמת, וכל מערכת עורכת את הידיעה בנפרד. התוצאה היא הבדלים הן בנוסח הידיעה והן בכותרות".

שוקן מוסיף גם הערה מפתיעה, ומסביר כי אם כבר יש לו טענות הרי שהן מופנות דווקא כלפי עורכי המהדורה בעברית, שלא מקפידים לדעתו על סימטריה בדיווח: "אולי חזקת החפות מחייבת להקפיד בדיווח כך: אם כותבים חייל, צריך מנגד לכתוב פלסטיני. אם מתעלמים מחזקת החפות וכותבים מחבל, צריך מנגד לכתוב רוצח".

מקרה אחר סיפק הצצה נדירה לרצפת העריכה ולאופן בו מתבצעת ההטיה. המדובר בידיעה שפורסמה במקביל, בשתי המהדורות, על הצעת חוק שהגיש ח"כ יואב קיש, להגבלת פעילות ארגונים בזמן קמפיין בחירות, הידועה כ"חוק העמותות". בכותרת במהדורה העברית נאמר כך:

נתניהו מקדם חוק להגבלת גיוס התרומות של עמותות פוליטיות.

כותרת מדויקת למדי, ממנה עולה שהחוק מתייחס לעמותות מכל הקשת הפוליטית – מימין ומשמאל. אך לא כך במהדורה האנגלית. שם, החוק סומן כפוליטי וחד-צדדי:

Netanyahu Seeks to Limit Left-wing NGO’s Role in Future Israeli Elections

ובעברית: "נתניהו מקדם חוק להגבלת תפקידן של עמותות שמאל בבחירות העתידיות בישראל". לפי 'הארץ' באנגלית, נתניהו פועל לשימור כוחו באמצעות חוק פרסונלי, פוליטי ואופורטוניסטי. מי שניזון רק מהמידע הזה, לא יכול שלא להתנגד לחוק.

תקלה משעשעת בנוסח משפטי הפתיחה של הידיעה בשתי המהדורות, סיפקה הצצה מרתקת לצורת העבודה של המתרגמים לאנגלית, שמטים לכאורה בכוונה את המסר ומקצינים אותו. במשפט הראשון בעברית נאמר "ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל להגביל את יכולתן של עמותות מימין ומשמאל". משפט זה תורגם באנגלית ברשלנות, וההשמטה המכוונת של המתרגמים ניכרת מיד:

Prime minister Netanyahu is seeking to limit the role of and left wing NGO’s.

במילים אחרות: המתרגמים השמיטו באופן מכוון את אזכור עמותות הימין, ולא כיסו על הראיות המפלילות.

ה___ והשמאל
ה___ והשמאל. מה חסר?

הטיה שיטתית

העובדה היא ש'הארץ' באנגלית אכן מטה באופן שיטתי את תרגומי הידיעות לרעת ישראל. הנה מקבץ קצר, מתוך עשרות רבות של הטיות התרגום שתיעדנו ב'קאמרה' וב'פרספקטיבה':

• 'הארץ' בעברית – "מוחמד א-דורא שנורה ונהרג בעזה", אותה ידיעה במהדורה באנגלית – "מוחמד א-דורא שנורה ונהרג בידי כוחות צה"ל בעזה".

• 'הארץ' באנגלית מפרסם תמונה מאת סוכנות AFP של המחבל שובת הרעב חאדר עדנאן, אבל משמיט מהכיתוב המקורי את המילים "חבר בכיר בג'יהאד האסלאמי".

• הפרת סדר אלימה שהסתיימה בירי חיילים לעבר המתפרעים: בעברית "מיידים אבנים", באנגלית "צועדים"

בעברית – "עשרות פלסטינים הרוגים במהלך נוהל חניבעל ברפיח", אותה ידיעה באנגלית – "למעלה מ-150 פלסטינים הרוגים".

• בעברית – נזירה מסוריה שמבקרת בישראל: "התקפה אמריקאית על אסד תמיט אסון". באנגלית – "נזירה סורית מפנה אצבע מאשימה כלפי אמריקה וישראל".

במשך השנים צברנו ועוד ועוד דוגמאות רבות, מגוונות, לעיתים משעשעות, הממחישות את שיטתיות ההטיה בתרגום.

הצטברות הדוגמאות והעובדה שמדובר כמעט תמיד בהטיות לצד אחד – לרעת ישראל, מובילות למסקנה כי מדובר במהלך שיטתי ומכוון מצד גורמים במערכת. מצד שני, בחלק גדול מהפעמים בהן מצאנו הטיות בתרגום, נענתה מערכת 'הארץ' באנגלית לבקשתנו ותיקנה את התרגום. עדות לכך שאין מדובר במדיניות מוצהרת שהעיתון עומד מאחוריה באופן מלא. פרסום תיקון, יודע כל מי שמתמצא בתחום, מכאיב לעיתון כאב גדול. נכונות מערכת 'הארץ' באנגלית להרבות בפרסומי תיקוני ההטיות, מעידה על רגישות לביקורת ועל כך שכל תקלה כזו נתפסת בעיניה כנקודתית.

את עמוס שוקן, התיקונים הרבים של המהדורה באנגלית, דווקא מכעיסים: "אני חייב לומר, לאחר שעיינתי בדו"ח של קאמרה, שאינני מסכים עם לא מעט מטענותיהם, ואילו הייתי מעורב בחלק מן המקרים שנתנו תיקונים, גם לא הייתי מסכים לתיקונים האלה".

הצטברות ההטיות, שחלק קטן מהן נסקרו כאן, לא מרשימה אותו: "אני דוחה לגמרי את הטענה שיש הטיה במהדורה האנגלית לכיוון ביקורתיות יתר כלפי ישראל, וכל הדוגמאות שהצטברו אצלכם, על הסף לא יכולות לבסס טענה כזאת. קמרה, (עמותת האם של 'פרספקטיבה' ומי שמנהלת מעקב מדוקדק אחר הדיווחים במהדורה באנגלית, ח"ע), בלשון המעטה שבהמעטה, הוא ארגון חד כיווני שממוקד ביעד מסוים. הוא לא איזה גורם שמטרתו דיוק בעיתונות בכלל. אילו היה כזה, היו הממצאים שלו אחרים, וכנראה מאוזנים".

מהלעג ברשתות החברתיות, כמו גם מהביקורת הציבורית, שוקן לא מתרשם. את ההערכה לעיתונו הוא מקבל במקומות שחשובים לו. כך הוא מסכם את הסוגיה: "אין לי מושג מה מעמדנו הציבורי, כל אחד יכול לומר על זה מה שמתחשק לו. אני אסתפק במה שאמרו לאחרונה שני אנשים. ראש הממשלה בנימין נתניהו שאמר למשה ארנס: "אני קורא את מאמריך בהארץ, זה מהפעמים הבודדות שאני מסכים עם מה שכתוב בעיתון זה", והנשיא אובמה שאמר: 'הארץ מעולם לא חששו לומר אמת לנוכח שררה' וכי 'במשך השנים קראתי את הדיווחים ואת הפרשנות שלכם'". להזכיר, שיש מי שעדיין קורא אותו באדיקות רבה.

חנן עמיאור הוא עורך אתר ביקורת התקשורת 'פרספקטיבה'. 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

40 תגובות למאמר

  1. "הוא אומר ומזכיר את העובדה שהנשיא אובמה החמיא עמוקות לעיתון"

    זו מחמאה??? על זאת הוא מסתמך??? אין להעליב דג מת בעטיפתו בדפי 'הארץ'

  2. לאור מה שקורה באירופה וכנראה שעוד יקרה בעתיד,יש לי הרגשה שבאירופה ילמדו מכתבות בפמפלט האנטישמי הזה כיצד לפעול מול האיסלם והמוסלמים , שהרי אם כתוב בהארץ שכך ישראל פועלת אז בטח הישראלים יודעים מה הם עושים,ואלה חדשות טובות לנו ורעות לאיסלם. כך הארץ פועל בדרכו המעוותת לטובת ישראל ונגד האיסלם בלי שהתכוון. חרב פיפיות למופת

    1. אל תחשוב שב"הארץ" לא מתחילים להריח את המגמות הללו ואת מה שעומד להתרחש באירופה בשנים הקרובות. המגמה הזו גם מסמנת את שקיעתן הבלתי נמנעת של אליטות השמאל באיחוד האירופי, שהיו משענתם הראשית של כותבי וקוראי "הארץ" במשך עשרות שנים. הם רואים את זה מגיע, וזה מפחיד אותם עד מוות, מפני שזה מנפץ לרסיסים את כל חזון העיוועים הרב-תרבותי והקוסמופוליטי שלהם. מבחינתם, זו תחילת הסוף של חלומם הגדול. הם פשוט עיוורים למציאות ויהירים מכדי להודות שלחלום הזה לא היה שום סיכוי להתגשם אי-פעם; שזה היה חלום אבוד מראש.
      למעשה, דווקא בגלל זה הם מגבירים את מתקפת ההסתה והשקרים שלהם. מבחינתם זה "תפוס ככל יכולתך היום, כי מחר יהיה מאוחר מדי". מה שהם עושים מזכיר פעולת ייאוש של לוויתן גוסס, שמנסה, בכוחותיו האחרונים, לגרור איתו למצולות את הציידים שקטלו אותו.

  3. זה נורא פשוט: מבחינה כלכלית עיתון הארץ במצב קשה. הוא בונה על האינטרנט, אבל גם שם צריך לפרסם כדי להרויח.
    השיטה שפיתחו ב"הארץ": להיות כמה שיותר קיצוניים ופרובוקטיביים. כך הם מקווים להניע יותר תנועה ("טראפיק") באתר שלהם.
    הם לא המציאו את השיטה, אבל אין ספק שהם הולכים איתה רחוק מאד. אפשר אולי לאמר שהם משלבים את המהנה מבחינתם: להשמיץ את ישראל, עם מה שהם מקווים שיהיהי מועיל עבורם: יותר פרסום.
    אני מקווה ומניח שהם יכשלו, אבל לפחות יהיה להם את מי להאשים…

  4. הארץ הוא ממשיכו של דר שטירמר וכל כוונתו להשמיץ עד מוות כל דבר שקשור ביהדות ויהודים, אבל לאור העתיד הצפוי באירופה ביחסיו עם האיסלם, בקרוב השקרים האלה ייתפסו ע"י הרוב כמחמאות וכמודל לחיקוי כרגיל בא לקלל ונמצא מברך.

  5. אני ממליץ לכולם להסב את תשומת לבם לתקשורת העולמית, ואפשר לבחור אפילו באתרים האנטי ישראליים כגון גארדיאן, אינדיפנדנט, ניו יורק טיימס ואפילו אלג'זירה הידוע לשמצה. הוא יישמח לגלות שמה שמתאמצים בהארץ המתועב יומם ולילה אינו נושא פרי, ואנחנו לא מעניינים את העולם. אפילו כשפרשת החייל היורה עלתה, מתכון לצימעס אנטישמי מושלם, במו עיניי ראיתי כיצד זה תופס באתרים הכי אנטישמיים כותרת שלישית ואפילו רביעית. כמובן שלאחר יום כבר לא התעסקו בזה. אז שימשיכו לטנף כאוות רצונם.

  6. הכותב יכול לחסוך לעצמו התייסרות של "רתיחה כפליים" אם ישכיל להבין שהעיתון מייצג לאומנים בלסטיניים המהללים, מצדיקים ומקדמים את הלאום המועדף עליהם -הבלסטיני, ומשמיצים את/מעלילים עלילות דם על/מחבלים ב/ הלאום השנוא עליהם -היהודי, דבר המסביר גם את קהל הלקוחות הספציפי האדוק

  7. אני לא מבינה.. האם לזה יקרא דמוקרטיה מדובר בהטעייה של הנעשה בשטח בשקרים בהוצאת דיבת הארץ רעה והטייה מכוונת .. יש להגיש תביעות דיבה נגד אלה שבכוונת מכוון רוצים לפגוע במדינה … האם אנשים אלה רוצים לירות לעצמם ברגל האם הם לא מרגישים חלק מהמדינה…ראש הממשלה האם חשבת שבנסיבות אלה צריך לעבור לסדר היום ולקרוא לזה דמוקרטיה… מה שקרים בשם הדמוקרטיה … זוהי בגידה ועל בגידה המחוקק חוקק חוקים … יש גבול לכל תעלול …האם חושבים אלה שמשקרים בהעלותם על הכתב שקרים שהציבור הימני שמהווה רוב במדינה יהפוך את עורו ??? או שהמטרה היא להכפיש ולבגוד במדינה .. יש להתחיל לחשוב אחרת ולהגיש תביעות דיבה או כל תביעה אחרת..למה ראש ממשלתנו עובר לסדר היום …???????????????????

  8. מה שמדהים זה שבעולם בכלל לא מתייחסים לפרשת החייל היורה בחברון. זה סיפור ישראלי פנימי לגמרי. הסיבה היא שמבחינת הקורא הרגיל בחו"ל, הוצאה להורג בלי משפט זה מה שישראל ממילא עושה כל הזמן בשטחים, אז על מה כל הרעש? עוד דוגמה איך הכל עובד הפוך – הצלחת התעמולה האנטי ישראלית מקזזת כל נזק במקרה שעלול היה להזיק.

  9. עמוס שוקן הוא בוגד ואויב.
    יש להחרים אותו ואת העתון שלו – עתון הבוגדים.

    1. עיתון הארץ הוא בית היוצר של השמאל הקיצוני הישראלי. אני מנוי לעיתון מאז 1967 ועד להתדרדרותו המתמשכת. למעט דה מרקר הוא כולו אנטי יהודי ואנטי ישראלי. עיתוני יום ששי עמודו הראשון הוא מקור למרה שחורה.לא תמצא בעיתון שום חדשות חיוביות על ישראל ועל התרבות היהודית אישית לא אשכח את השתלחותו כנגד יהודי צפון אפריקה בניהולו של אריה גלבלום על הסדרה השקרית והבזויה שבנתה במדה רבה את התדמית השלילית של יהודי צפון אפריקה. מספר פעמים בשנים האחרונות הפסקתי את המנוי אבל בשל הדעות דה מרקר אשר דעותיו החברתיות-כלכליות זהות לדעותי והכתבות בנושאים אלה ענינו אותי נשארתי מנוי לאחר הידיעות "אם … אז חייל צהל הוא רוצח" החלתטי סופית להתנתק ממנו סופית.לא רוצה להכניס יותר טומאה לביתי.

    2. עם אבא כמו שלו וחיים בשקר כמו שהוא חי ומנסה להטעות את כולם,זה לא מפליא.

  10. באיזהו יום בעתיד הקרוב או הרחוק תופיע בעתון הארץ מודעה:
    " עיתון הארץ למכירה"
    חכו חכו

  11. לכל המתייפיפים: לפני שאתם יוצאים להגן על קיפוח זכויות מחבלים רוצחים אולי תעשו משהו כדי לתקן את אותם חוקים בישראל שמקפחים יהודים דווקא ומטפחים את הכוחניות האלימה: רוצחים ואנסים יהודים מקבלים עונשים קלים להחריד, פולשים יהודים שפולשים לרכוש משותף ומנכסים לעצמם קרקעות לא להם עליהן הם בונים בתים פרטיים או מרחיבים את דירות הקרקע או הגג שלהם. בתי המשפט אינם מנידים עפעף, העיריות תומכות בעבריינים תמורת שוחד, עורכי דין יוצרים קנוניות עם שופטים נגד האזרחים וכן הלאה. עד מתי, לדעתכם, העם יסבול זאת? וכאן אין הבדל בין שמאל לימין: אלה ואלה מושחתים.

  12. הצעתי לך עמוס: עבור לניו יורק. שם יהיה לך רייטינג בקרב היהודונים.

  13. אגב, "הארץ" בעד זכויות עובדים, נגד קפיטליזם דורסני, וכולי רק כל עוד מישהו אחר משלם.*אצלם* אפשר לשכוח מעובדים מאורגנים או הגנה כלשהיא משרירות לב הבוס.

  14. "הארץ" הסית ושלהב את סכינאות הג'יהאד
    |
    מאמר המערכת של "הארץ" 30.10.15
    http://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/1.2764550
    מנוסח באופן שמדרבן את מלחמתם הרצחנית של מוסלמים נגד ה"תכנית" (שאיננה אלא עלילה של "התנועה האסלאמית") לבנית בית המקדש השלישי,
    וכך כתוב שם:
    "תוכנית הלימודים בזרם הממלכתי־דתי (אור קשתי, "הארץ", 23.10). התוכנית ממצבת את הקמת בית מקדש כיעד שיש לחתור אליו, … משמעותה, הלכה למעשה, היא שינוי הסטטוס קוו [בהר הבית]".
    לנו, כיהודים מובן שהגשמת התקוות להקמת בית המקדש "במהרה בימינו" עדיין מותנית בביאת המשיח, כך מובן לכולנו, למעט מעוט מיקרוסקופי, אבל
    ממובאה זאת מ"הארץ" משתמע שמאות אלפי יהודים מתוך האלקטורט של מפלגות השלטון, המון רב השפעה, מתכוננים להקמת המקדש. מלים אלה מוכנות להפצה בין מוסתים מוסלמים, כשמן למדורת הטרור.
    וכך גם במאמר של רוגל אלפר ב"הארץ" 01.11.15 :
    " הציונים הדתיים, ששואפים לבנות את בית המקדש השלישי על הר הבית, ובעיקר נכונים לחיות על חרבם".
    נראה שהזהירות והאחריות ממנו והלאה, והסבה לכך עלולה להיות מה שכתב בהמשך מאמרו: "לחילוני יש יתרון הישרדותי. קל לו יותר לעזוב, להיות אזרח העולם, לבנות את ביתו במקום אחר"

  15. התמיכה בחייל בן ה-19 היא מרחבית לישראלים כי לכולנו יש ילדים וגם כי הם מגנים עלינו בגופינו וגם כי הילדים האלה אינם בדרגות המובילות (לכאורה ולא תמיד) לשחיתות ולקידום פוליטי ולקשרים כלכליים ולמשרות עתירות הכנסה. כך שמר שוקן טעה. ובגדול.
    לא כל פלשתיני הוא מחבל . ההשוואה שלו מגוחכת.

  16. אם קוראים לשוקן עיתונאי אז דובי גל הור דוגמן צמרת .
    (מבלי להעליב את דובי גל )

  17. אכן מדייק העיתון באנגלית הרבה יותר מהעיתון בעברית ובכל הכותרות שמצוטטות מדויק הנוסח האנגלי לעומת העברי. ואולי באמת צריך לעשות מינוי לעיתון באנגלית במקום לזה בעברית. מצד שני אפשר לקרוא גם בין השורות אנחנו הרי יודעים לבד שהחייל ההוא רוצח וכ״ו.
    מזל שיש את העיתון הזה וכבוד לעמוס שוקן שממשיך להוציא אותו.

  18. התחנונים של ה"ימין" בפני הבריון השכונתי הזה, שמצא כלי יעיל להתעלל ביהודים, מבישה.

  19. העניין מאוד פשוט . המהדורה העברית של הארץ אינה רווחית . צריך לבדוק מה הכנסות של הארץ באנגלית .אני לא חושב שאטעה אם אניח בזהירות שהארץ מקבל תמיכה מגורמים בחו"ל . שווה בדיקה ,אם משהו יכול לבצע אותה.

  20. לא אתפלא באם יתגלה ששופטי בג״ץ הם היחידים המנויים על העיתון, כשרק על הפגיעה במשפחות קורבנות הטרור, בזו ההצהרה של האידיוט, מצדיקה את סגירת העיתון כדבר ראשון, זאת לפני תביעת פיצויים לכל משפחות קורבנות הטרור מאז ועד היום, שיקירייהם נרצחו ע״י עובדי האלילים המוסלמים, ע״י אותם מחבלים שפלים תת-אדם, שעמוס הזקוק לחוקן במוחו יוצא להגנתם

  21. לעמוס שוקן יש להעביר חוקן במוחו שהתעוות עם השנים עד כדי כך שאבד כל הגיוןף

  22. בחלום. אני רואה את הערבים מנצחים אותנו ומתחילים ברצח עם. שוקן ושותפיו עומדים בשורה הראשונה מחכים לכיתת היורים שתוציא אותם להורג…

  23. תופעה אוניברסלית מעניינת. כל ביקורת על מעשה ישראלי ( יהודי ) נפשע הינו
    "שלא לומא אנטישמיות לשמה". גם אם מדובר במקרה פרטי של פלוני או אלמוני.
    זו פשוט בכיינות שלא לומר כסות גלותית.
    מה כל הוויכוח הבלתי נגמר עח מה שעשה החייל? אלוקים אדירים ! יש למישהו
    עם שכל סביר ספק שזה היה מעשה מיותר, נורא ובניגוד לכל מוסר בסיסי ?

  24. אני מחפש מילים והגדרות שיתארו את פעילותו של עמוס שוקן נגד מדינת ישראל והסיוע הבלתי מוגבל שהוא נותן למטונפים באויבינו

    1. מי שמלכלך על עמוס שוקן לא מכיר אותו. הוא ישראלי יקר שלחם במלחמות ישראל במקומות הכי מסוכנים. ואין לו דעות "שמאלניות" בכלל. מהכירות אישית בתעלה.

  25. פאשיסיט נבער ועילג.
    אם לא היו כותבים בהארץ את מה שכתוב בו אלא את מה שכתוב בישרהל איום, לא היה קורה מה שתיארת כל כך יפה כאן, רק אתה לא מבין מדוע כך מתיחסים להארץ, אחרת ממה שמתייחסים לביביטון למשל, דגנרט.
    והנה ההסבר :

    התופעה מרתיחה כפליים, (הטפשות שלך מרתחיה שלוש פעמים, שאינך מבין מה אתה אומר) לנוכח העובדה שלמהדורה האנגלית של 'הארץ' יש השפעה עצומה. בעוד שרק כחמישה אחוזים מהציבור בישראל קוראים את העיתון, עבור רבים ברחבי העולם המהדורה האנגלית של 'הארץ' היא מקור המידע העיקרי, אם לא הבלבדי, לנעשה בישראל. על הקהל הזה נמנים כל האנשים החושבים והחשובים באמת: עיתונאים מכל העיתונות הבינלאומית, פוליטיקאים, פקידי ממשלה, אנשי רוח, מובילי דעה ועוד כל מיני מקבלי החלטות וקובעי טעם, שמגבשים את מבטם על ישראל ועל הסכסוך על סמך מה שהם קוראים
    בעיתון.

    במילים אחרות, אם יהנגו על פי עצותיך יהפכו לישרהל איום ואז לא יקרה הנס שתיארת.
    בהמה, זה ההבדל בין עיתון ובין סמרטוטון ביביטון או פשקוויל.
    האמינות טפש, האמת, אותה אתם הפאשיסטים צוררים כל כך.

  26. אתם באמת משתמשים בטיפשות כשיטה להתנצחות פוליטית? כשמישהו אומר "אם לסבתא היו גלגלים היא היתה אוטובוס", הוא לא מתכוון שסבתא אוטובוס. הוא מתכוון שלסבתא אין גלגלים (זה לעשות שימוש בתנאי שאיננו מתקיים כדי לומר שהרישא לא מתקיימת, ומראים שהרישא לא מתקיימת על-ידי סיפא אבסורדית – סבתא היא אוטובוס. במקרה הזה נאמר כאן "לא כל מתנגד לכיבוש הוא מחבל". נאמר כאן "אתם משתמשים בתגית "מחבל" כדי לעשות לעצמכם חיים קלים – תתמודדו עם זה שלוחמי חירות אינם תמיד מחבלים". נאמר כאן "תתמודדו עם זה שנטלתם את החופש מבני אדם והם יילחמו בכם להשיג את החופש שלהם – במילה "מחבל" לא פתרתם את הבעיה – נטלתם מבני אדם חירויות אדם בסיסיות").

  27. זה שלפלשתינאי קוראים מחבל זה בהחלט בסדר אבל לקרוא לחייל רוצח??? אדון שוקן היקר, אם כך לך חייבים לקרוא רפה שכל… והייתי ממליץ למנות לך אפוטרופוס שכן אין לך רגש אחריות ואינך מבדיל בין טוב לרע ומשכך הינך מסוכן לעצמך ולחברה הסובבת אותך!

  28. בתנאי שיש דבר כזה הנקרא 'פלסטיני'.

    אתם הבנתם את זה? האוטו-אנטישמים-סלקטיבית מהעיתון לאנטישמים ופלסטינאצים "חושבים" שמתפרנסים מעלילת דם 'הכיבוש' = בתחילה הם הפכו את היהודים ל'כובשים' בארצם?
    אחר כך את הפולשים הערבים לארצנו הם הפכו ל'עם' וקראו לו 'פלסטיני? 'להד"ם!
    ואחר כך הם הפכו את חיילי צה"ל ל"נאצים בפלסטינה"?

    אז מה הפלא ששוקן עושה את ההשוואה הכוזבת והמחליאה הזאת?!

    אז אם קוראים ל"פלסטיני' 'מחבל' ולחייל צה"ל 'רוצח' אז לשוקן ושו'ת קוראים קאפוס מרצון!

  29. ההתנפלות של "הארץ", על סולברג מעלה בדעתי רגע אחר, שבריר שנייה, בהיסטוריה הקצרצרה של מדינת ישראל, שבו יכלה מערכת הצדק, להתעשת ולעשות צדק "קטן", עם החברה הפגועה והפצועה שלנו מאנשים כמו שוקן. זה היה קורה לו הייתה אכן מקבלת את ההחלטות הנכונות בהתאם לחוק, לא עוצמת את עיניה נוכח מעשה בוטה נגד בטחון המדינה, מעשה שנעשה תוך צפצוף גס ומתנשא נגד כל הכללים המשפטיים…
    אני מבקש להתייחס לפרשה שבטווח הזמן שחלף אולי נראית היום כפרשה לא חשובה וכוונתי לפרשת ענת קם, ואורי בלאו. היא לא פרשת קם ובלאו היא קודם כל פרשת שוקן. העובדה כי יובל דיסקין, ראש השב"כ נמנע מלחקור אותו אז, כפי שחייב אותו תפקידו, ולו "רק" כדי למצות את הבירור והחקירה לאיתור, אני מדגיש, איתור אותו מאגר עצום של מסמכים צבאיים שהועברו ל"הארץ", וליתר דיוק לאורי בלאו שלוחו של שוקן, ע"י ענת קם. לא נשכח את העובדה כי דיסקין הופיע אח"כ כמגן השמאל, כאשר יצא להגנת ארגוני השמאל (17.12.15). ובשלב זה כנראה תכנן את מסלולו הפוליטי… ואגב, לא מאוחר גם כיום לתהות על מיקום אותם המסמכים. לבצע חקירה כהלכה. לבירור המסלול אותם עברו (אורי בלאו שהה בלונדון, עיר השורצת מרגלים ואנשי מודיעין). מה קל יותר מלהעתיק דיסק? לחיצת כפתור אחת…
    במקום בירור יסודי של כל אותה פרשה על היבטי הבגידה הזרועים בינות פרקיה השונים, בחר השב"כ למרוח אותה (האם שוקן נחקר?), אילו היה נחקר, הוא לא היה יושב היום על זרי הדפנה בביתו. כנראה שוב עפ"י החלטה אישית של דיסקין, שפירושה התעלמות מהאינטרס הביטחוני הברור של ישראל. ממה נבהלה אז ממשלת ישראל? ומדוע הסלחנות הבלתי נתפשת הזו כלפי עיתון, שהיה פעם, מזמן, עיתון לאנשים חושבים? עכשיו שוקן תוקף את נועם סולברג. שופט ביהמ"ש העליון. למה? פשוט כי הוא יכול, כי הוא יכול לצפצף. הוא יודע כי שערה משערות ראשו לא תיפול ארצה חלילה. הוא מציג ארשת מתחסדת: דואג למעמד המערכת המשפטית בישראל… שלא תעסיק פושעים… אתם הבנתם את זה, נתניהו ואיילת שקד? אתה הבנת את זה היועהמ"ש?

  30. אם קוראים לחייל 'נאצי' אזי, לבוגדים מהעיתון לאנטישמים ופלסטינאצים 'חושבים' קוראים 'קאפוס'?

  31. לא קוראים לפלסטיני רוצח! קוראים לפלסטיני מחבל הבא לרצוח רוצח! כנראה שהוא התבלבל קצת במינוח.

  32. עמוס שוקן , עמוס עוז , עמוס בידרמן – מה יש בשם הזה עמוס שגורם למי שנושא אותו להיות כזה אוטו אנטישמי? יש אנרגיות שליליות לשם הזה או מה? כי נראה שזה ממש לא שם טוב – ולא שאם לאנטישמים האלו היו שמות אחרים הם היו בסדר – והמבין יבין.