ישראל והפצצה הדמוגרפית

גיל פרישה מאוחר יותר, ערים צפופות יותר, ושוק עבודה דינמי ומאתגר: השינויים הדרמטיים שצפויים להתחולל בהרכב אוכלוסיית ישראל בעשורים הקרובים ישפיעו על כל אחד מאיתנו

גידול דמוגרפי כאתגר אסטרטגי (אילוסטרציה). צילום: נתי שוחט, פלאש90

במהלך ישיבה של ועדת העבודה והרווחה שהתקיימה בשלהי הכנסת ה־18, התבקש אחד מנציגי האוצר להציג בפני חברי הוועדה את הרקע לשינוי תקציבי בתחומי עבודתו של המוסד לביטוח לאומי. הנציג ניצל את ההזדמנות כדי לשרטט עבור הנוכחים תמונה רחבה של המציאות החברתית בישראל, ופתח את דבריו פחות־או־יותר במילים הבאות: "השינוי שאנחנו מדברים עליו נדרש דווקא במציאות הנוכחית, המושפעת משלושה גורמים עיקריים: דמוגרפיה, דמוגרפיה, דמוגרפיה".

לא ברור אם חברי הוועדה ירדו לסוף דעתו בשלב המתקדם של אותה ישיבה ממושכת, ואולם עבור רבים בגופי תכנון המדיניות של הממשלה ובמכוני המחקר השונים תובנה חשובה זו היא כבר מובנת מאליה: ישראל מצויה בעיצומה של "מהפכה דמוגרפית", העתידה לשנות את פניה באופן דרמטי ולהעמיד אותה מול אתגרים חברתיים וכלכליים עצומים.

מהם אותם שינויים דמוגרפיים עמוקים, ומה צפויות להיות השלכותיהם? ניתן להצביע על שלושה תהליכים מרכזיים, הקשורים היטב זה בזה: 1. עלייה מתמשכת בתוחלת החיים, ובמילים אחרות: הזדקנות האוכלוסייה. כלומר, גידול של האוכלוסייה המבוגרת, הן בחלקה היחסי הן במספרים מוחלטים. מבחינה זו ישראל הולכת ונעשית דומה למדינות מערב וצפון אירופה; 2. התייצבות של שיעורי הילודה, אך על רמה ממוצעת שהיא עדיין גבוהה מאוד בהשוואה למדינות המערב: כ־3 ילדים לאישה; 3. שינוי ביחסים המספריים בין המגזרים השונים. שינויים אלו נובעים בין היתר מהתכנסות בקצב הריבוי הטבעי של הקבוצות הדתיות השונות (ובכלל זה עלייה קלה בקרב היהודים), לצד התמדה ואף התחזקות מסוימת של השוני בין קבוצות שונות בתוך החברה היהודית.

Ultra Orthodox men stand by the Western Wall in the Old City of Jerusalem during the Jewish holiday of Rosh Hashana, the Jewish New Year, on September 14, 2015. Photo by Nati Shohat/Flash90 *** Local Caption *** ??????? ???? ????? ??? ????? ???? ??? ????? ???? ?????? ????? ?? ??? ????

מתוך פרסום פורום קהלת: "דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי".
מתוך פרסום פורום קהלת: "דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי".

לשינויים הללו עשויות להיות השלכות רבות: 1. היחס המספרי בין יהודים וערבים (בתחומי הקו הירוק) ילך ויתייצב, תהליך שיש בו לכאורה בכדי להקטין את חוסר היציבות החברתית בטווח הארוך; 2. הצפיפות בישראל, בפרט באזור המרכז, תמשיך לגדול, וישראל צפויה להיות אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי. משמעות הדבר היא לא רק המשך המעבר לרבי־קומות, אלא גם שמערכות התכנון והבנייה והתשתיות השונות (תחבורה, מים, אוויר, וחשמל) יצטרכו לתפקד ברמה הגבוהה ביותר; 3. השפעת הגידול בשיעור החרדים והערבים באוכלוסייה, שתי האוכלוסיות המאופיינות כיום בהיקפי תעסוקה וברמת שכר נמוכות יחסית, תהיה דרמטית – אם לא יחולו שינויי עומק במאפייניהן ההשכלתיים והתעסוקתיים. ללא שינוי מעין זה מובטחת נסיגה ברמת החיים הממוצעת בישראל, שחיקה ביתרונות המסורתיים של ישראל בתחומי המדעים והטכנולוגיה (על רקע אי־מיצוי קיצוני של הכישרונות והיכולות של כלל האוכלוסייה בתחומים אלו), וקיטון בהיקף התקבולים ממסים; 4. מערכות הבריאות והרווחה יצטרכו לעבור עדכון והתאמה כדי לטפל באוכלוסיית הגיל המבוגר, שתהווה כחמישית מכלל אוכלוסיית המדינה.

דרישה לקבלני שיפוצים

מה כל זה אומר מנקודת המבט של פרטים ומשפחות? בשל הגידול הדרמטי בתוחלת החיים, גיל הפרישה בפועל יהיה חייב להשתנות, עם או ללא חקיקה, כדי לממן את המספר הגדל והולך של שנים בין מועד הפרישה מעבודה למועד הפרישה מהחיים (ראו תרשים). בחלק ממקומות העבודה, מהלך מעין זה עשוי להביא להיווצרות "פקקים" בכניסה למשרות. לחלופין, ככל ששוק העבודה ייעשה לדינמי יותר – מסיבות טכנולוגיות ורגולטוריות גם יחד – יידרשו העובדים המבוגרים להיות גמישים וסתגלנים יותר מאי־פעם, ולהחליף עיסוקים ומקומות עבודה גם בשלבים מתקדמים בחייהם.

כיוון שחלק גדול יותר ממשאביו הכספיים של הדור המבוגר יידרש למימון שירותי בריאות וסיעוד, ובמידת מה גם פנאי, יצטמצם החלק הזמין לתמיכה בדור הצעיר. תהליך זה עשוי להחליש את התלות ואת הקשר בין דורות המשתייכים למשפחה מורחבת אחת. מנגד, סביר שהתלות של הדור המבוגר בדור הצעיר תתחזק בשל הצורך של בני הדור המבוגר להיעזר בצעירים בתחומים שונים (הפגת הבדידות, עזרה בהתניידות, והתמצאות במפת נותני השירות והאדמיניסטרציה).

מתוך פרסום פורום קהלת: "דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי".
מתוך פרסום פורום קהלת: "דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי".

את ההשפעות העקיפות שיורגשו על פני זמן בתחומים שונים, כמו שוק העבודה ושוק האשראי, ניתן רק לשער. על אף ההתפתחות הטכנולוגית במתן שירותי אבחון וטיפול מרחוק, סביר מאוד שהביקוש לעובדים בענפי הבריאות והרווחה ימשיך לגדול, וכך גם בענפי הפנאי והתיירות המותאמים לגיל המבוגר. יראו ברכה בעמלם גם קבלני שיפוצים שיידרשו להתאים את גדלי הדירות למשקי הבית המתכווצים, יצרני מפרקים מלאכותיים ורבים אחרים. מנגד ניתן להעלות על הדעת היווצרות גלי אבטלה של גננות ומורות.

בקרב הדור הצעיר המשתייך למעמד הביניים, הביקוש לאשראי צרכני יגדל על רקע הצטמקות התמיכה הכספית הבין־דורית. מנגד, גם אם גיל הפרישה יעלה, רבים עשויים לבחור בהארכת תקופת ההפקדות לחיסכון ולהקדים את תחילתה למועד המוקדם ביותר האפשרי. הגדלת החיסכון משמעה הקטנת הצריכה הפרטית, מהלך שמוביל במקרים רבים לדיכוי הצמיחה. זוהי רק רשימה חלקית של השפעות ישירות ועקיפות העשויות לנבוע מן השינוי הדמוגרפי העמוק.

האם מדינת ישראל ערוכה לשינויים ההיסטוריים הללו? קיימות לא מעט אינדיקציות לכך שמערכות השלטון הולכות ומפנימות את השינוי ומעמיקות את היערכותן כלפיו. האם האזרחים עצמם מוכנים לשינוי? זוהי כבר שאלה אחרת לגמרי, והתשובה אליה, ככלל, אינה דווקא חיובית.

________________________

לקריאה נוספת על האתגרים הדמוגרפיים והכלכליים של ישראל ראו בפרסום החדש של פורום קהלת: "דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. כמו כל התחזיות הדמוגרפיות מאז קום המדינה, בעוד מספר שנים גם התחזית הזו לא תהיה שווה את הנייר עליו היא כתובה.
    אני לא דמוגרף אבל אפילו אני יודע שצריך לקחת בחשבון עליה גדולה מארצות אירופה.
    במגזר הערבי הילודה במגמת ירידה (!!) ויש גם הגירה שלא מדברים עליה.
    במגזר החילוני יש עליה בילודה ובמגזר החרדי יש ירידה בילודה.
    התחזית שלי לא פחות טובה מהתחזיות של כל הדמוגרפים.

  2. "ישראל צפויה להיות אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי" – היא כבר עכשיו אחת המדינות הצפופות בעולם, ואפשר לראות זאת אפילו ברמה היומיומית. בייחוד נכון הדבר אם נוציא מכלל חשבון מדינות-כיס על עיר או אי, כמו סינגפור, מונקו, מלטה וכיו"ב, ונביא בחשבון רק מדינות בעלות שטח פתוח. כך ישראל באה אחרי בנגלדש, קוריאה הדרומית וטיוואן ודומה, פחות או יותר להולנד ולבלגיה, וכן לרואנדה ובורונדי, ודומני שגם להאיטי. כך, מעשית, היא הצפופה ביותר, יחד עם הולנד ובלגיה, בעולם המערבי.

  3. חכו עד שהיהודים יגורשו מארה"ב ושאר מדינות המערב. הרי משם היהודים יוכלו להגיע אך ורק לישראל. אז תיראו מה זו צפיפות ועד כמה קשה לטפל בתושבים היהודים בכלל ובמגורשים בפרט.
    לא מאמינים? גם בספרד שלפני 1492 לא האמינו. גם בגרמניה שלפני 1932 לא האמינו. לפני 200 שנים אף אחד לא היה מאמין שתקום מדינה עצמאית (לכאורה) בארץ ישראל והיא תהיה מדינת היהודים.

  4. בזמנו, בסיור בשמורת טבע בצבא, המדריכה דנה במשמעויות של גידול האוכלוסיה בישראל.
    כולם אמרו שצריך לשמור על השטחים הפתוחים ועל שמורות הטבע.
    אני אמרתי שצריך פשוט לכבוש עוד שטחים.

    מהים.

    בנימה רצינית- קשה מאוד לתרגם אקסטרפולציות דמוגרפיות לנתונים התנהגותיים; זה כבר פלישה לתחום הסוציולוגיה והפסיכולוגיה.
    אם תוחלת החיים עולה בהתמדה, אכן רציונלי לחסוך מוקדם יותר (אי אפשר להתבסס על ירושה מהורים וסבים- היא תוצא על טיפול בהם), אבל זה לא אומר שזה מה שייקרה; הרי בכל העולם המערבי תוחלת החיים עולה- והצעירים מתחילים לעבוד מאוחר יותר וחוסכים פחות!

  5. לכל המכונים יש אגנדה סטטיסטיקות ונתונים יכולים להשתנות בהתאם לרצון

  6. לא יודע מי בדיוק הכותב אבל בדמוגרפיה הוא לא ממש מבין. אבטלה בקרב גננות ומורות? האם יהיה פחות ילדים, במספרים מוחלטים, בעשורים הקרובים?