טראמפ צודק: צריך להפסיק להילחם בהתחממות הגלובלית

האם האקלים מתחמם? האם הגורם האנושי אחראי לכך? אלו לא השאלות הנכונות. את הסכם פריז לשינוי האקלים שאישררה ממשלת ישראל צריך היה לבחון על פי התועלת או חוסר התועלת שלו לציבור

לא עוצר באדום; דונלד טראמפ. צילום: Gage Skidmore CC BY-SA 2.0 via flickr

מיליוני ואולי מיליארדי מילים נכתבו כבר על בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב ועל השלכותיה – החברתיות, המשפטיות, הכלכליות ועוד. אך בעוד צעדיו של הנשיא הנבחר הם עדיין בגדר חידה ברוב הנושאים, הרי שבכל הנוגע ל"שינוי האקלים" ישנה הסכמה שהמדיניות תהיה פנייה חדה מזו של ממשל אובמה.

דונלד טראמפ כבר צייץ בעבר, באחד הציוצים המפורסמים ביותר שלו, ש"הרעיון של ההתחממות הגלובלית נוצר על ידי הסינים ולמענם, במטרה לגרום ליצרנות האמריקאית להיות לא-תחרותית". לא פלא אם כן שטראמפ מחפש דרכים לצאת במהרה מהסכם האקלים שנחתם בפריז בשנה שעברה.

הדבר מדאיג, כמובן, סביבתנים ברחבי העולם (כמו גם אנשים שהושקעו עמוק בעסקי האנרגיה הירוקה וציפו לסובסידיות ממשלתיות כבדות לעסקים שלהם). נועם חומסקי כבר הזדרז לטעון שהמפלגה הרפובליקנית היא "הארגון המסוכן ביותר בהיסטוריה של העולם", לא פחות, משום שהיא מריצה את העולם לאבדון על ידי מה שמכונה בחוגי הסביבתנים "הכחשת האקלים". אנשי עסקים אחרים, מן הצד השני, דווקא מברכים על הנסיגה ממדיניות אובמה, ובוודאי יש בכך תרומה לעלייה החדה של מדדי המניות מאז בחירתו של טראמפ (בנוסף לציפיות נוספות ממדיניותו הכלכלית של טראמפ).

ובעוד טראמפ מחפש דרכים לסגת מהסכם האקלים, דווקא ממשלת ישראל אישררה השבוע את הסכם פריז, והמשרד להגנת הסביבה התגאה שההסכם יחסוך למשק הישראלי 100 מיליארד ש"ח ב-15 השנה הקרובות. מה ששמעתם.

ובכן, מי צודק? הסביבתנים המודאגים מכך שטראמפ מוביל אותנו לאבדון, והמשרד להגנת הסביבה הטוען שבכלל הפחתת פליטות זה מועיל לכלכלה? או שמא דווקא יש משהו בדברי הג'ינג'י הגבוה?

השאלות הלא נכונות

כדי לגשת לעניין בצורה שקולה, יש צורך להסיר מן הדיון טעויות רבות שעושים המידיינים משני הצדדים. מאחר שהנושא כבר הפך לעניין דתי לגמרי, ולאמונה שבאה בנשימה אחת עם סט שלם של אמונות אחרות (דוגמה לכך הראה טוביה טננבום בספרו "שקרים שכולם מספרים" – כל מי שאמר לו שהוא מאמין ב"שינוי האקלים", גם היה בעד פלסטין ובעד הפלות, ולהפך) – הצורך לבחון את הדברים באופן מדוד הוא דחוק אף יותר. שלא לדבר על כך שמדובר על נושא שמעורבות בו כלכלות ענק, וגורלם של מיליארדי בני אדם מוטל בו על כף המאזניים, לכאן או לכאן.

ובכן, הטעות הראשונה שנעשית בדיון הזה היא: ויכוח האם יש או אין התחממות גלובלית. כאן במקרים רבים נעצר הדיון. אלה טוענים "יש!" ומביאים שפע של נתונים מדעיים, ואלה טוענים "אין!" ומפקפקים באותם נתונים, או נתלים בנתון כזה או אחר שסותר את המגמה.

זו, כאמור, טעות. מדוע? בין השאר, משום שזו שאלה של שיפוט כלפי המציאות – ושיפוט מורכב ביותר. אבל בעיקר משום שלא זו השאלה העומדת על הפרק בבואנו לנקוט מדיניות. הסיבה לכך היא שמדיניות הגבלת פליטות גזי החממה אינה נשענת, ואינה יכולה להישען, רק על התיזה ש"יש התחממות גלובלית". היא צריכה להיות צודקת בכל אחד ואחד מסדרה של טיעונים שבאים מעבר לכך.

התחממות או לא התחממות? לא זו השאלה; הפגנת מחאה במלבורן. צילום: Takver CC BY-SA 2.0 via flickr
התחממות או לא התחממות? לא זו השאלה; הפגנת מחאה במלבורן. צילום: Takver CC BY-SA 2.0 via flickr

וכאן אנחנו מגיעים לטעות השנייה. אלה שעברו את הדיון הראשון, יכול ש"ייכנעו" לצד השני ויודו: כן, יש התחממות. או: יכול להיות שיש התחממות. אבל זה דבר טבעי! לא האדם גורם לזה! זה נגרם מכתמי שמש, או ממחזורים טבעיים אחרים, וכן הלאה וכן הלאה.

אכן, הקונצנזוס היום אומר שחלק משמעותי מההתחממות אכן קשור לפעילות האדם. אמנם אגדת ה"97% מהמדענים אומרים שהאדם גורם להתחממות" היא מיתוס, ועדיין קשה לדעת מה יש להדיוטות מן השורה להתערב בוויכוח מדעי כזה. ההתרשמות של המתבונן מבחוץ, אמנם, אומרת שקלימטולוגיה הוא מדע צעיר, ושכשם שהוא התברר כטועה שוב ושוב בעשורים האחרונים, סביר שיתבררו טעויות שלו גם בעשורים הבאים; בנוסף, עושה רושם שהאקלים בקרב אותו מדע אינו מעודד פקפוק בתיזה הכוללת. אם אתה חולק עליה, האם באמת תרצה להיות מדען שיודבק לו כינוי הגנאי "מכחיש אקלים", שלא יקבל במה בכתבי העת הנחשבים, ושיהיה מנודה מקהילת המדענים? מדובר בקרקע פורייה למדע רע, ולכן בצדק יש לקבל בזהירות רבה כל מה שיוצא מן הקהילה המדעית בעניין הזה "בשם המדע".

ועדיין, חובה להדגיש: לא זו השאלה.

מדוע? משום שגם אם מקבלים את הטענה שהאדם תורם משמעותית להתחממות האקלים, עדיין יש עוד משוכות לצלוח. והנה אחת מהן: האם התחממות האקלים אכן רעה לגמרי? יש לה, כך התברר, גם השלכות טובות לא צפויות. כך לדוגמה, מתברר שהפשרת הקרחונים בקוטב הצפוני יוצרת נתיבי שיט חדשים, המאפשרים מעבר סחורות בין יבשות במהירות ובקלות רבה מאי פעם; מעבר סחורות התורם לכלכלה העולמית ומתבטא במשרות נוספות ובאוכל רב יותר לפיותיהם של בני האדם. גם מרבצי אנרגיה חדשים המתגלים כך, גם הם גורם חיובי בהחלט. בנוסף, ריבוי הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה הופך את העולם לירוק יותר מאי פעם (דבר שכשלעצמו מאט את אפקט החממה).

כך ששאלה חשובה העומדת לדיון היא שקלול הרווח מול ההפסד: האם באמת ההתחממות הגלובלית רעה בחשבון הכולל? רוב העוסקים בתחום חושבים שכן. מצד שני, רוב העוסקים בתחום הסיקור הפוליטי המקצועי גם היו בטוחים שהילרי קלינטון תיבחר.

אידאולוגיה בצד

ועדיין, גם זו לא השאלה המרכזית שיש לשאול.

השאלה שיש לשאול אל מול כל תוכנית מוצעת, היא כזו: האם התוכנית המוצעת תועיל לבני האדם, בשיקול הכללי, או תזיק להם?

במילים אחרות: נניח שאכן יש התחממות גלובלית; שאכן האדם גורם לה; ושאכן היא מזיקה יותר מאשר היא מועילה. עדיין ייתכן שצעדים להחזיר את הגלגל אחורה יזיקו יותר משיועילו. וזאת משני שיקולים עיקריים: האחד, הספק לגבי עצם הצלחתם של הצעדים הננקטים לשנות בחזרה את האקלים או אפילו לשנות את המגמה; והשני, מידת ההשפעה הישירה של הצעדים הננקטים על רווחתם של בני האדם. וכך יוצא שאנו נוקטים לכאורה תוכנית שנועדה לשפר את חיי האדם, אך בפועל מה שעושים הוא רק לגרום נזק לבני האדם, בלי שום תועלת נראית לעין.

תארו לעצמכם שתי אפשרויות קיצון: עולם קדם-מודרני, שבו אנשים מעטים חיים חיים קצרים ולא-נוחים, עם טכנולוגיה פרימיטיבית (מילולית) – אבל עולם שאינו מתחמם; ולעומתו עולם מודרני, מתועש, עם טכנולוגיה מתקדמת, תעשיית מזון אדירה, וכן הלאה – אבל בו האקלים מתחמם, ופני הים עולים בשיעור של 3 מ"מ בשנה. באיזה עולם הייתם רוצים לחיות?

לא, לא זו הברירה העומדת בפנינו, אבל יש בה כדי להמחיש את הנקודה החשובה, והיא שלכל פעולה שלנו יש השלכות, חיוביות ושליליות, ושלהניח מראש שכל פעולה לצמצום ההתחממות הגלובלית היא טובה, היא הנחה מוטעית ומסוכנת.

לכן, כדאי לעיין בהסכם האקלים האחרון, ולהבין מה בדיוק התועלת שלו ומה הנזק שהוא יוצר. הדבר בדרך כלל אינו פשוט, משום שבדרך כלל מדברים על "הקטנת פליטות" וזה נשמע נחמד וסטרילי, ומקסימום על "תמיכה באנרגיה מתחדשת" שזה בכלל נשמע מגניב, ירוק ועתידני. מה רע? ואם מוסיפים כל מיני חישובים עלומים על חיסכון של מאות מיליארדים בגלל שיפור באיכות החיים, החיים תותים.

טובת הסביבה במחיר אובדן מאות אלפי משרות; טורבינות רוח בדנמרק (אילוסטרציה). צילום: United Nations Photo CC BY-NC-ND 2.0 via flickr
טובת הסביבה במחיר אובדן מאות אלפי משרות; טורבינות רוח בדנמרק (אילוסטרציה). צילום: United Nations Photo CC BY-NC-ND 2.0 via flickr

הנזק רב על התועלת

האמת, כך נראה, שונה וכואבת יותר. מי שחקר את ההשלכות הכלכליות של הסכם פריז הם שלושה חוקרים ממכון הריטג', בדו"ח שפרסמו בשם "השלכות פרוטוקול פריז: מחירים כלכליים הרסניים, אפס תועלות כלכליות בפועל". החוקרים מדדו את ההשלכות של המילים האמורפיות של "הפחתת פליטות חממה" וניסו לפרוט אותן לפרוטות ביחס לארצות הברית. כיוון שרוב מכריע מן האנרגיה בארצות הברית מגיע מפחם, נפט וגז טבעי, צמצום בכך יעלה באופן ניכר את עלות החשמל, שבתורה תעלה את כלל עלות המוצרים – והראשונים להיפגע מכך יהיו העניים והאוכלוסיות החלשות ביותר. החוקרים מעריכים כי יישום ההחלטות יוביל לאובדן של מאות אלפי משרות עד 2035, ירידה בהכנסות של כל משק בית בכ-20,000 דולר בממוצע, אובדן של יותר מ-2.5 טריליון דולר בתמ"ג, ועלייה במחיר החשמל בכ-13 עד 20 אחוזים. כל אלה הם הערכות בלבד, וייתכן שהמצב יהיה טוב יותר כמו גם שהוא יהיה גרוע הרבה יותר, אבל הכיוון הכללי ברור לגמרי.

כמובן, נטייה של סביבתנים תהיה לבטל את הנתונים האלה ולצייר תמונה ורודה – כפי שראינו בקומוניקטים של המשרד להגנת הסביבה, שהעיתונאים ששים להעתיק בלי ביקורת הקלה שבקלות. זו תמונת הראי של השמרנים המעדיפים לומר לעצמם שהעולם אינו מתחמם: התאמת העובדות לתאוריות במקום התאמת התאוריות לעובדות. מה שכל סביבתן צריך לשאול את עצמו, הוא האם הוא פתוח לאפשרות שאכן ההשלכות של התוכניות הללו על הסביבה תהיינה בהתאם לתחזית הזו, ואם כן – מה דעתו על התוכניות המוצעות.

הצד השני של המטבע הוא התועלת של הסכם האקלים באשר לצמצום ההתחממות הגלובלית. במקרה הזה מחברי הדו"ח מצטרפים למקהלת הקולות שביקרו אותו משמאל – אלה שטענו שאין הוא חריף מספיק. ואכן, לפי המודל של המחברים הסכם האקלים כלל לא ישנה את האקלים בצורה משמעותית. אם כן: נזק כלכלי הרסני, פגיעה במיליוני משפחות מעוטות יכולת, אובדן מאות אלפי משרות – וכל זה לשווא. האם זה מה שאנו צריכים?

קודם כל: לחזק את הכלכלה

למעשה, גם אילו תצומצם פליטת הפחמן של ארצות הברית כולה ב-100%, ההשפעה על האקלים תהיה בשיעור של פחות משתי עשיריות האחוז. המאמץ הרב המושקע, כך מתברר, אינו בעל משמעות של ממש בכל הנוגע לאקלים. ועל ישראל אין בכלל מה לדבר: ברור לגמרי ששום דבר שישראל תעשה לא ישנה לאקלים יותר מאשר גיהוק של פרה באוסטרליה; ועדיין בישראל מושקעים מיליארדים רבים על "הפחתת פליטות" (כולל תוכניות כושלות כמו "הפרדה במקור"), מושקת מערכת מס מעוותת שנועדה לעודד מוצרים הפולטים פחות פחמן דו חמצני, על חברת החשמל מושתות הגבלות חריפות המתבטאות בחוב ההולך וגדל של החברה (שיתפוצץ יום אחד, שלא יהיה לכם ספק), נאסר על שיווק של מוצרי חשמל זולים שיכלו לשמש את השכבות החלשות, ויש עוד השלכות רבות מספור. וכל זה, כאמור, על דבר שלכל הדעות אין לו כל השפעה שהיא על האקלים, פשוט משום שאנחנו מדינה קטנטונת וחסרת חשיבות.

נחזור לעיקר: כפי שהדגשנו בטורים קודמים, בכל הנוגע לשינוי האקלים השאלה הנשאלת אינה האם האקלים מתחמם או האם האדם גורם לו, אלא האם תוכניות לשינוי האקלים בחזרה הן נכונות וטובות לציבור. התשובה, כך נראה, היא לאו רבתי. בדיוק להפך: הדרך הטובה ביותר להכין את בני האדם לקראת שינויי האקלים, שתמיד היו ושתמיד יהיו, היא חיזוק הכלכלה. רק כך הם יוכלו לעבור ממקום למקום, להיערך אל מול בצורות או שיטפונות, ולהתגונן מפני אימי הטבע.

רק הביטו מה קורה כאשר אסון טבע פוגע במדינה מתועשת אל מול התוצאות של פגיעתו במדינות העולם השלישי, ותבינו עד כמה כלכלה חזקה היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האקלים המשתנה. קחו לדוגמה אירוע שהתרחש לפני כמה ימים ביפן: בולען בעומק 15 מטר נפער לפתע במרכז העיר פוקוקה. יכולים לנחש כמה זמן לקח להם לתקן אותו? שבוע. כן כן, תזכרו את זה בפעם הבאה שהעירייה שלכם מתעכבת חצי שנה בטיפול במדרכה המשובשת מתחת לבניין.

אפשר לקוות אפוא כי בחירתו של טראמפ תוביל את העולם לקראת מדיניות שקולה וראויה יותר בכל הנוגע לשינוי האקלים: לא עוד מלחמה באקלים, כדון קישוט בטחנות הרוח, אלא חיזוק הכלכלה ועזרה לבני האדם כאן ועכשיו, אל מול כל אתגר שיבוא.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

46 תגובות למאמר

  1. מר גרשוני הנכבד –
    כפי שכבר כתבתי בעבר, נימוקים הגיונים לא יועילו פה. זה נושא דתי מובהק. המאבק בהתחממות הגלובלית הוא החלופה של השמאל הרדיקלי לדת המסורתית, שאותה נטשו.
    כל ניסיון לשכנע אותם שאולי, רק אולי, הם טועים, תגרור שפע גידופים נזעמים ומלאי מרירות. צפה לכך בתגובות הבאות למאמר שלך.

    1. איזה קטע מר י. תמיר הנכבד -אני עצמי מצביע ימין ( מה שקרוי "ימין קיצוני" בפי מצביע השמאל וכמה אחרים… ) וראה זה פלא אני דווקא נוטה להאמין לאותם אנשי מחקר ברחבי העולם אשר בודקים נתונים ומאמתים אותם במשך עשרות שנים .. הרבה לפני שמר גרשוני הנכבד אף נולד..

      מסתבר שיש עוד כמה השלכות לשינויי אקלים – והפל ופלא קשה אפילו להעריך אותם מבחינה כלכלית כי הם יותר בכיעוון של השפעה על חיי אדם – מיליארדים של בני אדם …

      בכל אופן לאחר כמעט 10 שנות בצורת ותהליך מדבור שנע מצפונה של ישראל דרומה , לא הייתי כל כך זחוח כמו הכותב הנכבד… הייתי מנסה להבין שישי דברים בעולם ובמציאות שלנו שאינם נתונים לתיחום מלאכותי של "ימין ושמאל" … אולי תיסע בעצמך לצפון לחקלאים בעמק החולה ותשאל אותם על שינויי האקלים…

    2. הבעיה היא שתזת "גזי החממה" אינה ניתנת להפרכה באופן מדעי, ולכן לעולם תשאר אמונה דתית באשר לעתיד, ולא תיאוריה מדעית.כך בדיוק עובדת האמונה הדתית, במיוחד באשר לחיים שלאחר המוות. זו גם הסיבה שכל השיח על ההתחממות הגלובלי אינו רציונלי, אלא פוליטי ואמוציונלי. וכמובן שלא הייתי מזלזל בכלכלה הפוליטית של התקציבים המדעיים שמכניסה סכומי כסף גדולים במיוחד לכיסיהם של מדעני האקלים, אוניברסיטאות ומכוני המחקר (ע"ח משלמי המיסים כמובן). עם זאת, בניגוד לאמונה הדתית שהיא בדרך כלל צנועה וכנועה בפני כוחו של האל ושל כוחות הטבע, תזת גזי החממה מבוססת על המיתוס הפרוגרסיבי והשחצני שלאדם יש שליטה על גרמי השמים ועל האטמוספירה של כדור הארץ.

    3. לא ממש קטע. ימני שמאמין בהתחממות הגלובלית וביכולתנו לעצור אותה, אם היא באמת מתרחשת, זה בערך כמו נוצרי שהתאסלם. או כמו ליכודניק שעבר לבית היהודי, או אוהב סטייקים שהפך לצמחוני. יש לא מעט מכל אלה. אבל בכל המקרים, מדובר בסך הכל במיעוט המעיד על הכלל. זה לא משנה את העובדה שמרבית הסביבתניים הם אנשי שמאל מתון עד קיצוני.
      ובקשר לחקלאים, ספק אם מה שסיפרו לך הן מסקנותיהם שלהם. סביר יותר להניח שאלו הסיפורים שהם עצמם שמעו ממדענים "נכבדים ובעלי שם" למיניהם. זה נוגע בייחוד לרעיון העיוועים כאילו גם אם יש התחממות עולמית, בני האדם יכולים באמת לעשות משהו כדי להפוך את התופעה על פיה. יש מחקרים רבים שמראים שגם נסיגה שלנו חזרה לטכנולוגיה של האימפריה הרומית, לא תשנה כמעט כלל את מגמות האקלים. כן, זה אולי עצוב, אבל יכולת ההשפעה שלנו על הסביבה היא אמנם מוגבלת עד כדי כך. deal with it.
      אבל כמובן, אלה מחקרים "לא רציניים", של מדענים לא מכובדים…

  2. ההתחממות הגלובלית קיימת ועוד איך. לא רק שהיא קיימת, היא משפיעה על אספקט בחיינו. בעתיד הקרוב – היא תפרק אותנו לאט לאט. זו תופעה נוראית והיא שם. הנסיון הקבוע לפלג לשמאל-וימין, נסיון שמתאים כמובן לאסטרטגייה הקבועה של ביבי ואוהדיו – היא טפשית ברמה שאי אפשר לתאר, מי שחושב ש"השמאלנים בעד להלחם בהתחממות הגלובלית", הIQ שלו גובל ב50 (כיאה כמובן, לאוהדי ביבי). מי שמטומטם עוד יותר וחושב שבגלל שאמרו לו שה"התחממות הגלובלית" זה של שמאלנים ולכן הוא חייב להתנגד לה, הוא כבר ברמה שקשה להתייחס אליה. ימנים, שמאלנים, דוסים, אתאיסטים, זה לא משנה. כולם נושמים את האוויר המזוהם, למה הוא מזוהם? בגלל שהסטנדרטים נקנים ע"י החברות שמזהמות את האוויר. כלכלית, זה יותר זול בשבילן: קניית סטנדרט (לובי, מעטפות) – עולה לעיתים פחות ממליון שקל. לעומת זאת, המרת מפעל שלהם ל"ירוק יותר" – יכולה להגיע לעשרות מליונים. כשחברה קונה סטנדרט, מעבר לתקן עצמו, היא גם דואגת לתעמולה בעיתונים המקורבים לממשלה, קרי, ישראל היום. תעמולה בסגנון: "מה קרה לכם?! זה השמאלנים רוצים לסגור מפעלים כדי שהפלסטינים יוכלו לגנוב לנו את העבודות!!!" ואתם, כמו דומינו, נופלים אחד אחד.

    1. זעקות השבר שהעולם יושמד בגלל ההתחממות הגלובאלית מדאיגות אותי בדיוק כמו זעקות השבר על התכלות המשאבים של כדור הארץ.

      לדוגמא, הטענה שאוטוטו נגמר לנו הנפט. הנה, תראה את עתודת הנפט העולמי המוכחות, לפי שנים:

      שנת 1882 – רק 95 מיליון חביות נותרו
      שנת 1950 – רק 100 מיליארד חביות נותרו
      שנת 1980 – רק 648 מיליארד חביות נותרו
      שנת 1993 – רק 999 מיליארד חביות נותרו
      שנת 2000 – רק 1,016 מיליארד חביות נותרו
      שנת 2008 – רק 1,238 מיליארד חביות נותרו
      שנת 2015 – רק 1662 מיליארד חביות נותרו

      אכן תמונות קשות.

  3. מומלץ לקורא הסקרן לראות את הסרט התעודי Cool It, המראה שנדרשת השקעה של 200 מיליארד דולר כדי להפחית את הטמפרטורה העתידית ברמה שתציל דוב קוטב אחד, בו בזמן שכל שנה יורים בשישים דובי קוטב בשל התפוצצות האוכלוסין של מין זה. תירו בדוב אחד פחות, וכך חיסכו מאתיים מיליארד.
    לכל התוצאות הנוראות (לאדם) של התחממות הארץ יש פתרונות: חומת ים נוסח הולנד להצלת בנגלה-דש מהצפה, העברת אוכלוסין צפונה מאזורי המידבור אל אזורים שיהפכו מטייגה (יערות קרים) לאזור ממוזג ונוח, ועוד. והטיגריס הסיבירי? ינדוד עוד צפונה לטונדרה (מדבר קר) ההופכת לטייגה, ולגני החיות.
    בנוסף, יש שפע רעיונות טכנולוגיים במחירים סבירים למטרת היפוך אפקט החממה- עננים מלאכותיים להחזרת קרינת שמש, עידוד צמיחת אצות באוקיאנוסים, ועוד.

    מה שחשוב: כל אלו יהיו בעלויות אפסיות מול הפעולות הנוכחיות היקרות וחסרות התועלת (למעט לאוליגרכיית הירוקים).

    ודאי שאין בדברי אלו התנגדות לפעילות הברוכה והמתפתחת (ובתנאי שאיננה אנטי-כלכלית) של מעבר לתאורה חסכונית, בנייה אקולוגית, חימום במזגנים, ואנרגיות גרעין, שמש ורוח.

    1. רוב ערי העולם הגדולות נבנו על נהרות או ליד הים כדי לאפשר מסחר. לכן עליה של מי הים (מלבד בעיות של המלחת מי התהום) עלולה לגרום בעיות בערים כמו פאריס, לונדון, ניו יורק, ועוד 2-3 ערים ..

      יש שפע של רעיונות איך להתמודד עם התחממות עולמית אבל בכולם יש בעיה – אנחנו לא יודעים מה השלכות הלוואי שלהם , מה היעילות שלהם ומה העלות. לדוגמה יצירת ענננים היא אחד התחומים הכי מסובכים ולא ברור אם הם יגבירו את אפקט החממה או יקיטינו אותו. זה כנראה תלוי בסוג העננים ובצבע שלהם ועוד. יש רק כדור ארץ אחד ולנהל איתו ניסויים זה קצת מסובך.

      פעילות "אנטי כלכלית" תלויה בשאלה איך סופרים ומכמתים עלויות חיצוניות – מי משלם את המחיר. לדוגמה בתי הזיקוק בחיפה פולטים מזהמים שונים ומי משמלם את המחיר הם תושבי הסביבה – לא בתי הזיקוק ולא משתמשי הדלק. כדי שפעילות כלכלית תחשב את המחיר האמיתי שלה צריך שלכל העלויות החיצוניות יופנמו – לדוגמה שתושבי בנגלדש לא ישלמו את המחיר של פעילות של תושבי יפן . כל עוד זה לא מתקיים הטיעון שמהו הוא "כלכלי" או "לא כלכלי" תלוי בעמדה מוסרית – כמה זה מוסרי שאתה תשלם בכסף או בחיים בגלל פעילות שאני יוצר או נהנה ממנה.

  4. יועילו נא החברים היקרים של אנונימוס, ויקיליקס, והפס"ב ויחשפו לפנינו את תיק ההשקעות של אותם "מכחישי אקלים", בכלי האינטרסים בשימור כלכלת דלקי המאובנים, ביניהם כאלו שתומכים במכון הריטג' השמרני.
    אישית, לא אתפלא כלל למצוא שם, ליתר ביטחון, בצד מניות נפז וגז, גם השקעות ש*תלויות* בהתחממות הגלובלית.

    לעצם העיניין, הכותב בודאי מבין שהצעתו- לנתח את השפעת שינויי האקילם על הכלכלה, ואולי יתברר שהם חיוביים- אינה ישימה.
    * אם שינויי האקלים עצמם אינם ניתנים לתחזית, כיצד אפשר להעריך את השפעתם? לא הרי התחממות של מעלה כהתחממות של 5 מעלות. ברמה הפיזית, אי אפשר לחזות כמה חורפים נוחים יהיו וכמה הוריקנים הרסניים, כמה זירוז צמיחת גידולים חקלאיים וכמה התפשטות מחלות טרופיות.
    * המערכת הכלכלית העולמית מורכבת מאוד. אפילו אם היתה תחזית פיזית מדויקת, ברמת משקעים, טמפרטורות, רוחות וכו', מי יידע להמירה לתחזית כלכלית?

    בדיוק בגלל שאי-הוודאות כה רבה, ושמדובר לא על בולען בעיר אחת אלא על מערכת עולמית של בצורות, סופות, הצפות, המלחה וכו', רצוי לנהוג בזהירות ולא לסמוך על הנס שאולי לא תהיה השפעה, ושאולי היא דוקא תהיה לטובה, ושאולי נד להתאים עצמנו לתנאים המשתנים במהירות, ושאולי אוייבנו ייפגעו יותר מאיתנו, וכו'.

    1. ובאותה הזדמנות, יואילו נא ויחשפו גם כמה מיליארדים הרוויחו כמה אנשים, מן הפניקה המתוקשרת והמתוזמרת היטב של "ההתחממות הגלובלית עלינו, סוף העולם מתקרב".
      והכוונה לא רק לאל גור. אצלו כל הקטע כבר הפך לבדיחה. אין ספק שהוא עצמו מתלוצץ על כך מפעם לפעם עם חבריו. ("חבר'ה, ידעתי שיש בעולם הרבה מטומטמים, שבטוחים שהם נורא חכמים. אבל לא היה לי מושג שיש כל כך הרבה מהם. מה יש לומר, שיחק לי קלף ודפקתי קופה.")

    2. שים לב שאל גור עצמו הסתבך דוקא עם כספי "כלכלת דלק מאובנים" למהדרין
      (רשת טלויזיה שלו נמכרה במחיר מופרך לאל-ג'זירה הקטארית).

      תסכים איתי של-"כלכלת דלק המאובנים" יש הרבה יותר *פוטנציאל* להשפיע על מחקרים ומדיניות,
      מהסיבה הפשוטה שזו תעשיה קיימת ומגובשת ולא אוסף של חולמים על "כלכלה ירוקה"?
      היסטורית, מי הונה את הציבור במשך שנים- תעשיית הטבק או הממסד הרפואי?..

      אני באמת לא מבין את הגישה שלך. בהינתן שרוב מדעני האקלים- ואני אפילו לא נכנס לויכוח אם מדובר ב-97% או ב-99% או ב-60%- חוששים שאנו עומדים בפני אסון, הרי שאפשר לשתוק ואפשר לקרוא לעוד מחקרים; להתחיל לחפש מניעים זרים (שכאמור, יש לשני הצדדים בויכוח- ולצד השני יש הרבה יותר..), או לטעון ש*אולי* האסון דוקא יהיה לטובתנו זה פשוט לא הגון.

  5. איזו דמגוגיה!
    מי שהופך את עניין ההתחממות הגלובלית לדת זה אתם
    מה דעתכם על זיהום? על פסולת? על זיהום הים? על ההשלכה על בעלי החיים, בעיקר הימיים שמתים בהמוניהם?
    ספר את זה לתושבי חיפה. שכנע אותם שהיום יותר קל לחיות עם סרטן ויותר זמן. הם בטח ישתכנעו…

    התחממות גלובלית זה רק תוצאה של התנהלות קפיטליסטית חסרת אחריות בו לקפיטליסט יש אחריות רק למה הוא מייצר ולא לתופעות הלוואי כמו פסולת וזיהום.

    כדאי לכתוב ליד תמונתו של דונלד טראמפ – "המציג אינו מדען" – כדי שיידעו שדעתו על ההתחממות הגלובלית שווה כמו דעתו של כל אחד אחר שאינו מדען – סתם דיעה שמשרתת את הנוחיות שלך

    1. ואלה צודק.
      בברית המועצות עליה השלום ובשאר גרורותיה הלא קפיטליסטיות הייתה דאגה אמיתית לאיכות סביבה. אין ספק, הקפיטליסטים אשמים בכל. תשאל את הדייגים באגם ארל.

    2. לא המאמין, אלא דווקא מי שלא מאמין במשהו, הוא זה שהופך אותו לדת? אבראוו! יפה לך ההיגיון הזה.

    3. למושבניק: יש לך משאלת מוות? אתה דומה למישהו שרוצה לקפוץ מהגג, אני משכנע אותו שזה לא טוב אז הוא עונה לי "מה אתה רוצה שאני אחתוך את הורידים"?. לא חייבים להתאבד. למה ללכת מקיצוניות אחת לשניה.
      היום אנחנו בתקופה קפיטליסטית קיצונית והתשובה לזה זה לא קומוניזם קיצוני. אם תמשיך לקרוא ישראל היום לא תמצא פתרון!.
      תחשוב שבדיה, דנמרק, נורבגיה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד.
      אני רוצה שתבטיח לי שמעכשיו לא תזכיר את ברית המועצות או ונצואלה כשמישהו יגיד ביקורת על הקפיטליזם. בסדר?
      לרמי לוי: התחממות גלובלית זה באזז וורד. וזה הקטע שהופכים את זה לאמונה. אנשים מבטלים את זה אז חושבים שהכל בסדר. זה מחשבה של ביבי כזו – אם אני אבטל את אילנה דיין ורביב דרוקר אז כל החקירות יעלמו. עלוב
      מה שכתבתי זה שגם אם נוריד את ההתחממות הגלובלית מהשולחן עדיין יש לנו את הזיהום, ועל זה אין מחלוקת

    4. מר אופק, קפיטליזם וקומוניזם אינם שני קצוות קיצוניים של אותו דבר.
      קפיטליזם היא שיטה כלכלית שאפשר להתווכח על תועלותיה ובעיותיה.
      קומוניזם היא שיטת ממשל רצחנית שמייצרת כלכלה בלתי אפשרית.
      כשאתה מכריז ש"הקפיטליסטים אשמים בכל" אתה מכניס את הקומוניזם בדלת הראשית.
      כשאתה מכריז על שנאת טייקונים אתה עלול להתעורר יום אחד כששכנך העשיר קצת יותר ממך תלוי על העץ ממול.
      יש מספיק נסיון היסטורי. תבדוק ותראה שאני צודק.

    5. אני רוצה שתבטיח לי שמהיום לא תקפוץ ותזכיר את הקפיטליזם, בתגובה שלך לכל מאמר שהוא, בלי כל קשר לנושא עליו מדבר המאמר. זה מין הרגל אובססיבי שלך, שכדאי לך להיפטר ממנו.
      אה, אתה לא מבטיח לעשות זאת? בסדר גמור. אז גם המושבניק לא יבטיח.

    6. לרמי: ברשותך אני לא אתייחס אליך. נראה לי שמיצינו – אני אומר משהו ואתה אומר בדיוק להיפך. זה משעשע וכיף אבל לא מקדם את הדיון

      למושבניק:
      במקום להתווכח על הגדרות, אני אגיד לך מה אני רוצה:
      האידיאל של הקפיטליזם זאת התחרות.
      בכל מקום בו יש תחרות – התחרות מוגבלת למגרש המשחקים שלה.
      תחרות גם חייבת להיות על בסיס הוגנות.
      כמו-כן מנצח התחרות, הזוכה בפרס – לא זוכה בעוד זכויות יתר. הוא חוזר להתחרות שוב ושוב.

      כמו כל תחרות – המהווה סוג של שיא באנושיות – חוזרים לבית ולמשפחה הסוציאלית שלנו – בה עוזרים לחלשים ולא זורקים אותם כי הם חסרי תועלת. כלומר העולם הוא מקום סוציאלי עם איים של קפיטליזם. גם הדת היא סוציאלית. כיום זה להיפך ויש לזה מחיר אנושי.

      הקפיטליזם של היום זנח את האידיאלים של התחרות ההוגנת. הוא התאהב באידיאל של הכוח.
      אתה יודע שכשאלוף העולם באגרוף מתעצבן ומכה מישהו מהקהל (הסוציאלי) – הוא מורחק מעולם האגרוף, מהעולם הקפיטליסטי.

      מה קורה לפושעי הניאו-קפיטליזם? אסור לוותר להם בגלל ה"כישורים" שלהם. אנשים בכל העולם נפגעים כי לא מוכנים לתחום את הקפיטליזם ולהעניש את הפושעים ביד קשה.

      אז איך אתה קורא לניאו-קפיטליזם? אני קורא לו מונופוליזם. אבל עד שלא יפרידו בינו לבין הקפיטליזם הקלאסי הדוגל בהוגנות ובתחרות – זה הקפיטליזם שיש לנו, והוא רע מאוד, ואני נגדו, ואני לא בעד קומוניזם

  6. הבולען בפוקוקה – לא רק עניין של כלכלה חזקה.
    בישראל ב-7 ימים לא היו מספיקים להוציא מכרז לקבלן שיתקן אותו. שלא לדבר על הגשת הצעות, בדיקת ההצעות, שינוי תנאי המכרז, הגשת הצעות פעם נוספת, בדיקה פעם נוספת, דיונים, החלטה, ערעור על ההחלטה, דיון בערעור, הגשת צו על-תנאי נגד ההחלטה, דיונים משפטיים…

  7. גרשוני שקול לאדם ששט באוקינוס והתעלם מסימני האזהרה. כעת הסירה גם עולה באש וגם טובעת.
    בעוד ילדיו עסוקים בלגרוף מים החוצה ולכבות את האש הוא מתפלפל האם עדיף ללמד אותם כיצד לנשום מתחת למים.

    מערכות אקולוגיות שלמות כבר קורסות, הקרחונים נמסים וגובה האוקינוסים עולה, מזג האוויר גורם לבצורת ולסופות טרופיות בצורה יותר אלימה מבעבר, מה שיוביל למחסור במזון, למליוני פליטים ולמלחמות על מים נקיים.
    כבר עכשיו אירופה מתמודדת "נהדר" עם שטף מהגרים שרק ילך ויגבר ככל שהאקלים יחריף בקיצוניותו.

    גומיה יכולה להימתח עד גבול מסוים, ואז היא נקרעת והאנרגיה העצורה מתפרצת ומצליפה.

    1. מעתה אמור, במצרים לא לקו ב10 מכות אלא בהתחממות גלובאלית

  8. ועכשיו גם תשכנע אותנו שסיגריות לא מסרטנות וצריך להגן על המשרות של מגדלי הטבק.. נו באמת..

    כדור הארץ הוא מערכת אקולוגית רגישה שמתקיימת בשיווי משקל עדין, ומאות אלפי זנים נמצאים בסכנת הכחדה. מוכרחים לאפשר גם להם להתקיים בעתיד זה חשוב לכל בני האדם שחיים היום ויחיו בעתיד.

    לא רק התחממות יש גם עלייה בחומציות האוקיינוסים ועוד

    וכל אחד מהזנים שקיימים בארץ יש לו תכלית והוא נברא לתועלת האדם שחייב להגן על כולם כדי שעולמו לא ייחרב

    מה שכן אנחנו משק קטן וחסר חשיבות מבחינת פליטת פחמן יש דברים שיעלו פחות ויתרמו לסביבה יותר.
    למשל בנייה של שדה קולטנים במדבר שיכחיד אוכלוסיות שקיימות רק באותו אזור וחיבורו לרשת הארצית בתשתית חשמל שתהרוס את הנוף הטבעי במכתשים ותחשמל חצי מהציפורים שנודדות דרך האזור זה די טפשי.

    עדיף למשל לחוקק שנת שמיטה בדיג הימי בשביל שהאוכלוסיה הימית תתאושש ולפצות את הדייגים

    1. "וכל אחד מהזנים שקיימים בארץ יש לו תכלית והוא נברא לתועלת האדם שחייב להגן על כולם כדי שעולמו לא ייחרב" מאיפה הבאת את זה? ואם זה נכון, אז כבר הלך עלינו כי כל הדינוזאורים נכחדו לפני שהפסקנו להיברא, לכן עולמנו ייחרב גם ככה אז למה לדאוג בגלל התחממות גלובאלית?

  9. בצעדים הננקטים לא מדובר רק במניעת התחממות גלובלית אלא גם בהפחתות זיהום אוויר.
    זה לא רק עניין סביבתי. לעניין הבריאותי בכלל לא התייחסת

    1. הפחתת זיהום אוויר זה דבר טוב, אם כי כמובן גם זה צריך לבוא במידה. לדוגמה, כדי להפחית את זיהום האוויר דרסטית אפשר לאסור על שימוש במכוניות בכלל. אבל הצר אינו שווה בנזק המלך.
      וגם התקנות למניעת זיהום אוויר (אמיתי, לא "פליטת פחמן") בדרך כלל אינן מידתיות ואינן יודעות להיות מידתיות.

  10. על טענתו של כותב המאמר לפיה יש להתמודד עם ההתחממות הגלובלית באמצעות חיזוק הכלכלה, יש להשיב בכך שהתחזיות אומרות שלא שבעתיד הרחוק לא תהיה כלכלה או קיום כלל. אכן, קשה לחזות עד בלתי אפשרי את העתיד, וכל כך קל ללעוג למדע בהווה. אך זכרו שזהו אותו מדע שהביא את הפיתוח הכלכלי שאתם נתלים בו.

    1. זה בדיוק ממש לא אותו מדע. זו דוקטרינה מרקסיסטית משמתחפשת למדע – ואם כי אין לי שמץ של מושג במדעי האקלים – די לשמוע כמה משפטים מפי אלו שמאשימים את הקפיטליזם כדי לנחש מהיכן הכל צץ או לפחות, מאיזה סוג של שטיפת מוח הגיעו התומכים ברעיון.
      כך, שגם אם כל התאוריה נכונה בתכלית, אז נכון גם באותה המידה שמי שיודע לנצל תופעות מעוררות סנטימנטים חברתיים- כבר ממילא מנצל את הפעילים התמימים, משווק להם אידיאולוגיה (מרקסיסטית, בין אם גילו להם או לא) וגם מתעשר ממכירת מוצרים "ירוקים",וגם ממפעלים בבעלותו שמזהמים ולכן ריווחיים כי בין היתר הוא גם מתחזק את ה"עמותות הירוקות" שמאפשרות לו להעלים עין מעצמו – וחוגג על כל הקופות. וכל זה לא היה יכול לקרות בעלדיכם, פעילי ה"גוד-גודי" שתמיד ששים לעבוד בחינם ברגע שמעניקים לכם משמעות בחיים. גם אם היא מדומה, גם אם היא מנוגדת לחלוטין לערכים של עצמה. ככה נוצרים בעולם 'סורוס'ים, ממד כמאליהם. ומי יכול להאשים אותו, שכל כך לגנוב את דעת ההמונים?

  11. אלוהים ישמור אתה כל כך מטומטם. ומה שמפחיד זה שאתה יודע להתבטא ברהיטות ובביטחון רב, עד כדי כך שמישהו עוד עלול להאמין לך. אני רק אציין שהפחמן הדו חמצני שהופך את "העולם שלנו לירוק יותר" מתמוסס במים ומעלה את החומציות (כלומר מוריד את ה-PH) של המים באוקינוסים, שם אורגניזמים רבים מייצרים את החמצן שאנחנו נושמים ואת האוכל שאנחנו אוכלים. וכן, זה פוגע בהם.

    1. שכחת לציין את מה שכתבת בתגובה הקודמת שלך. הוא לא רק מטומטם, גם לא אכפת לו מהבריאות של האנשים.
      מה אני אומר, לא אכפת לו? הוא ממש רוצה שכמה שיותר בני אדם יהיו חולים. הוא ממש נהנה מזה.

  12. מתי יודעים שמחנה מסויים עומד לאבד את זה?
    כשהוא מפסיק להיות קשוב ומחיל לדבר עם עצמו.. זה נכון לשמאל בעולם ולימין שהכותב מייצג בותה מידה.
    לא חייבים להסכים עם השמאל ולא חייבים להסכים לצמצום פלטת גזי חממה אבל חייבים להיות קשובים לרצון הטוב לשמור על העולם שלנו (גם אם הדרך היא שונה), לדאגה האמיתית לבתי גידול לבעלי חיים לשמורות טבע למדבור ועוד ועוד, ואז גם אולי אפשר לחשוב על משהו מאוזן יותר
    אגב
    ביום שבו שיטות מתקדמות יותר ליצור חשמל ולהנעת רכב יהפכו למציאות (אנחנו לא רחוקים משם), אז הכל יהיה יותר זול יחסית בסדרי גודל, ככה שאנרגיה ירוקה זה בטוח משתלם בדיוק כמו שמשתלם חשמל יותר מאש מעצים זה עניין טכנולוגי ולא אידיאולוגי.. אבל הכותב לא קשוב הוא איבד את זה ולצערי זה משטלת על כל הימין בארץ שעודף שלטון גורם לו לאבד את זה
    אני לא אומר שלא צריך לשלוט (באמת הגיע הזמן שהימין יבצע מדיניות שלשמה הוא נבחר..) אבל דוקא בגלל זה אסור לאבד את יכולת ההקשבה לצד השני..

  13. איך כתב שלונסקי ב"שיר העצה" במחזה "עוץ לי גוץ לי"? "לשלוח חללית למעלה – לבדק הירח – הלאה!":

    מאז ליל אמש, מלך רם
    הולך הסהר ונפגם,
    ואם זה ככה יתפתח –
    יהיו לילינו בלי ירח.

    וזה משפיע על העם?
    כמעט שלא, מלכי הרם
    אבל אומרים, באין ירח
    קשה לכלב הנובח.

    והכלבים בלי נביחה –
    מה בצע בם לממלכה?

    לשלוח חללית למעלה לבדק הירח –
    הלאה!

    https://www.youtube.com/watch?v=5iwYQLC11oM

  14. זה קצת מעצבן שכל פעם מנסים להסית כל נושא לכיוון שמאל-ימין. שכל אחד יתפוס צד ויאללה מלחמה.
    אותי מדאיג משהו אחר. יכולים לחפור על התחממות גלובלית או התקררות. זה לא משנה.מה שכן משפיע קשות עלי זה עניין הזיהום אוויר. שנגרם בצורה מאוד כבדה על ידי כלי רכב עם מנועי דיזל, בנזין, רכבות. ובעיקר מפעלים שנמצאים בתוך הץערים בלב האוכלוסיה כמו בחיפה, או באר שבע. או תחנות כוח כמו בחדרה.
    וזה כבר מוכח שזה פוגע בבריאות של כולנו. שזה אומר הרבה כסף במקרה שאנשים מתים, ומספיק כסף במקרה של אישפוזים ומחלות. אולי לזה רוב האנשים בלי קשר לימין ושמאל מסכימים שצריכים להפחית. לעבור לאנרגיה לא ירוקה אלא פחות מזהמת, כמו גז למשל. או אנרגיה סולארית(שאומנם עדיין יקרה ולא כלכלית, אבל אולי צריך להשקיע במחקר ופיתוח ויכל להיות לנו שפע של חשמל בלי להתאמץ). או למשל חשמל מאנרגיה גרעינית, מה שקורה בדרום קוריאה, גרמניה, יפן ועוד הרבה מדינות אירופיות.
    כי זיהום אוויר אולי מאוד קשור לנושא ה"התחממות הגלובלית" אבל הוא משפיע באמת בצורה הכי ישירה בחיים שלנו.
    אז מה אשפר לעשות?

    1. להתרכז בלפתור את מה שיכולים ביעילות במקום את מה שלא יכולים. למנוע שחרור כימיקלים רעילים בקרבת ריכוזי אוכלוסין קל הרבה יותר מלמנוע פליטת גזי חממה

  15. כרגיל אצל גרשוני:
    טיעונים רציניים ומעוררי מחשבה נכרכים ביחד עם בורות וקוצר רואי, והכל ברמות טיעון וכתיבה גבוהות.
    לעצם הענין: אם רואים רק ואך ורק את טובתו קצרת הטווח של המין האנושי כנראה שגרשוני צודק.
    אם מסתכלים קצת יותר רחוק יש בהחלט ממה לחשוש.
    בדבר אחד גרשוני צודק: אין כיום לבני האדם שום אמצעי מדידה אמיתי שיכול לקבוע באמת מה מזיק יותר או פחות לסביבה שלנו. מאחר וכל פעילות אנושית משפיעה על הסביבה, ובהעדר כלי מדידה אמיתי, הטענות על התחממות כדור הארץ ועל טובתו של המין האנושי הן כולן קצת חסררות בסיס מדעי עמוק.

  16. ב NRG הביאו מאמר רק היום שלפני 17 מליון שנה האקלים בסיביר היה סובטרופי ותוכים היו חיים שם עם עוד מיני בעלי חיים הרגילים לחום כבד.
    אז יש לנו התחממות או לא ?

  17. החלקים החשובים בנושא:
    הוא הכנסת פתרונות טכנולוגים, שישראל יכולה להיות תוך עשור להיות מובילה בתחום התעשייתי הזו ובנוסף להשקעות חוץ למחקר ופיתוח.

    חלק שני שיפור מערכת הכלל האקולוגית בעולם.

    חלק שלישי הוא מצב גיאו פוליטי בכך שפחות יקנו את הנפט הערבי!

  18. אני זוכר איך נסעתי כילד על גשר מעל הקישון, והצחנה הייתה מזעזעת. נורא ואיום. ואז היינו הולכים לחוף קרית חיים, וכנראה שחינו במה שהגיע מהקישון. אין ספק שזול יותר לשפוך את כל הזיהום לנחל שנשפך לים. כלכלית זה הרבה יותר משתלם. בעיני הילל גרשוני זה בסדר גמור. האם למצב זה רוצה הלל גרשוני לחזור?

  19. הפתרון פשוט – לתת הערכה גסה לנזק שעושה בממצוע כל קילו של פחמן דו-חמצני, וגזי חממה אחרים בדולרים, ולשים מס על הפחמן.
    ואז אם יהיה כדאי כלכלית לשרוף פחמן הוא ישרף ועם לא אז כנראה יש טכנולוגיה יותר חסכונית המשאבים ובמשאבי סביבה להשגת איכות חיים.