תגובה

אני עם ה־97 אחוז

שלא יבלבלו אתכם עם חצאי עובדות וסילופים: רוב מוחץ של מדעני האקלים הפעילים אכן משוכנעים שהאדם אחראי לרוב שינוי האקלים הנצפה ב־150 השנים האחרונות. תגובה למאמרו של אלכס אפשטיין

כן, האדם אחראי; זיהום אוויר (אילוסטרציה). צילום: ribarnica CC BY-NC 2.0 flickr

אפתח בווידוי: אני מדען. אני ספקן מיסודי, לא מקבל הרבה דברים כמובנים מאליהם, ומשתדל לשמור על ראש פתוח בנושאים שאני לא בקי בהם. "משתדל", כי כמו כולם אני בן־אנוש, ולכן תמיד סובייקטיבי במידה זו או אחרת. מה שבטוח הוא שאני מנסה לצמצם את עצמי למינימום סובייקטיביות כשאני עוסק במדע. לכן, כשמוצגים לפניי ממצאים משכנעים אני משנה את דעתי.

אני יכול להעיד בכנות שזה בהחלט לא מה שקרה לי כאשר קראתי את הטור שפורסם באתר זה מאת אלכס אפשטיין, תחת הכותרת "המיתוס השקרי על 97 אחוז מהמדענים וההתחממות הגלובלית" .

כמעט שכחתי: אני מדען שעוסק במדעי הסביבה, אז ייתכן שאתם בכל מקרה לא מאמינים לי שהייתי משנה את דעתי, מפני שאתם אולי חושבים שאני סתם מחבק עצים ללא תקנה. אז הנה דוגמה שאולי תשכנע אתכם: לפני כמה שנים לא התמצאתי כל כך באנרגיה גרעינית. לא הייתה לי דעה מגובשת בנושא, אבל באופן כללי אפשר להגיד שהתנגדתי לשימוש באנרגיה גרעינית, בעיקר בשל מידע שנחשפתי אליו באמצעי התקשורת השונים על סכנות הקרינה הרדיואקטיבית, תאונות בכורים גרעיניים והסכנה לשימוש באנרגיה גרעינית כנשק. עם זאת, כשנחשפתי לעובדה שיש מדעני סביבה שאכן תומכים בשימוש באנרגיה גרעינית, זה סקרן אותי מאוד והתחלתי לחקור בדבר. לאחר קריאת לא מעט מאמרים מדעיים בנושא שיניתי את דעתי, ומאז אני תומך בשימוש באנרגיה גרעינית כחלופה סביבתית (כן כן, סביבתית!) לשימוש בדלקי מאובנים. מי שזה מעניין אותו, מוזמן לקרוא את ההסברים כאן.

ומה אתכם? האם אתם משנים את דעתכם כאשר מוצגות לפניכם ראיות מספקות הסותרות את מה שהאמנתם וידעתם על נושא מסוים? גם אם אתם לא, זה מובן לחלוטין. בני אדם פעמים רבות אינם נוהגים באופן רציונלי. זכותו של כל אדם להאמין במה שהוא רוצה, גם אם הדבר אינו רציונלי. אבל כשאותו אדם מנסה לעוות את המציאות באמצעות טיעונים שקריים או משוללי בסיס עובדתי – בהחלט יש לנו בעיה, כי טיעונים כאלה מרחיקים את החברה שלנו ממסלול התקדמות ושיפור.

מתעלם מהררי עובדות

בפתח הטור שלו כותב אפשטיין שצריך ללכת "לפי עובדות, היגיון והסברים". אך מקריאה בהמשך הטקסט ניכר שלא רק שהוא בעצמו אינו הולך לפי עובדות, היגיון והסברים, אלא שהוא החליט מראש לעסוק רק בסמנטיקה המדעית באופן שמתאים לדעותיו. אגב כך הוא מתעלם מאלפי מחקרים, מהררי עובדות ומשפע נתונים שסותרים את דעותיו, והמצביעים על כך שפעילות האדם אחראית לרוב שינוי האקלים המתרחש כיום ושצפוי להחמיר בעשורים הקרובים.

כך, למשל, אפשטיין מזלזל בכך שמדעני האקלים טוענים כי העלייה הנצפית בטמפרטורה הגלובלית הממוצעת, בגובה 0.8 מעלות צלזיוס, היא עלייה גבוהה. אני מניח שהסיבה לכך נעוצה בחוסר הידע שלו בנושא, ובזלזול כללי במדענים. לאדם שאינו מתמצא בתחום האקלים, הבדל של 0.8 מעלות בהחלט לא נראה כמו משהו רציני במיוחד; אנחנו הרי לא יכולים להבחין בעצמנו בהבדל שבין 25 ל-26 מעלות ללא מדחום. אבל יש לזכור כי לא מדובר כאן בהבדל של מעלה ביום קיץ או חורף. מדובר על הבדל של כמעט מעלה בממוצע על פני כל כדור הארץ, כולל המדבריות הכי חמים והקטבים הכי קפואים. יש מקומות שהתקררו ויש שהתחממו (לכן, אגב, אנו קוראים לתופעה שינוי אקלים ולא התחממות עולמית).

כאן צריך לציין שהאוקיינוסים, המהווים את רוב שטח כדור הארץ, מסוגלים להכיל אנרגיה רבה ולהתחמם רק במעט, כך שלמעשה הטמפרטורה היבשתית עולה בממוצע הרבה יותר ממעלה. אזורי הקוטב הצפוני וסיביר למשל, התחממו ב-2-4 מעלות צלזיוס בממוצע. אנו רואים את ההשפעות הדרמטיות הללו בצמצום ממוצע של 40 אחוז בשטח כיפת הקרח בקוטב הצפוני.

שינוי של 0.8 מעלות "בלבד" בטמפרטורה העולמית הממוצעת, אחראי לשינויים האקלימיים הניכרים שלהם אנו עדים בעשורים האחרונים, כמו בצורות במזרח התיכון, באוסטרליה, בקליפורניה ובאפריקה, וטמפרטורות חום קיצוניות במפרץ הפרסי. שינויים אלה גורמים לאבדות בנפש ולנזקים כלכליים ניכרים.

אפשטיין מוסיף עוד קומה לטיעון הרעוע שלו, כשהוא כותב שהעלייה בטמפרטורה דעכה למספר אפסי ב־15 השנים האחרונות. זוהי דוגמה קלאסית להטיית נתונים, לסילוף המציאות, או סתם לחוסר הידע של הכותב במדעי האקלים או אפילו בנתונים העדכניים של הטמפרטורה הממוצעת הגלובלית. כדי להסביר את הכשל הזה יש להסביר את ההבדל בין מזג אוויר לאקלים: מזג אוויר הוא מצב האטמוספרה במקום מסוים וברגע נתון – חם או קר, רטוב או יבש, סוער או רגוע, מעונן או בהיר. אקלים הוא הסטטיסטיקה של מזג האוויר לאורך עשרות שנים (40-30 שנה, בדרך כלל). במילים אחרות, אקלים הוא הממוצעים וההתפלגויות של תופעות מזג אוויר לאורך זמן רב. לעצם הטענה של אפשטיין, ב־15 השנים שבין 1998 ל־2013 אכן לא נרשמה עלייה בטמפרטורה הגלובלית הממוצעת, בעיקר בשל פעילות שמש מינימלית (solar minimum – ירידה מחזורית בפעילות השמש שגורמת לירידה בטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ) יוצאת דופן בשנים 2009-2007. אך בהחלט לא היה ביטול של העלייה בממוצע העולמי.

יתרה מכך, כפי שראינו מעצם הגדרת המושג אקלים, 15 שנה אינן זמן ארוך מספיק כדי להוכיח שהאקלים העולמי הפסיק להשתנות או להתחמם. אנו רואים שינויים כאלה בקצב העלייה של הטמפרטורה הממוצעת הגלובלית פעמים רבות ב־150 השנים האחרונות; כך קורה עם מערכות טבעיות ומורכבות. ואם כל זה לא עושה עליכם רושם, הרי שמאז 2013 ממוצע הטמפרטורה העולמי שב לזנק. השנים 2014, 2015 ו־2016 היו השנים החמות ביותר שנמדדו מאז החלו המדידות, כאשר כל אחת שוברת את השיא של קודמתה, כפי שחזו המדענים (מידע נוסף על כך אפשר למצוא באתר סוכנות החלל האמריקאית NASA; ראו גם כאן גרפים עדכניים לנתוני שינוי האקלים):

מקור: אתר נאס"א

לא יותר מסמנטיקה

הנתון המספרי הבולט ביותר בטקסט של אפשטיין מגיע מהקביעה המפורסמת של נשיא ארה"ב היוצא ברק אובמה ואחרים, שלפיה "97 אחוז מהמדענים בעולם מסכימים על שינוי האקלים". אני מסכים לחלוטין עם אפשטיין שרבים עושים שימוש לא מדויק בקביעה זו. כך קורה, אגב, עם כמעט כל נתון אחר שקיים בעולם. אם תיקחו נתון מסוים ותניחו לאנשים שאינם מתמצאים בתחום או בנתונים (או כאלו שרוצים להעביר מסר חזק בזמן קצר) לעשות בו שימוש, רוב הסיכויים שהם יחזרו על נתון זה עם שגיאות כאלו ואחרות. לפעמים זה קורה בכוונה תחילה כדי להעצים את הנתון (זה קורה הרבה עם פוליטיקאים), ולפעמים בשוגג. אבל היות ואפשטיין עצמו משתמש במאמרו בנתונים שגויים, קצת מגוחך שזה הטיעון המרכזי במאמרו (למשל, כשהוא טוען שהאקלים לא מתחמם משום שב־15 השנים האחרונות הטמפרטורה הגלובלית הממוצעת לא השתנתה, בעוד שבמציאות ההפוגה בהתחממות הגלובלית הממוצעת הסתיימה ב־2013, ומאז הממוצע העולמי עולה בחדות).

אפשטיין מתמקד במאמר מדעי אחד של ג'ון קוק ואחרים מ־2013, שמצא ש־97 אחוז ממדעני האקלים מסכימים ששינוי אקלים מתרחש ושהוא אכן מעשה ידי אדם. הוא טוען כי התנהגות מחברי המאמר בלתי הולמת באופן שערורייתי. נראה שאפשטיין מסתמך, בין היתר (המאמר של אפשטיין לא מספק הפניות וקישורים למידע שעליו הוא מסתמך), על מאמר של ריצ'רד טול מ־2016, שביקר את אופן עריכת המחקר של קוק. אכן, יש בעיות עם המאמר של קוק: חסר קצת מידע על אופן עריכת החישובים, יש הנחות שנועדו לפשט את ביצוע המחקר, וחסר מידע על דרכים להבטיח את אחידות ואמינות התוצאות. טעויות קטנות אפשר למצוא כמעט בכל טקסט ובכל מאמר מדעי.

עם זאת, השאלה החשובה היא עד כמה בעיות או טעויות משפיעות על המסקנה העיקרית של המאמר. לדעתי, ההשפעה קטנה. מדוע? למרות הבעיות הקטנות הללו, המאמר של קוק מ־2013 עדיין בוצע ברובו באופן תקין. לדעתי, הבעיות במאמר אינן נובעות מכוונת זדון כפי שטוען אפשטיין, אלא מניסיונות להתמודד עם בעיה מורכבת למחקר. כמו כן, בסופו של דבר זהו רק מחקר אחד מני רבים שבדקו האם יש קונצנזוס בתחום השפעת האדם על שינוי האקלים, בקרב מדעני האקלים הפעילים (אנשי המקצוע שבקיאים בתחום).

לפניכם תוצאות של 10 מחקרים דומים נוספים מ־15 השנים האחרונות, שבדקו עמדות מדעני אקלים פעילים על ידי סקרים, שאלונים ובדיקת מאמרים מדעיים:

  • אורסקס (2004) – 100% ממדעני האקלים הפעילים סבורים כי רוב ההתחממות הגלובלית הנצפית מקורה בפעילות אנושית.
  • דוראן וזימרמן (2007) – 97% ממדעני האקלים הפעילים סבורים כי חלק ניכר מההתחממות הגלובלית מקורה בפעילות אנושית.
  • אנדרג ואחרים (2010) – 97% ממדעני האקלים הפעילים סבורים כי רוב ההתחממות הגלובלית הנצפית מקורה בפעילות אנושית.
  • בריי (2010) – 84% ממדעני האקלים הפעילים סבורים כי רוב שינוי האקלים הנצפה מקורו בפעילות אנושית.
  • רוזנברג ואחרים (2010) – 88% ממדעני האקלים הפעילים סבורים כי פעילות אנושית מאיצה את ההתחממות הגלובלית.
  • סטנהאוס ואחרים (2014) – 93% ממדעני האקלים הפעילים סבורים כי פעילות אנושית תורמת להתחממות הגלובלית.
  • ורהגן ואחרים (2014) – 89% ממדעני האקלים הפעילים סבורים כי רוב ההתחממות הגלובלית הנצפית מקורה בפעילות אנושית.
  • מכון מחקר פוו (2015) – 93% ממדעני האקלים הפעילים סבורים כי רוב שינוי האקלים הנצפה מקורו בפעילות אנושית.
  • קרלטון ואחרים (2015) – 97% ממדעני האקלים הפעילים סבורים כי חלק ניכר מההתחממות הגלובלית מקורה בפעילות אנושית.
  • קוק ואחרים (2016) – 90-100% ממדעני האקלים הפעילים סבורים כי בני האדם גורמים להתחממות הגלובלית (סינתזה של מחקרים קודמים).

כל המחקרים מראים תמונה ברורה: בממוצע כולל, בין 90 ל־97 אחוזים ממדעני האקלים הפעילים סבורים ששינוי האקלים אכן מתרחש, ושרובו (או חלק ניכר ממנו) נגרם כתוצאה מפעילות אנושית. כך גם קובע הדו"ח החמישי (AR5) של הפאנל הבין־ממשלתי בנושא שינוי אקלים (עמ' 17 בסיכום למגבשי מדיניות). כל המחקרים הללן (למעט של מכון מחקר פוו) עברו ביקורת עמיתים, כמו שקורה עם כל מאמר מדעי – זאת בניגוד למאמר של אפשטיין, שלא נבחן על ידי מדענים אחרים לפני שפורסם.

דואגים לפרנסה?

אך אפשטיין לא עוצר בבדיקת התוקף המדעי של מחקר זה או אחר. הוא מגדיל לעשות ואומר שאפילו אם אכן שינוי האקלים אמיתי והוא בעיקרו תוצאת מעשי האדם, כמו שטוענים 97 אחוז ממדעני האקלים, הרי שבשום פנים אין להגביל את צריכת דלקי המאובנים, שפרנסתם של מיליארדי אנשים בעולם תלויה בהם. או במלים אחרות, אל תבלבלו לי את המוח עם עובדות – יש מה שאני מאמין בו (ומה שאני מתפרנס ממנו), וזה מה שחשוב. במשפט זה מוכיח אפשטיין שהוא לא שם קצוץ על המדע, שהוא לא שם קצוץ על העובדות, שהוא לא שם קצוץ על ההיגיון ושהוא לא שם קצוץ על עתידנו ועתיד ילדינו.

יגידו מצדדיו של אפשטיין שהוא פשוט חושב שפרנסתם של מיליארדי אנשים חשובה יותר מקביעות של מדעני אקלים. גם טענה זו שגויה ומטעה. הגבלת השימוש בדלקי מאובנים משפיעה אמנם על מחירי האנרגיה, אבל שינוי האקלים, אם לא נצליח למתן אותו, משפיע כבר עכשיו על פרנסתם ועל חייהם של מיליארדי אנשים, והוא צפוי להשפיע בצורה חריפה הרבה יותר בעשורים הקרובים. לא מדובר כאן על עלייה של כמה עשרות אחוזים במחירי האנרגיה, כמו שאולי הגבלת השימוש בדלקי מאובנים תגרום; מדובר על קהילות שלמות של עשרות מיליוני אנשים שייעקרו מבתיהם לאורך החופים או באזורים שיהפכו חמים מדי למגורים. מדובר על נזקים אסטרונומיים לכלכלה העולמית, שיגמדו את נזקי הזיהום שלהם גורם השימושים בדלקי מאובנים בכל שנה, בהיקף של 2-3 טריליון דולרים (לא כולל שינוי האקלים), ושגורמים למותם של כ-7 מיליון איש בשנה בעולם.

מחקר אחד, למשל, צופה שהצמיחה הכלכלית בישראל תיעצר ב־2055 ושאחר כך הכלכלה תתכווץ, כך שבסוף המאה ה־21 נהיה עם אותו גודל כלכלה כמו היום, רק עם פי 3-2 יותר תושבים. מדינות מסוימות לא יצליחו לעמוד בנזקים הללו ופשוט יקרסו.

מחקרים מדעיים, ולא מאמרי דעה, מראים כי ניתן לשמור על צמיחה במקביל לשמירה על הסביבה, ושבארה"ב למשל ניתן לעבור לשימוש באנרגיות מתחדשות בלבד, במחיר הנמוך מהעלות הישירה של פיתוח מסורתי (גז, פחם, נפט) של מערך האנרגיה האמריקאי עד 2050 (והחישוב הזה לא כולל עלויות חיצוניות של הנזקים להם גורמים דלקי המאובנים). טכנולוגיית טורבינות רוח שתגיע לשוק תוך מספר שנים, תאפשר הפקת אנרגיה מרוח בצורה יציבה כמו מדלקי מאובנים, ללא צורך באגירת אנרגיה. כבר כיום, אנרגיות שמש ורוח מראות עלויות דומות (ולעתים אף נמוכות) מאנרגיות דלקי מאובנים. התעלמות משינוי האקלים עולה לחברות ולמדינות כסף כבר היום, בהשקעות, בתביעות משפטיות ובהוצאות גדולות על ביטוח.

אם אפשטיין דואג לפרנסתם של מיליארדי אנשים כפי שהוא טוען, מדוע הוא מעודד תעשייה לא שוויונית וקרטלית של דלקי מאובנים, שבה מספר קטן של מדינות (שחלק ניכר מהן דיקטטוריות או בזות לזכויות אדם) שולטות ברוב מאגרי הנפט? כל מדינה שתקים בשטחה מתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת תהפוך לבלתי תלויה באספקת אנרגיה חיצונית או בתנודות במחירי האנרגיה. אם הדאגה היא לחיי אדם ולרווחתם, מדוע לעודד תחום שבו משתמשים בדלקי מאובנים מזהמים (פחם ונפט, למשל), הפולטים זיהום אוויר שגורם לתמותה?

התשובה לכך פשוטה: אפשטיין ושות' לא מקבלים את השיטה המדעית, לא מקבלים את העובדות, לא מקשיבים להסברים, ולא שועים להיגיון. הם הולכים לפי מה שמתחשק להם.

__________________

ד"ר דניאל מדר הוא יועץ מדעי עצמאי

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

31 תגובות למאמר

  1. נראה שכמו שאפשטיין מוטה לצד אחד אתה מוטה לצד שני.
    הפתרון כנראה איפשהוא באמצע…

    1. זו דווקא שגיאה לוגית נפוצה מאוד, ולכן טענה שגויה. האמת לא בהכרח נמצאת באמצע – יכולים שניהם לטעות, וגם יכול להיות שאחד מהם צודק אך בשל טיעונים אחרים.
      לא צריך ליפול למלכודת האמצע המתון השקרי, משום שהוא פרי המחשבה הרלטיביסטית הפרוגרסיבית שמזיקה כל כך לעולם, בימים אלה ממש. היא חדרה גם אלינו ומפיצה את שקריה בין מסדרונות השלטון ובכל רחוב, סמטה ודף פייסבוק.
      עדיף לקרוא לבד, להעריך ולשקול, ולנסות להגיע למסקנה הגיונית, גם אם זה אומר שאתה לא מסכים עם אף אחד מהכותבים. אבל זה מצריך זמן ומאמץ, וברור שקל הרבה יותר להסיק בצורה אוטומטית ש- "הפתרון כנראה איפשהוא באמצע…".
      תחשוב על זה.

    2. כמו שכתב אוריאל, הלוגיקה שלך פגומה. לא תמיד האמת איפשהו באמצע. האם ששניים מתווכחים אם דג חי או מת, המסקנה היא שהדג איפשהו באמצע? הדג יכול להיות רק או מת או חי.
      במאמר שלי הדגמתי שגיאות קריטיות במאמר של אפשטיין, אשר מתבסס על דעות, משאלות לב ולא על עובדות. האם יש שגיאות קריטיות במאמר שלי, אשר מתבסס על אלפי מאמרים מדעיים?

  2. אני לא מתרגש מההפחדות של מה יקרה בעוד עשרות שנים. בינתיים כל נביאי הזעם כשלו באופן מוחלט. מלתוס ניבא שלא יהיה מספיק מזון, בדרך מדעית לעילא ולעילא – הוא הראה שגידול האוכלוסיה הוא אקספוננציאלי, בעוד הגידול בהפקת המזון הוא ליניארי. אך הוא כשל לחלוטין כי הוא לא צפה שההתקדמות הטכנולוגית תאפשר יצירת מזון בצורה הגדולה פי כמה מגידול האוכלוסיה. כמו כן, סביבתנים רבים הזהירו אותנו מהתכלות משאבי הטבע, בינהם נפט (שזוהי עמדה הסותרת את עצמה – הרי אם המשאבים נגמרים, מה אכפת לכם שנשתמש בנפט? להפך, הבא נגדיל את הצריכה, וכך הוא יגמר מוקדם יותר ואז כלנו נעבור לאנרגיות ירוקות ובא לציון גואל). לרוע מזלם של הסביבתנים, אפשר בקלות לראות שכבר 150 שנה העתודות העולמיות המוכחות של הנפט רק גדלות, למרות שהצריכה עלתה עשרות מונים.

    קצת ענווה לא תזיק. בינתיים המודלים הממוחשבים היפים של מדעני האקלים, שגו לחלוטין בצפיית הטמפרטורות העתידית. בדיוק כמו שלא מזמן החזאי הטעה אותי כשהוא אמר שיהיה יום יפה כאשר בפעול ירד גשם. מה לעשות, מדע אקלים זה בדיוק ההפך ממערכת סגורה ולמרות הידע העצום שיש למדעני אקלים, האנושות רחוקה מאוד מלדעת הכל.

    מצד האמת יש להבין שאיננו מסוגלים לצפות מה יהיה עוד 100 או אפילו חמישים שנה. אם תגיע טכנולוגיה ליצירת אנרגיה שעדיפה באופן מובהק על נפט, הרי שהמעבר אליה יקרה באופן טבעי ולא צריך חוקים של ממשלות והאו"ם כדי לגרום לכך. אם טכנולוגיה כזו לא תימצא, צריך להסתכל על רווח והפסד – כמה עולה לנו להפסיק שימוש בגז ונפט מול כמה עולה לנו לפתור את הבעיות שעומדות מולנו כרגע? אינני יודע האם ניתן לשייך אסון טבע כזה או אחר להתחממות גלובאלית, אבל מה שאני כן יודע הוא שכשיש אסון טבע בארה"ב רוב הנזק הוא רכוש, כאשר לעיתים נדירות יש הרוגים. במקרה הקיצוני והגרוע ביותר שהיה ב100 שנה האחרונות היה הוריקן קטרינה עם פחות מאלפיים הרוגים. לעומת זאת, בהאיטי, רעידת אדמה אחת בגובה 7 בסולם ריכטר גרמה למות 200,000 איש. לצורך השוואה בארה"ב היו מעל ל25 רעידות בסולם 7 ומעלה, אחת מהן אפילו בסולם 9.2 וכמעט כולם נגמרו בלכל היותר כמה עשרות הרוגים.

    כלומר, הדרך הטובה והבטוחה ביותר לשמור על חיי אדם היא הצטיידות נכונה וטכנולוגיה. אבל הצטיידות נכונה וטכנולוגיה דורשות כסף. רק אומות עשירות יכולות להרשות זאת לעצמם. להכביד קשות על אומות עניות ע"י רגולציה סביבתנית חונקת, ובכך לגרום להם עוני רב עוד יותר (יש האומרים שעלות הפסקת השימוש בנפט בארה"ב לבדה מתבטא ב20 אלף ש"ח למשפחה), זוהי הדרך המהירה והקלה ביותר להבטיח מניין גופות מאמיר באסון הטבע הבא.

    1. "קצת ענווה לא תזיק."
      ענווה? לא בבית ספרנו. או לפחות לא בבית ספרו של כותב המאמר הנכבד, ושל שאר 97 האחוז.

    2. נראה שאתה מתעלם מנקודה חשובה – אנרגיה לא מופיעה מעצמה. ממשלות ומענקי מחקר מזרימים משאבים לפיתוח אנרגטיות שכאלה.
      באותו האופן לא היתה לנו היום אנרגיה גרעינית לולא היה לביקוע האטום שימוש צבאי מלכתחילה.
      כך שלו קובעי המדיניות יחליטו ששינויי אקלים זה קשקוש ודלק מאובנים הוא אחלה, א תופיע שום אנרגיה חדשה.

  3. מאמר מוזר קצת; לא נשמע בכלל כמו מאמר מדעי, מלא באמירות אידאולוגיות (בעיקר בסיפא, למשל "…מדוע הוא מעודד תעשייה לא שוויונית וקרטלית של דלקי מאובנים". מריח מוכר? גם לי) ולא מתייחס באופן מספק להפרכה ישירה של הטענות שמעלה אפשטיין. במקום זאת, הוא מעדיף להפריח ססמאות מוכרות, לפנות אל הרגש ואפילו, ברמיזא, לתקוף אישית את אפשטיין ולא בהכרח את טיעוניו. כל אלה, ואחרים, הם כשלים לוגיים קלאסיים ומאוד מפתיע לראות אותם מגיעים דווקא מפיו של מי שמתקרא מדען.
    אעפ"י כן, ומבלי לתמוך בזה או בזה (קטונתי, אני לא מבין מספיק באקלים), אני שמח על עצם העובדה שמתנהל כאן דיון אינטלקטואלי ראוי. זה שאתר מידה מפרסם כתבת ביקורת כנגד אחד מכותביו הקבועים, ולא בפעם הראשונה, הוא משהו שכבר התרגלנו לא לראות בשום מקום, לצערנו. כן, בשם איזשהו "איזון" מזויף אפשר לראות לעיתים טורי דעה מופיעים במקביל, כאילו כדי לתת לקורא להחליט בעצמו. איך אומרים, את העבודה זה לא עושה. כולם כ"כ עסוקים בתחזוק ה-Echo-Chamber שלהם, שכבר לחלוטין אטמו אזניהם לדברי ביקורת או חוסר הסכמה. לעומת זאת, מה שרואים כאן מעלה בעיני את הרמה של אתר מידה עוד יותר, ועל זה נאמר ראוי לציון ויישר כוח.

  4. מסכים עם אמיר ומוסיף שבעייתיות וחוסר הידיעה נובעים בין היתר מכך ממדעי הסביבה, מסיבות מובנות, מתבססים על תצפיות ונעדרים את המרכיב הניסויי, הכל כך חשוב בבחינה של תיאוריות מדעיות.
    דווקא כאן, בהיעדר אמצעים ניסיוניים מתאימים, הנטייה לגבש אמיתות על פי קונצנזוס היא בולטת ומנציחה את עצמה. אינני מתפלא כלל וכלל כי 97% ומעלה ממדעני הסביבה שותפים לאמיתות מסויימות! זוהי אינה בהכרח ראייה לנכונותם האובייקטיבית של האמיתות, אלא בעיקר לפרדיגמה השלטת בתחום ולאורה כולם מתחנכים ופועלים. למען האמת יש כאן הרבה מהנחת המבוקש, למה נצפה ממדענים העוסקים מראש בתחום המתייחס לעצמו במונח הטעון משמעות "סביבה"…

    ועדיין אין לשלול את האפשרות ש3% הם דווקא אלו שצודקים… גם טיכו ברהה העדיף את המודל הגאוצנטרי בו החזיקו רוב האסטרונומים בימיו על פני המודל הקופרניקאי…

    לעניין זה חשובים ומאלפים הם דבריו האלמותיים של מקס פלאנק:
    A scientific truth does not triumph by convincing its opponents and making them see the light, but rather because its opponents eventually die and a new generation grows up that is familiar with it.

  5. למרות הפתיח המבטיח – מאכזב למדי.
    מה שבטוח הוא, זה ש-97 אחוז ממדעני האקלים תומכים בהגדלת בתקציבי המחקר שלהם.

  6. אני שמח מאוד לראות את המאמר הזה מופיע כאן.
    זו עדות לכך שאתר מידה מאפשר דיון אמיתי,
    וברמה האישית צרם לי שחלקים בימין הכלכלי אימצו התנגדות חריפה
    למציאות של שינויי האקלים אך ורק מתוך התנגדות לשמאל.

    התופעה הזו היא אמיתית והדיון עליה מבורך.

  7. ….כבר כיום, אנרגיות שמש ורוח מראות עלויות דומות (ולעתים אף נמוכות) מאנרגיות דלקי מאובנים

    אם כך, מה הבעייה – נמתין שהשוק יכריח אותנו לעשות את הבחירה הנכונה. אם אכן כך זה המצב, נתחיל לראות תוך שנים מעטות השקעה אדירה בתחום

  8. צא ולמד:
    הנה בבקשה לך חוקר מאד רציני, פרופ' ניר שביב המסביר למה ה IPCC טועה ומטעה ומציג תיאוריה שבניגוד ל IPCC מגובה על ידי המציאות ומשיגה תוצאות חיזוי פי 2 יותר טובות.

    פרופ' ניר שביב גדל בבית שתוכנן כירוק (ידידותי לסביבה), אמו פרופ' עדנה שביב הייתה דיקנית הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, אביו, פרופ' גיורא שביב היה דיקן הפקולטה לפיזיקה בטכניון.

    https://www.youtube.com/watch?v=EPB3v86epTw

  9. בספר 1984 שואל וינסטון סמית שאלה רטורית: " האם שפיות הדעת היא דבר סטטיסטי?".
    האם 97% מהמדענים צודקים יותר מ-3%?

    ממליץ לכל לראות את הסרט התעודי "Cool it" בו מסביר אחד מהרוב המודאג שהפתרון להתחממות איננו היסטריה ובזבוז משאבים, אלא:
    1. כנגד ההצפה- היערכות הארצות הנמוכות (בנגלה דש) ע"י סוללות נוסח הולנד
    2. כנגד הכחדת דובי הקוטב- להקטין את דילול דובי הקוטב בירי רובים המתבצע היום בקצב של 60 לשנה.
    3. כנגד מידבור- להעביר את החקלאות לאזורים צפוניים שייפתחו לחקלאות (הטייגה בסיביר)
    4. לצבוע כבישים בלבן. לבנות בנייה אקולוגית.
    5. להקים מערכות ייצור עננים ע"י רסס מי ים.
    6. וכמובן, להמשיך לעבור לאנרגיות חלופיות- אבל באופן מושכל ורוחי. זה כבר מתחיל.

  10. האם המחבר גם רואה עצמו שותף להונאה של מדעני האקלים הבריטים בשיתוף עם עמיתיהם האמריקנים כאשר עשו מניפולציה במספרים על מנת להראות על תהליך התחממות שלא היה בשנים האחרונות דאז, כפי שנחשף לפי פריצה למאגר הדואר האלקטרוני של המרכז הבריטי. המדענים שנחשפו בתחלופת הדואר הודו במעשה ההטייה והתעייה שלהם. מדענים אלה עדיין הינם חוד החנית של אותם 97 אחוז מיתיים.

    האם הופיע מחקר שהוכיח, כשלא לדבר על קבלתו על ידי הקהילה המדעית, שההתחממות אשר הינה הרבה יותר נמוכה מהנטען מאז שנעשו מדידות מאמצע המאה 19 אינה תוצאה של תהליכים טבעיים החל משינויים מחזוריים של בעוצמת קרינת השמש (עידן הקרח הקטן היה אך לפני כמה מאות שנים) וכלה בשינויים טבעיים במחזור וכיוון זרמי האוקיינוסים שידוע לנו עליהם מרישומים ימיים עוד מן המאה 16 . התשובה לכך, לא הופיע מחקר מוצק השולל זאת. להיפך, מדענים לא מעטים, וראה פלא, רובם אינם מדעני אקלים, הצביעו במחקרים בעיקר על אי-יציבות קרינת השמש, וגורמים טבעיים אחרים שדי בהם להסביר את ההתחממות שגם עליה יש חולקים לגבי שיעורה והדרך שהגיעו אליה. (למשל חלק גדול מן התחנות המטאורולוגיות שמהן נאספו המדידות והועברו למרכז באנגליה היו מרוחקות מן הערים בעולם, אך הערים במרוצת השנים התקרבו לתחנות ועימן עלו הטמפרטורות).

    מדוע ישנה הידלדלות של שכבת הקרח הארקטי אך לעומת עובי ושטח הקרח באנטארקטיקה עלה באופן ניכר?

    האם המחבר מאמין ששכבת האוזון הצטמצמה מאד בשל שהפסיקו להשתמש בגז המזיק במקררים ומזגנים, ומדוע הצטמצמה כה מהר. זעקות השבר עדיין זכורות לי היטב.

    מדוע ג'ימס לאוולוק אשר המציא את הקונצפט של "גאייה", (כדור הארץ כיחידה אקלימית אחת והמסוגלת לתקן עצמה כאשר מופר האיזון הפנימי בה) אמר לאחרונה שאינו בטוח בכלל שישנה התחממות , ואם ישנה היא תתוקן באופן טבעי על ידי כוחה של "גאייה"?

    מעט שאלות של חוקר שהינו אך היסטוריון צבאי אך יודע היטב איך האקדמיה וכותביה עובדים. תומס קון שפיתח את המושג של "מדע תקני" הכה נחוץ ונוח לחברי הקהילה, לא העלה בדעתו שחברי הקהילה שהסכמתם נדרשת לצורך הפאראדיגמה הנחוצה לעבודת ה"מדע התקני" יתקבצו סביב פאראדיגמה שלא עברה הליכים מספיקים להוכחת התיאוריה החיונית ליצירתה ויגרשו באלימות למושבת מצורעים חוקרים ומדענים וסתם אנשים חושבים שאינם מקבלים את הפאראדיגמה.

  11. חצאי אמיתות: כל מדען שהעז להטיל ולו גם ספק קל בדת הפנאטיות של האקלים, הוקע, הפך ללעג ולקלס במשפטי שדה באינטרנט, איבד את תקציבי המחקר ובאופן כללי, לאחר שנגרר דרך זפת ונוצות הוחרם ע״י קולגות, הממסד והמדיה. אפילו הקהילה החרדית לא פועלת באגרסיביות כזו נגד החוזרים בשאלה ורק האינקוויזיציה היתה אכזרית יותר, אם כי לא בהרבה. כך שלא פלא שפתאום 97 אחוזים פתאום גילו את אלוהים והבינו את שנדרשו להבין: האדם המנובל הצליח להביא עלינו גם את עידן הקרח וגם את ההתחממות הגלובלית וגם את שינויי האקלים וכל מי שלא מסכים הוא בור מסוכן.

    מה הפלא שהפסיקו מחקרים אחרים ונותרו רק האחוזים הבודדים שממלמלים נוע תנוע?

  12. מצחיק שאתה מדבר על הטיה וסילוף עובדות.
    נסה לחפש בגוגל מידע על
    Climategate

  13. יש לי שתי שאלות:

    1. האם יש תחומים מדעיים אחרים שבהם יש מאמרים מדעיים (עם ביקורת עמיתים והכל) שעושים סטטיסטיקה על דעות של מדענים בתחום? מה דבר כזה אומר על התחום המדעי?

    2. האם בתור מומחה אקלים אתה חושב שאתה יכול לחזות או לחשב מה ההשפעות הכלכליות, החברתיות והבריאותיות על מיליארדי בני אדם של לחתוך שימוש בגז ונפט לצרכי יצירת אנרגיה לעומת להמשיך להשתמש בהם?
    האם ההתחממות היא באמת הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות, לעומת למשל רעב עולמי, מוות המוני באסונות טבע, הנצחת העוני והפיגור הטכנולוגי באומות מתפתחות שמובילים לנ"ל?
    האם דעתך בנושא טובה יותר משל כלכלנים? הסטוריונים? האנשים עצמם שצריכים להחליט על עתידם?

    גם אם נקבל כעובדה את שינוי האקלים והשפעותיו הגיאוגרפיות הצפויות, את הגורמים לו כפי שאתה מציג ושעל ידי פעולות נכונות ניתן לצמצם את השפעותיו, האם העלויות בחיי אדם ואיכות החיים באמת פחות גדולות מהתועלת, והאם מדעני אקלים באמת יכולים לענות על השאלה הזאת?

    טוב, אולי אפשר לספור את זה כיותר משתי שאלות.

  14. לא יותר מסמנטיקה? מדובר בשימוש שגוי ונפוץ מאד. סמנטיקה היא תורת המשמעות: ההבדל בין כיסא ובין שולחן הוא, בין השאר, הבדל סמנטי, כלומר הבדל במשמעות של שתי המילים הללו.

    אבל מבלי להיות טרחן לשוני – ד"ר מדר קבע שהמחקר של קוק "עדיין בוצע ברובו באופן תקין". האם רק אני תמה מהמשפט הזה? איזה "רוב" של המחקר בוצע באופן תקין?

    1. ואני שואל :

      איזה "חלק" של המחקר בוצע באופן לא תקין?
      וכמה מחקרים כאלה יש?

  15. טורבינות הרוח הן אסון אקולוגי. כבר עדיף לחזור לדלקים פוסיליים.
    הן טוחנות וקוצצות את בעלי הכנף ללא רחם, הן כנראה משפיעות מאוד לרעה על מאביקים, והן פוגעות בבני האדם שאתרע מזלם לגור בקירבתן.

  16. בואו נסתכל רגע על התמונה הגדולה.

    כיום, יש בעולם ~7.5 מיליארד בני אדם. מתוכם, כמיליארד חיים ברמת חיים גבוהה מבחינת צריכת אנרגיה, חומרי גלם, מזון וכו' (בגדול- אירופה, צפון אמריקה, יפן וכו').
    בעתיד הקרוב, הקפיטליזם יביא לעליה ברמת החיים בכל העולם, ויהיו מיליארדים רבים שיירצו ויוכלו לטוס לחו"ל, לנסוע ברכב פרטי, לאכול בשר כמה פעמים בשבוע, לגור בבית קבע של יותר כמה עשרות מ"ר וכו'.

    האם אפשר להניח, בלי בדיקה, שכדור הארץ שלנו יוכל לשאת זאת?!

    הכלי שאמור לבדוק זאת הוא, כמובן, המדע; הוא אמור לתת לציבור ולמדינאים את הנתונים שעליהם יבססו את המדיניות.

    מתברר שהממסד השמרני מצליח די בקלות לערער את האמון בממצאים המדעיים; לא צריך באמת לשכנע שהאקלים לא משתנה- צריך רק:
    – לתאר מיקרה בו הצד שכנגד השתמש לא נכון בממצאים ("הנה, הטענה כי 97% ממדעני האקלים סבורים שהאדם גרם להתחממות כדטה"א לא היתה מבוססת"- כאילו שמשנה אם זה 97% או 90% או 85%)
    – לפזר ספקות, כאילו הממסד המדעי הוא שמאלני/רודף תקציבי מחקר/ממומן בידי סין. הייתי צוחק אם זה לא היה בא מהנשיא הנבחר של ארה"ב.
    – לחזור שוב ושוב על כך שיש מודלים שמראים ש*אין* התחממות
    – לטעון שאפילו אם תהיה התחממות (והאדם הסביר הרי מרגיש שמזג האויר משתנה), היא יכולה להיות מסיבות טבעיות.
    – אם כלו הקיצים, אפשר פשוט להטיל ספק בכך שההתחממות מזיקה

    לצערי, המשמעות היא שמבחינה סביבתית, אנחנו דוהרים בלי להסתכל קדימה; מנגנון המשוב, ע"י תצפיות מדעיות שמפריכות או מבססות מודלים, שמאפשרים תחזיות, שמבססות מדיניות, פשוט לא עובד. יש סכנות אדירות מבחינת:
    – שינוי האקלים
    – השפעות בריאותיות של חומרים, קרינה, מזון, הרגלים וכו'
    – השפעות סביבתיות (מגוון המינים, זיהום אויר ומים, הדלדלות משאבי טבע)

    לצערי, המוצא היחיד שאני רואה להשבת האמון במדע הוא שהאקרים יחשפו מידע "מפליל" על אותם "מכחישי שינוי האקלים", נאמר שמנהלי חברות נפט משקיעים דוקא באפיקים שיעלו אם כדוה"א מתחממם, או מוכרים נדל"ן לאורך הים וכו'.

    1. יאללה, זורם איתך, בוא נסתכל באמת על התמונה הגדולה:
      – "בעתיד הקרוב, הקפיטליזם יביא לעליה ברמת החיים בכל העולם…האם אפשר להניח, בלי בדיקה, שכדור הארץ שלנו יוכל לשאת זאת?!" – איזה יופי, נפלת על המשפט הראשון. מעצם זה שאתה מתחיל בהתקפה (מרומזת אמנם) נגד הקפיטליזם, כבר אפשר להבין היכן אתה עומד אידאולוגית. ומשום שאנחנו מנתחים כאן תופעה מדעית, הרי שלאידאולוגיה אין כאן מקום. אבל מה, הרי אחד מהנקודות המרכזיות היא שהטיעונים של הסביבתנים כבר מזמן אינם מדעיים בעיקר, אלא אידאולוגיים. אז הנה אתה ברוב טובך שב ומדגים זאת. ועכשיו נענה גם לשאלה שלך – לא יודע! גם אתה לא יודע! איזו מן שאלה זאת בכלל, "האם כדור הארץ יוכל לשאת זאת"? מאיזו בחינה? למה בדיוק אתה מתכוון? ואולי אתה מתכוון לזה שכדור הארץ, או אותו מושג מופשט שאתם אוהבים כ"כ – "הסביבה" – חשובים יותר מבני האדם שחיים שם? לא אופתע.
      – "מתברר שהממסד השמרני מצליח די בקלות לערער את האמון בממצאים המדעיים" – מה אתה אומר, אז עכשיו הממסד הוא שמרני. בכלל אין שליטה, כמעט מוחלטת, דווקא של השמאל הליברלי/פרוגרסיבי (בעיני עצמו) הן בארה"ב והן באירופה? בייחוד באקדמיה? לא, מה פתאום, זה בדמיון. מעבר לזה ששוב אתה טוען טיעון אידאולוגי ולא טורח להוכיח כלום. ושוב, לעיקר הטענה שלך – המדע אינו יכול להתקדם מבלי שיערערו, ללא הפסק, ממצאים קודמים. תיאוריה אינה יכולה להיות מדעית כלל אם היא אינה ניתנת להפרכה, בהגדרה (קרא קצת קרל פופר, נראה לי שיש לך חור משמעותי בהשכלה). טיעון מדעי רעוע – ראוי שיטילו בו ספק.
      – "לתאר מיקרה בו הצד שכנגד השתמש לא נכון בממצאים" – כן, במקרה זה טיעון מצוין. אני יודע שבחשיבה שמאלנית יש בלבול בכל הנוגע למציאות, נתונים, עובדות, ראיות, אבל לשאר האנשים זה חשוב. אם אתה טוען שרוב מסוים טוען משהו, ומתברר שזה לא נכון (טעות? שקר?) אז מכאן נובע שהטענה גם היא, לפחות פוטנציאלית, אינה נכונה (שוב – טעות? שקר?). "שימוש לא נכון בממצאים" זה לא פרט שולי שאפשר להמשיך ממנו הלאה (כמו טיעונו ההזוי של כותב המאמר לגבי אותו מחקר מדעי שהיה "ברובו תקין").
      – "לפזר ספקות, כאילו הממסד המדעי הוא שמאלני/רודף תקציבי מחקר/ממומן בידי סין" – עם כמות הטיעונים האידאולוגיים שלך, שאינם מעוגנים במציאות מדעית, אין פלא. זה נזק שאתם יצרתם בעצמכם. אנחנו נמשיך להטיל ספק – הן משום שזה בריא באופן כללי, והן משום שאתם ממשיכים להתעקש ולצעוק "זאב זאב" כל הזמן בלי להוכיח דבר, ולדרוש מכולנו לשלם מחיר.
      – "לחזור שוב ושוב על כך שיש מודלים שמראים ש*אין* התחממות" – משום שיש כאלה מודלים. מה לעשות שזה לא מסתדר עם המסקנה שאתה כבר הגעת אליה מראש? מבאס אה? ואין ברירה אלא לחזור על זה שוב ושוב, משום שיש אנשים שלא מבינים אחרי שאומרים להם פעם אחת, או שלוש מאות.
      – "לטעון שאפילו אם תהיה התחממות (והאדם הסביר הרי מרגיש שמזג האויר משתנה), היא יכולה להיות מסיבות טבעיות" – כאן כבר הפסקת להשתמש בראש באופן מוחלט לדעתי. ראשית, כמובן שהתחממות (והתקררות) יכולות להתרחש מסיבות טבעיות. לא חשבתי שצריך לחזור כ"כ הרבה אחורה ברמת הטיעונים. כדור הארץ אינו תלוי בבני האדם, יש לו מערכת אקלימית שמושפעת מגורמים רבים ושונים, רובם חזקים ומשמעותיים הרבה יותר מהמערכת האקולוגית (כולל בני האדם) שקיימת בו. האם בני האדם משפיעים גם כן? ייתכן, אבל עדיין לא ברור איך ועד כמה. לגבי הטענה שלך על האדם הסביר (אתה בבירור לא משתייך לקבוצה הזו), איזו מן טענה זו בכלל? איזה מן מדד זה על מה אנחנו מרגישים? אתה יודע את ההבדל בין מדידה מדעית עקבית לבין תחושה סובייקטיבית? אתה יודע את ההבדל בין מזג אוויר לאקלים? אתה יודע את ההבדל בין אורך חיי אדם ממוצעים (~80 שנה) לבין תקופות אקלימיות (אלפי שנים)? אתה יודע בכלל משהו??
      – "אם כלו הקיצים, אפשר פשוט להטיל ספק בכך שההתחממות מזיקה" – זו השאלה הבסיסית! האם יש התחממות? האם יש התקררות? מה ההשפעות שלהן? אלה השאלות החשובות, אבל אתה כבר החלטת את הכל מראש ואבוי למי שיעז להטיל ספק. המדע לא מניח את הרצוי, זה כשל לוגי קלאסי. רק האידאולוגים מתחילים מהמסקנה, ואז רצים לחפש עבורה הוכחות מגמתיות.
      – "לצערי, המשמעות היא שמבחינה סביבתית, אנחנו דוהרים בלי להסתכל קדימה" – אתה בהחלט עושה זאת.
      – "לצערי, המוצא היחיד שאני רואה להשבת האמון במדע הוא שהאקרים יחשפו מידע "מפליל" על אותם "מכחישי שינוי האקלים"" – זהו, הפכת את השיטה המדעית למסחרה. במקום להתמקד באיתור הראיות שיתמכו במודל מדעי, הורדת אותו לשפל המדרגה של תחרות סמסים בתכנית ריאליטי ממוצעת. אם מישהו הוא שקרן, מדען או לא, אז הוא שקרן. אין לזה קשר לעמדה הפוליטית שלו. ואם מישהו טוען טענה, אינו מוכיח אותה כראוי, ומתברר ששיקר או סילף נתונים – כולנו צריכים להתרעם על כך. אלא שאידאולוגים עיוורים כמוך כבר החליטו מראש מה האמת ולא ניתן לשכנע אותם אחרת. אם מוכיחים להם שמדובר בשקרים, הם מתעלמים ומיד מתחילים לחפש איפה הצד השני בעצם גרוע באותה מידה.
      עם צורת חשיבה כזו, אתה, אדוני, בזבוז של גולגולת.

    2. תודה על התגובה המפורטת!
      – אני לא מתקיף את הקפיטליזם אלא משבח אותו.. דווקא כקפיטליסט, אני רוצה לבחור מה שטוב לי מבין אפשרויות המוצגות בפני ביושר; כולל ההשלכות הסביבתיות.

      – המדע מתקבל ע"י הטלת ספק וערעור הנחות העומדות בבסיס הפרדיגמה הקיימת. אבל יש מדע ויש "מטה-מדע", דיון ציבורי על המדע.
      אפשטיין מפריך את טענת ה-97%, כשכוונתו כמובן להפריך בעיני הציבור את הטענה כי האדם מחמם את כדור הארץ. בעיני זו שטות- כפי שהמאמר הנוכחי מראה *כן* יש הסכמה רחבה בקרב מדעני האקלים שהאדם מחמם את כדוה"א- ובכל מיקרה זה "מטה-מדע" ואי אפשר לטעון כי הוא מקדם את האמת המדעית. במקום להתווכח האם מדעני האקלים הם שמאלנים/שפוטים של סין וכו'- הראה לי את אותם מודלים שמראים שהאקלים אינו תלוי במעשי האדם, וכיצד הם מתאימים לתצפיות.

      -כשכתבתי "אם כלו הקיצים, אפשר פשוט להטיל ספק בכך שההתחממות מזיקה", התכוונתי למאמרים כמו זה
      http://mida.org.il/2016/11/16/%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%9e%d7%a4-%d7%a6%d7%95%d7%93%d7%a7-%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a7-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%97%d7%9d-%d7%91%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%9e%d7%9e%d7%95/

      הנקודה העיקרית שרציתי להעלות היא שמי שטוען לגופו של אדם במקום לגופו של טיעון, כלומר מכפיש את מדע האקלים במקום להתמודד עם התחזיות שלו, שם עצמו בסיכון רב; כפי שדעת המדע בנושא האקלים לא מתקבלת בציבור, אפשר – ויש גופים רבי עוצמה שירויחו מכך- להטות את הציבור נגד דעת המדע בנושאי מים, קרקע, זיהום אויר וכו'. אם אינך מוטרד מכך והעיקר שהשמאלנים האידיאולגים הפרוגרסיביים בעיני עצמם יחטפו- סבבה.

    3. אוקי, בכיף אפשר להמשיך.
      "אני לא מתקיף את הקפיטליזם אלא משבח אותו.. דווקא כקפיטליסט" – לא אמין בעליל, בייחוד לאור הפרדוקסים והכשלים בטיעוניך. אולי אתה סתם לא מבין מה זה קפיטליזם, ואני לא אופתע. אולי במקום לנסות לנחש את משמעות המושגים, ולבחור במה אתה דוגל על סמך מה שמרגיש טוב, כדאי שתשלים את הפערים בידע קודם. יש לך חורים גדולים וזה ניכר. מעבר לזה שזו בדיוק אחת מהנקודות שאני תוקף – השיוך האידאולוגי שלך (אמיתי או רק בעיני עצמך) אינו רלוונטי לדיון מדעי. זה שאתה סוציאליסט או קפיטליסט לא משנה את כיוון השמש, אבל אני בהחלט מוצא שדווקא אלה המשתייכים לצד השמאלי נוטים לחשוב שכן.
      "אבל יש מדע ויש "מטה-מדע", דיון ציבורי על המדע." – נו, אז המצאת מושג חדש שנשמע אינטליגנטי, אבל הוא מחוסר משמעות לחלוטין. מה זה חשוב מה הדיון הציבורי בהקשר הזה? הפופולריות של טיעון כזה או אחר אינה הופכת אותו למציאותי. זו בדיוק הבעיה, ואתה חולה באותה מחלה. מדע הוא לא דמוקרטיה – הוא מנסה לתאר את המציאות, בלי קשר למספר האנשים התומכים או מתנגדים למסקנות. אני לא באמת צריך להביא לכאן את גלילאו נכון…?
      "כפי שהמאמר הנוכחי מראה *כן* יש הסכמה רחבה בקרב מדעני האקלים שהאדם מחמם את כדוה"א" – שלילי חבוב, לא הבנת בכלל. לא רק שאין הסכמה, אפשר לראות את המושגים משתנים לאורך השנים – "התחממות גלובלית" הפכה ל-"שינויי האקלים" (למשל כי לא יודעים לומר אם אכן מתחמם, או מתקרר, או בכלל לא ולמה). מעין שינוי קטנטן שהכניסו לנו מתחת לרדאר, למרות שאת המדיניות לא מבקשים לשנות. האם ישנה אסכולה שמדברת על שינויי אקלים? בהחלט. האם יש אסכולה שמתנגדת למסקנה זו? כמובן, גם כן. מי מהן צודקות? עדיין לא ידוע. אבל, למי מהן יש את קדמת הבמה באופן כמעט מוחלט? אנחנו יודעים את התשובה. אז לא, אין הסכמה של 97% מהמדענים בתחום, יש התנגדות רבה ומודלים מתחרים, וזה בסדר. אתה תמשיך לחזור על המנטרה, והיא לא תהפוך לנכונה. אבל לנסות להניף את דגל "זו האמת ואין בלתה [כי אנחנו אמרנו ואנחנו הרוב למרות שאנחנו לא באמת הרוב אבל מה חשוב הרוב]" זו לא הדרך של המדע, אלא של הדמגוגיה.
      "במקום להתווכח האם מדעני האקלים הם שמאלנים/שפוטים של סין וכו'- הראה לי את אותם מודלים שמראים שהאקלים אינו תלוי במעשי האדם," – גוגל הוא חבר (גוגל-סקולאר אפילו חבר טוב יותר). תעבוד קצת.
      ההפנייה שלך לכתבה של הלל גרשוני, הגם שהיא ראויה להערכה כי לפחות אתה מנסה, אינה מרשימה אותי. ראשית משום שמר גרשוני טוען בעיקר על כך שאל לנו לקבל את דעתו של זה שצועק הכי חזק, אלא להטיל ספק בהכל ולהאמין רק לנתונים, לראיות, או במילה אחת – למדע. וכשהוא אומר מדע אז הוא מתכוון מדע, ולא פוליטיקאים או אידאולוגים בעלי אג'נדות ידועות שעושים שימוש במידע מגמתי באופן ציני. הוא גם לא מתכוון לאקדמיה הממסדית, משום שהיא מוטה באופן מובהק לכיוונים פוליטיים ואידאולוגיים מסוימים, בניגוד מוחלט למטרתה המקורית שהיא התקרבות לאמת, ותוך השתקה של אלה שאינם מסכימים להתיישר לפי המסר שלה, כולל ובייחוד חברים מתוכה שמעזים למרוד. זו זילות של המדע, ולצערנו זה לא חדש (עיין ערך הניצול לרעה של המדע המופלא של הביולוגיה האבולוציונית כמקרה בוחן נהדר למה שאפשר לעשות כשמונעים, למשל, מאידאולוגיה דתית קיצונית).
      "הנקודה העיקרית שרציתי להעלות היא שמי שטוען לגופו של אדם במקום לגופו של טיעון, כלומר מכפיש את מדע האקלים במקום להתמודד עם התחזיות שלו" – לא ידעתי שהמדע הוא גופו של אדם. אתה איש קצת מוזר. אולי התכוונת שתוקפים את מדעני האקלים? כי את זה אני לא רואה קורה בכלל, אם כבר אז להיפך – תוקפים את אותם מדענים שלא מסכימים עם עדת הסביבתנים. או שאתה פשוט מוזר (הנה, ככה נראית התקפה לגופו של אדם למקרה שתהית, למרות שאתה באמת קצת מוזר. אני לא יודע אם אתה רק מתבטא בצורה מעורפלת או גם חושב כך).
      "והעיקר שהשמאלנים האידיאולגים הפרוגרסיביים בעיני עצמם יחטפו" – האמת שזו לא מטרתי, אבל נחמד להשיג גם אותה. לגמרי מגיע לכם, על מה שאתם עושים לנו בשם האידאולוגיה העקומה שלכם. אם אני לא יכול לגרום לכם לשנות את דעתכם (כי זו דת, אז אני לא באמת אנסה), לפחות אני יכול לגרום לכם להרגיש רע עם עצמכם, משום שאתם מצדדים באידאולוגיה רצחנית ואלימה ששמה רעיונות לפני אנשים באופן קבוע. אז כן, תרגישו קצת רע עם עצמכם, זו הדייסה שבישלתם.
      אתם לא חסים עלי – אני לא אבכה עליכם.

  17. לפני 30 שנה כשהייתי בן 10 הבטיחו לנו המסת קרחונים ועלייה של 80 מ' במפלס האוקיינוסים תוך כמה עשורים!
    היו על זה מלא תוכניות בטלויזיה ובעיתונות (מבט שני, זהו זה…) – היינו בטוחים שבקרוב יוצף מישור החוף ומי הים התיכון יגלשו לבקעת הירדן דרך עמק יזרעאל ויציפו גם אותה.

    עברו 30 שנה – חוף הים נשאר אותו חוף ים ורואי השחורות נשארו אותם רואי שחורות.
    ורק התמימות התפוגגה.

  18. שאלה לכותב המאמר.
    אני לא זוכר אם אפשטיין ציין את זה במאמר שלו, אבל ישנה שאלה מרכזית בנושא והיא – האם קצב ההתחממות הוא כזה שצריך לשבור את כל הכלים ממש ממש ממש עכשיו?
    תמיד יש שני קיצונים. אפשר עכשיו לזרוק הכל לפח ולהפסיק עם כל החשמל הזה והמכוניות האלו.. הרי זאת לא אלטרנטיבה ריאלית.
    אולי קצב ההתחממות הוא כזה שאפשר באופן הדרגתי ב-30 שנים הבאות לעשות את המעבר באופן שלא יהרוס לאותם אנשים התלויים בתעשיות האלה את החיים?

    תודה!

    1. שלום שלומי,
      כפי שכתבת, "לזרוק הכל לפח" זו לא אלט' ריאלית, לכן המעבר עליו מדברים כיום (בהסכם פריז, לדוגמה), הוא הדרגתי מאוד.
      זה לא הפתרון האידיאלי מבחינת הסביבה, ובטווח הארוך כנראה יגרום יותר נזק ממעבר חד יותר, אבל זה הטוב ביותר שהצליחו להסכים עליו בגלל לחצים של בעלי עניין שונים (תעשיית אנרגיה וכו').

  19. האם תורת היחסות של איינשטיין נכונה מכיוון שלפחות 97% מהפיזיקאים תומכים בה?

  20. הדבר הכי חשוב לסיכומו של דבר:
    כל מחקר מדעי רציני נבדק ע"י מדענים המכירים את הנושא (Peer review – בקרת עמיתים).
    הם קובעים האם המחקר בוצע בצורה תקינה וטובה, בלי קשר למסקנותיו.

    גוף הראיות על שינוי האקלים עבר את בקרת העמיתים הכי מקיפה בהיסטוריה.

    כמו שהוא אמר, יש עובדות ויש את מה שאני בוחר להאמין בו. אצל אדם עם שכל ישר זה היינו הך.

  21. כל הכבוד לאתר מידה שהביא לקוראיו מאמר תגובה… אבל ניתן לראות שחלק גדול מהמגיבים עדיין חיים את המהפך של 1977, ואינם מסוגלים לחשוב איך נחייה ב2077