הפוליטיקלי קורקט הרס את המשטרה: לא מוסרים נתונים על הטרדות מיניות של ערבים

משטרת ישראל ממשיכה להתחמק מלספק נתונים על עברות מין של גברים ערבים נגד נשים יהודיות, בנימוק של "הימנעות מקטלוג אוכלוסיות" ו"פגיעה בפרטיות הקורבנות". בקרוב דיון בוועדת הפנים בנושא

נמנעים מהתמודדות עם התופעה. מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

משטרת ישראל ממשיכה להתחמק ממסירת נתונים אודות היקפי הפשיעה המינית של ערבים כלפי נשים יהודיות. במסמך שניפקה לאחרונה היחידה הארצית לביקורת ותלונות הציבור במשטרת ישראל ושהגיע לידי 'מידה', דוחה המשטרה את הבקשה לקבלת נתונים על היקף ההטרדות המיניות על רקע לאומני בפילוח ליישובים (בכל יישוב ויישוב בנפרד), מטעמים של "חשש לפגיעה בפרטיות".

אם לא היינו קוראים זאת בעצמנו לא היינו מאמינים. ממתי יש לישות כמו "יישוב" זכות לפרטיות? האם במשטרה באמת התכוונו לטיעון כה אבסורדי? פנינו אפוא למשטרה בעצמנו, לראות אם אכן כצעקתה. אך התשובה חזרה שנית: המשטרה חושבת שפרסום מידע על מספר הנשים היהודיות שהותקפו בידי גברים לא יהודים ביישובים שונים פוגעת בדרך כלשהי בפרטיות הקרבנות. תגובת המשטרה תובא במלואה בסוף הכתבה.

עמדה זו מנוגדת לא רק להיגיון הבריא, אלא גם לקריאות הברורות והנחרצות של הנשים המותקפות להציף את התופעה ולדון בדרכים למצוא לה פתרון, ולא לטאטא אותה מתחת לשטיח. "אסור לכם לשתוק", אמרה בקול חנוק ענת קאפח, שבתה הותקפה בלוד על ידי ערבים כשהייתה בת 14, במהלך דיון בנושא בוועדת הכנסת. "מערך ההסברה במגזר הערבי לוקה בחסר. בערים המעורבות קל לצעירים הערבים לבוא אלינו (ליהודים). יש אלפי נערות מפוחדות בכל רחבי הארץ".

יתרה מזו, במשטרה גם מודים כי הם נמנעים מפרסום הנתונים מטעמים של תקינות פוליטית, או בלשון המשטרה: "הימנעות מקטלוג אוכלוסיות ספציפיות".

במילים אחרות, בזמן שערבים פוגעים ביהודיות והחיים בערים המעורבות נעשים בלתי נסבלים, המשטרה בוחרת שלא לפרסם את הנתונים המפולחים, שיסייעו לאתר את המוקדים הבעייתיים ביותר ובכך לקדם את מציאת הפתרון לטובת אותן נשים יהודיות מותקפות – כדי לא לפגוע ברגשות האוכלוסייה הפוגעת. טוב לדעת שמשטרת ישראל מבינה על מי מהצדדים היא צריכה להגן.

בעשור האחרון הולכת וגוברת המודעות בעולם ובישראל לתופעת השימוש באלימות מינית כנשק מלחמתי. בהחלטה שהתקבלה פה באחד בשנת 2008, קבעה מועצת הביטחון של האו"ם כי ניתן יהיה לתבוע בבית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג על מעשי אלימות מינית המתרחשים במהלך עימות צבאי. "אונס וצורות אחרות של אלימות מינית יכולים להוות פשע מלחמה, פשע נגד האנושות או מרכיב של רצח עם", נכתב בהחלטה. בישראל, משרד הביטחון החל להכיר בשנים האחרונות בנשים שהותקפו על ידי ערבים כנפגעות פעולות איבה.

לצד ההכרה הגוברת באלימות מינית על רקע לאומני, קיימת גם הכחשה של התופעה. בחודשים האחרונים תיארנו בהרחבה ב'מידה' כיצד בשם התקינות הפוליטית לכאורה, המשטרה עושה שימוש מניפולטיבי בנתונים, מכבסת הגדרות ומונחים ואף שוגה בחישובים פשוטים, במה שנראה כניסיון עיקש שלא להגיע לחקר האמת בסוגיית האלימות המינית על רקע לאומני. כך למשל המשטרה מפלחת ברמה הארצית פשעים מצד לא־יהודים כלפי יהודיות, אך לא מספקת פילוח נוסף, המבהיר מי הם אותם "לא־יהודים" – פלסטינים? תיירים? מסתננים? עובדים זרים?; בנתונים על עבירות מין בערים מעורבות לא קיים פילוח של זהות הקורבן (יהודייה או לא־יהודייה); וכן ישנו חשש לעיוות הסטטיסטיקה בערים המעורבות, שמטבע הדברים פוטנציאל החיכוך בהן בין יהודים לערבים גבוה יותר מאשר בערים הומוגניות.

גורם במשטרה אמר לנו בעבר כי בארגון נמנעים במודע מפילוח של עברות מין לפי זהות אתנית של תוקף לא־יהודי (פלסטיני, מסתנן וכו'), על מנת "שלא לתייג אוכלוסיות". כעת מודים במשטרה בכך באופן רשמי. בעבר, אגב, סירבה המשטרה לחשוף את נתוני הפשיעה הכלליים בחלוקה ליישובים, אך בעקבות פנייה מצד עיתונאים ו'העמותה לחופש המידע' הנתונים שוחררו.

ח"כ מלינובסקי. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), המובילה את המאבק בעברות המין הלאומניות, משוכנעת כי במשטרה נמנעים במכוון מלהגיע לחקר האמת בסוגיה. ״אני מברכת את משטרת ישראל שהחליטה להתגייס ולהיאבק למען ההגנה על הפרטיות", אומרת מלינובסקי ל'מידה' בסרקזם. "הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן ולהתמודד עם המציאות כפי שהיא, גם אם זה לא פוליטיקלי קורקט".

מלינובסקי גם הגישה בקשה לקיום דיון בנושא בוועדת הפנים של הכנסת. יו"ר הוועדה דוד אמסלם (ליכוד) נענה לבקשה, ובימים הקרובים יפורסם המועד בו ייערך הדיון. "אני מצפה שהדיון בוועדת הפנים יהיה יסודי ומעמיק, ושנוכל להיחשף למצב כפי שהוא באמת. טיפול בבעיה מתחיל בהכרה בה״, אומרת מלינובסקי. נמשיך לעקוב.

ממשטרת ישראל נמסר:

1. הנתונים נמסרו בחלקם, מקום שלא היה חשש לפגיעה בפרטיות של קורבנות, בהתאם לחוק חופש המידע סעיף 9 (3).

2. אין מקום להשוואה בין נתוני רמת פשיעה כללית בעבירות נפוצות לפי ערים, לבין עבירה ספציפית המבוצעת באופן ספציפי על ידי עבריינים ספציפיים וכלפי קורבנות ספציפיים – שאז קם החשש לפגיעה בפרטיות וגם נכנס מרכיב פילוח עפ״י הדת/הלאום.

3. משטרת ישראל תמשיך לפעול בהתאם לחוק חופש המידע ולמסור מידע לציבור תוך איזון ראוי בין הזכות פרטיות ו/או הימנעות מקטלוג אוכלוסיות ספציפיות לבין השקיפות וזכות הציבור לדעת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. ככה זה. כמו שבממשל טראמפ יש שרידים מצחינים של ממשל אובמה, שגורמים נזקים ככל יכולתם, כך במשטרת ישראל ברשות ארדן-אלשייך, יש שאריות מבחילות מעידן אהרונוביץ'-דנינו, שנוהגים באותה צורה.

  2. "איזון ראוי" פחחחח
    משטרת ישראל נדבקה בוירוס האלים של תקינות פוליטית ונהפכה לזומבי שמאלני שלא מסוגל להתמודד עם המציאות אלא רק פולט נהמות ומלמולים על "הימנעות מקטלוג" ובקרוב "מרחב מוגן".
    זו העת לגלגל את ראשי האחראים מכל המדרגות. ויפה שעה אחת קודם.
    משטרה שעוסקת בפיקציות של פוליטיקה של זהויות במקום בביטחון האזרחים – אין לה זכות קיום.

  3. משטרת ישראל עוברת על החוק.

    יש בחוק החרגה לחובת חופש המידע מטעמים של "פגיעה בפרטיות"
    אין בחוק או בתקנות החרגה לחובת חופש המידע מטעמים של "הימנעות מקטלוג אוכלוסיות ספציפיות"

  4. בעידן בו המידע לציבור בכללותו נעשה נגיש יותר ויותר, גם מתוקף חוק חופש המידע וכן מכוח הקדמה הטכנולוגית, לא יתכן שגוף אשר נועד לשרת את הציבור ונתון לביקורתו, יתנהל באורח ריכוזי ויעלים מאזרחי המדינה בעלי העניין מידע חיוני ואמין הנוגע לסביבת מגוריהם ולמדינה בה הם חיים. המשטרה על אף היותה משוייכת לכוחות הבטחון, אינה גוף חשאי – כדוגמת השב"כ או המוסד – היא ברובה נוכחת בשטח באופן גלוי ומחוייבת לתת דין וחשבון על אירועים של עבירה על החוק ופעילויות האכיפה שהיא מבצעת בגינם. לא יתכן שתדמית המשטרה ומגמת שיח התקינות הפוליטית – שהיא משטרת מחשבות לכל דבר – יקבלו עדיפות על זכות הציבור לחופש מידע.

    בסופו של דבר, הסתרתו או פרסומו החלקי והמצונזר של מידע מהציבור פוגעת באמינותה של המשטרה בעיני הציבור.

    1. נו טוף. אז עכשיו הציבור יודע גם בלי "חופש המידע". ומה הציבור יעשה? מה "ציבור" יכול לעשות עם מה שהוא יודע? יכול לעשות מה שהוא עושה עם ההוא מהצבא ש"מזכיר תהליכים", מה שהוא עושה עם מערכת המשפט שהכתיב אותה ההוא- הפיראט המשפטי ברק, מה שהוא עושה נגד אספקת מלט למנהרות החמאס וכסף לרש"פ למימון הסתות, ומה שהוא עושה נגד שוברים שתיקה ונגד בדואים שמשתלטים על אדמות מדינה וגונבים נשק. מה הוא עושה? כלום! אה, הולך לקלפי לבחור בין חולירע לדֶבֶר.

    2. נו טוף. אז עכשיו הציבור יודע גם בלי "חופש המידע". ומה הציבור יעשה? מה "ציבור" יכול לעשות עם מה שהוא יודע? יכול לעשות מה שהוא עושה עם ההוא מהצבא ש"מזכיר תהליכים", מה שהוא עושה עם מערכת המשפט שהכתיב אותה ההוא- הפיראט המשפטי ברק, מה שהוא עושה נגד אספקת מלט למנהרות החמאס וכסף לרש"פ למימון הסתות, ומה שהוא עושה נגד שוברים שתיקה ונגד בדואים שמשתלטים על אדמות מדינה וגונבים נשק. מה הוא עושה? כלום! אה, הולך לקלפי לבחור בין חולירע לדֶבֶר.

  5. הבעיה היא הרבה יותר חמורה מאשר גיבוי ללאומנות הערבית האונסת במלחמתה כנגד היהודים. צמרת הפיקוד של משטרת ישראל, כמוה ככל מערכות השלטון הממונות, הפכו מפוסט ציוניים לאנטי ציוניים ויחד עם שאר מוקדי הכוח הצטרפו לתעשיית הבגידה ופועלים בכל הכוח להביא לחורבנה של מדינת הלאום היהודי. חייבים לכבוש מחדש את מדינת ישראל היהודית כי המדינה – אין אותה יותר!
    המצב אליו תומרנה המדינה מזעזע!
    המדינה היהודית אין אותה יותר.
    כוחות אפלים ואינטרסים זרים השתלטו על כולה.
    באמצעות מימון זר, קרנות שונות ומשונות, תקשורת חבלנית, טרור משפטי אנטי ציוני, חוק כבוד האדם שהוסיף להגדרת המדינה את המילה "דמוקרטית" ובעזרתה חיסל ומחסל את המדינה היהודית במהירות האור, בכוח הזרוע, בעבריינות חסרת בושה, בחוצפה שנענית בפחד ובהנמכת קומה.
    בעזרת כל המערכות המופקרות, הרקובות ומרקיבות – גנבו וגונבים לנו את מדינת היהודים ומוסדותיה כדי לחסל אותה מבפנים!
    חייבים לכבוש מחדש את מדינת ישראל היהודית, כי אין אותה יותר!

  6. הרעיון נכון, הדרך שגויה:

    לכותב המאמר יש כנראה בעיה במטודיקה ובניתוח של מחקרים סטטיסטיים וזהו בעצם סוג המחקר הנדון בכתבה. נתעלם לרגע מנושא מפת הפשיעה הארצית וזכות הציבור לדעת שהוא עיניין צודק אבל אחר. נתמקד בנושא עבירות המין של גברים ערבים נגד נשים יהודיות.

    אם ירדתי לסוף דעתו של הכותב, הוא מעוניין לדעת האם חלקם של הערבים בביצוע עבירה זו מתוך כלל מבצעי העבירה, גבוה משיעורם באוכלוסיה. אם התשובה חיובית, נוכל להצביע על בעיה במגזר הערבי, בדיוק כמו בנושא תאונות הדרכים: ערבים מעורבים בלמעלה מ40% מתאונות הדרכים במדינת ישראל למרות שהם מהווים רק כ 21% מהאוכלוסיה.

    אם אכן זו כוונתו של הכותב באיסוף הנתונים, אין שום צורך בפילוח לפי ישובים, הוא לא יוסיף דבר ואולי רק יבלבל. אני לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שמספר התקיפות המיניות של נשים יהודיות בידי גברים ערבים גדול בעכו, בחיפה, ברמלה או ביפו, יותר מאשר ברחובות, בני ברק, מודיעין או ירוחם. פשוט מאוד במקום בו לא גרים ערבים, תהיה פחות פשיעה (מינית) ערבית. ולכן חשוב הנתון הארצי, בדיוק כמו בתאונות הדרכים.

  7. תקראו על קרן יוזמות אברהם ומשטרת ישראל ותבינו מה הולך בישראל באמצעות מימון זר ועויין הגיב:

    אל תשכחו שקרן יוזמות אברהם תואמת הקרן החדשה השתלטה וחדרה למשטרה והפכה אותה לארגון שמאל קיצוני