המשטרה מסרבת לחשוף לציבור מידע על שיעורי הפשיעה בקרב המסתננים הבלתי-חוקיים, מחשש להתפרצויות אלימות ו"פגיעה ברגשותיהם". נתוני עבר מוכיחים: המסתננים מסוכנים לציבור
משטרת ישראל מסתירה מהציבור את נתוני פשיעת המסתננים. הנימוק: הפרסום עלול "לפגוע ברגשות" המסתננים ואף להוביל להתפרצות אלימה מצדם וכנגדם, עד לכדי "פגיעה בביטחון המדינה". הסתרת הנתונים נשענת על מדיניות סדורה שמנהיג המפכ"ל רוני אלשיך לפיה אין לחשוף בפני הציבור נתוני פשיעה מסוימים מחשש ל"תיוג אוכלוסיות".
לפני תקופת אלשיך המשטרה דווקא נהגה בשקיפות ומסרה את נתוני פשיעת המסתננים. בהמשך הכתבה יובאו לראשונה נתונים אלו, המתייחסים לשנים קודמות, ומהם עולה באופן חד-משמעי כי המסתננים פושעים במאות אחוזים יותר מחלקם באוכלוסייה.
הסירוב הנוכחי של המשטרה למסור את נתוני פשיעת המסתננים ניתן במענה לבקשת חופש מידע מטעם 'המרכז למדיניות הגירה ישראלית'. בתשובתה מאשרת המשטרה כי נתוני הפשיעה של המסתננים אכן נמצאים ברשותה, אך הם שמורים "לצרכים פנים-משטרתיים" ונאסרים לפרסום. "כאשר נתונים מסוג זה מתייחסים לשסעים בחברה הישראלית", טוענים במשטרה, "הם עלולים להוביל לתיוג אוכלוסיות בהיבטי פשיעה ולפגיעה ברגשותיהן של אוכלוסיות שונות".
כלומר, המשטרה הופכת את היוצרות ומבקשת להגן על "רגשות" התוקפן, קרי אוכלוסיית המסתננים, מפני קורבנות אלימות המסתננים – ישראלים ומסתננים כאחד. המשטרה גם החליטה על דעת עצמה להכליל את אוכלוסיית המסתננים הבלתי-חוקיים מאפריקה כחלק בלתי נפרד מ"החברה הישראלית". מדובר בהמשך ישיר להחלטה להציב בדרום תל אביב שוטרים דוברי תיגרינית, השפה הרשמית של אריתראה, בנימוק כי "האנשים קיימים והם פה, צריך לספק להם שירותים".
ב'מרכז למדיניות הגירה' שהגיש את בקשת חופש המידע, מבקרים בחריפות את מדיניות הטיוח של המשטרה: "האינטרס הציבורי הממשי גובר על כל פגיעה תאורטית ב'רגשות' של מסתננים לא חוקיים ואם יש חשש להפרות סדר, אז שהמשטרה תעשה את תפקידה על סמך נתונים אמינים", אומר ל'מידה' יונתן יעקובוביץ', מנהל הפעילות של המרכז. לדבריו הנתונים שמסתירה המשטרה "קריטיים על מנת להקצות משאבים, שוטרים ומאמצי חקירה לאוכלוסיית המסתננים. הנתונים קריטיים גם עבור דייני בתי הדין למשמורת שדנים במסוכנות של מסתננים ושופטי בתי משפט שמפחיתים בהיקף התופעה של פשיעת מסתננים".
המשטרה משקרת?
מלבד טיוח נתונים עולה חשש כבד כי תשובת המשטרה ל'מרכז למדיניות הגירה' גם חוטאת לאמת. במשטרה נימקו את מדיניותם שלא לחשוף את נתוני פשיעת המסתננים בכך שעצם הפרסום עלול לגרור אחריו "פגיעה בשלום הציבור ובטחונו".
במשטרה לא הסתפקו בהפרחת חשש תאורטי אלא טענו במפורש כי חשש זה מבוסס על "ניסיון העבר". כלומר לטענת המשטרה קיים תקדים לפיו פרסום נתוני פשיעה של קבוצת אוכלוסייה מסוימת גרר אחריו מעשי אלימות. לכן, מסבירה המשטרה, יש יסוד סביר להניח כי גם חשיפת נתוני פשיעת המסתננים תוביל להתפרצות אלימה מצד המסתננים – או לחלופין כנגדם.
אתר 'מידה' פנה למשטרה על מנת שתשפוך אור אודות אותו "ניסיון עבר" אלים, ותספק דוגמאות למקרי עבר בהם פרסום נתוני פשיעה גרר אחריו אלימות. בתגובתה, התחמקה המשטרה מלהשיב ישירות לשאלתנו – כלומר בניגוד להודעתה המוקדמת, למשטרה אין כל בסיס עובדתי להישען עליו בבואה להסתיר מהציבור את נתוני שיעור הפשיעה בקרב אוכלוסיית המסתננים הבלתי-חוקיים.
האלימות גואה, התירוצים מופרכים
הטיוח חמור במיוחד לאור העלייה התלולה במקרי האלימות מצד המסתננים בשנה האחרונה. "חיינו בסכנה", זועקים תושבי דרום תל אביב שנאלצים מדי יום להתמודד עם תופעות אלימות דוגמת קרבות רחוב בין מסתננים לאור יום, שוד אלים, מעשים מגונים והשלכת אבנים לעבר בתיהם של פעילים למען הרחקת המסתננים. בשבוע שעבר נדקרה אחות בבית חולים בבאר יעקב על ידי מטופל מסתנן. מצבה של האחות הדרדר לאחרונה ומוגדר כעת "קשה".
לנוכח התגברות האלימות, גם במשטרה נאלצו להודות כי ניכרת עלייה בממדי הפשיעה מקרב המסתננים הבלתי חוקיים, בעיקר בדרום תל-אביב. אך במקום לבצע צעד נוסף ולחשוף בפני הציבור את היקף התופעה, במשטרה מאמצים רטוריקה פרוגרסיבית על מנת לתרץ את הסתרת הנתונים: "המשטרה נדרשת לאיזון מתמיד בין זכות הציבור לדעת הכל וערך השקיפות, לבין שמירה על צנעת הפרט ועל רגשות הציבור כולו", נמסר בתשובת המשטרה לבקשת חופש המידע.
בנוסף, במשטרה טוענים כי חשיפת ממדי פשיעת המסתננים עלולה "לספק אינדיקציה באשר לפעילות משטרת ישראל" ובכך "לפגום ביעילות עבודתה" של המשטרה. מדובר על פניו בהסבר בלתי מתקבל על הדעת היוצא מנקודת הנחה כי המשטרה מצליחה לשמור את המסתננים בעלטה בנוגע לפריסה הגיאוגרפית של השוטרים – ואם חלילה יתפרסמו נתוני הפשיעה ייחשף הסוד הכמוס היכן ממקדת המשטרה פעילותה.
כמו כן, הנתונים המבוקשים בבקשת חופש המידע מתייחסים לשנים קודמות, ולא לתקופה הנוכחית, כך שהנימוק כי חשיפת הנתונים בנוגע לעשור האחרון "תספק אינדיקציה" באשר לפעילות המשטרה בימים אלו אינו רלוונטי.
הטיוח נכשל
הסירוב לחשוף את נתוני הפשיעה של המסתננים מהווה המשך ישיר למדיניות משטרתית להסתיר ולסלף נתוני פשיעה מטעמים של "תיוג אוכלוסיות".
מדיניות הטיוח נולדה בתקופתו של המפכ"ל הנוכחי רוני אלשיך: בפברואר 2017 חשפנו ב'מידה' כי המשטרה מתחמקת מהשאלה כמה יהודיות נפגעו מינית על ידי ערבים. זמן קצר לאחר מכן הודתה המשטרה באופן רשמי כי היא נמנעת מלספק נתוני עבירות מין על רקע לאומני בנימוקים מעולם הפוליטיקלי-קורקט. בסוף השנה החולפת פורסם באתר 'וואלה' כי המשטרה נמנעת מלספק נתונים על אלימות במשפחה בקרב עולים חדשים ותקיפת שוטרים מצד אוכלוסיית יוצאי אתיופיה.
כעת מדיניות הטיוח תקפה גם לפשיעת מסתננים – סוגייה בעלת חשיבות לאומית מן המעלה הראשונה.
קודם לכהונתו של אלשיך המשטרה דווקא הייתה מוכנה להישיר מבט למציאות ולספר לציבור הישראלי על ממדי פשיעת המסתננים: נתונים שמתפרסמים כאן לראשונה מספקים הוכחה חותכת לכך שהמסתננים מסוכנים ואלימים יותר, בפער עצום לעומת האוכלוסייה הכללית. הנתונים מבוססים על מחקר של 'המרכז למדיניות הגירה ישראלית', ונוגעים להיקפי הפשיעה בשנת 2012. לאור מדיניות ההסתרה הנוכחית של המשטרה מדובר בנתונים העדכניים ביותר שחשופים כיום לציבור.
נתונים אלו מפריכים את דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2010, בו נטען כי שיעורי הפשיעה בקרב מסתננים נמוכים מאלו של כלל האוכלוסייה. ב'מידה' פורסם בעבר כי ה'מחקר' של הכנסת שגוי ומחבר הדו"ח אף הועבר מתפקידו, אך תומכי המסתננים ממשיכים להדהד את ממצאיו השגויים ואפילו שופטי בג"ץ ציטטו מתוך הדו"ח בפסק דין לעתירה של ארגוני שמאל קיצוני.
אונסים יותר מפי 4 מהאוכלוסייה הכללית
ממצאי הדו"ח של 2012 קובעים באופן חד משמעי כי שיעורי הפשיעה בעבירות אלימות – מין, תקיפה ורכוש – גבוהים בקרב מסתננים בצורה משמעותית, לעתים בשיעורים של אלף אחוז ומעלה לעומת כלל האוכלוסייה.
כך למשל, בעבירת "קטטה והפרעה ברחובות" מספר העבירות לאלף איש בקרב אוכלוסיית המסתננים עמד על 1.24, לעומת 0.34 באוכלוסייה הכללית – כלומר שיעור השתתפותם של המסתננים בעבירה זו גבוה ב-260%. בעבירות תקיפה המסתננים פושעים בשיעור הגבוה ב-77% לעומת יתר האוכלוסייה, ובעבירות רכוש פי 2.4. שיעור כמות התיקים בחשד לגניבה שנפתחו כנגד מסתננים גבוה בכ-170% לעומת אזרחי ישראל וזרים שאינם מסתננים.
בתחום עבירות המין המסתננים מסוכנים פי 3.4 יותר מכלל האוכלוסייה. בעבירת מעשה מגונה בפומבי – חשיפת איבר המין או עיסוק בפעילות מינית אחרת בציבור ללא הסכמת הקורבן – מדובר על פער של 450%. בעבירת מעשה מגונה בכוח – הנושאת בחובה גם הפעלת אלימות פיסית או לחץ נפשי כלפי הקורבן – המסתננים פושעים פי 3.3 לעומת האוכלוסייה הכללית. בעבירת המין החמורה ביותר, אינוס בכוח או באיומים שדינה עד 16 שנות מאסר, שיעור השתתפותם של המסתננים גבוה ב-330% מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית.
שיעור עבירות מין נבחרות לאלף איש, מסתננים לעומת כלל האוכלוסייה:
הנתון הדרמטי ביותר נוגע לביצוע מעשי שוד. מספר עבירות השוד לאלף איש בקרב אוכלוסיית המסתננים עמד על 0.96, לעומת 0.076 בלבד בקרב כלל האוכלוסייה. במילים אחרות, שיעור השתתפותם של המסתננים בעבירת שוד גדול פי 12.6 או 1,160% (!) מאשר בקרב אזרחי ישראל וזרים שאינם מסתננים. בעבירת 'שוד בנסיבות מחמירות' – הכוללת שוד מזוין, פגיעה פיזית בקורבן או שוד מרובה-משתתפים – נמצא כי שיעור השתתפותם של המסתננים גבוה כמעט ב-800% לעומת כלל האוכלוסייה. העונש המקסימלי לעבירה זו יכול להגיע עד ל-20 שנות מאסר.
שיעור עבירות שוד ושוד בנסיבות חמורות לאלף איש, מסתננים לעומת כלל האוכלוסייה:
שיעור הגברים הצעירים בקרב המסתננים עמד ב-2012 על 85%, ולכן באופן טבעי רמת הפשיעה באוכלוסייה שכזו תהיה גבוהה יותר מאוכלוסייה בעלת פילוח דמוגרפי נורמלי, הכוללת ילדים, נשים וזקנים.
עם זאת מדובר בפערים תהומיים שאינם יכולים להיות מוסברים רק בדמוגרפיה אלא בעיקר בסיבות תרבותיות, בראשן נורמות שמירת החוק באריתריאה וסודאן מהן מגיעים רוב מוחלט מן המסתננים, ויתכן כי גם בחוסר היכולת של המשטרה לאכוף את החוק בדרום תל-אביב.
בהסברים הללו אין בכדי לנחם או להקל על סבלם של תושבי דרום תל-אביב ואזרחים מאזורים אחרים בהם מתגוררת אוכלוסייה גדולה של מסתננים. במקביל, נראה כי למשטרה אין כלל בעייה להפעיל יד קשה דווקא נגד תושבי השכונות המוחים נגד תופעת המסתננים, והיא לא מהססת לעצור נשים מבוגרות, לאיים על אחרים במעצר ולעמוד מנגד בזמן שתושבי השכונות סופגים גידופים ואיומים.
הסטטיסטיקות עושות חסד עם המסתננים
המספרים המתפרסמים כאן מדהימים בחומרתם, אך למעשה המחקר עושה חסד עם המסתננים ובפועל ממדי הפשיעה חמורים יותר. הסיבה: חלק נכבד מפשעי המסתננים כלל לא מדווחים או שאינם נכללים בסטטיסטיקות הרשמיות. "קשה לנו מאוד לבוא ולהראות את המציאות הקיימת", הודה בתופעה מפקד תחנת לוינסקי לשעבר, רב-פקד ארז קעטבי. לדבריו "אני לא מצביע אם אוכלוסייה עבריינית או לא, ממש לא, אני מדבר על עובדות".
קעטבי, שכינה את אזור לוינסקי בדרום תל-אביב "עיר הזרים", הסביר כי תיקים רבים מסווגים כ"עבירות שבהן העבריין לא נודע" (על"ן) על אף שהמתלונן טען במפורש כי העבירה בוצעה על ידי מסתנן. כך תיאר קעטבי את התופעה במסגרת דיון בכנסת בנושא המסתננים במרץ 2012:
"לצורך העניין חטפו למישהי את התיק, שדדו אותה והיא אומרת שסודני או אריתראי שדד אותה. למה המשטרה לא יכולה להגיד את זה? כי יכול להיות ש(העבריין הוא) גם בחור אתיופי או כהה עור אחר. מאחר והבחור הזה לא נתפס, אז מבחינתנו זה 'עבריין לא נודע' ואנחנו לא יכולים להצביע על זה כעובדה"
קעטבי הודה כי תיקי העל"ן הם רובם ככולם תיקים בהם העבריין הוא מסתנן: "באזור של תחנת שרת יש 50 אלף זרים, המקבץ הכי גדול בארץ של אפריקאים", הסביר.
מפקד תחנת לוינסקי סיפר לחברי הכנסת כיצד ניסה לפצח את סוגיית העל"נים: הוא דגם 148 תיקים של עבירות שוד בתקופה של שמונה חודשים (ספטמבר 2010 – אפריל 2011), מתוכם נעצרו רק 25 איש. כל העצורים היו מסתננים מאריתריאה או סודאן.
109 תיקים, מעל ל-73% מכלל התיקים שנדגמו, נותרו בלתי מפוענחים. בתום הבדיקה גילתה המשטרה כי בכלל התיקים שלא פוענחו "הקורבנות אומרים שמי ששדדו אותם היו סודנים או אריתריאים". למרות הודאה זו מצד הקורבנות העבריין בתיקים אלו סווג כ"לא נודע".
במילים אחרות, מבין 148 תיקי שוד שבכולם העבריין הוא כנראה מסתנן, רק 27% הוגדרו בסטטיסטיקה הרשמית של המשטרה כעבריינות מסתננים. היתר, כמעט שלושה רבעים מהתיקים, סווגו כ"עבריין לא נודע" על אף שגם במשטרה יודעים את זהות העבריינים: מסתננים מסודאן או אריתריאה.
המשמעות של הנתונים האלה חשובה ביותר בבואנו לנסות ולאמוד את היקף פשיעת המסתננים. כאשר מבצע העבירה מוגדר כ"עבריין לא נודע", העבירה לא מסווגת בספרים כעבירה שבוצעה על ידי מסתננים. המסקנה: אפילו הנתונים החמורים שהובאו מעלה על פשיעת מסתננים לא מכסים את כלל היקף התופעה.
נשים אריתריאיות מוכות על ידי בני זוגן
מלבד דברי התוכחה של קעטבי קיימות אינדיקציות נוספות לכך שעבריינות מסתננים לא מדווחת במלואה למשטרה. כפי שפרסמנו ב'מידה', המשטרה הודתה בעבר כי חמישית מתושבי דרום תל אביב שטענו כי נפלו קורבן לפשע לא הגישו תלונה למשטרה – בעיקר מכיוון שהם אינם מאמינים ביכולתה של המשטרה לטפל בבעיה.
קשר השתיקה תקף גם בתוך אוכלוסיית המסתננים. נתונים שמפרסמים כאן לראשונה מלמדים כי נשים מסתננות נופלות בהמוניהן קורבן לאלימות מצד בני זוגן – אך במרבית המקרים הרשויות לא מודעות לכך. מחקר של ארגון 'א.ס.ף' (ארגון סיוע לפליטים) בקרב נשים אריתריאיות מלמד כי 60% מהן "סיפרו שחוו אלימות פיסית ואיומים מצד בן הזוג לשעבר". רבות מהן נופלות קורבן ל"אלימות יומיומית מצד בן זוגן".
כאמור נתונים מדהימים אלו מגיעים לרשויות באופן חלקי ביותר, אם בכלל, מאחר שהנשים המותקפות נמנעות מלהתלונן במשטרה נגד הגברים המכים. הנימוק: "חלקן חוששות מביקורת או נידוי מהקהילה אם יתלוננו נגד בן הזוג האלים". קיים גם מניע כלכלי לאי-הדיווח, דוגמת החשש כי הגבר המכה יישלח לכלא ובכך תיפגע פרנסת המשפחה.
ההתעמרות מחמירה אף יותר כשמדובר במסתננים מקהילת הלהט"ב. לפי המסמך מסתננות טרנסג'נדריות "מוקעות ונתונות בסכנה לפגיעה פיזית אף מקהילתן בשל זהותן המגדרית, ובשל סטיגמות ודעות קדומות השגורות בארצות מוצאן".
וכך, בעוד פשעים רבים של המסתננים כלל לא מדווחים, המשטרה מוסיפה חטא על פשע ומונעת מהציבור להיחשף לנתוני הפשיעה שכן ידועים לרשויות החוק והאכיפה.
התנהלות המשטרה מובילה למסקנה עגומה וקשה: במקום להישיר מבט למציאות ולבצע עבודתה, משטרת ישראל נסחטת באיומים על ידי המסתננים ומפקירה את אזרחי ישראל וקורבנות המסתננים לחסדי גנבי גבול אלימים.
תגובות
מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית נמסר: "לנתוני הפשיעה חשיבות מכרעת עבור אזרחי ישראל ותושבי דרום תל אביב בפרט. הצעד הראשון בטיפול בכל בעיה הוא הכרה בקיומו, והעלמת הנתונים לא מאפשרת למקבלי ההחלטות להתמודד אתה. הנתונים קריטיים על מנת להקצות משאבים, שוטרים ומאמצי חקירה לאוכלוסייה זו ואם צריך גם נהלים וחקיקה מתאימים שיתנו מענה הולם.
הנתונים קריטיים גם עבור דייני בתי הדין למשמורת שדנים במסוכנות של מסתננים ושופטי בתי משפט בהליכים פליליים שמפחיתים בהיקף התופעה ובאתגרים הייחודיים שאוכלוסייה זו מציבה לגורמי האכיפה, בין היתר כיוון שרף הענישה הפלילי לא מספיק אפקטיבי במקרה של מסתננים שאין להם מחויבות כללית, עבודה מסודרת, משפחה או כתובת קבועה בישראל.
אין כל ספק שהאינטרס הציבורי הממשי גובר כאן על כל פגיעה תאורטית ב"רגשות" של אוכלוסייה כזו או אחרת, בוודאי של מסתננים לא חוקיים ואם יש חשש להפרות סדר, אז שהמשטרה תעשה את תפקידה, על סמך נתונים אמינים כמובן".
ממשטרת ישראל נמסר: "מדי יום, בהתאם לחוק חופש המידע, משטרת ישראל מוסרת מידע ונתונים שונים הקשורים לפעילות המשטרה. המשטרה מוסרת נתונים בפילוחים מגוונים: לפי סוגי עבירות, טריטוריה (בחתך ארצי לפי מחוזות, מרחבים, תחנות וערים), לפי גיל, לפי מין, בחתך של ישראלים/זרים, בחתך של יהודים/לא יהודים ועוד.
לצד האמור יש לזכור כי משטרת ישראל כגוף חוקר ואוכף חוק בישראל, עוסקת פעמים רבות בעצבים החשופים של החברה הישראלית, ומטבע הדברים נדרשת לאיזון מתמיד בין זכות הציבור לדעת הכל וערך השקיפות, לבין שמירה על צנעת הפרט ועל רגשות הציבור כולו. לכן, משטרת ישראל לא מוסרת נתונים שיש בהם חשש לתיוג אוכלוסיות, חשיפת מיקוד פעילות המשטרה ופגיעה בפרטיות שעלולה לנבוע ממסירת נתונים הנוגעים לתא שטח קטן וכל פילוח אחר שעומד בניגוד לחוק.
מעבר לכך ולאחר בחינה מעמיקה, מצאה המשטרה כי כאשר הנתונים המבוקשים מתייחסים לשסעים בחברה הישראלית- מסירתם עלולה להוביל לתיוג אוכלוסיות בהיבטי פשיעה ולפגיעה ברגשותיהן. במקרים מסוימים תיוג זה אף עלול לגרור פגיעה בשלום הציבור ובטחונו כתוצאה מתגובות האוכלוסייה הרלוונטית לתיוגה או לפגיעה של אחרים בה, ומענה ברוח זו עם נתונים שניתן היה למסור אמנם נמסרו לפונה.
נציין כי מדי שנה מטפלת המשטרה במאות בקשות לקבלת נתונים בעיקר באמצעות חופש המידע, תוך מתן מידע ונתונים רבים ומגוונים ביעילות ובשקיפות, ולראייה בשנת 2017 זכתה יחידת חופש המידע של המשטרה בפרס שרת המשפטים לשקיפות שלטונית – דבר המעיד יותר מכל על פעילותה.
עשייה זו, מצטרפת למגוון פרסומים יזומים של נתוני ותוצרי הפעילות המשטרתית. כל אלו מלמדים יותר מכל על מידת השקיפות והנגשת המידע המשטרתי לציבור, זאת לצד הימנעות מפגיעה באדם או באוכלוסייה מכוח האחריות הציבורית הכבדה המוטלת על כתפיה של משטרת ישראל".
וכל זה נעשה במשמרתו של השר חדל האישים גלעד ארדן
לא עשה שום דבר שלוש שנים כדי לתקן את המצב הנורא.
דף המסרים של הקרן החדשה נגד ממשלת הליכוד מונח לפניך ואתה מנסה לשכנע אותנו שאתה "ימין אמיתי"… בררר
לעומת קודמו יצחק אהרונוביץ' שהיה 6 שנים בתפקיד ארדן הוא בבחינת התקדמות חיובית.
ולעצם העניין איך אמרו בסדרה הגאונית YES MINISTER: השר בא והשר הולך ועד שהוא מתחיל להזיז מדיניות הקדנציה שלו מסתיימת. ואילו אנחנו ה-CIVILE SERVANTS היינו כאן לפניו, ונשאר כאן אחריו…
בעיית "מדינת העומק". מתווספת לכך העובדה המדהימה שלתוך הגופים הכי חשובים למדינה הזו כמו הפרקליטות, משטרת ישראל צה"ל וכו' חדרו שלל זרועות של ה-NIF. במשטרה מזה עשורים פועלת "קרן אברהם". איך ייתכן שיש לגופים הפרטיים הללו יד חופשית לפעול שם זו השאלה המדהימה שיש לחפש לה פתרון.
המשטרה עסוקה בלהחביא את נתוני הפשיעה במקום לטפל בה.
ראובן צודק.
המשטרה צריכה למסור לחברי כנסת נתונים גולמיים. וניתוח הנתונים ייעשה על ידי המרכז למדיניות הגירה:
1) עבירות של מסתננים עבריינים שנשפטו והורשעו. בטבלת אקסל מפורטת. ללא שמות אך עם מספרים במקום שמות ( כדי לזהות מקרים של עבריינות רצדיביסטית ). שורה לכל עבירה. אפיון העבירה. תאריך ביצוע העבירה, העונש שנגזר. החל מ 2007 .
2) קובץ אקסל שני – דו"ח חתך- עבירות של על"נים, אפיון העבירה, תאריך העבירה. ואשר קורבן העבירה הצהיר שהעבריין מסתנן.
מייאש
כל מסתנן הנו עבריין בהגדרה, אפילו לא ביצע שום עבירה נוספת מרגע הגיעו.
לא מדובר באפשרות להלביש תיק על ביבי ולתפוס כותרות בתמיכת השמאל, אז חבל להשקיע מאמץ כלשהו
מאלמו 2
השתלטות עוינת של זרים על מתחם / אזור / עיר וכדומה .
אני מתבייש נורא בעולם החוק הישראל .
לטייח פשע, זה לעשות חטא על פשע.
גם המאמר חוטא בסטטיסטיקה שיקרית
אם רוצים השוואה הוגנת, צריך להשוות את עברות המסתננים לעברות אוכלוסיה מסוג דומה למשל (גברים רווקים בגילאי 20-30).
בוא נזרום איתך: אם רוצים השוואה הוגנת באמת, צריך להשוות את עברות המסתננים לעברות אוכלוסיה מסוג דומה למשל גברים רווקים בגילאי 20-30 שמדברים שפה שאינה עברית ושמתייחסים לנשים כאל סוג ב'.
אפילו אם שיעור הפשע שלהם נמוך יותר מהמתואר, מדוע אנו בכלל צריכים לייבא עבריינים (וכל מסתנן הוא עבריין בהגדרה, בעצם הסתננותו)? אגב, צריך להילחם בתופעה, אפילו אם דרום תל אביב הייתה גן עדן עלי אדמות.
שתי חמולות הסתכסכו, משטרת ישראל מוסרת באותיות של קידוש לבנה כי ה"טרור היהודי" אשם בדבר. אלפי מסתננים הופכים את דרום ת"א להארלם – לא תשמעו על כך מילה, כי "אסור לתייג אוכלוסיות". מדינת היהודים האוטואנטישמיים.
המעניין שאלו דברים שהשר הממונה יכול להתערב ולפרסם
כלומר להחליט שי לפרסם את הנתונים האלו או לקחת את המידע ןלפרסם אותו
אבל כמו.שכתב המגיב הקודם השר חדל אישים
אין ספק שביוזמות קרן אברהם עשו עבודה מצויינת, ע"ע "שיטור בחברה משוסעת" ושאר מאמבו-ג'אמבו של ביטויים כאלה, כולל סיורים לקצינים ב "חברות משוסעות לשעבר" באירלנד וכו'. כל זה ללא בקרה על תכנים שמטופטפים לקצינים. שיא השיאים היה לראות שגריר מהאיחוד האירופאי בישיבת בכירים… מה יש לפקיד בכיר מאד של מדינה זרה לעשות בישיבה כזו ?
תמונות: מפקדי משטרה בכירים מקבלים הטבות מ- NIF
תנ"צ רוני עטייה מפקד מחוז צפון, שהיה מפקד מרחב חוף במשטרת חיפה במהלך ההצתה והשריפה הענקית בהר הכרמל, שהובילה למותם של 44 סוהרים מצולם במהלך הדרכה של הקרן ליוזמות אברהם מבית NIF לבכירי המשטרה. פלא שהעדיף את חייהם של האסירים הערביים על פני חיי הסוהרים?
זוכרים את תנ"צ רוני עטייה (כיום מפקד מחוז צפון), שהיה מפקד מרחב חוף במשטרת חיפה וכיכב כאן בפורום במהלך ההצתה והשריפה
הענקית בהר הכרמל, שהובילה למותם של 44 סוהרים?
הנה מה שפורסם בדצמבר 2010 בימים הראשונים לתחילת השריפה. צפו בצילומי המסך.
בעקבות דבריו והתנהגותו של ניצב עטייה הועלתה השערה שמעשיו והתנהגותו קשורים להיחשפותו לפעילות של ארגון השטנה הערבי "יוזמות קרן אברהם".
וכך נכתב כבר אז – 8.12.10
"…חשדתי בו כבר מהיום השני. אין כאן טעות בשיקול דעת.
אלא החלטה קרה לשלוח יהודים להסתכן, כדי שאנשי
האגודה לזכויות האזרח וקרן אברהם ימשיכו לקחת את
פיקוד המשטרה לסיורים באירלנד.."
רוני עטייה: לא רציתי אסירים עולים בלהבות. הוא הבכיר שנתן את ההוראה..
למה נתנו לאוטובוס לעלות, למרות האזהרות – הקלטות מהשטח
אז הנה:
רוני עטייה יושב, בתחילת יוני 2012, בראש קציניו במפגש שולחנות עגולים
של "יוזמות קרן אברהם" במסגרת פרויקט קהילה ערבית – משטרה.
אותו פרויקט שבמסגרתו מדריכים, אלה שרוצים בחיסול זהותה היהודית
של המדינה, את בכירי הקצינים במשטרה.
פרויקט קשרי קהילה ערבית – משטרה
"יוזמות קרן אברהם" מארגנת מפגש שולחנות עגולים בין קציני משטרה מאיזור הצפון
לבין ראשי רשויות ערביים.
תזכורת
החזון לחיסול ישראל נלמד בקורס בכיר במשטרה – תמונה
קצין בכיר במשטרת ישראל מחזיק בידו מסמך, שחולק ע"י "יוזמות קרן אברהם" במסגרת קורס פיקודי, שהוגדר אפילו
ע"י ארגון השמאל – "המכון הישראלי לדמוקרטיה" כמכוון לחיסול זהותה היהודית של מדינת ישראל.
תודה למאיר ירושלמי על ההפניה.
*********************
לתמונות ולטקסטים המלאים:
http://rotter.net/forum/gil/20258.shtml#72
קרן אברהם, עמותה בעלת אג'נדה פוליטית הנטועה עמוק בתוך השמאל, זכתה במשך שנים להעביר חומר לימוד והדרכות של כמה מהקורסים הבכירים במשטרה.
על הדרך היא מימנה לצמרת הארגון נסיעות לסיורים מעבר לים.
קחו את רשימת האנשים המכהנים בשנים האחרונות בתפקידים בכירים במשטרת ישראל, ותתקשו למצוא שם מישהו שלא טס מתישהו לסיור בחו"ל על חשבונה של עמותת קרן אברהם.
כמה שהסיפור הזה יישמע הזוי, קרן אברהם – עמותה בעלת אג'נדה פוליטית הנטועה עמוק בתוך השמאל, הרחק מהמיינסטרים הישראלי – הייתה מעורבת במשך שנים בקביעת חומר הלימוד וההדרכה של כמה מהקורסים הבכירים של משטרת ישראל, אנשיה העבירו הרצאות וחומרי לימוד, וכאמור, אף מימנו לצמרת המשטרה את נסיעותיה לסיורי לימוד בחו"ל.
את פרטי הנסיעות הללו, שעליהן עוד נרחיב בהמשך, קיבל לאחרונה עו"ד דורון ניר צבי מהמשטרה, בעקבות בקשה שהגיש בשמה של עמותת לביא, על בסיס חוק חופש המידע. מהמסמכים עולה כי בשנים 2008־2012 נסעו לפחות 60 קצינים בכירים – בהם ארבעה ניצבים, 24 תת ניצבים, 22 ניצבי משנה ושמונה סגני ניצבים – לארה"ב, לספרד, לצפון אירלנד ולאנגליה, מכספה של קרן אברהם. חלק גדול מהקצינים קודמו מאז, והיום הם מאיישים את סגל הפיקוד של המשטרה. כמה מהם נסעו במימון קרן אברהם יותר מפעם אחת.
"לאור המלצות ועדת אור", הסבירה המשטרה את הקשר שלה עם הקרן, "נדרשה משטרת ישראל להטמיע בקרב שוטריה גישה הרואה בערביי ישראל אזרחים שווי זכויות". במשטרה מצאו שקרן אברהם היא גוף מתאים לסייע לה במהלך, שזכה לאישור המשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים. "הקרן הציגה את עצמה כגוף א־פוליטי… אשר שמה לעצמה למטרה לקרב בין החברה הערבית לשלטונות המדינה, ביניהם משטרת ישראל", פירטו במשטרה לעו"ד ניר צבי, "בין היתר הציגה הקרן למשטרה כי התורמים לה הם יהודים מארה"ב, המזוהים עם הזרם המרכזי, פעילים בפדרציות ובמגבית היהודית, רובם המכריע מגדירים את עצמם כציונים מסורים".
בדיקה של מסמכי הקרן מעלה תמונה מעט שונה.
התורמים לקרן אברהם, מתברר, רבים ומגוונים. חלקם אנשי עסקים פרטיים. חלק מהכסף מגיע מקרנות בעלות אג'נדות שונות בארץ וברחבי העולם, דוגמת הקרן החדשה לישראל. חלק נוסף מגופים מדינתיים כמו שגרירות ארה"ב בישראל, שגרירות בריטניה בישראל ומשרד החוץ הגרמני.
מדובר, כאמור, בארגון שיש לו תפיסת עולם פוליטית ברורה והוא אף משמיע אותה בתדירות גבוהה.
כשרוני אלשיך נבחר לשמש מפכ"ל המשטרה, הוציאה קרן אברהם הודעה המתנגדת למינוי והסבירה ש"מינוי אישיות ביטחונית כסגן ראש השב"כ, למפכ"ל המשטרה… עלול לפגוע ביחסים שבין המשטרה לציבור הערבי בישראל".
כשוועדת החינוך של הכנסת דנה באירוע שבו צוינה הנכבה באוניברסיטת ת"א, הביע מנכ"ל קרן אברהם, אמנון בארי סוליציאנו, תמיכה באירועי הנכבה בטענה ש"כדאי שהמדינה תעודד את האזרחים הישראלים היהודים להביע אמפתיה וללמוד את הנרטיב הערבי הפלסטיני".
לפני כמה שנים התעוררה מהומה כשהורים לתלמידים גילו שקרן אברהם, שמשרד החינוך שילב אותה בבתי הספר כדי שתסייע בלימוד השפה הערבית, השחילה גם קצת שיעורי בית שקשורים לדמותו של מי שהיה חבר בולט בחזית העממית לשחרור פלסטין.
מי שחתום על החוברת המסכמת את ההדרכה של קרן אברהם לקורס תת ניצבים במשטרה הוא אורי גופר, שעד 2010 היה חבר הנהלה של עמותת זוכרות, עמותה התומכת בזכות השיבה של הפלסטינים.
גופר פעל מול קציני המשטרה ושימש בקרן כראש תחום שינוי מדיניות במיזם "קשרי חברה ערבית – משטרה".
את הקורס שלימד על הצורך לחלק באופן שוויוני את משאבי המדינה לסוגיהם בין יהודים לערבים, העביר ד"ר יוסף ג'בארין, היום חבר כנסת מטעם הרשימה המשותפת, ובימים ההם מי שעשה כותרות כשהשתתף בכנסים שהסבירו שישראל היא מדינת אפרטהייד.
ככל שהספקתי לבדוק משתתפים נוספים בפרויקט הזה, נמנים כולם עם השמאל הפוליטי הקשה.
# # #
קרן אברהם אינה מנותקת מהנעשה בזירה הפוליטית שלנו, ולא פעם יש לה מה להגיד על נבחרי הציבור מהצד הימני של הקשת. פה היא תוקפת את ח"כ אביגדור ליברמן, שם היא חושבת שהשר נפתלי בנט הוא גזען. ביום אחד היא דורשת מראש הממשלה לפטר את סגן השר ירון מזוז, ביום אחר היא תובעת מנשיא המדינה להעמיד על מקומו את ראש הממשלה בעצמו.
בין לבין הקרן מקדמת חוקים שחשובים לה ונאבקת בכאלה שמתנגשים בתפיסת עולמה. בגדול, ניתן לומר לפי ההודעות שהיא מנפקת לעיתונות במהלך השנים, שבכל מקום שבו האוכלוסייה הערבית מתנגשת עם המדינה או עם רשויותיה, הקרן מתייצבת לצדם של הערבים. והשאלה היא אם מי שמקדם עמדות כאלה ראוי לקבל מנדט לחנך את קציניה הבכירים של משטרת ישראל, ובעיקר למה משטרת ישראל בוחרת לקבל את סדרת החינוך הזו, על הצ'ופרים הכספיים הנאים שבצדה, במימון גוף פרטי שכזה.
כאמור, עיון בתוכני הקורסים שהעבירה קרן אברהם למשטרה מלמד שהארגון קיבל הזדמנות נדירה לנסח לעומק חלקים חשובים בהכשרה ובמערך ההדרכה של המשטרה, בכל מה שקשור למגע שלה עם האוכלוסייה הערבית. במסגרת מסמך על "צעדים בוני אמון", מסבירה הקרן כיצד צריך לערוך "בירור ערכי" ברוח עמדות הקרן למועמדים לגיוס. במסגרת ימי הלימוד שהעבירו אנשיה פה בארץ, הם הסבירו כיצד צריך להביא ל"שינויים בהכשרת השוטרים ובדפוסי הפעולה של המשטרה". את כל מסמכי הקרן בסוגיות הללו, חשוב לציין, מעטרים סמלי משטרת ישראל.
הקשר בין הקרן למשטרה כלל כאמור, לא רק קורסים והכשרות בישראל, אלא גם נסיעות לחו"ל. בארה"ב למדו הקצינים, במשך עשרה ימים, בתיווך הקרן, על ההתמודדות של המשטרה האמריקאית עם מיעוטים. כך גם בצפון אירלנד, באנגליה ובספרד. מנתוני המשטרה עולה כי קרן אברהם, מעבר לתוכנית הקורס, מימנה 80% מהעלויות, שכללו את הטיסות של הקצינים הבכירים ואת השהייה שלהם בחו"ל. במקרה אחד בלבד, בנסיעה לארה"ב, שילמה המשטרה 115 אלף שקל, מחצית מהעלות. בלימודים שהתקיימו בישראל מימנה המשטרה בעיקר את ימי העבודה של השוטרים ואת האוכל שאכלו, ואת הסיורים והמרצים מימנה הקרן.
מי נסע לחו"ל? כאמור, בקצונה הבכירה של משטרת ישראל קשה למצוא מישהו שלא עבר את הקורסים של קרן אברהם ולא נסע במימון שלה למקום כלשהו. לארה"ב נסעו 14 מפקדי תחנות בדרגות סגן ניצב וניצב משנה. לצפון אירלנד ולאנגליה נסעו בין השאר (בדרגתם היום) מפקד מחוז ת"א, ניצב צ'יקו אדרי; מפקד מחוז דרום, ניצב דוד ביתן; מפקד להב 433, ניצב רוני ריטמן; סגן מפקד מחוז ירושלים, תת ניצב אבשלום פלד; ראש אגף התנועה לשעבר, ניצב ברונו שטיין; ראש אגף משאבי אנוש בעבר, ניצב עמיחי שי; ראש בית הדין לערעורים של המשטרה, תת־ניצב אמיר גור, ואחרים.
לנסיעה אחרת לצפון אירלנד נסעו בין השאר ראש אגף שיטור וביטחון, ניצב אהרון אקסול; ראש חטיבת ההדרכה במטה הארצי, תנ"צ אבי נוימן; סגן מפקד מחוז מרכז, תנ"צ אלון לבבי, ועוד 17 ניצבי משנה אחרים.
לספרד נסעו ב־2010 ניצב עמיחי שי; ניצב אהרון אקסול; סגן המפכ"ל היום, ניצב זוהר דביר; ראש להב 433 לשעבר, ניצב מנשה ארביב; מפקד מחוז ירושלים בעבר, ניצב יוסי פריינטי; היועץ המשפטי של המשטרה, תת ניצב שאול גורדון; מפקד מחוז המרכז, ניצב מוטי כהן; ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה בעבר, תת ניצב זיווה אגמי כהן; ראש אגף חקירות ומודיעין, ניצב מני יצחקי; סגנו תת ניצב חיים איפרגן; ראש אגף ההדרכה, תת ניצב אבי נוימן, ואחרים. במשטרת ישראל הדגישו כי כבר לפני שנתיים ניתקו את הקשר עם קרן אברהם, "מסיבות שונות".
# # #
אחרי שדיברנו על העובדה שהמשטרה מכניסה גוף חיצוני בעל אג'נדה פוליטית כדי שיחנך את קציניה, ואחרי שהזכרנו שבמקום לממן את הפעילות הזו היא בחרה לקבל אותה כמתנה, ואחרי שתהינו איך זה מתאפשר בגוף אוכף חוק, ומה הייתה עושה המשטרה לקצין שלה שהיה מקבל במתנה בקבוק יין מארגון פרטי כלשהו, נשארנו עם סוגיית המהות.
כי מעבר לסוגיית המימון, די לקרוא את תוכני הקורסים כדי להבין לאן ניסתה קרן אברהם להוליך את משטרת ישראל. מסמכי הקרן מלמדים באופן ברור כי נקודת הבסיס שלה מניחה שבהתנגשות בין המשטרה לערבים, המשטרה – אף על פי שאנשיה נפגעים ומוצאים את עצמם מותקפים לרוב – היא שצריכה לתקן את דרכיה. הערבים, כך נראה לכל אורך הקו, הם אוכלוסייה שסובלת מקיפוח, מחוסר שוויון ומהזנחה. זה מסביר את ההתנהגות של חלקים במגזר הערבי, ובעיקר מצריך הרבה מאוד יכולת "הכלה" מהמשטרה, כשהיא נתקלת בעבריינות במגזר.
נדמה שמי שיבחן את התנהגות המשטרה מול סדרה ארוכה של אירועי התפרעויות במגזר הערבי בשנים האחרונות, יוכל לראות שמדיניות ההכלה הזו – גם במחיר של סגירת צירי תנועה וגם במחיר של פגיעה ביהודים שנוסעים בדרך – הוטמעה היטב.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:
"ועדת אור, שהוקמה לבירור אירועי אוקטובר 2000, המליצה, בין היתר, כי יש להטמיע במשטרה גישה הרואה בערביי ישראל אזרחים שווי זכויות וכן יש לקיים הידברות בין המשטרה ובין מנהיגות הציבור הערבי.
"בצעדים הראשונים של המשטרה ליישום המלצות אלו הסתייעה בעמותת יוזמת קרן אברהם, אשר באופן מוצהר היא ארגון יהודי־ערבי הפועל לשינוי חברתי ולקידום שילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל.
"משטרת ישראל נעזרה בקשריה של העמותה עם מנהיגות הציבור הערבי וכך נערכו מפגשי היכרות. עם קבלת מענק פדרלי אמריקאי לטובת פעילויות חינוך בתחום השיטור בחברה מרובת תרבויות, בדגש על החברה הערבית, בקרב השוטרים, העבירו אנשי קרן אברהם הרצאות בפני שוטרים על אודות החברה הערבית. כמו כן הובילה הקרן, על בסיס התקציב הפדרלי האמור, סיורים לימודיים ומפגשים עם ארגוני משטרה בחו״ל אשר מתמודדים עם שיטור בחברה מרובת תרבויות – כדוגמת משטרת ספרד, משטרת אירלנד ומשטרת לוס אנג׳לס.
"בשנים האחרונות, לאחר צבירת מספיק ניסיון במשטרה בהובלת פעילויות חינוך בתחום השיטור בחברה מרובת תרבויות, הוחלט להפסיק את הפעילות עם קרן אברהם בתחום זה. נדגיש כי ההתקשרות עם הקרן אושרה כחוק על ידי הגורמים המשפטיים הנדרשים. עוד נדגיש כי למיטב ידיעתנו, עמותת יוזמות קרן אברהם אינה גוף פוליטי ומן הסתם הממשל האמריקאי לא היה מתקצב גוף פוליטי במדינת ישראל"."
http://www.maariv.co.il/journalists/Article-539882
ישראל כבר לא המדינה היהודית שהקמנו ולא זו שאנחנו יום ולילה מהללים כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא לא בידינו כבר. היא נפלה כפרי בשל לידי כל אויביה שונאיה ומבקשי רעתה מבפנים ומבחוץ.
כבר עשרים חמש שנים פועלת הקרן הזרה במימון זר באמצעות שליחיה והאידיוטים השימושיים שלה ליצירת פג תוקף מוחלט לעם היהודי ולמדינת היהודים שהוקמה בארץ ישראל.
,העם והנבחרים הלאומיים עדיין ישנים שנת דובים. מעניין למה הם מחכים? להתמוטטות המוחלטת של המדינה?
כי כמו שאמר אברי גלעד:
אין יותר נגב
איש התקשורת הבכיר סייר עם תנועת 'רגבים' בנגב, ושב מזועזע. "בדואים השתלטו על כולו בעבריינות חסרת בושה. חובה לכבוש מחדש את הנגב".
שדרן הרדיו הבכיר, אברי גלעד, סייר (יום ה') עם תנועת 'רגבים' בגנב ובדרום הארץ, ושב מזועזע לביתו.
"הנגב- אין אותו יותר. הבדואים השתלטו על כולו. בכח הזרוע, בעבריינות חסרת בושה, בחוצפה שנענית בפחד והנמכת קומה, לקחו הבדואים את כל הנגב", סיפר גלעד לחבריו בפייסבוק.
גלעד סיפר כי נכנס לראשונה בחייו ליישובים הבדואים בנגב, "לא יאומן, למתיישבי חוות הבודדים עושים את המוות, ולבדואים מתירים על ידי התעלמות לקחת כל אדמה שבאה להם, לבזוז כל רכוש שמתאים להם, להצית רכוש של מי שלא מתאים להם, לאיים ברצח על כל מה שזז, לזרוק רימונים, לשאת נשק, לתקוף כלי רכב, מה לא".
הוא התייחס למתווה שהציע השר לשעבר בני בגין, לפיו יש להעניק לבדואים חלק נכבד מאדמות הנגב. "אחרי כל זה בא בני בגין, איש עתיר זכויות אבל אשכנזי מדי למרחב שדרומית לקרית גת, ומציע להם 63% מהשטח שהם טוענים, ללא כל הוכחה קבילה על בית משפט, שהוא שלהם.
"חייבים לעצור את מתווה בגין מיידית, חייבים לכבוש מחדש את הנגב, חייבים שלכל אזרח במדינה יהיה חוק אחד, ליהודי סוגר מרפסת ולבדואי שמגדר חמישה דונם בגדר שגנב מעומר וזה שלו מאותו רגע, ואוי ואבוי למי שינסה להכנס", כך גלעד.
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/255006
כך בכל המקומות ובכל נושא שניגע. המדינה כבושה ומחוקה ואלה מעשי הרס הנשמכים כבר עשרות שנים בשקט עי הקרן להשמדה שרק עכשיו מתגלים לנו במלוא מפלצתיותם.
משהו דרסטי חייב לקרות פה.
חייבים להצביע 61 מנדטים לליכוד בבחירות כדי לבצע ניקוי אורוות צואות לפני שיהיה מאוחר מדי!
לעיון:
חייבים לכבוש מחדש את מדינת ישראל היהודית כי המדינה – אין אותה יותר!
http://rotter.net/forum/gil/27462.shtml
הייתי רוצה לרדת על אלשייך יחד עם כולם, אבל האמת שאני לא מצפה ממנו לכלום.
אבל מראש הממשלה שגם אני הצבעתי לו ברוב עוונותי הייתי מצפה ליותר.
איפה חוק עוקף בג"צ?
אם הממשלה הזאת עם הנסיבות הקיימות (טראמפ) לא תדאג לניטרול בג"צ וסילוק המסתננים אז אני באמת לא רואה את זה קורה.
נראה כאילו ביבי מרוצה מהמצב אחרת אני באמת לא מבין.
יש כאן הרבה אנשים חכמים, אשמח להסבר.
ביבי ביבי ביבי ביבי: השמאל מתחזה לימין קיצוני כדי לשכנע אותנו שנתניהו איש שמאל ולגרום לנו להצביע למפלגות ימין קטנות שלא יוכלו להקים ממשלה וכך יעלה השמאל לשלטון. אחת משיטות הקרן החדשה.
גלעד ארדן, התעוררת ? מה עוד צריך לעשות/לכתוב כדי שתפטר את הליצן הזה ותציל את המשטרה ואת המדינה? לאחר כמעט 3 שנים אני סבורה שגלעד ארדן הוא הכישלון הגדול של הפוליטיקה הישראלית וכישלון אף גדול יותר מהמפכ"ל עצמו. הרס את משרד התקשורת , הקים עם לפיד את התאגיד ועכשיו הרס את המשטרה והוא עוד רוצה לקבל את משרד החוץ בקדנציה הבאה. בחיי שלאיש אין בושה. מכונת הרס מהלכת האיש הזה.
החברים בליכוד מוטב שתדאגו להעיף אותו מהכנסת
החברים בקרן החדשה, מוטב שתדאגו להעיף את אור ממשמרת הבוקר של הטוקבקים באתר "מידה" – הוא שקוף מדי והחברים בליכוד כבר מבינים מאיפה הזעם הקדוש הנוטף ממנו.
אין לסמוך על הרשויות.לכן האזרחים צריכים להיות אקטיבים.להקים משמר אזרחי שכונתי.להקים קבוצת ואצאפ שכונתית.סיורים 24/7 של משמר השכונה.לאמן את האזרחים בקרב מגע לציידם בגז מדמיע/פלפל.ליווי מבוגרים בערב וביום.סיורי אופניים ורכב וקטנועים.התקנת סורגים בחלונות.התקנת פלדלת.מצלמות.ולחצן מצוקה למבוגרים וערירים ויחידים.הצטיידטת בכלבים גדולים לנשים וילדים ולכל אחד.לצערי הרשויות כשלו ולא ניתן לסמוך עליהם.
והשר לבטחון הפנים , גלעד ארדן , משבח את המשטרה והעומד בראשה . ניתן להבין אותו . לו היה אומר אמת ומצהיר על מחדלי המפכ"ל והארגון בראשו הוא עומד , גלעד ארדן , בהיותו השר הממונה היה חייב , מבחינה מוסרית וערכית , להניח את המפתחות ולהתפטר . לכן הרבה יותר קל ומועיל לטייח עובדות , לסלף את האמת , להסתיר זאת מעיני הציבור במעטה מגוחך של " פגיעה ברגשות המסתננים " . משטרת לואי דה פינס , עד היכן תוביל אתכם חרפתכם ?
הגיע הזמן לחשוף את פשעי המתנחלים שמכסים עליהם כבר עשרות שנים, החל מגזל אדמות, תקיפות, התעללויות וכו'.