את הקונץ המשומש של ביזוי ערכים מקודשים כסוג של פרובוקציה חתרנית, מותח אלפר גם לצורך התעמרות במשפחות השכולות. מעיתונאי שרוממות ההומניזם בגרונו מותר לצפות לטיפת אנושיות
מאז הבחירות בארה"ב, השמאל באקסטזה. מפגיני "רק לא ביבי" מסתכלים בערגה על צועדי "לא הנשיא שלי", בתקווה שמה שאובמה לא עשה לנתניהו בשמונה שנים יעשו המפגינים בחודשים ספורים
מרגע שסומן מחליפו של הנשיא־הפילוסוף אובמה השתחררו אנשי התרבות והרוח מהצורך לגונן בכל מחיר על המנהיג שדקלם אג'נדות מפעימות־לב, אבל השאיר אחריו עולם מלא כאוס וחורבן
העובדה שראש ממשלה צריך בכלל להתחנן למעט תקשורת הוגנת היא לב הבעיה. השחיתות האמיתית ביחסי שלטון־עיתון היא הנוסחה המוכרת של "שטחים תמורת אִתרוג". שלוש הערות לא שגרתיות
עכשיו, כשהרצוג הרים ידיים סופית מול הלחץ שהפעילו עליו טהרני השמאל, צריך לומר לו מילה טובה: עשית כמה צעדים שפויים בדרך לניתוק מפלגת העבודה ממחוזות השמאל האזוטרי
ג'נוסייד, קריסת מדינות לאום והתחזקות משטרים פונדמנטליסטיים, משברים הומניטריים, נחילי פליטים באירופה, ומתקפות טרור בבירות אירופה השלוות. מפחיד לדמיין מה יכול לקרות תחת נשיא אמריקני קל דעת