מסתננים דרך בג"ץ

ארגוני שמאל התומכים במסתנני העבודה מאפריקה הצליחו, לעת עתה, למנוע את מבצע המעצרים שתוכנן לשבוע הקרוב. מזה חודשים רבים פועלת הממשלה להקים בנגב מחנות מעצר האמורים להכיל אלפי מסתננים, בעיקר מצפון-סודן המוסלמית ומאריתריאה. עד כה, מעצר המסתננים נסמך על 'החוק למניעת הסתננות', שחוקק בראשית חודש יוני האחרון, המאפשר להחזיק מסתננים בלתי-חוקיים במעצר מנהלי עד לשלוש שנים.

הרציונל של החקיקה היה כי מעצרם של המסתננים יפגע במוטיבציה של אפריקנים נוספים לנסות ולהסתנן לישראל, ובו בזמן לשכנע את אלו שכבר נכנסו לישראל לעזוב אותה מיד לאחר שהממשלה תגיע להסכמות עם מדינות מוצאם או מדינות אחרות שתהיינה נכונות לקלטם.

צו-ביניים בבית-המשפט המחוזי

בניסיון לסכל את מהלכי הממשלה הגישו ארגוני השמאל שתי עתירות. האחת, עתירה מנהלית לבית-המשפט המחוזי בירושלים, מבקשת לעצור את יישום החוק על ידי שר הפנים אלי ישי. לדעת העותרים החוק מיושם באופן בלתי-חוקי. לטענתם שר הפנים לא הוסמך להורות על המעצר על-פי דרישות החוק. עוד טענו העותרים כי גם אם הסמכתו של ישי תיעשה כחוק, הרי שיישומה על-ידו באופן גורף היא "מפלה, שרירותית ובלתי הגונה".

מילות הקסם הללו כנראה הועילו, והשופטת נאוה בן אור הזדרזה להוציא צו-ביניים. לקביעת מועד לדיון, לעומת זאת, לא אצה לה הדרך. הדיון בעתירה יתקיים רק בסוף החודש הזה, ובינתיים זרם המסתננים לישראל נמשך.

מהפכה חוקתית בינלאומית

אלא שהעתירה למחוזי בטלה בשישים לעומת העתירה שהוגשה לבג"ץ, שמטרתה פסילת החוק. בעתירה נטען כי מדובר בחקיקה לתכלית שאיננה ראויה העומדת בסתירה ל'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו'. על-פי העותרים, כליאתו של אדם כדי להרתיע אחרים ולשכנעו לעבור למדינה אחרת איננה סבירה.

כדי לבסס טיעון זה, מציגים העותרים מהלך משפטי מורכב, שלידו, אם יתקבל, תראה המהפכה החוקתית שהנחיל אהרן ברק כמשחק ילדים.

על פי מסורת הפסיקות של בג"ץ, ככל הניתן יש לפרש את החוק הישראלי בהתאם לחוקים ואמנות בינלאומיות, גם אם ישראל איננה מחויבת להם באופן ישיר. החידוש במקרה זה הוא שהעותרים מבקשים להכיל פרקטיקה זו גם על חוקי יסוד. מכיוון שמוטת הכנפיים של חוקי היסוד כפי שנתפרשו בבג"ץ במשך השנים מכסה כמעט על כל עניין עקרוני בחיי המדינה, פרשנותם לאור החוק הבינלאומי תחיל למעשה את החוק הבינלאומי בישראל.

כך, למשל, נקל יהיה, כפי שמבקשים העותרים בתיק זה, לפסול חוק של הכנסת, אם יסתור אמנה בינלאומית, בין אם ישראל חתמה עליה ובין אם סירבה לחתום עליה. אם אהרון ברק נטל חלק נכבד מריבונותה של הכנסת והעביר אותה אל שופטי בית-המשפט העליון, הרי שעתירה זו מבקשת להעביר את הריבונות מהכנסת אל שלל פורומים בינלאומיים.

שופטי בג"ץ הורו למדינה למסור תגובה תוך 45 יום, אך סרבו להוציא צו זמני האוסר על מעצר מסתננים (ממילא עשתה זאת בינתיים שופטת המחוזי נאוה בן אור). האם מהפכה חוקתית חדשה לפנינו, לפיה בית-הנבחרים בישראל יוכפף בידי בג"ץ לאמנות בינלאומיות שישראל לא אישרה מעולם? בכך, בכל אופן, חפצות עמותות השמאל האמורות.