יש עתיד לחינוך: מעמד-הביניים ישלם

לרב שי פירון, מספר 2 ברשימת ‘יש עתיד’, יש תכנית לשיפור החינוך. ומי יממן? מעמד-הביניים

בימים אלו של טרום-בחירות עסוקים כולם בהרכבת רשימות המפלגות לכנסת ובמציאת כוכבים פרלמנטריים חדשים שאמורים לנצוץ בשמיים הפוליטיים ולגרוף עבור מפלגתם שלל מנדטים. אחד הכוכבים האלו הוא הרב שי פירון, ראש ישיבה תיכונית בפתח-תקווה ורב ביישוב אורנית, אשר הודיע בשבוע שעבר כי ישתבץ במקום השני ברשימת ‘יש עתיד’ של יאיר לפיד.

הכל חינוך

מה הופך את פירון למועמד נחשב כל כך עבור לפיד? התשובה, כך נראה, עוברת דרך עמותת “הכל חינוך” בראשות פירון. העמותה הוקמה לפני כארבע שנים על ידי התעשיין דב לאוטמן, ממייסדי תנועת ‘דור שלום’, והיא נתמכת בעיקר על-ידי תרומות של אנשי עסקים ותעשיינים מקומיים. לפחות בראשית דרכה נתמכה העמותה גם על ידי הקרן החדשה לישראל. תקציבה כ-2.5 מיליון שקלים בשנה.

המייסד, דב לאוטמן, הבהיר בראיון ל’מקור ראשון’ שהארגון בא לשנות את המציאות בישראל. לדבריו, העמותה “עובדת חזק ובלי בושה עם לוביסטים ועם יחצ”נים רציניים”, ויודעת להתמודד עם לחצים המופעלים על חברי כנסת. “לא נעים לי להגיד לך, אבל יש לנו תקציבים יפים, ואנחנו נתחיל לעלות עליהם”, אמר לכתבת חגית ששר. “נראה את אותו אדון חבר כנסת, שבגלל הסכמים קואליציוניים יצביע נגד לימודי הליבה”.

העמותה זוכה לחשיפה תקשורתית נדיבה בעיקר בזכות מוקד התלונות שהיא מפעילה כדי לטפל במקרים בהם טוענים הורים כי ילדיהם הופלו בקבלה או בשיבוץ לבתי-ספר שונים. פעילות העמותה זכתה לסיקור נרחב לפני כארבע שנים, כאשר הובילה מאבק נגד בתי-ספר ממלכתיים דתיים בפתח-תקווה על רקע הגבלת רישומם של ילדים עולים מאתיופיה. העמותה גם תומכת במחקרים על איכות ההוראה ומשתתפת בתוכנית של הג’וינט ומשרד החינוך להסבת אקדמאים להוראה.

אך גולת הכותרת של פעילות העמותה היא הצעת חוק שהיא מקדמת מזה כשנתיים, שאותה, יש להניח, יבקש פירון – ממועמדי ‘יש עתיד’ לתיק החינוך – לקדם בכנסת הבאה.

המדינה תקבע הכול, האזרח רק ישלם

החוק החדש של העמותה, ‘אחריות המדינה לחינוך’, מבקש לחולל שינוי גדול בשיטת התקצוב הממשלתי בחינוך. באופן מעשי, מוסדות לימודיים הידועים בשם ‘מוכר שאינו רשמי’, אולי אחד ממפלטי המצוינות האחרונים בחינוך הישראלי, יתקשו להמשיך להתקיים בשיטה החדשה. על-פי החוק המוצע, בית-ספר יוכל לקבל תקציב רק אם יגבה כספים בדיוק על-פי דרישות משרד החינוך, תחת פיקוחו והערכתו של המשרד. בנוסף, על כל המורים בו להיות בעלי תעודת הוראה מוכרת, ואסור לו להפלות בקבלת תלמידים על-פי רקע חברתי או עדתי.

מוסדות שיגבו שכר לימוד גבוה מאשר מגדיר המשרד, או ימיינו את תלמידיהם (גם על-פי קריטריונים של הצטיינות בלימודים), יהיו זכאים לכל היותר למימון של 25% מזה של בית-ספר תקני. הצעת החוק קוראת גם לקבוע “ערכי ליבה  ובמרכזם  ערכים הומניסטיים, כערכי יסוד משותפים ומחייבים”. מוסד שלא יחנך לאורם לא יזכה לתקצוב ממשלתי.

בלב הצעת החוק עומדת שיטת תקצוב דיפרנציאלי חדשה. על פיה ייקבע תקציב לכל תלמיד לפי ‘מדד טיפוח’, כדי ליצור שוויון בין תלמיד שהוריו משכילים או עמידים, ויכולים לקדם אותו בעזרת משאביהם הפרטיים, ובין תלמיד שאת השכלתו הוא יכול לרכוש בבית-הספר לבדו. העמותה מציעה להתבסס על ‘מדד שטראוס’, המשקלל את השכלת ההורה המשכיל ביותר (40%), ההכנסה המשפחתית (20%), אזור המגורים (20%), וארץ מוצא (20%). המדד יקבע את סל התקציב שיקבל כל תלמיד, כך שתלמיד מרמה סוציו-אקונומית גבוהה יזכה לתקצוב נמוך יותר.

מדד דיפרנציאלי נוסף שמציג החוק מתייחס למצבה הכלכלי של הרשות המקומית בה פועל בית-הספר. רשות מקומית שמצבה הכלכלי טוב, תאלץ להשתתף ב-20% מסל התקצוב של כל תלמיד הגר בתחומה. השתתפות הרשות בסל התקציב האישי ירד עם הירידה בחוסנה הכלכלי, עד להשתתפות של שני אחוזים בלבד.

המשמעות: פגיעה קשה במעמד-הביניים

חסידי השוויון בכל מחיר (המכונים במקומות מסוימים בעולם “סוציאליסטים”) בוודאי עולזים למקרא הדברים. אך באופן מעשי המשמעות היא שמעמד-הביניים יישא בנטל גדול עוד יותר מהוצאות החינוך. שיטת התקצוב שמציעה ‘הכל חינוך’ תאלץ את מעמד-הביניים המשכיל לבחור בין מוסדות חצי-פרטיים שאינם מתוקצבים כמעט בכלל (ושלמרות זאת גם עליהם הפיקוח הממשלתי גדל), ובין בתי-ספר ציבוריים בהם ילדיהם יזכו לתקציב אישי ממשלתי נמוך. בנוסף, הרשות המקומית שלהם תאלץ לממן את החינוך בסכומים גבוהים, ותעמוד בעצמה בקשיים.

ללפיד הפתרונים מדוע הוא מכניס למפלגתו כסגן את מי שבמהותו מעדיף כפייה ממשלתית על-פני גישה ליברלית, ומציע להשית על מעמד-הביניים נטל תשלומים גבוה עוד יותר בחינוך. מסתבר כי במאה ה-21 בישראל יש עדיין מי שמבקש גם להגביר את הפיקוח הממשלתי, גם להגדיל את נטל התשלומים על מעמד-הביניים, וגם להיקרא ליברל.

קנה ביוקר מוצר חינוכי שאינך יכול לבחור ולעצב, וממן ביתר-שאת את החינוך למגזרים שאינם משלמים על חינוך. זה המסר למעמד-הביניים שמביא שי פירון ל’יש עתיד’. לפיד יבחר את כוכביו כרצונו, אך לציבור הבוחרים הליברלי רצוי לזכור שכל כוכב בחירות מביא איתו למשכן הכנסת גלקסיה שלמה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. פשוט מדהים. בבת אחת מתמרצים את ההורים שלא להיות משכילים, ומפלים בין אנשים שהגיעו מארצות שונות על בסיס סטראוטיפים (הרי אין באמת שקלול ליתרון של מי שעולה מארה”ב על פני מי שעולה מצרפת, או מגאורגיה, נכון?)

  2. כל תוכניות יש עתיד לפתרונות בתחום החינוך הן לוקחות בחשבון שהכסף לכך קיים!! ולא צריך לייצר אותו או להביאו יש מאין

  3. קראתי את תכנית של יש עתיד. כל הכספים במשרד החינוך כבר נמצאים שם. הם מסתובבים בין אלפי סעיפים שונים ומוזרים. התכנית של יש עתיד היא חיובית, והלוואי ותיושם.

  4. מצב החינוך במדינת ישראל הוא רע. מאוד. אני שולחת את הילדים שלי לבית ספר חילוני, ציבורי, ואני רואה את הרמה שם – . מזעזע. כל שאני רוצה הוא שילדיי יקבלו את התקציב הראוי, כמו שאר הסקטורים. דווקא ביש עתיד אני כן מוצאת פיתרון.

  5. התוכניות האלו אינן פורצות שום תקציב, תקראו טוב טוב את מצע יש עתיד הכסף כבר קיים שם

  6. תגידו? אתם לא קראתם והפנמתם שלא פורצים פה שום תקציב והכסף נמצא בתקציבים , נו באמת ,תבדקו את מצע יש עתיד ותפנימו…

  7. כל אדם בר דעת מבין שיש פה ניסיון של אנשים טובים להביא להצלחה אמיתית למדינה,כל הכסף נעלם בתוך כל השחיטות בשלטון הקיים, ברגע שהגיפה תצא אני בטוח שנגלה שיש עתיד בחינוך ילדינו,
    רפי
    ראשלצ
    אזרח אוהב מדינה ואב ל 3 בנות מקסימות.

  8. המצע של מפלגת “יש עתיד” מכיל בתוכו תוכנית מפורטת וישימה של
    חורגת את גבולות התקציב

  9. חייבים שינוי בחינוך הנוכחי, החינוך הלקוי מוביל לנוער עברייני ולפגיעה קשה בדימוי המדינה. לא הגיוני שנהיה בתחתית הרשימה ביןמדינות העולם. בן גוריון מתהפך בקיברו!!מה היה אומר אבי לו ראה לאיזה תרבות גודלים נכדיו? בדור שלנו זה לא היה ככה! ואז היה תקציב גדול יותר ?? צריך לעשות תיעדוף לאן לקחת את הכסף בין כה וכה אנחנו משלמים המון כספים, האם יש פה חוק חינוך חינם ?? לגדל ילדים זאת הוצעה ענקית ואני מאמינה שעם כל הכספים שאנחנו משלמים ברגע שיהיה פיקוח אמיתי לאן הולך הכסף ימצאו את הבורות!!