שלי יחימוביץ’ מציגה: החוק לפשיטת רגל לאומית במלחמה

לשלי יחימוביץ’ יש רעיון מבריק: להחריב את הכלכלה בזמן מלחמה

לא פחות משמבצע עמוד ענן שיגע את העזתים, החמאסניקים ותושבי הדרום, הוא מרט את עצביו של הפוליטיקאי הישראלי. מערכת בחירות עם דגש חברתי-כלכלי נשכחה כהרף עין, ותשומת הלב הועברה לנושאי ביטחון ומדינאות. יותר מכל סבלה מן השינוי החד יו”ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ’, שרצה בבחירות כמעט באופן בלעדי על “מצע חברתי-כלכלי”. בכדי להתאים את עצמה למציאות פוליטית ותקשורתית חדשה, ניסתה יחימוביץ’ לחבר בין השקפת העולם הכלכלית שלה וסדר היום הביטחוני, והציעה את מה שעשויה להיזכר – במידה ותיכנס לספר החוקים – כהצעת החוק לפשיטת-רגל לאומית בשעת מלחמה.

מלאכי
בית הרוס בקריית מלאכי; צילום: דוד כץ, הפרוייקט הישראלי

כתב: רותם סלע

נזקי מלחמה עקיפים

חוק מס רכוש ונזקי מלחמה, שנחקק ב-1961, מגדיר מנגנוני פיצוי לנזקים ישירים שנגרמים לרכוש פרטי, חקלאי או עסקי, אך אינו קובע מהו גובה הפיצוי הניתן בגין נזקים עקיפים, הנובעים למשל מסגירת עסק או היעדרות עובדים על רקע מצב חירום. למעשה, מלבד קומץ ישובים המצויים באזורי ספר ונהנים ממנגנוני פיצוי מקיפים אוטומטיים, נאלצים רוב תושבי, עסקי ועובדי ישראל לחכות עד תום המבצע או המלחמה, בכדי לראות כיצד, עד כמה ואם בכלל תחליט המדינה לפצותם.

מדובר כאן במספרים גדולים מאוד. הערכות ראשוניות של משרד התעשייה והמסחר ביחס לנזקים עקיפים במבצע ‘עמוד ענן’, נעות סביב 1.3-1.5 מיליארד שקלים. הערכות לנזקים עקיפים לאחר מבצע ‘עופרת יצוקה’ (שנמשך 22 יום), אשר כללו מתן שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה במקומות המצויים עד ארבעים קילומטרים מאזור הלחימה, הגיעו ללמעלה מ-2 מיליארד שקלים.

המשמעות היא כי 2.2 מיליון משקי הבית בישראל יאלצו לפצות, לסבסד ולסייע לאזרחים בישובים שנפגעו בסבב הנוכחי בשל נזקים עקיפים, בסכום ממוצע של 700 שקלים למשק בית; זאת מבלי לשקלל את עלות הלחימה. ב’עופרת יצוקה’ הסכום עמד על 1,400 שקלים. לא מעט, אבל משהו שאזרחי ישראל יכלו לעמוד בו.

יחימוביץ’ מבקשת לסתום את החור

שלי תדאג לפיצויים, תמונה: אתר הכנסת

מתחילת המבצע ועד סופו, ותחת כל מיקרופון או מצלמה רעננים (ערוץ 2, 10, Ynet, מכתב פומבי לראש הממשלה), דוחפת יחימוביץ את מה שנראה במבט חטוף – כמו בטרגדיות חקיקתיות רבות – כהצעה רצויה ומתבקשת. התיקון שמבקשת יחימוביץ’ לערוך בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום מבקש לסתום את ה”חור”, ולקבוע מנגנון פיצוי אחיד, שקוף ונצחי לעובדים ומעסיקים, במקום התקנות הייעודיות והספציפיות בסיום כל מערכה.

על-פי ההצעה, העובדים במשק יזכו אוטומטית לפיצוי בגובה שכר מלא בכל מקרה של מצב חירום מלחמתי שמנע מהם להגיע לעבודה. המעסיקים מצידם יזכו לפיצוי מלא בגובה 132.5% משכר הברוטו של העובד הנעדר, סכום שיאפשר להם לשלם את כל התוספות הפנסיוניות והסוציאליות הנדרשות ויותיר אותם למעשה – מכוסים קומפלט. על הנייר: יופי; עד שנכנסת המציאות לתמונה.

לא “חור”, אלא בור בלי תחתית

הסיבה לכך שהמדינה נמנעה מלקבוע עד היום מנגנון פיצוי אוטומטי למצבי חירום לא נובעת מעצלות או טיפשות, אלא מחוסר הוודאות והשונות העצומה הכרוכה במצבים הללו.

למשל, בעקבות ‘עופרת יצוקה’ יכלה המדינה לפצות את נפגעי הנזק העקיף בנדיבות, משום שהאזור הנפגע כלל, כמו היום, רק כשלוש-מאות אלף שכירים, והלחימה ערכה כ-22 יום. לעומת זאת, במלחמת המפרץ, שפגעה ב-2002 במרקם החיים, המסחר והעסקים במדינה כולה (2.5 מיליון שכירים נכון להיום) למשך 40 יום, לא יכלה המדינה להעניק פיצוי על נזקים עקיפים. לשם השוואה, אם הייתה ‘עופרת יצוקה’ משפיעה על מדינת ישראל כולה לפרק זמן דומה לזה של מלחמת המפרץ, העלות הפוטנציאלית של הנזקים העקיפים הייתה יכולה להגיע ל-50 מיליארד שקלים – כלומר, עלות של מעל ל-22,500 שקלים לכל משק בית. סכום זה היה מביא לתוצאות כלכליות וחברתיות כואבות ועגומות הרבה יותר מהתועלת שבפיצוי הקפדני.

מערכה צבאית כרוכה תמיד בחוסר וודאות, משום שהיקפה ואורכה נקבעים גם על-ידי ארגונים כמו החמאס והחיזבאללה וראשי מדינות כסוריה, לבנון או איראן, שבמקרה של עימות צבאי (ומטבעו של עימות כזה) לא יכירו בצרכים הכלכליים ובחוקי הפיצויים של ישראל.

אם כן, הנזק הכלכלי המשמעותי במערכה עתידית ארוכה ונרחבת יותר מזו של ‘עופרת יצוקה’ ו’עמוד ענן’, עשוי להיגרם לא בשל פגיעות הגראדים או הפאג’רים, אלא ביום שאחרי – בו בחסות חוק לא-גמיש שדורש “להעלים” את המלחמה מתלושי השכר של העובדים, ניצור פצצת הוצאה שתרסק את המשק. האם יחימוביץ’ מבינה מהן ההשלכות של הצעת החוק שלה, או אולי לדעתה הקופה הממשלתית מתמלאת מעצמה בלי סוף?

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

5 תגובות למאמר

  1. הצגת הוצאות המשק בחלוקה למספר משקי הבית היא מהלך מעניין.
    איני מבין גדול בכלכלה, אבל נדמה לי שלמדינה יש מקורות הכנסה נוספים על משקי הבית. מס ההכנסה והמע”מ הם הרבה, אבל לא כל הכנסות המדינה, בעיקר לא כשמדובר בצרכי ביטחון-שם יש סיוע אמריקני מסויים.
    בכל זאת, זו המחשה טובה, ואולי גם קצת נכונה בהתחשב בכך שכמעט כל הכנסות המדינה מכוסות היטב על ידי ההוצאות המתוכננות כבר, כך שהוצאות מעבר הופכות לגירעון או נופלות על האזרחים.

    1. כשארצות הברית רצתה לשקם את אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה היא נתנה כסף לתוכנית מרשל בדיוק כמו ששלי יחימוביץ’ מציעה. אחרי מלחמה מדינה צריכה לתת כסף כדי שיהיה אפשר להשתקם. מדינה שיודעת לשלוח כיפת ברזל כדי שטיל לא יפגע בעסק במיליוני דולרים יכולה גם לעזור לעסק הזה לקום על הרגליים, אם הוא נסגר הדמי אבטלה והפשע זה הרבה יותר יקר.

  2. לישי – למדינה אין באמת הכנסות נוספות מלבד מיסים שהיא גובה מהאזרחים. ישנן תרומות שאינן מדגדגות את הסכומים הנדרשים, והכסף החיצוני היחיד שעושה את זה הוא אכן הוא הסיוע הבטחוני האמריקני שהוא בעצם כסף סבסוד ולא כזה שאפשר להעביר ממטרה אחת לשניה (בעיקר קניית רכש בטחוני מארה”ב) ובכל מקרה הוא מגיע לאחוזים בודדים מגודל התקציב.

    הבעיה האמיתית היא לא שאתה לא מבין יותר מדי בכלכלה, אלא שיחימוביץ לא מבינה דבר בכלכלה ומתיימרת לשנות לנו את הכלכלה הנוכחית.

    1. ודאי שהכנסות המדינה בנויות על מיסים.
      הכוונה הייתה שחלק לא מבוטל מהם אינו על משקי הבית, אלא על מכסים, מיסי מעבידים וכדומה, שנופלים על האזרחים באופן עקיף.
      אין בכך בכדי להצדיק את יוזמת החוק.

      וליפרח- כן, לפעמים כדאי, תלוי ביכולת של המדינה.
      אי אפשר להתחייב על דבר כזה מראש ולעגן אותו בחוק.

  3. קיימים אספקטים נוספים שלא נלקחו בחשבון בכתבה זו וגם בחיים האמיתים. אספקטים
    שגורמים לעובדים לא להגיע לעבודה, גם למפעלים חיונים, מתוך ידיעה שכוחות ההסתדרות ורצון הממשלה
    להיטיב עם העם יגרמו לכך שלא יפגעו בשכר. בוודאי שיש עובדים שנותרה בהם סולידריות ורצון לתרומה
    וחשיבות לאומים. הרי הצד שמנגד מעוניין לעצור את שהיגרה ואיים גם על החוסן הכלכלי. אולם העובדים הללו מבינים מהר מאוד שהם ״פריירים״!! אף אחד לא יפצה אותם יותר על כך שהגיעו. וחבריהם הינו מלחצי יחימוביץ וחוקיה. לדעתי זו פגיעה קשה בחוסן הלאומי שלנו.
    מי שקורה ולומד את ימי אנגליה ולונדון בפרט בזמן ההפצצות, ואת ימי לנינגרד יודע שאנשים המשיט ויצא לעבודה!! המפעלים נדרשי לייצר את כל האמצעים להגנה על העובדים תוך כדי העבודה, אבל צריך לעבוד!! אחרת לא נשרוד. זה נשמע לא יפה לאמר בימים אלו אבל אני בטוח שכולם מבינים שזו הדרך!!