מי שמגן על מחמוד א-זהאר מחיסול ממוקד הוא לא אללה ולא הסתתרות במחבוא סודי. הוא פשוט גר צמוד לבית-חולים
אחרי חיסולו של ג'עברי, בכיר חמאס מחמוד א-זהאר אמור לעלות על הכוונת הישראלית. א-זהאר שכבר היה יעד לחיסול בשנת 2003, ממוקם היטב בצמרת בנק המטרות של חיל-האוויר, ויש להניח כי הטילים הכירורגיים של צה"ל מכירים היטב את כתובתו.
אלא שלמרות כל זאת א-זהאר מסרב לגלות סימני פחד. בראיון לרדיו התחקירי של אהרן קליין, מפגין הטרוריסט הבכיר ביטחון מוחלט. כשנשאל האם הוא לא חושש מכך שהוא היעד הבא לחיסול, השיב א-זהאר:
"בעימות האחרון הם ניסו לפגוע בי וירו לעברי טיל קטן. אך למזלי, בית-החולים הירדני נמצא סמוך לבית שלי. אני חושב שהיתה מחאה רשמית של ממשלת ירדן נגד ישראל שלא יפגעו בבית-החולים הזה וזו הסיבה המרכזית לכך שלא התקיפו את ביתי. כך שלמרות שאני מטרה איני מפחד כלל".
הטרוריסטים כבר מזמן למדו את השיטה איך להילחם נגד ישראל ולהישאר בחיים. אם לקרוא לילד בשמו נראה שמדובר פשוט ב"ניצול הקוד האתי של צה"ל". לתשומת-ליבם של הקוראים גולדסטון וויינשטיין.
אין מה לומר- ריספקט.
אויב אויב,אבל יודע איך לשחק מולנו. לצד שלנו לעומת זאת אין לי שום כבוד,אנחנו הורגים את אזרחינו שלנו בשביל להימנע מפגיעה באזרחים שלהם וחיסול החלאה הזו (שכאמור, אני מכבד).
מה שכן, בפרסום מודעה לדירה, לקטגוריה של בתי ספר בסביבה יש בטח ערך עצום…
מבצע של 15 שעות, לקח לנו 8 ימים
במקום שנחריב הכל (טוב, לא הכל), תוך כדי בקשה כללית להפסקת אש (דבר שאנחנו, בגדול, תמיד רוצים), אנחנו משחקים בכירורגיה כדי "שהעולם" ייתן לנו להמשיך ולשחק בכירורגיה. ולצאת למבצע של ה-15 שעות, אנחנו יכולים כל פעם שזורקים עלינו רקטה (תוך אמירה שאנחנו מוכנים להפסקת אש. אפילו שנפסיק לירות ב 20:00 בערב ואם האויב לא יירה מאז והלאה אז גם אנחנו לא…), במקום להתכונן לכך שנתיים ולחטוף רקטות עד להחלטת הביצוע
צריך לחשוב יצירתי כדי לפגוע באויבים על אף העובדה שהם מתגוננים מאחורי אזרחים.
הנה מאמר שלא מציע פתרון חדש, אבל סוקר את גישת היהדות – בדגש על הרמב"ם – לנושא:
http://bllabllablog.blogspot.com/2012/11/blog-post_27.html