אביב השחיתות הערבי

נגע השחיתות במדינות 'האביב הערבי' רק הולך ומחריף, כך עולה מנתוני מדד השחיתות הבינלאומי לשנת 2012, אשר פורסם בתחילת החודש

נגע השחיתות במדינות 'האביב הערבי' רק הולך ומחריף, כך עולה מנתוני מדד השחיתות הבינלאומי לשנת 2012, אשר פורסם בתחילת החודש.

כמדי שנה, החל משנת 1995, מפרסם הארגון החוץ-ממשלתי (NGO) 'שקיפות בינלאומית' את מדד השחיתות הבינלאומי, ובו מדורגות רוב מדינות העולם "על-פי רמת השחיתות שבהן, כפי שנקבעה על-ידי הערכות מומחים וסקרי דעת קהל". השחיתות מוגדרת במדד זה כ"ניצול לרעה של כוח שניתן מהציבור עבור רווח פרטי". כפי שקובע הארגון עצמו, מכיוון שמקורות מדד השחיתות משתנים עם השנים, קשה להשוות בין התוצאות לאורך זמן, אך עדיין ניתן להצביע על מגמות הטבה או החרפה בשחיתות במדינות השונות.

מורסי מגיב להאשמות נגדו; צילום מסך

אחת המגמות הבולטות בדו"ח האחרון היא הידרדרות המדינות שחוו את 'האביב הערבי' בשנתיים האחרונות, מאז נפלו השלטונות הדיקטטוריים במצרים, תוניסיה ולוב. למרות שאחת המטרות המרכזיות של ההפיכות הייתה לבער את השחיתות, לעת עתה המשטרים החדשים רק החריפו את המצב. ברוב מדינות המזרח-התיכון וצפון-אפריקה רמת האמון בממשלות החדשות נותרה נמוכה, והציבור מפקפק בכנות הצהרותיהן "לעשות למען העם" ולא למען עצמן. כתוצאה מכך, רבות ממדינות אלו מופיעות בחציון הנמוך של מדד 2012.

זהו הדירוג העולמי של מדינות 'האביב הערבי' במדד השחיתות הבינלאומי:

2011

2012

ירדן

56

58

תוניסיה

73

75

מצרים

112

118

סוריה

129

144

נקיון-כפיים אסלאמי?

תופעה מעניינת בהקשר זה היא הצביעות של התנועות האיסלאמיסטיות. לפני שתפסו את השלטון, חרטו תנועות אלו על דגלן את המלחמה הבלתי-מתפשרת בשחיתות. עתה מתברר כי לא הייתה זו אלא הצהרה מן הפה ולחוץ.

לדוגמא, נשיא מצרים מוחמד מורסי אולי קרא בקול גדול כי "במטרה להשיג את מטרות המהפכה, (מצרים) חייבת להשיג צדק חברתי ולעקור את השחיתות מהשורש", אך ההפגנות הרחבות נגדו מצביעות על פקפוק נרחב בקרב הציבור המצרי ביחס ליכולתו או רצונו לעשות זאת. ועוד, מסתבר כי יש לציבור על מה לסמוך. בספטמבר האחרון הגיש מייסד 'האגודה העצמאית למלחמה בשחיתות' דו"ח לפרקליטות המצרית המאשים את מורסי בשחיתות, ומתאר יחסי הון-שלטון חמורים במסגרת מסע הבחירות של מפלגתו: 'מפלגת החירות והצדק'. מחברי הדו"ח קראו לפתוח בחקירת הנשיא, אך האירוע הושתק והתמוסס כלא היה.

תהליך דומה ניתן למצוא גם אצל אחותה הקטנה של 'האחים', הלא היא חמאס. כפי שפרסמנו בעבר, למרות שהתנועה התחייבה לנקות את מנגנוני השלטון הפלסטינים משחיתות מתוקף היותה תנועה אסלאמית, הרי שהמצב ברצועת עזה, הנתונה תחת שלטונה משנת 2006, אינו טוב ממה שהיה תחת שלטון הפת"ח.

דומה כי רוב העולם כבר התפכח מאשליית ה"דמוקרטיה" שהובילה לעליית המשטרים האסלאמיסטים. אם היה מישהו שהאמין כי 'האביב הערבי' יוביל לליברליזם, שקיפות ושיפור מצב זכויות האדם, הרי שעתה מבהירים הנתונים כי שלטון האסלאם לא מצליח להגשים אפילו את הצהרותיו בדבר הגינות ונקיון כפיים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. הקריאה של הדו"ח הזה צריכה להיות יותר זהירה:
    ראשית, אין הוא עוסק כפי שציינת ב"שחיתות" אלא ב"תפיסת השחיתות", המדד לא מתיימר לכמת את השחיתות אלא להעניק אינדיקציה לרמת השחיתות על ידי הערכת התפיסה ביחס לשחיתות במדינה.
    שנית, כתוצאה מכך, צריך לקחת בחשבון שבניגוד למדינה יציבה בה המדד משקף במידה גבוהה את השינוי בשחיתות, במדינה שבה יש שינויים רבים יותר צריך להיות יותר סקפטי ביחס לייצוג שהמדד נותן, שכן לא רק שהשחיתות השתנתה אלא גם הציפיות השתנו – מה שהציבור ציפה ממובארק לא מקביל למה שהוא מצפה ממורסי ולכן גם אם מורסי היה נוהג באותה דרך בדיוק מדד תפיסת השחיתות היה עולה.

    ברור אם זאת, שהמדד משקף פסימיות לגבי הצלחת המהפכה והוא מראה כי המערכת עדיין לא רואה את עצמה כנקייה.

    1. 1. אני מסכים. אך לדעתי הנקודה ברורה, ואף כתבתי במפורש כי הניקוד נקבע "על-פי רמת השחיתות שבהן, כפי שנקבעה על-ידי הערכות מומחים וסקרי דעת קהל".

      2. ישנן מספר ביקורות כלפי מדד השחיתות והדרך בה הוא מתבצע. ועדיין, מדד זה הינו אחד המדדים החשובים והנחשבים בעולם כולו.
      'שקיפות בינלאומית' מציינים מפורשות כי במקומות שאינם יציבים מבחינה מדינית, וודאי שבאזורי מלחמה, רמת השחיתות גוברת באופן טבעי. בהתייחס למדינות 'האביב הערבי' בפרט, שהמצב בהן תואם לחלוטין את ההגדרה דלעיל, הרי שהמדד מהווה אינדיקציה טובה התואמת את המציאות המוכרת לנו בארצות אלו.
      כמו כן, הוספנו את הסייג האומר שהמדד משקף רק את המגמה ואינו מתיימר לקבוע עובדות חד-משמעיות.