העצומה שגלעד נתן לא חתם עליה

סיפורה של חתימת חוקר הכנסת שהופיעה על עצומה הקוראת להחרים את ישראל, וכעבור שלש שנים נעלמה

עד לאחרונה התנוסס שמו של ד"ר גלעד נתן, חוקר מרכז המידע של הכנסת, על עצומה אנטי-ישראלית הקוראת לחרם ומכנה את מדיניות ההגירה הישראלית "גזענית". בעקבות פניות 'מידה' שמו הוסר מהרשומה, ונטען כי הוא מעולם לא חתם עליה. גלעד נתן, גלעד לקח, האם שמו זוכך?

TAKVER :חרם משיכת השקעות וסנקציות. הצעקה האחרונה. צילום

זהו סיפור מעט משונה על עצומה שהפיק השמאל הקיצוני. כפי שנחשף ברוטר-נט לפני כמה ימים, ד"ר גלעד נתן, העובד במרכז המחקר של הכנסת, חתום על עצומה משנת 2009 הקוראת לחרם על ישראל. העצומה מביעה תמיכה בהרמן דירקס, מנהיג מפלגת השמאל הגרמנית Die Linke, שקרא להחרים את ישראל במהלך מבצע 'עופרת יצוקה'. הדברים עוררו סערה רבתי בגרמניה, ובכדי להגן על שמו הטוב של דירקס, המופיע ברשימת עשרת האנטישמים המובילים של מכון ויזנטל, נחלצו להגן על שמו הטוב הנאורים שבקרב היהדות העולמית.

בעצומה, עליה חתומים עשרות רבות של אינטלקטואלים יהודים מרחבי העולם, נאמר:

אנו החתומים מטה חלוקים בדעותינו ביחס לחכמה והיעילות של קריאה לחרם על סחורות ישראליות. חלקנו סבורים שחרם שכזה הוא מרכיב הכרחי במאמץ ה"חרם, הימנעות מהשקעות וסנקציות" [BDS] שיכולים לסיים את ארבעת עשורי הכיבוש; אחרים סבורים כי דרך טובה יותר ללחוץ על הממשלה הישראלית היא באמצעות חרמות סלקטיביים הממוקדים במוסדות ובתאגידים התומכים בכיבוש. אך כולנו סבורים שחיוני להפעיל לחץ על ממשלת ישראל בכדי שהשלום והצדק ינצחו במזרח-התיכון, וכולנו סבורים כי קריאות לחרם על ישראל שונות בתכלית מהמדיניות הנאצית של "אל תקנה מהיהודים".

הדברים חמורים כשלעצמם בעבור עובד של הכנסת, אך מבחינתו של נתן, המתמחה במדיניות הגירה ובעיית המסתננים, הגרוע מכל נרשם בהמשך העצומה, בה מואשמת מדיניות ההגירה של ישראל בגזענות:

סוג חדש של גזענות מטרידה וחריפה עולה היום באירופה, איסלאמופוביה וקסנופוביה המופנים כלפי מהגרים ממדינות מוסלמיות. דירקס היה ממובילי ההגנה על זכויותיהם של מהגרים, בעוד שחלק מאלו המאשימים את כל מבקריה של ישראל באנטישמיות, מפגינים לעתים קרובות בעצמם – כמו מדינת ישראל וממשלתה – סוג כזה של גזענות.

העובדה ששמו של ד"ר נתן מופיע על עצומה קיצונית כזו, עוררה אפוא בעיה קשה. כיצד יכול חוקר בכיר בכנסת לאחוז בדעות רדיקליות כל כך, ועוד בנושא שקשור באופן ישיר לתחום מחקרו בכנסת?

צפירת הרגעה: ד"ר גלעד נתן מכחיש שחתם

באופן טבעי, חשבנו שזוהי ידיעה מעניינת וראויה. לכן פנינו לד"ר נתן לבקשת תגובה. "מעולם לא חתמתי על עצומה שכזו", טען נתן בשיחה עמנו. "היום, כאשר די להשיג את שמך ואת כתובת המייל שלך, אפשר בקלות להחתים אנשים על עצומות ללא ידיעתם", הסביר.

יתר-על-כן, ד"ר נתן, מודאג לגלות את שמו חתום על עצומת החרמה אנטי-ישראלית חריפה כל כך, פנה מיוזמתו לאתר שפרסם את העצומה, 'המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית', וביקש שיסירו ממנה את שמו. ואכן, לאחר מספר שעות נמחק שמו מהרישומים באותו אתר.

חוקרי מרכז המחקר של הכנסת בחגיגות עשור להקמתו, גלעד נתן יושב רביעי משמאל. צילום: אתר הכנסת

צפירת אזהרה: מי מפברק חתימות בשמאל הקיצוני?

העניין שלנו קיבל עתה תפנית מפתיעה ומטרידה: הייתכן שמארגני עצומות השמאל הקיצוני נוהגים ברשלנות שכזו? הוספת שמו של אדם, ועל אחת כמה וכמה של עובד בכנסת, לעצומה בעלת תוכן חריף שכזה, עלולה לא רק לפגוע בשמו הטוב, אלא גם לסכן את מקום עבודתו. שהרי איש לא היה מעסיק כחוקר הגירה בכנסת את מי שקורא לחרם על ישראל וקורא לממשלתה גזענית בשל מדיניות ההגירה שלה. האם המידע של 'המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית', עד כדי כך לא אמין?

'המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית' נגד רדיפה פוליטית

פנינו לנציג המרכז בשיחה טלפונית, לברר כיצד מתרחשת טעות שכזו. נענינו: "עובדה שקרה". מעניין מה עוד "קורה" לאינפורמציה האלטרנטיבית של המרכז. המשכנו להקשות: מי יזם את העצומה? מי עומד מאחוריה? אך נתקלנו בקיר של שתיקה. מנהל המרכז, מר סרג'יו יאני, כתב לנו כי:

המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC) לא יזם ולא אסף חתימות עבור העצומה המדוברת. המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC) אך ורק פרסם את העצומה כלשונה על חותמיה. אין למרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC) קשר אחר לעצומה זו.

מר יאני לא הסתפק בכך, והודיע כי אין בדעתו להמשיך ולשתף איתנו פעולה:

המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC) מגנה בכל תוקף יוזמות ניאו-מרקסיסטיות שמטרתן לפגוע באזרחי ישראל ובפרנסתם. בכלל זה המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC) מגנה את יוזמות "שיטור העצומות" מבית היוצר של הימין הישראלי.
המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC) מגנה את אווירת הרדיפה הפוליטית הנהוגה על ידי ממשלת ישראל הנוכחית ועמותות הימין הקיצוני העומדות לצידה.
לאור האמור לעיל המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית לא יתייחס יותר לכל פניה מצדך או מצד הארגון שעבורו אתה עובד.

המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית

לאור הכשל החמור שבהוספת שמו של אזרח תמים לעצומה הקיצונית, לא קשה להבין מדוע המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית חושש מ"שיטור עצומות" ולא מעוניין לשתף פעולה. גם טוב לגלות שתנועת החרם על ישראל איננה סוג של "רדיפה פוליטית", אלא רק הביקורת עליה היא כזו. ליבנו גם התחמם מרצונו של המרכז למנוע "פגיעה באזרחי ישראל ובפרנסתם", במיוחד לאור העובדה שהמרכז מעורב במאמצי חרם אנטי-ישראליים באופן שוטף, הרבה מעבר לפרסום הקריאה לחרם בה אנו דנים כעת.

כך, למשל, פרסם המרכז לפני שלוש שנים מחקר הנקרא "חרם אקדמי על ישראל: ההסכמה שבשתיקה של האקדמיה הישראלית עם הכיבוש". המסמך, שחובר על ידי שיר חבר, נועד "להוסיף לדיון על החרם האקדמי על ישראל מידע שאיננו נוגע רק לאלימות ולהפרות הדין הבינלאומי, אלא לתפקידה של האקדמיה בכיבוש". בין שלל התובנות הנסקרות במחקר נכללת הקביעה כי "מבחינה כלכלית ישראל הרבה יותר פגיעה לחרם מאשר דרום-אפריקה הייתה אי-פעם". המרכז גם מלווה באופן שוטף מאמצי החרמה של אמנים שונים, ואף נוהג לקרוא לגולשים לשכנע אמנים לבטל הופעות וביקורים בישראל.

האם ייתכן ש'המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית' לא רואה קשר בין החרם האנטי-ישראלי שהוא מעודד לפגיעה בפרנסה של ישראלים? ואולי פשר הדברים היה מתבהר אם רק היינו יודעים מהו אותו "ניאו-מרקסיזם" שבו אנו מואשמים? או שמא דאגתם הכנה לפרנסה נוגעת רק לסוג מסוים של אזרחים?

לסרג'יו יאני הפתרונים. בכל אופן, לא הרמנו ידיים. עדיין נותר לברר מי אחראי לעצומת ההחרמה, וכיצד התווסף לה שמו של גלעד נתן.

מירושלים לברלין

בהעדר אינפורמציה במרכז האלטרנטיבי, פנינו לחלק מהחתומים על העצומה במטרה להגיע אל המקור. חלקם היסס לעזור (כך, למשל, פרופ' עדי אופיר: "אני יודע מי יזם את זה … תפנה למרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית"), אך המאמצים נשאו פרי בעזרתה האדיבה של ד"ר ענת מטר, שהפנתה אותנו לאחת מיוזמות העצומה, איריס חפץ, פעילה רדיקלית, ישראלית לשעבר, המתגוררת בברלין.

הגברת חפץ ענתה לפנייתנו. לדבריה, החתמתו של נתן על העצומה לא נבעה מטעות של המארגנים:

בתור מי שאספה חלק מהחתימות לעצומה המדוברת, התקבלה בעבר במייל שלי חתימה בשם של גלעד נתן. לפני מספר ימים פנה אלי אדם בשם הזה ואמר שזה לא הוא שחתם, אלא מישהו אחר פנה בשמו וביקש לחתום והוא מבקש להסיר את שמו מהעצומה, מה שאכן נעשה באתר למידע אלטרנטיבי.

פתרון חלקי לתעלומת התעמולה

התעלומה אמנם לא נפתרה לגמרי, אך משהו כן למדנו. שמו של גלעד נתן מופיע על העצומה הרדיקלית הזו בעקבות פנייה של מישהו בשמו. כתובת המייל שאיריס חפץ השתמשה בה היא כתובת המייל של גלעד נתן מן האוניברסיטה העברית (בה למד ד"ר נתן), ולא כתובת העבודה הנוכחית שלו.

ברור, אם כן, שמישהו בשם גלעד נתן פנה לחתום על העצומה, ומארגני העצומה הוסיפו את חתימתו מבלי לוודא את זהותו. מעבר לכך שארגוני השמאל נתפסו כאן בחוסר-מקצועיות משווע, שהוביל כמעט להכפשתו של עובד בכנסת, נשארות מספר תמיהות. בהנחה שהכחשתו אמיתית, מי התחזה לד"ר נתן? כמה חתימות נוספות בעצומה אינן אותנטיות? האם יש עוד עצומות מזויפות שמפיק השמאל הקיצוני? ומעבר לבעיית חוסר היושר, מה עם קצת רעות? שהרי ד"ר נתן עצמו שייך בחלק מדעותיו לשמאל הקיצוני.

לסיום נבקש לשלוח נחמה לד"ר גלעד נתן, שנראה כי נפל כאן קורבן לקלות הדעת של פעילי שמאל קיצוני. כדאי להקפיד בבחירת רעיך, ד"ר נתן, שאחרת יעמוד הכלל: "אמור לי על אילו עצומות אתה חתום, ואומר לך מי הם חבריך". מה גם שעצומות באינטרנט נוטות להשתכפל, כך שחתימתו של גלעד נתן עדיין מופיעה על העצומה במקומות אחרים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

5 תגובות למאמר

  1. עוד תחקיר מצויין מבית מדרשו של עקיבא ביגמן. עקיבא, כתיבתך רהוטה ושלא כעיתונאים אחרים, אתה בורר ויורד לעומקם של הנושאים. המשך כך!

  2. ראוי לפרסום, כתוב כיאות ומראה עד כמה קשה בעיית המחריבים מבית.

  3. מחריבים מבית?? שלו נעלכים מעל רגליכם!! האיש המדובר הוא מופת להגינות, יושר וחקר האמת. הוא סמל הישראליות, מלח הארץ!! איש ישר, אשר בדמו, זיעתו ועבודתו הציבורית, עושה ימים כלילות לתקן את תחלואיה ופגמיה הרבים של החברה הישראלית. מה שעיניכם הצרה אינה רואה עדיין, גלעד דואג לתקן במעוד מועד!! כן ירבו

  4. הרמן דירקס אינו מנהגי של שום מפלגת שמאל, הוא היה בסך הכל מועמד לראשות עיר בעיר קטנה מאוד בגרמניה, מטעם מפלגת השמאל. אתה כל כך מפחד באופן מובן, שכל עכבר נהיה הר. ועכשיו אחרי שדר' נתן הועבר מתפקידו, יש להניח שתעבור ליעד הבא. זו המשמעות של חרדה פרוורטית: אי אפשר להשביע אותה ואי אפשר להרגיע אותה. כל חייך אתה נידון לרדוף אחרי מי שאתה מדמיין שרודף אחריך.
    וזו רק טעות אחת במאמר הכאילו "תחקיר" הזה.