תעמולה ומבולקה

שידורי התעמולה הם תענוג שמגיע בממוצע אחת לשלוש שנים. מומלץ להשקיע את הזמן ולצפות בפאר היצירה של מיטב המוחות הפוליטיים בישראל

מצב הסאטירה בישראל נמצא מתחת לקו האדום התחתון. "ארץ נהדרת", ששבה לעונה חדשה לקראת הבחירות, מדביקה לנפתלי בנט שיני ארנב; "מצב האומה" מתמקדת בירידות על ליאור שליין ובת-זוגתו המגדריסטית; ועל המופע המביך שמעלה ערוץ עשר, של בובות המספרות בדיחות פיפי-קקי תוך כדי עוויתות לא-ברורות של יצפאן, אין מה להכביר מילים.

שידורי התעמולה. גאווה ישראלית

מזל שהגיעה תקופת תשדירי התעמולה. אמנם, כבר שנים מנסים לשכנע אותנו שמדובר במסורת שאבד עליה הכלח, בשל נוכחות הרשתות החברתיות ויוטיוב. לפי התיאוריה הזו, אף אחד לא צופה בתשדירים ובטח שלא מושפע מהם. אבל תיאוריה לחוד ומציאות לחוד. בערב השידורים הראשון צפו 21% מצופי הטלוויזיה בשידורי התעמולה בשלושת הערוצים הגדולים, אחוזי צפייה שערוץ 1, 10 ואפילו זכיינית ערוץ 2 רשת, היו שמחים לאמץ לכל הפקה. יתרה מכך, כל הרשת גועשת ורועשת ביום שאחרי, ואפילו אתר 'מידה' נדרש לנושא.

סאטירה איכותית

גם אם נתעלם מהמהומה שפרצה בעקבות התשדיר הגזעני של ש"ס, ופסילת אלו של עוצמה לישראל ובל"ד, בזמן בו התשדירים יוצרים עניין בציבור, הם סופגים מתקפות מהתקשורת הממוסדת. שמא הסיבה נעוצה באיום שהציבור יראה כיצד ניתן לייצר סאטירה איכותית בתקציב נמוך? ואין הכוונה כאן דווקא לתנועה של לבני.

עופר ליבשיץ, יו"ר "ברית עולם לגאולת ישראל", מאמין שהוא המשיח אבל הוא כנראה יותר בכיוון החמור. לשטלצר יחזקאל, מועמד "עתיד אחד", מטרה אחת ויחידה בכנסת: מלחמת חורמה בפורנוגרפיה. השניים האלו סיפקו את ההומור א-לה בא-גד; אך דווקא המפלגות הגדולות יותר מספקות הצגה ברמת ירוסלב האשק, לכל הפחות.

בשמאל-מרכז-שמאל עושים שמח: שלי יחימוביץ' מספרת כיצד החרימה כנערה את שיעורי כלכלת-הבית, מתוך מחאת-נעורים נועזת נגד הגדרת תפקידה של האישה כבשלנית. שלי עזת-הלב אמרה ממש למורתה: "אני מאחלת לעצמי עתיד קצת יותר מעניין". כמה חבל שכאישה בוגרת היא מחרימה את כל שיעורי הכלכלה של ההיסטוריה האנושית. יחימוביץ' כנראה מאמינה שכמו אצלה בבית, גם למדינה יש מקפיא שאפשר תמיד להוציא ממנו שאריות, לחמם ולהגיש.

התשדירים של מופז, בהם הוא לא מבין איך אתם לא מצביעים עבורו, מוכיחים את התיאוריה שבסופו של דבר לכל היהודים מוצא אחד משותף, והוא מגיע מפולניה. בעקבות מזג-האוויר הסוער מבקש מופז מהאזרחים לסגור את המעיל; קר לו בנשמה לראות אותנו ככה. ולמי שמתכנן בסוף שלא להצביע 'קדימה', אל דאגה: הוא ישב בחושך לבד.

ציפי לבני מצידה בוחרת לספר על אביה, איתן לבני: "מדינת ישראל יכולה להיות המדינה שההורים חלמו עבורי … מדינה שמגיעה להסדר מדיני בדרך לשלום". לבני מכוונת בוודאי לחזון האצ"ל של "ארץ ישראל? למה להתעקש על כל רגב?". כבר גילו ההיסטוריונים החדשים בגנזכי התנועה כי, בניגוד למה שמלמדים בבתי-הספר, האצ"ל היה למעשה מחתרת מרכז, שפעל בעיקר בפייסבוק במטרה להגיע להסדר מדיני.

גם בקרב הימין והדתיים לא מוותרים בקלות על הניסיון להידמות לג'ורג' אורוול. בליכוד בחרו להדגים באיזו שיטה נקטו על-מנת לשכנע את העולם להטיל סנקציות על איראן, ולא שוכחים לקרוץ לקהילת הלהט"בים בשימוש חוזר במילה "גאים". בסרטון ש"ס שכבר לא נראה יותר, החתן הוא בכלל מזרוחניק עם כיפה סרוגה, שאמנם בחר בפריימריז של הליכוד אבל מתכוון להצביע לבנט.

אם כבר מזכירים את נפתלי, בנט מנסה לחקות את צ'אק נוריס, ועושה תשדיר בחירות שבו הוא מנסה להזכיר את העובדה שהוא כתב את המנון יחידת מגלן מבלי לצאת דביל. הוא לא מצליח. אבל אל תדאגו, אחים ואחיות שלו, נפתלי אוהב אתכם. הוא בא לחבק לשבור מחיצות, אבל שכח כנראה להתחיל בראשונה והמיידית ביותר, זו של פעולה בבני-עקיבא.

שידורי התעמולה הם תענוג שמגיע בממוצע אחת לשלוש שנים. בעוד שבועיים נאלץ לשוב ולהסתפק בשאריות מחוממות במיקרו של טל פרידמן. על כן מומלץ להשקיע את הזמן ולצפות בפאר היצירה של מיטב המוחות שייצגו את עם ישראל בכנסת ה-19. אמנם לפי הפרשנים לנתניהו צפויים חיים קשים בממשלה הבאה, ועל כן ייתכן שעונת התשדירים הבאה תגיע מוקדם מהצפוי. אך גם אם לא, כבר עתה רוחשות שמועות כי ערוץ 1 מבקש לרכוש עונה נוספת של תעמולת בחירות לעונת הקיץ, על מנת שתחליף את "הדרדסים", היורדת, אחרי שנים של התמכרות ציבורית, מן המרקע הפופולרי. החזיקו אצבעות.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר