אשליות של השתייכות יהודית באמריקה

שמי יהדות ארצות-הברית, הקהילה היהודית השניה בגודלה בעולם, מתקדרים. הדמוגרפיה סובלת מפיחות משמעותי, והאשם העיקרי: נישואים מעורבים של יהודים עם לא-יהודים. מה עושים, או בעיקר לא עושים, הזרמים השונים כדי להתמודד עם התופעה? האם הגידול בקרב האורתודוקסים יכול להציל את יהדות ארצות-הברית מטמיעה? לאנדרו אפוסטולו הערכות מדאיגות.

יהודי אמריקה לכודים במשבר ורבניהם אינם עוזרים להם. בתי-כנסת נסגרים, קהילות מזדקנות, והרוב הלא-אורתודוקסי מידלדל. לכל 100 יהודים לא-אורתודוקסים בשנות ה-50 לחייהם יש רק 55 ילדים השותפים לאותן אוריינטציות דתיות של הוריהם. אם הקהילה היהודית לא תפעל, היא פשוט תתכווץ. העידן שבו היהודים מילאו תפקיד חיוני בחיי אמריקה יסתיים, והקהילה כולה תצטמצם דמוגרפית ותסתגר חברתית.

אך הזרמים היהודים הדתיים המובילים אינם יורדים לשורשה של בעיה זאת –  נישואים מעורבים (יהודים שאינם מתחתנים עם יהודים). אף אחד מהזרמים אינו נוקט אסטרטגיות מפורשות לקידום נישואין בקרב הקהילה היהודית; יהודים רפורמים מחמירים את המצב עוד יותר, הקונסרבטיבים מבולבלים, ואילו האורתודוקסים משלים את עצמם שהפתרון בידם, אך שקיעת בני דתם הלא-אורתודוקסים מזיקה גם להם.

המשבר הרפורמי

היהדות הרפורמית, הזרם הגדול ביותר כיום, מעודדת כשל דמוגרפי. התנועה מקבלת נישואים מעורבים למרות הראיות שאלה מובילים לצמצום במספר היהודים. מרבית הזוגות המעורבים אינם מגדלים את צאצאיהם כיהודים, וכצפוי, ילדים אלה בתורם מתחתנים עם לא-יהודים בשיעור של 76%. כתוצאה מכך אין כעת מספיק צעירים בבתי-הכנסת הרפורמים כדי להמשיך לקיימם. לפי סקר אחד רק 8% מבני-הקהילה בבתי-כנסת רפורמיים הם בוגרים צעירים – בעוד ש-22% הם מעל גיל 65.

למרות הראיות הללו, היהדות הרפורמית ממשיכה לקבל נישואים מעורבים בזרועות פתוחות. כמחצית מכל הרבנים הרפורמיים נוהגים להביא יהודים בברית-הנישואין עם בני-זוג שאינם יהודים, ומספר הרבנים המצטרף למגמה זאת הולך וגדל. במקום לעודד גויים להתגייר כדי להינשא ליהודים, יש רבנים רפורמים המטילים ספק בעצם נחיצותה של המרת-דת. הם אפילו עורכים טקסי-נישואין בשיתוף עם כמורה לא-יהודית, בניגוד לכללים של 'הוועדה המרכזית של רבנים אמריקנים' (CCAR).

רבנים רפורמים מפיצים כעת את רעיון השושלת (הדתית) מצד האב ללא הסתייגות כלשהי, רעיון שלא רק שאינו נאמן לנוסח החלטת CCAR מ-1983 על "מעמדם של ילדים מנישואין מעורבים", אלא גם מהווה גול עצמי. הוא לא נאמן מפני שהחלטת ה-CCAR מכירה כיהודים בפוטנציה רק בילדים לאבות יהודים ואמהות לא-יהודיות אשר גדלו והתחנכו בקהילה היהודית. הרעיון פועל כגול עצמי משום שהוא מחליש את הזהות היהודית ואת מחויבותו של הנוער הרפורמי. הרב אריק יפה, לשעבר נשיא איחוד היהדות הרפורמית, אמר ש"אם יימשכו המגמות הנוכחיות, לכ-80% מהילדים החוגגים בר- או בת-מצוה בקהילות שלנו לא יהיה קשר כלשהו לבית-הכנסת שלהם עד הגיעם לכיתה יב".

המשבר הקונסרבטיבי

בינתיים, התנועה הקונסרבטיבית מצויה במצב דמוגרפי אפילו חמור יותר מזה הרפורמי. בעשור הראשון למאה הזאת מספר בתי-הכנסת הקונסרבטיבים ירד ב-6%, בעוד שמספר החברים הרשומים בקהילות ירד ב-14%. ב-2010, רק 9% מהחברים הבוגרים בקהילות קונסרבטיביות היו בני פחות מ-40 – אלה מעל גיל 65 מנו פי שלושה מהבוגרים הצעירים. שיעור הנישואים המעורבים בקרב הקונסרבטיבים הוא 33% והוא במגמת עלייה.

התנועה הקונסרבטיבית מתמודדת עם בעיית הנישואים המעורבים שלה בבלבול נחוש. 'התאחדות בתי-הכנסת של היהדות הקונסרבטיבית', ארגון הגג של התנועה, מזכיר את נישואי התערובת כסוגיה בתכניתו האסטרטגית האחרונה, אך אינו מציע לעודד נישואים ליהודים.

יחד עם זאת, סגל הרבנים הקונסרבטיביים נוטה להתאים עצמו לזוגות המעורבים ואינו מעודד את הגיורים הדרושים למניעת התופעה. 'ועדת כנסת הרבנים להלכה וסטנדרטים יהודים' הצביעה ב-2010 בעד היתר קבורה לבני-זוג לא-יהודים באגף נפרד בבית-קברות יהודי. החברה היחידה בוועדה שהתנגדה, תושבת ישראל, טענה שההחלטה מחסלת כל תמריץ לכך שלא-יהודים יצטרפו אל העם היהודי. "לשם מה לטרוח להתגייר?"

הקהילה האורתודוקסית גדלה

נראה שהחדשות הטובות היחידות הן גדילתה של האוכלוסייה האורתודוקסית. שיעור הנישואים המעורבים בקרב האורתודוקסים הוא 6%. חשוב לא פחות, לאורתודוקסים אין כל קושי להתרבות, משימה שהביכה את יתר הזרמים. האוכלוסיה היהודית של ניו-יורק, ווסצ'סטר, ולונג איילנד, גדלה ב-9% בעשור שלפני 2011, במידה רבה כתוצאה משיעור ההתרבות האורתודוקסי הגבוה, לפי מחקר של הפדרציות היהודיות ל-2011. ילדים אורתודוקסים מהווים כיום כמעט שני-שליש מהילדים היהודים בשטח המטרופוליטני של ניו-יורק וסביבותיה.

נראה כי האורתודוקסיה תפרח בשעה שזרמים אחרים נחלשים או מתנוונים. כפי שאמר הרב נורמן לם, נשיא ישיבה יוניברסיטי: "בלב כבד נגיד בקרוב קדיש על התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית". רבנים אורתודוקסים אחרים הביעו בגלוי הנאה מעורבת בחרדה על שקיעת הלא-אורתודוקסים. הרב יצחק אדלרשטיין כתב כי "הרגשות המעורבים" שעורר סקר-האוכלוסין של ניו-יורק ניתנים להעברה בצורה הטובה ביותר על-ידי כך שתדמיין ש"אתה רואה בלוטוס החדש שלך איך האויב המושבע שלך נופל לתהום שמעבר לצוק". אדלרשטיין רמז שהתוצאה עלולה להיות עלייה באנטישמיות, מפני שללא הקשרים שיצרו הלא-אורתודוקסים עם בני דתות אחרות וחסרי-דת, יהיו החיים של יהודים באמריקה פחות קלים "בתקופות של לחץ".

לנפץ את האשליה האורתודוקסית

ההנחה האורתודוקסית שהם יחליפו את הלא-אורתודוקסים היא אשליה. יהודים אורתודוקסים מהווים פחות מ-15% מהאוכלוסיה היהודית האמריקנית. שיעור הילודה הגבוה שלהם אינו יכול לפצות על האובדן הכבד בקרב הזרמים האחרים ובציבור היהודי שאינו שייך לאף אחת מהתנועות ששלטו עד כה בכיפה. כמו כן, ייתכן ששיעור הילודה הגבוה בקרב יהודים חרדים – המכונים אולטרה-אורתודוקסים – לא יימשך בלי סוף. ככל שיטפסו בסולם הכלכלי, גדל הסיכוי שמשפחותיהם תצטמצמנה בהתאם.

הפיחות במספר הלא-אורתודוקסים יזיק לאורתודוקסים בשלוש דרכים. ראשית, חלק ניכר מהגידול באורתודוקסיה מקורו בקבוצות לא-אורתודוקסיות. בעלי התשובה הדוחים את היהדות הלא-אורתודוקסית פיצו מעל ומעבר במספרם על אלה הנושרים מהאורתודוקסיה. הם גם מהווים קשר לקהילות הלא-אורתודוקסיות באמצעות משפחותיהם המורחבות. במקרים מסוימים בעלי התשובה הם היהודים הראשונים שומרי המצוות במשפחותיהם מזה מספר דורות. מאגר זה של מגוייסים פוטנציאליים ייעלם ללא היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית.

שנית, ללא היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית יהיו ליהודים אמריקנים פחות ברירות לביטוי יהדותם בעתיד. האופציות יהיו אורתודוקסיה או דתות אחרות.

שלישית, התנועות הלא-אורתודוקסיות, ובמידה קטנה בהרבה האורתודוקסיה המודרנית, מחברות בין היהודים והחברה האמריקנית. לאורתודוקסים יש לעתים קרובות בעיות במגעיהם עם יהודים אחרים, קל וחומר בקיום קשרים משמעותיים עם בני דתות אחרות. החיים האורתודוקסים יכולים להיות מסוגרים משום שהם מקיפים את כל תחומי החיים. אמריקה מקבלת קהילות סגורות, כמו האמיש, אבל המחיר של הסתגרות חברתית הנו העדר השפעה תרבותית ופוליטית.

רבנים אורתודוקסים אמריקנים מובילים קהילות משופעות בלימוד תורה ומתפוצצות מילדים. אחרי עשורים שלמים שבהם נהגו יהודים לא-אורתודוקסים לזלזל בהם כשרידים מיושנים ובלתי-רלבנטיים או לאפיין אותם כקיצוניים, האורתודוקסים כיום עדים למה שנראה כשקיעה בלתי-הפיכה של היריב הדתי המתחרה שלהם. אבל אותה תחושה של היותם בצד הצודק, תתברר במהרה כקצרת-מועד, כאשר יתחוור להם שגם הם יסבלו מההרס העצמי הדמוגרפי המתרחש כיום בקרב הרוב הלא-אורתודוקסי.

אנדרו אפוסטולו הוא היסטוריון מוושינגטון. המאמר התפרסם ב-Jewish Ideas Daily ומתורגם באדיבות האתר.