אסירים מתים והצביעות חוגגת

מותו של אסיר בכלא הוא סיבה למהומה רבתי ולגינויים חובקי עולם. בתנאי, כמובן, שמדובר בפלסטיני שמת בכלא ישראלי

מותו של אסיר בכלא הוא סיבה למהומה רבתי ולגינויים חובקי עולם. בתנאי, כמובן, שמדובר בפלסטיני שמת בכלא ישראלי. לעומת זאת, סדרות העינויים המקובלים בבתי-הכלא של הרשות הפלסטינית וחמאס מתואמות להפליא עם הדין הבינלאומי, כמו גם מותם של 950 אנשים בתאי המעצר באנגליה. על צביעות וזכויות-אדם 

חבר גדודי חללי אלאקצא ערפאת ג'ראדאת. צילומסך מיו-טיוב

מותו בטרם-עת של מי שהיה חבר בגדודי חללי אל-אקצא העציר הביטחוני ערפאת ג'ראדאת, עורר גל מהומות במהלך הלווייתו ולאחריה. עוד לפני שנערכה נתיחת הגופה, וכבר זעקו בני משפחתו ופלסטינים רבים אחרים כי הוא נרצח בכלא הישראלי, טענה שקיבלה משנה תוקף לאור התוצאות השנויות במחלוקת ביחס לסיבת מותו. כתוצאה מכך החליטו כ-4500 אסירים פלסטינים על שלושה ימי שביתת רעב (שהצטמצמו לבסוף ליום אחד בלבד).

עד-כה תוצאות הנתיחה חלקיות בלבד והחקירה עוד לא תמה, אך הדבר לא הפריע לשר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית עיסא קראקע להצהיר כי הממצאים מעידים שג'ראדאת עונה בכלא הישראלי וכי הוא קורא להקמת ועדת חקירה בינלאומית לבדיקת נסיבות מותו. לקראקע הצטרפו גם רוברט סֶרי, שליח האו"ם למזרח התיכון, וכן אבו-מאזן שטען כי מותו של ג'ראדאת הוא תוצאה של מדיניות הדיכוי, העינוי האכזרי והרשלנות הרפואית המכוונת של שירות בתי הסוהר בישראל. גורמים פלסטינים שונים אף איימו בתגובה אלימה למותו של ג'ראדאת. בשיחה עם חדשות ערוץ 2 אמר השייח' כאמל ח'טיב, סגן יושב-ראש התנועה האסלאמית בישראל, כי "האסירים הם הכבוד של העם הפלסטיני. לכן, אם ימות אחד מהם במעצר, אני חושב שיהיה תוהו ובוהו".

אפילו אנשי מערכת הצדק של עזה, שופטים ועורכי דין, יצאו להפגנה במחאה על מותו של ג'ראדאת. האחווה המשפטית של עזה היא כה נאורה ומתקדמת עד כי אין לה צורך בהשלמת החקירה בכדי להאשים את ישראל בפשע, וכפי שנראה להלן גם לא את אזרחי עזה עצמם. ניתן לחזות ברמת הטענות הגבוהה והמנומקת היטב, כפי שמדגים אחד ממשתתפי ההפגנה באנגלית רהוטה:

על פי הפלסטינים, אפוא, התגובה הראויה למותו של אסיר פלסטיני שמת בעקבות עינויים היא הפגנות, הפרות סדר רחבות היקף וועדת חקירה בינלאומית.

ובינתיים בכלא של חמאס

אולם אירועי העבר מוכיחים כי נוסחה זו קבילה רק כאשר מדובר בכלא ישראלי. באוקטובר 2012 פרסם ארגון Human Rights Watch דו"ח מפורט על מצב מערכות המשפט והכלא של חמאס, ובו נאספו עדויות קשות על מעצרים שרירותיים, כליאה בבידוד, עינויים ומשפטים שאינם הוגנים. על-פי הדו"ח, מאז 2007, השנה בה עלה חמאס לשלטון בעזה, לפחות שלושה פלסטינים הוצאו להורג בהתבסס על "וידויים" אשר, כפי הנראה, נסחטו מהם באמצעות עינויים.

באותו החודש פרסם 'המרכז הפלסטיני לזכויות אדם' (PCHR) דו"ח על התאבדותו של מוחמד סייד אל-זקזוק בכלא שבח'אן יוניס. אל-זקזוק בן ה-27, אדם שטופל פסיכיאטרית בשל אי-יציבות נפשית, נעצר לאחר שדודו הגיש נגדו תלונה על-כך שניסה להצית את מכוניתו. לדברי אביו, שני אנשים לבושים בבגדים אזרחיים הגיעו לביתו כשהם רכובים על אופנוע ועצרו את אל-זקזוק. לאחר שהתפרע בבית הכלא, הוא הוכה נמרצות בידי שלושה שוטרים. מאוחר יותר אל-זקזוק תלה את עצמו באמצעות שמיכה שהייתה בתאו, לאחר שהשומרים התעלמו בעקביות מאיומיו כי יתאבד. בשל חומרתו, זכה האירוע להתייחסות גם מ'הועדה העצמאית לזכויות אדם' (ICHR), ארגון שהוקם ב-1993 על-ידי יאסר ערפאת בכדי לחקור תלונות שהוגשו נגד הרשות הפלסטינית. אחמד הארב, העומד בראש הארגון, הוסיף וציין כי בשנת 2011 מתו באופן לא-טבעי חמישה אסירים בכלא של חמאס בעזה וב-2012 מתו עוד שניים בכלא של הרשות.

אירועים ואחרים זכו לביקורת גם מצד ארגון 'אמנסטי אינטרנשיונל', אשר תקף בחריפות את חמאס והרשות הפלסטינית בדו"ח השנתי של 2012:

בגדה המערבית, הרשות הפלסטינית, הנשלטת בידי פת"ח, עוצרת וכולאת תומכי חמאס באופן שרירותי; ברצועת עזה, ממשל החמאס עוצר וכולא תומכי פת"ח באופן שרירותי. בשני האזורים כוחות הביטחון מונעים טיפול או מענים עצירים הפטורים מעונש [ז"א עצורים שלא הובאו בפני בית משפט – א.ג] … על-פי החשדות, שיטות העינויים כוללות מכות, תלייה ממפרקי הידיים או הקרסוליים, עמידה כפויה וישיבה בתנוחות מכאיבות למשך פרקי זמן ממושכים …

אם כך, כאשר מדינת ישראל מפרה, לכאורה, את זכויותיהם של אסירים אשר פגעו באזרחיה או בכוחות הביטחון שלה ובכך רומסת את "הכבוד הפלסטיני", אזי ישנה לגיטימציה להפעיל את כל הארסנל ה"זכור לטוב" מימי האינתיפאדה העליזים, יחד עם כלים דיפלומטים חדשים מבית מדרשו של אבו-מאזן. אולם כאשר זכויות הפלסטינים מופקרות ונרמסות על-ידי פלסטינים – לא נשמעת ולו קול ענות חלושה. לא הפגנות, לא הפרות סדר ולא חקירה בינלאומית.

נאה דורש נאה מקיים

ביום שני האחרון פרסם העיתון המצרי 'אל-אהראם' שיחה עם דובר משרד החוץ הבריטי, שטען כי "ישנה חשיבות לכך שהשלטונות הישראליים ינהלו חקירה מקיפה אודות מותו" של ג'ראדאת, וכי על החקירה לכלול את טענות הפלסטינים אודות ההתעללות בו. הצהרה זו לא חמקה מעינו הבוחנת של הבלוגר 'זקן ציון', אשר חקר כיצד "אנגליה הנאורה", כדבריו, מטפלת בעצירים שלה עצמה. הזקן העלה בחכתו מספר נתונים מעניינים.

בכתבת תחקיר שערך עיתון ה'גארדיאן' הבריטי פורסם כי במהלך 11 השנים האחרונות מתו 333 בני אדם ששהו במעצר משטרתי באנגליה. ולמרות זאת, לא הועמד לדין ולו קצין או שוטר אחד בכל התקופה. דו"ח נוסף, שערכה עמותת INQUEST ופורסם אף הוא ב'גארדיאן', חושף כי משנת 1990 ועד היום מתו 950 איש במעצר. נוסף לכך, עוד 317 מתו בעקבות מרדף משטרתי, 112 מתו כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב רכב משטרתי ו-54 נהרגו כתוצאה מירי של שוטרים. סה"כ – 1,433 קורבנות.

יש לזכור כי הקורבנות הללו לא מתו בבית כלא כי אם במעצר, לפני שהועמדו לדין ונענשו, "או במילים אחרות," כתב 'זקן ציון', "הם היו במעצר מנהלי". עוד הוא הוסיף כי למען ההגינות –

אני קורא לחקור את נסיבות המוות של כל אחד ואחד מ-1,433 המקרים שהתרחשו באנגליה, באמצעות ועדות חקירה בינלאומיות, אשר חבריהן יבחרו עד-ידי צד שלישי שיתעלם מהשקפותיו הפוליטיות בזמן התהליך, וכן להטיל סנקציות בינלאומיות במידה ויתברר כי איזו מן המיתות נגרמה כתוצאה מהזנחה או בזדון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר

  1. נותנים להם אצבע רוצים את כל היד
    וכשלא נביא להם את כל היד הם יתלוננו.

    ישראל ירתה לעצמה ברגל ששיחררה את האסיר
    השובת רעב הראשון.

    להחיל מיד חוק עונש מוות למחבלים!!!!