האינטרסים של קטאר

למי שעוקב אחר הפעילות של נסיכות קטאר נדמה כי המדינה הקטנה מבקשת לקדם סדר יום אסלאמיסטי באמצעות מימון גורמים מוסלמים-רדיקליים, מי יותר ומי פחות, ברחבי העולם. ההסבר הרווח לתופעה מייחס לקטאר שאיפות אידיאולוגיות-דתיות בסגנון ערב-הסעודית, אך יש מי שטוען כי זהו הסבר פשטני. לדעת ד"ר יוסי מן, המתמחה בתחום חברה וכלכלה במדינות המפרץ הפרסי והמזרח-התיכון, משפחת המלוכה הקטארית הרבה יותר פרגמטית וליברלית ממה שמקובל לחשוב, ומניע אותה יצר הישרדות בסיסי. מטרת ההשקעות של קטאר לצבור כוח פוליטי וכלכלי כהכנה ליום בו יתכלו כל משאבי האנרגיה הטבעיים במדינה.

האם ניתן לנקוב בנקודת זמן ספציפית בה פרצה קטאר לשוק הגלובאלי?

נקודה קריטית בהיסטוריה הקטארית הקרובה התרחשה בשנת 1995,  כאשר חמד בן ח'ליפה אל-ת'אני מבצע הפיכה, שולח את אביו האמיר ל"בדיקות רפואיות", ותופס את השלטון עד ימים אלו ממש. מי שעומד מאחורי ההפיכה הם, כפי הנראה, האמריקנים, שמבטיחים לו כי במידה והוא יבצע את המהלך – ייצור דמוקרטיזציה של האזור, יניע תהליכים ליברליים בכלכלה, ויכניס יותר חברות אמריקניות לשוק הקטארי – הם, בתמורה, יתרמו רבות ויפתחו את כלכלת המדינה. על רקע זה הוקמה אל-ג'זירה, כשנה לאחר ההפיכה, במטרה להפיץ רעיונות דמוקרטיים, כביכול.

מי היא בכלל משפחת אל-ת'אני? כיצד היא תפסה את השלטון מלכתחילה?

עד שנת 1971, בה הפכה קטאר לעצמאית, שלטו בה הבריטים. אך שלא כמו באיראן ובירדן, בקטאר החליטו הבריטים לחבור למשפחות שכבר היו חזקות באזור. עוד בשנות ה-30, בעידן שלפני הנפט, משפחת אל-ת'אני הייתה חלק מהאליטה המקומית. זו הייתה משפחה מאוד מבוססת שעסקה בעיקר במסחר בפנינים ובשלב מסויים חברה לבריטים. אלו האחרונים העניקו להם ביטחון והגנה ובתמורה המשפחה דאגה לשמר את אחיזת הבריטים במפרץ הפרסי כדרך מעבר חשובה. ב-1971 הבריטים גילו נפט בים הצפוני והחליטו שאין להם יותר אינטרס במפרץ הפרסי, וכך תפסה משפחת אל-ת'אני את השלטון.

מפת ההשקעות של קטאר; רשימה חלקית. הנתונים לקוחים מאתר Business Insider. לחץ להגדלה

איזה אינטרס מיוחד יש לאמריקנים בקטאר, עד כדי צורך לעודד הפיכה? האם הנפט הסעודי לא הספיק?

קטאר היא מעצמת נפט המייצאת כשני מיליון חביות בשנה, אבל היא גם יצואנית הגז השלישית בגודלה בעולם אחרי רוסיה ואיראן, וזה מה שהיה חשוב לאמריקנים. קטאר מתמחה בטכנולוגיה להפקתו של גז נוזלי (Liquefied Natural Gas) המאפשר לשנע אותו במכליות. בצורה כזו ניתן לשבור את שליטתן של מדינות דומיננטיות בשוק הגז כמו רוסיה, איראן ואחרות.

אבל כל זה היה נכון רק עד שלב מסוים. השליטה האמריקנית החזיקה מעמד עד שהקטארים החליטו ליצור קשרים עם מגוון מעצמות: הם פיתחו קשרים עם הסינים וגם צברו כוח מול הרוסים. כך הם הגיעו למצב שבו מדינתם הקטנטנה מהווה איום רציני על המעצמה הרוסית בכל הנוגע לשוק הגז. למעשה, קטאר צברה כל-כך הרבה כוח עד שכולם מחזרים אחריה. האמריקנים, הרוסים, מדינות המפרץ, כולם מבינים שאי-אפשר בלעדיה, ובו בעת שונאים אותה.

התמונה שאתה מצייר מסבירה כיצד כולם עוברים בשתיקה על מימון קטארי משמעותי לגורמי טרור, למורדים במאלי ובסוריה, לאחים המוסלמים, לחמאס ואף לרובעים המוסלמים בצרפת.

אם הם תורמים עכשיו לחמאס 500 מיליון דולר, אז מי בעל-הבית של חמאס? בעל הבית זה חמד בן חליפה אל-ת'אני, שמקבל הוראות מארצות-הברית או לפחות בא אתם במגע. אותו הדבר גם ביחס למורדים בסוריה ובמאלי; אני מניח שהקטארים יהיו עכשיו המתווכים העיקריים וכולם יצטרכו לדבר אתם. עבור המערב, מצרים לא רלוונטית, עיראק לא רלוונטית וסוריה לא רלוונטית. מי שנשארה זאת סעודיה, ולה יש תדמית של אסלאם רדיקלי. אז הנה, יש פה מדינה פרגמטית מאוד, עשירה מאוד, שיכולה לנהל את הפוליטיקה הערבית בתחכום רב, עם המון כסף, ועם ניצול ציני של תקשורת. מבחינה גיאו-פוליטית, זו מדינה שמנסה להיות דומיננטית במישור הבינלאומי והבין-ערבי; מבחינה כלכלית, זו מדינה המבקשת להתבסס ולהיות דומיננטית בשוק הגז העולמי.

ניקח לדוגמא את המחתרת הצ'צנית. פעם התורמת הגדולה ביותר לצ'צ'ניה הייתה קטאר. המחתרת הצ'צ'נית אף ישבה בקטאר, עד שבאחד הימים הרוסים חיסלו אותם. בדרך כלל רואים זאת כביטוי לתמיכה הקטארית בטרור אסלאמי, אבל אני קרוב יותר להשקפה שהדבר נבע ממניעים אחרים לגמרי: המחתרת הצ'צ'נית פגעה בקווי הגז של הרוסים והדבר חיזק את הקטארים בשוק הגז. הקטארים רואים את עצמם היום כמתווכים חשובים בעולם המוסלמי וכשחקן בינלאומי חשוב מאוד, והם רוצים לייצב את הפוליטיקה הערבית והמוסלמית. בכך הם מתחרים במידה רבה עם הסעודים.

צריך להבין כי לקטארים יתרות מטבע אדירות, והם מחפשים מקורות להשקעה שתניב להם תשואה, נקודה. עכשיו, ברור שהם ידאגו קודם כול לאחיהם המוסלמים, ובצרפת יש אחוז מוסלמים מאוד גבוה. אבל הצד הציני הוא שקטאר, באמצעות כספה, מעוניינת לשלוח זרועות אדירות ברחבי העולם, כך שאף-אחד לא יחשוב להפיל את המדינה הקטנטנה. למטרה זו, אל-ג'זירה משמשת כנשק חזק ביותר. מאותה סיבה היא משקיעה ברחבי העולם גם דרך Qatar Foundation, המוערכת בשווי 600 מיליארד דולר, שנועדה לדאוג לעתידם ולרווחתם של תושבי קטאר לימים בהם מקורות האנרגיה הטבעיים יתכלו.

האם אף אחד לא חושש ממניעיה האידיאולוגיים-אסלאמיסטים של קטאר?

אני, בתפיסת העולם שלי, לא חסיד גדול של אידיאולוגיות דתיות. אני יודע שזה הקו הנפוץ והמקובל, אבל בעיניי זה פשטני לחלוטין. הסברים אידיאולוגיים זו עבודה קלה, אבל האמת הרבה יותר מתוחכמת. במפרץ הפרסי לא תמצא הרבה אידיאולוגיה; תמצא המון-המון אינטרסים של הישרדות. הראש המפרץ-פרסי חושב "הישרדות, הישרדות", ועוד פעם "הישרדות".

ביחס לקטאר, אני רואה מדינה שהחליטה להיות מעצמה אזורית מכל מיני סיבות. בדרך היא תתמוך בכל מי שירצה יד או יושיט לה יד. אין ספק שהיא רוצה להיות מעורבת בכל מקום. שים לב איפה הם נמצאים – באזורי הצ'צ'נים, באזורי המוסלמים ברוסיה, באסיה. הם החליטו להתערב בכל מקום שיש בו סכסוך עם מוסלמים, ולמנף זאת להשפעה על מדיניות הממשלות ולצבירת כוח בינלאומי. כמו שאני מכיר את בית המלוכה הקטארי, אני לא רואה את המדיניות שלהם כעניין אידיאולוגי, אלא כעניין אינטרסנטי, מלאה בציניות ובשאיפה להשיג הגנה מפני כוחות זרים. אפילו הקשרים שלהם עם ישראל נועדו למטרה הזו.

פרסומים רבים מעידים על המתח הקיים בין סעודיה לבין קטאר. האין שתי מדינות אלו, בסופו של דבר, שני צדדים של אותו המטבע הוואהבי-אסלאמיסטי?

קל יותר להסביר את המדינה הסעודית מאשר את הקטארית. סעודיה היא מדינה המבוססת על הווהאביזם – זו תנועה שקמה במאה ה-18 שביקשה לקחת את האסלאם אל המקום ה"טהור" שלו, מה שנקרא 'פונדמנטליזם'. מדובר במדינה שמנוהלת על-ידי חכמי דת, להם שיתוף פעולה הדוק עם הפוליטיקאים. הקטארים, לעומת זאת, מעולם לא רצו בנוסחה שכזאת. הם אמרו: אנחנו לא רוצים חכמי דת דומיננטיים, ולכן אנחנו לא מטפחים אותם. ראשית נטפח את הסוחרים, את העם, ורק אחר-כך, כשיהיה לנו מספיק כוח, נשקיע בחכמי הדת, וגם אז הם בדרך כלל יהיו נתינים זרים, כמו שיח' קרדאווי המצרי, כך שניתן תמיד לסלק אותם מהמדינה. הממסד הווהאבי כמעט לא קיים בקטאר, כי לא רצו שהוא יהפוך להיות חלק מהמדינה. הרעיון המכונן הוא לא מדינה נוקשה ולא פונדמנטליזם אסלאמי. הרעיון הוא לנסות ולהציג אסלאם אחר, ליברלי יותר, דמוקרטי, עם זיקה לזכויות נשים, וכדומה. הסעודים, אגב, מאוד לא מרוצים מהעניין. הם חוששים כי מהלכים ליברליים בקטאר יציפו דרישות גם מצד האזרחים הסעודים.

לאור הדברים הללו, היכן משתלבת קטאר במערך הכוחות המשתנה של ה'אביב הערבי'? האם במדינה זו ישנו סיכוי או סיבה כלשהי להתקוממות והחלפת שלטון?

נהוג לומר על המפרץ הפרסי שהאיום הכי גדול למדינות השונות הן משפחות המלוכה עצמן. היחידים שיפילו את משפחת המלוכה הקטארית יהיו הם עצמם, בשל סכסוכים בלתי-גמורים, המתנהלים מתחת לפני השטח על ירושת השלטון ועל כסף, ומאבקים מתמידים בין סוחרים לבין משפחת המלוכה. כולם יודעים שזו הנקודה הרגישה, הבעיה היא שאף אחד לא יודע מה באמת מתרחש בבית המלוכה. אולם בטווח הקצר אני לא רואה סכנה לשלטון בית המלוכה הנוכחי.

לגבי ה'אביב הערבי': קטאר זיהתה את הוואקום האדיר וניצלה אותו כדי להשתחל לכל מקום, לעצב ולבעוט בכל מי שאי-פעם פגע בה. הלובים היו אויבים גדולים שלה, הסורים היו אויבים גדולים שלה. היום היא פוגעת בהם, ועובדה, אף אחד לא מתעסק איתה. בזמנו, המלך הירדני ביקר את אל-ג'זירה ותוך כמה ימים הם פרסמו כתבה מאוד-מאוד רגישה על כך שאשתו מעבירה שטחים, באזורי השבטים, לאחיה הפלסטינים. הם מחזיקים היום את העולם הערבי במבושיו, יש להם המון כוח וכל מי שיתעסק איתם יחטוף.

ניתן לומר כי זו שעת הכושר של קטאר. מה גם שבאמת הם מדינה אדירה. יש לה תל"ג לנפש של 70 אלף דולר, המדינה השנייה בעושרה בעולם אחרי איחוד האמירויות. אני לא זוכר את הנתונים העדכניים, אבל נכון ל-2008, הייתה לקטאר צמיחה של 20% בשנה. איפה עוד יש דבר כזה?