פועלות כל העולם היזהרו: העדפה מתקנת

לרגל יום האישה הבינלאומי, מציגים ארגוני נשים נתונים אודות אפליה חמורה בשכרן של נשים בישראל. אולם, עיון יסודי בנתוני הלמ"ס שופך אור אחר לגמרי על הנושא הטעון

לרגל יום האישה הבינלאומי, מציגים ארגוני נשים וחוקרים בכירים באקדמיה נתונים אודות אפליה חמורה בשכרן של נשים בישראל. פטריארכליות, שוביניזם, השתלטות של המרחב הגברי, ועוד שלל ביטויים, מופרחים לאוויר כדי להסביר את פערי השכר. אולם עיון יסודי בנתוני הלמ"ס שופך אור אחר לגמרי על הנושא הרגיש. מסתבר שהסיבה המרכזית לפערי השכר בין המגדרים נעוצה בשעות העבודה המצומצמות של נשים, כ-20% פחות מגברים. במקרה כזה, חקיקה של העדפה מתקנת רק תזיק לנשים

העדפה מתקנת פוגעת בנשים; כרזה פמיניסטית

כתב: אורי רדלר

יום האישה לווה השנה, כבשנים עברו, בתרשים עצוב המציג את שכרן הנמוך של נשים בהשוואה לשכר הגברים. נשים, כך עולה מנתוני הלמ"ס, משתכרות בממוצע רק 65.7% משכרו של גבר. במונחי שכר לשעה התמונה מעט פחות קודרת: אישה משתכרת בממוצע 83.6% משכרו של גבר. הנתונים הללו מובילים רבים לקרוא לחקיקה שתמגר אפליית נשים בשוק העבודה. אולם, בחינה אובייקטיבית של העובדות מצביעה על־כך שדווקא האפליה המתקנת לנשים היא אחת הסיבות המרכזיות לקלקול. 

לדעתם של ארגונים לזכויות נשים וחוקרות (או חוקרים) מחוגים "ביקורתיים", הסיבה לפערי השכר בין גברים ונשים הם תפיסות ומבנים חברתיים ותרבותיים שהשתרשו בציבור. עול גידול הילדים הנופל בעיקר על נשים, פטריארכליות, קיפוח מודע ולא מודע ואחוות הגברים השליטים – כל אלו מוצגים כקלקלות במסגרת מבנים חברתיים מעוותים. הפתרון הנדרש, גורסים תומכי התיקונים, הוא חינוך, הסברה, ובעיקר: חקיקה שתעודד עבודת נשים ותאכוף שוויוניות בשכר.

כלכלה 101

עם זאת, ההסבר החברתי-תרבותי נכשל כבר בנקודת המוצא, שכן משתמע ממנו שנשים משכילות יותר ומודעות יותר, תזכינה לרמה גבוהה יותר של שוויוניות בפועל, לעומת נשים חסרות-השכלה, הכבולות, לכאורה, באזיקי תפישות פטריארכליות. אך בשוק העבודה מתרחש ההפך הגמור. לפי נתוני הלמ"ס, יש יחס הפוך בין השכלה לשוויוניות: נשים בעלות השכלה יסודית בלבד נהנות משכר שעתי בגובה של כ-88% משכר הגברים בעלי השכלה דומה; נשים בעלות השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה, זכו רק ל-77% משכרו השעתי של גבר בעל השכלה דומה.

מדוע נכשל ההסבר החברתי-תרבותי? פשוט, משום שהוא מתעלם מן המציאות הכלכלית. גם מי שאינו כלכלן מומחה יבין מיד כי אם עבודתן של נשים טובה כמו עבודת הגברים, הרי שניתן יהיה לסמוך על המעסיקים החמדנים שיעדיפו להעסיק נשים בשכר נמוך יותר על-פני גברים בשכר גבוה יותר. העדפה טבעית זו תגדיל את הביקוש לעבודת נשים, מה שיוביל לעליית שכרן ביחס לגברים ולשוויוניות רבה יותר בשוק העבודה.

אלא שאין זה השיקול היחידי בשכירת עובדים. כשמקצוע מסוים תובע השקעה רבה יותר מצד המעסיק בהכשרת עובדים, הוא מעדיף עובדים ש'יחזירו את ההשקעה' במהירות רבה יותר. כלומר, ההעדפה הטבעית של מעסיקים לעובדים בשכר נמוך יותר מתאזנת על-ידי ההעדפה לעובדים המוכנים לעבוד שעות רבות יותר. במלים אחרות, מעסיק אכן ישמח להעסיק נשים בשכר דומה לזה של גברים בגילאים הצעירים, ובתחומים בהם השקעה וניסיון אינם משחקים תפקיד חשוב. אך ככל שתפקידם של ההשקעה והניסיון יגבר, כך תקטן המוטיבציה להעסיק עובדים המשקיעים פחות זמן בעבודה.

שעות עבודה הן המפתח

ונשים אכן עובדות הרבה פחות שעות מגברים. נשים עובדות בממוצע כ-35.6 שעות עבודה בשבוע, לעומת 44.9 אצל הגברים. הפער של כ-20% אינו נחלת תחומי עיסוק מסוימים או גילאים מסוימים: נשים בגיל 24 אינן עובדות יותר מנשים בנות 44 או 54. למעשה, בניגוד לתפישה המקובלת, בגילאי גידול הילדים שעות העבודה של נשים אינן מצטמצמות אלא דווקא גדלות בשיעור קטן.

השילוב של ניסיון והשקעה יוצר את תמונת שוק העבודה עבור נשים. לפי נתוני סקר האוכלוסין לשנת 2010, נשים צעירות וחסרות-ניסיון משתכרות כמעט כמו גברים: נשים עד גיל 24 משתכרות 96.5% מהשכר השעתי של גברים בגילאים אלו. בתחומי עיסוק בהם להשקעה בהכשרה יש חשיבות מעטה, שכרן אינו נופל מזה של גברים. כך, לדוגמה, בתחום שירותי האירוח והאוכל (מלצרות) שכרן של נשים הוא 99.64% מזה של גברים.

מצעד יום האישה הבינלאומי בבנגלדש. צילום: סומאן

אך ככל שחולפות השנים נוצר ריבוד מגדרי-תעסוקתי. נשים עובדות פחות שעות ולכן המעסיקים מוכנים לשלם להן שכר נמוך יותר. נשים נדחקות מהשוק הפרטי למקצועות בתעסוקה ממשלתית, בה הקביעות משחקת תפקיד חשוב יותר מכישורים (חינוך, למשל), ולמקצועות בהם אפיקי הקידום דלים (פקידות) או לא קיימים (ניקיון, טיפול במבוגרים). בתחום הבנקאות, למשל, כ-60% מהמועסקים הן נשים, והן עובדות שעות רבות יחסית (כ-92% מגברים), אך שכרן השעתי הוא רק 64% משכר הגברים. מדוע? הנשים הן הכספריות, הגברים מנהלי הסניף. כך הופכות הנשים הופכות ממגדר למעמד.

אפליה מתקנת תקלקל

הנתונים העומדים לרשותנו אינם מצביעים על אפשרות לתקן עיוות שסיבותיו כלכליות באמצעות חקיקה להעדפה מתקנת. דוגמה מובהקת לכך היא החקיקה לקידום מעמדם של השחורים בארצות-הברית. 50 שנות חקיקה מתקנת בנושא הניבו אפס תוצאות: שכרם של שחורים היום משתרך מאחורי שכרם של לבנים בפער גדול יותר מזה ששרר בארצות-הברית באמצע שנות ה-60. למעשה, מצבם הכלכלי של השחורים השתפר במהירות רבה בשנים שקדמו לחקיקה. הווה אומר, החקיקה שנועדה להאיץ את השיפור דווקא פגעה בו.

ההסבר לכך פשוט: חקיקה להעדפה מתקנת מכוונת להשוות את תנאי התעסוקה של גברים ונשים, בעיקר באמצעות הקלות לנשים בהריון ולנשים שהן אמהות לילדים. כוונת החקיקה טובה, אך כאשר היא מתנגשת בכדאיות כלכלית, היא יוצרת מצב הפוך. אכיפת התנאים המשופרים לנשים הופכת את העסקתן ליקרה יותר, ותורמת לדחיקתן של נשים משוק העבודה.

דוגמה טובה לכך ניתן למצוא בישראל. נתח התעסוקה של נשים מכלל המועסקים עלה בשנים 2010-2005 באופן מרשים כמעט בכל הגילאים, אך דווקא אצל נשים בגילאי 54-35 – הגילאים אליהם מכוונות עיקר ההטבות – הצטמצם שיעור הנשים מכלל המועסקים. ובכיוון ההפוך, העלאת גיל הפרישה לנשים לפני מספר שנים, שנתפשה כפגיעה בהטבה, הביאה לעלייה דרמטית בשיעור הנשים המבוגרות העובדות בגילאי 55 ומעלה.

ההעדפה המתקנת לנשים קלקלה אפוא את השורה. מוטב לתת את המושכות ל"רגולטור" האובייקטיבי ביותר בסביבה, זה שלא מסתכל על צבע עור, מין, דת, או מוצא, אלא רק על הרווח, זה שבחסותו התבצעה ההתקדמות הגדולה בהשוואה בין הגזעים והמינים: השוק החופשי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

7 תגובות למאמר

  1. בדיוק היום התפרסם שהפריון בישראל נמוך יחסית לעולם בדיוק בגלל שאנחנו עובדים יותר מדי שעות (תפוקה שולית פוחתת). דווקא הפריון של הנשים אם כך, עשוי להיות יותר גבוה.
    http://www.themarker.com/news/1.1963581?fb_action_ids=10152629423620277&fb_action_types=og.recommends&fb_source=other_multiline&action_object_map=%7B%2210152629423620277%22%3A281955181938472%7D&action_type_map=%7B%2210152629423620277%22%3A%22og.recommends%22%7D&action_ref_map=%5B%5D

  2. הסבר מאד לא משכנע. הפערים הקטנים יחסית ברמות השכר הנמוכות הם בעיקר תוצאה של שכר המינימום. ברמות השכר הנמוכות אין אפשרות לשלם הרבה פחות לנשים פשוט בגלל שכר המינימום.

  3. לאסף, הפערים הם שיטתיים ולאורך כל הדרך, כך שההסבר שלך, המבוסס על שכר מינימום, אינו יכול להיות נכון. השכר של נשים ביחס לגברים נמוך יותר ככל שיש יותר השכלה: שכרן של נשים בעלות השכלה יסודית הוא הקרוב ביותר לשכר הגברים, שכרן של נשים בעלות השכלה תיכונית נמוך יותר ביחס לגברים, וכן הלאה על פני כל הרצף.

    כדאי לציין, בנוסף, כי שכרן של נשים בדרג הנמוך הוא גם נמוך בהרבה משכר המינימום, כך שהטיעון גם לא רלוונטי.

  4. בוודאי שהפערים הם שיטתיים ולכל אורך הדרך. אבל הטענה המקורית שלך הייתה שהפערים גדלים ככל שההשכלה גבוהה יותר. הטענה שלי היא שאין הרבה מה ללמוד מהגידול הזה, כיוון שברמות ההשכלה והשכר הנמוכות שכר המינימום מגביל את הפערים כלפי מטה. מנהלת בדרג ביניים יכולה להשתכר הרבה פחות ממנהל באותו הדרג. מלצרית לעומת זאת לא יכולה להשתכר הרבה פחות ממלצר, בגלל שכר המינימום.

    השכר של נשים נמוך משכר המינימום לחודש, לא משכר המינימום לשעה. זה לא משנה כלום לדיון.

  5. שוב, הפערים הם שיטתיים. נשים בעלות השכלה תיכונית מקבלות שכר נמוך יותר (ביחס לגברים) מנשים בעלות השכלה יסודית, נשים בעלות השכלה על-תיכונית מקבלות פחות מנשים בעלות השכלה תיכונית, ונשים בעלות השכלה גבוהה מ-16 שנים מקבלות פחות מנשים בעלות השכלה על-תיכונית (הכל בהשוואה לגברים).

    ובמספרים:
    נשים עם 1-8 שנות לימוד: 87.81% מהגברים
    נשים עם 9-10 שנות לימוד: 85.39% מהגברים
    נשים עם 11-12 שנות לימוד: 83.25% מהגברים
    נשים עם 13-15 שנות לימוד: 77.42% מהגברים
    נשים עם 16+ שנות לימוד: 76.98% מהגברים

    ואם לחזור למאמר: טענתי הייתה שההנחה שנשים משכילות יותר תמצאנה בפער קטן יותר מגברים – כלומר, ההנחה שהפער יסודו בעניינים של ידע ומודעות – אינה נכונה, ודומני שהנתונים מאשרים את טענתי.

  6. שטויות במיץ.
    לפני כמה זמן נודע לי במקום עבודתי הקודם, שמקבילי בתפקיד קיבל שכר כפול משלי,, פלוס רכב חברה.
    ואני חייבת לציין שהוא עבד פחות ממני, היה לו ניסיון כמוני, היה עליו פחות לחץ בעבודה ופחות משימות. והוא פוטר.
    במקומו באה מישהי עם משכורת כמו שלי ואפילו הערימו עליה עוד משימות מתפקידיהם של אנשים אחרים.

    מקריות? אני חושבת שלא.

  7. שאלות למר רדלר:

    האם ההבדל בשער השעתי לרעת הנשים נבדק במקביל לגברים בתפקיד דומה וניסיון דומה?

    ואם כן – מהיכן נובעת האפליה והאם השוק החופשי יכול לתרום לתיקונה?