האיחוד האירופי: בדיוק מה שחשבתם

הוא לא יודע למה העולם אובססיבי ביחס לישראל • האיחוד האירופי לא מתערב בסוריה, בשל "העמדה התקיפה של הרוסים" • כוחות שמירת השלום בעזה ממש רוצים לעזור אבל נאלצים להמתין במשרדי השגריר בתל-אביב • והמימון לאש"ף נועד למנוע מ"האנשים הרעים" להשתלט על הגדה • שגריר האיחוד האירופי בישראל, אנדרו סטנלי, מסביר את מדיניות-החוץ של חצי האי אירופה 

למדינת ישראל יש היסטוריה ארוכה ולא כל-כך חיובית עם מדינות אירופה. כולנו זוכרים, למשל, את ההדרה המוזיקלית של להקת 'איזבו' בעקבות מניעת עלייתה לגמר האירוויזיון ב-2012, ואת האופן שבו צאצאי הפורעים מפרעות ליסבון מיררו את חיי נבחרת ישראל בכדורגל בדקה ה-90, ועוד בערב פסח מכל הזמנים. כולנו גם מודעים היטב לכך שאין מדובר במקרים יוצאי-דופן בכל הנוגע להיסטוריה הארוכה של היחס האירופאי ליהודים.

גם האיחוד האירופי, שמאגד בתוכו –  נכון להיום – 27 מדינות, זוכה, בלשון המעטה, ליחסי ציבור מורכבים בישראל. רבים רואים בו גוף שנוהג במדינת ישראל באופן לא הוגן ולא הגון. בשלוש וחצי השנים בהן הוא משרת בישראל, עושה אנדרו סטנלי, שגריר האיחוד, מאמצים רבים על-מנת לשנות את דעת-הקהל הישראלית. במסגרת מאמצים אלו, הרצה סטנלי בחודש שעבר בפני הסטודנטים של תוכנית המצטיינים של המכללה למדינאות בירושלים, תחת הכותרת "חילוקי הדעות בין ישראל והאיחוד האירופי".

הבריטים עקשנים

כבר בפתיחת דבריו, ביקש השגריר להבהיר את חשיבות האיחוד האירופי עבור אירופה, עניין שלא כל כך ברור לחבריו הבריטים:

אני מזועזע מהביקורת הבריטית על האיחוד. הם פשוט לא לומדים את השיעורים של ההיסטוריה הנוראית באירופה, שאמנם משובצת בהישגים רבים, באמנות, ספרות, פילוסופיה וארכיטקטורה, אבל גם בהרבה מלחמות וזוועות ובראשן השואה. מהפסגות הנשגבות ביותר צנחנו למעמקים השפלים ביותר. צ'רציל נהג לומר כי תבונה היא מה שבני אדם משתמשים בו אחרי שניסו כל דבר אחר. אז באמת אחרי כל הבלאגן אמרנו "בואו ננסה לשתף פעולה". אבל רוב האירופאים לא יודעים היסטוריה. הם לא מבינים שהשלום של 65 השנים האחרונות לא יימשך לנצח. אם לא יהיה איחוד, עם מוסדות, איזונים ובלמים, ניגרר למצבים לא נעימים. אני חושב שלרבות ממדינות האיחוד נמאס מבריטניה בנושא הזה. נכון, האיחוד לא מושלם: יש המון בעיות וביורוקרטיה, אבל אני מעדיף את כל אלה על פני לומר "בואו ונעשה לנו מלחמה קטנה".

תחושת המיאוס באיחוד מבריטניה בהחלט מובנת. בשל מדיניותה של מרגרט תאצ'ר המנוחה, שהתעקשה לשמור על מטבע עצמאי אל מול היורו, הבריטים אינם משלמים היום את חשבונות היוונים, הפורטוגלים, הספרדים, האיטלקים, והקפריסאים הקורסים. כנראה שהבריטים לא שמעו על "שוויון בנטל".

לוחצים כי אפשר

סטנלי נאלץ גם להתייחס לטרוניה הישראלית הנפוצה בעניין המוסר האירופי הכפול בענייני ישראל, תופעה שבאה לידי ביטוי, למשל, בתקרית בה הייתה מעורבת קתרין אשטון, הממונה הישירה שלו והנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, אשר השוותה בין סבלם של הילדים היהודים שנרצחו על-ידי מחבל בטולוז לילדים המאבדים את חייהם בעזה:

אני מכיר את אשטון, היא אדם אמפתי שחושב על ילדים בכל העולם. היא הייתה מזועזעת מאיך שפירשו את דבריה כאילו היא השוותה בין הרצח של ילד יהודי בטולוז לבין מה שקורה לילדי עזה. מה שהיא התכוונה לומר הוא שחיי ילד הם חיי ילד, ואני מבקש שתנסו לנתח מחדש את הדברים שלה. לגבי התמונה הגדולה, לי באמת לא ברור מדוע העולם כל כך אובססיבי לגבי תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. הסכסוך הזה מקבל הרבה יותר תשומת לב מכל סכסוך אחר. העולם כולו מזדעק מבניית כמה יחידות דיור ברמת שלמה, בעוד 400 בני אדם בסוריה שראשם נכרת, לא זוכים לפרומיל מתשומת הלב העולמית. אני חושב שהביקורת בנושא הזה על אירופה ועל שאר מדינות העולם היא בהחלט במקומה. יש הרבה נושאים אחרים דוגמת סוריה בהם היינו רוצים להיות מעורבים יותר אבל לאיחוד קשה להתערב בשל העמדה החד-משמעית של רוסיה.

משתמע מכך כי התפיסה הרווחת בקרב הישראלים, לפיה האיחוד מפעיל על ישראל לחץ מפני שמאפשרים לו, כנראה די נכונה. למנהיגינו קשה לומר לאירופאים "לא" בנושא המדיני. אך אולי – למרות הכל – תצמח הישועה מעובדי משרד-החוץ המפעילים עיצומים. אם בפעם הבאה שאשטון תתקשר יעבירו אותה למערכת לניתוב שיחות, הכל עשוי להיראות אחרת.

"קיצונים משני-הצדדים"

אדם מאמין הוא שגריר האיחוד, מאמין בשלום. גם סימנים המעידים על כך שאין פרטנר בצד השני, לפחות כל עוד משאת ליבו העליונה היא שחרור כל ארץ ישראל המערבית מידי הכובש הציוני, לא מצליחים לבלבלו. כשנשאל על ההסתה בספרי הלימוד הפלסטיניים, בהם אין עדות לקיומה של מדינת ישראל על המפה, אמר סטנלי:

לפני כחודשיים פורסם מחקר במימון מחלקת המדינה האמריקנית על ספרי לימוד ישראליים ופלסטיניים בנושא ההסתה, ואני חושב ממה שקראתי, שאמנם הספרים הפלסטינים גרועים יותר מהספרים הישראליים, אבל זו לא התמונה הזוועתית שמציגים בישראל. אני מעריך שיש אלמנטים מסוימים של אמת במה שטוענים, אבל אנחנו מאמינים שיש אנשים שמאמינים בשלום. אני יודע שאנחנו מממנים ספרי לימוד פלסטינים דרך תקציבים, ואני חושב שאנחנו שמים לב לעניינים האלה, ומקווה שהתמונה לא כזו חריפה כפי שמציגים אותה.

כמו שאומרים במחוזותינו, העיקר האמונה, ועוד יותר טוב שיש גם תקוה.

ממש ממש מנסים

היהודים, לעומת זאת, ידועים בפסימיות-מה וקטנות-אמונה. על כן הסכימו מדינות העולם לשלוח כוחות למזרח-התיכון, על-מנת להבטיח את השמירה על ההסכמים השונים. כך היה לדוגמא עם כוח האו"ם בסיני שעזב ב-67' לפני מלחמת ששת-הימים, ועם כוח האו"ם בגבול הסורי שחייליו נמלטו לישראל אחרי שחבריהם נחטפו על-ידי המורדים. כך היה גם במקרה של כוח הפקחים של האיחוד האירופי שנטש את עמדותיו במעבר רפיח, ברגע שחמאס השתלט על עזה:

ב-2006, במלחמה של פתח וחמאס, מרגע שהרשות איבדה שליטה על עזה, נאלצו הפקחים לעזוב. כוח הפקחים הזה צומצם לחמישה אנשים שמחכים היום במשרד שלי ליום בו יתאפשר להם לחזור ולפעול בהתאם להסכמה המקורית. האיחוד לא נסוג מההתחייבויות שלו. אנחנו לא קדושים, אבל אנו מנסים לעמוד בהתחייבויות שלנו.

אכן חדשות מרגיעות. הפקחים של האיחוד ממש מנסים. אם יוצעו לישראל הסדרי ביטחון עם כוחות זרים שישמרו על גבולותיה, ישראל יכולה להיות בטוחה ושקטה: הם ינסו בכל-מאודם להגן על ישראל. זאת אומרת, אלא אם כן מישהו יאיים עליהם פיסית; שהרי בסך-הכל, יש לזכור, מדובר ב"חיילי שלום", לא בקדושים. לא הוגן לצפות מהם גם לשמור על השלום וגם להילחם.

האנשים הרעים באים

לזכותו של השגריר ייאמר כי לאורך האירוע הוא לא ניסה להתחמק משום שאלה, קלה או קשה, וייצג את עמדות האיחוד האירופי נאמנה. אחרי שסיימו להעלות בפניו הסטודנטים את "חילוקי הדעות" בנוגע ליחס האיחוד האירופי לישראל, ביקש סטנלי להסביר גם את מדיניות האיחוד כלפי הפלסטינים:

אתם מעבירים ביקורת על פעולות האיחוד האירופי, אבל המציאות היא שהשיח שלנו עם הפלסטינים הוא שאנחנו אומרים להם – "היינו מאוד נדיבים בתמיכה, אבל גם אתם צריכים להתנהל בהתאם ולעשות את המאמץ מהצד שלכם". אם אנחנו יכולים להשתמש בגזרים, אנחנו מעדיפים אותם על מקלות. אנחנו חושבים שההתפתחות שאנחנו רואים במבנים הפוליטיים אצל הפלסטינים הם עדות לכך שמדובר בתהליך מוצלח ואנחנו רוצים להמשיך לתמוך בו, מפני שאם נפסיק את התמיכה בהם בשל אי אלו הפרות, יווצר ריק שאליו יכנסו אנשים רעים. אני לא חושב שמישהו מכם רוצה לראות אנשים רעים משתלטים על הגדה המערבית.

אחרי כמעט ארבע שנים בתפקיד, השגריר של האיחוד מלא כוונות טובות ובאמת מבין את הישראלים, שלא רוצים לראות אנשים רעים משתלטים על יהודה ושומרון. רק קצת כואב הלב שעם שאיפות ראויות שכאלה, הוא לא הגיע למחוזותינו לפני 20 שנה.