המכון הישראלי לדמוקרטיה בעין הסערה בירושלים

מאז חשפנו ב'מידה' את בקשת המכון הישראלי לדמוקרטיה להקצאת קרקע ציבורית בסמוך לבית-המשפט העליון בירושלים, אנו עוקבים בעניין אחרי התקדמות התהליך. השבוע, בעקבות פרסומים בנושא במקומון ירושלמי ובאתרי אינטרנט שונים, קיימנו שיחות עם חברי מועצת העיר ירושלים, מהן עולה התמרמרות רבה על המהלך ונחשף מעט מהרקע להגשת הבקשה.

"מי שהוביל את המהלך הזה הוא ראש העירייה", מספר חבר מועצת העיר מאיר תורג'מן. "להערכתי, הוא עשה זאת מסיבה מאוד פשוטה. הוא רוצה לקרוץ לציבור החילוני-ליברלי שרואה במכון הישראלי לדמוקרטיה משהו חשוב מאוד". לדברי תורג'מן, נוצרה לראש העירייה ניר ברקת תדמית ציבורית של ימני קיצוני, דבר אותו הוא מנסה לשנות. "לאחר שהתפרסמה הכתבה ב'מידה' הפצתי אותה לכל חברי המועצה", אומר תורג'מן, "ואז בא אליי ממלא מקום ראש העיר קובי כחלון, שהוא המוציא והמביא של ברקת במועצה, וניסה לשכנע אותי לתמוך בעניין". לגופו של עניין, תורג'מן סבור שלא תהיה לעיריה ברירה אלא לדחות את הבקשה:

אני לא חושב שעיריית ירושלים יכולה להתנהל באופן פוליטי. אנחנו דוחים פניות של המון עמותות וולנטריות שמשוועות לקבל פיסת קרקע, והעירייה כל הזמן אומרת שאין לה מספיק קרקעות. ופתאום אתה מגלה שיש מגרשים פנויים, ועוד במיקום הכי אסטרטגי בירושלים. אני מתנגד לזה נחרצות.

לא שמרו על הסף

יאיר גבאי, חבר מועצה נוסף מטעם הליכוד, סבור גם הוא כי על העירייה מוטלת חובה לדחות את הבקשה על הסף:

המכון הישראלי לדמוקרטיה לא מקבל תמיכות מהמדינה ובכך אין הוא כפוף להגבלות החשב הכללי על גובה השכר בעמותות. אבל מהרגע שהוא מבקש לקבל קרקע, זה בדיוק כמו תמיכה, ואין שום סיבה שהוא לא יאלץ לעמוד בהוראות החשב הכללי. הקרקע הזו שווה מיליונים, היא נמצאת בקריית הלאום, ולכן לא ניתן להתכסות בכיסוי שזה לא תמיכה. זו תמיכה לכל דבר ועניין.

לדברי גבאי, הוא פנה בעניין ליועץ המשפטי של העירייה, שהשיב לו כי טענות אלו צריכות להישמע בוועדות ההקצאה וכי אין בכך עילה לדחות את הבקשה על הסף. גבאי, לפיכך, קורא לציבור להגיש התנגדויות: "ככל שתהיינה התנגדויות משמעותיות יותר ומפורטות יותר, יש סיכוי שהוועדה תתרשם מהן ותחליט לבטל את ההקצאה".

הפוליטיקה הקטנה של הדמוקרטיה

גם דוד הדרי, חבר המועצה מטעם הבית היהודי, מתנגד נחרצות להקצאה. "אין לעשות איפה ואיפה בירושלים כך שתינתן הקצאה למכון אחד ולא למכון אחר", אומר הדרי. "כאשר אראה שנותנים הקצאה למכון דומה בעל אג'נדה פוליטית מהצד השני של המפה, אז אוכל לתמוך גם בהקצאה למכון הישראלי לדמוקרטיה. אבל ודאי שבצורה הזאת לא ראוי לתת לגוף שכזה הקצאה, ובוודאי שלא במיקום כל כך אסטרטגי ויוקרתי בירושלים".

אך בסופו של יום, הדרי פסימי. "לא אתפלא אם בסוף זה יאושר גם בוועדת ההקצאות וגם בקרב חברי מועצת העיר", הוא אומר. "אני מניח שהחברה האלה הם מקושרים היטב ושהם יוכלו להפעיל לחצים מצד שרים וחברי ממשלה וכן הלאה".

לדברי הדרי, יהיה מי שיהיה ראש העירייה הבא של ירושלים, סביר להניח שהוא יבקש מחברי המועצה להצביע בעד ההקצאה, ואף סביר להניח שרובם יעשו כך. "מי יצביע נגד? רוב חברי המועצה החילונים יצביעו בעד כי זה חלק מהאג'נדה שלהם. חברי המועצה החרדים בדרך כלל לא מוסרים את נפשם בדברים כאלו. רק בודדים יצביעו נגד, וגם אותם סביר להניח שראש העיר ידע איך לרכך".

לדעת הדרי אף ייתכן תסריט בו אישור בקשת המכון תיכלל בהסכם הקואליציוני של אחת המפלגות. "אני אדרוש רב ראשי ציוני לעיר, ויבואו אנשי מרצ למשל וידרשו את המכון הישראלי לדמוקרטיה. ייתכן שבמסגרת המשא-ומתן נאלץ לגבש פשרות. ככה זה עובד".

בית-הכנסת של הדמוקרטיה

מי שפעל לקידום הטיפול בבקשת ההקצאה הוא יעקב כחלון, ממלא מקום ראש העיר וחבר ועדת ההקצאות. לדבריו אין בפעילות העמותה כל פסול. "המכון לדמוקרטיה הוא עמותה. כמו שאני נותן מבנה לעמותה שמאמינה ברבי מילובביץ' או ברבי מגור, וכמו שאני נותן שטח לבית-כנסת לתימנים, כך גם למכון הישראלי לדמוקרטיה", אומר כחלון. "לכל אחד יש דת. דמוקרטיה זו גם איזושהי דת".

כחלון מספק נימוק מעניין לכך שלא מדובר בגוף פוליטי:

הם עושים עבודות למחלקת המחקר בכנסת, הם עושים עבודות לשלטון המרכזי. זאת אומרת שהם לא עובדים פוליטית. אם מרכז המחקר מזמין אצלו עבודות עבור חברי הכנסת, והן היו עבודות פוליטיות, אזי היינו בבעיה גדולה.

אולי הבעיה באמת עמוקה יותר?

אני לא אומר שלא. אם אתה רוצה לתקוף את הסוגיה הזאת זה ממש לגיטימי. אז תשאל את המחוקק למה הוא נותן להם עבודות. למה, אם מדובר בגוף פוליטי, הוא ממשיך לעבוד עם הממשלה.

 מה המעורבות שלך בבקשה הזו?

ברגע שאתה חלק מהמערכת אז פונים אליך. פונים אליי, פונים לעוזר שלי וגם פנו ללשכה שלי, ואני לא מתבייש להודות בזה שטיפלנו בבקשה. כמו שאני מטפל בישיבות, במעון לחוסים ובדברים נוספים. זו העבודה שלי. לקדם את הנושא של המוצרים הציבוריים בעיר הזאת. זה אחד הדברים המרכזיים שאני משקיע בהם מאמצים.

במידה ויתברר שמדובר במכון פוליטי אתה תתנגד להקצאה?

אני אפגוש את הדבר הזה במועצת העיר. כשאני יושב שם אני מסתכל לשמאלי ורואה את ראש העיר. כשאני רואה את ראש העיר שלי מרים את היד, גם אני מרים את היד. ברגע שיבואו ויגידו לראש העיר זה פוליטי, והוא יתנגד, גם אני מתנגד. אצלו זה מתחיל ואצלו זה נגמר.

נכון לרגע זה, בשל העובדה שהעירייה נכנסת לתקופת בחירות, בוטלו בהוראת היועץ המשפטי של העירייה כל הדיונים בוועדות ההקצאות. כל שנותר לציבור הוא להגיש התנגדויות לוועדה ולהמתין.

תגובות

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה:

הטענות המועלות בידיעה כלפי ראש העיר הינן שקריות. כל הוועדות העירונית מנוהלות על פי החוק, בשקיפות מלאה וכל טענה אחרת מכך הינה הוצאת דיבה. בהתאם לנוהל ההקצאות העירוני, המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיש בקשה לוועדת החריגים העירונית, הפועלת לצד וועדת ההקצאות, על-מנת לאשר לו להגיש בקשה להקצאת הקרקע. וועדת החריגים אישרה הבקשה ועתה פורסמה הבקשה להקצאה. כל גוף מעוניין, העונה לקריטריונים יוכל להגיש בקשה לקבלת הקרקע ו/או להתנגד להקצאה למכון הדמוקרטי; במסגרת זו ידונו בין היתר כל הנושאים העולים בשאלותייך, לכן כל הנאמר בשאלות הינו מוטעה ומוקדם.

מן המכון הישראלי לדמוקרטיה נמסר בתגובה:

את השאלה הראשונה [בנוגע למעורבות ראש העיר, ע.ב.] יש להפנות לדוברות העיריה. המכון לא מבקש ולא נהנה מהקצאות מתקציב המדינה והוא ימשיך למלא אחר הוראות החוק כפי עשה בעבר.