מערכת ההשכלה הגבוהה בארצות הברית עוברת משבר חמור, המכונה "בועת ההשכלה הגבוהה". בגינה, חלק גדול מהסטודנטים מסיימים את לימודיהם ללא כישורי עבודה של ממש.
מערכת ההשכלה הגבוהה בארצות הברית עוברת משבר חמור, המכונה "בועת ההשכלה הגבוהה". על-אף שאחוז ניכר מן הנוער האמריקאי יוצא ללימודים בקולג' או באוניברסיטה, חלקם הגדול מסיימים את לימודיהם ללא כישורי עבודה של ממש. מה שיותר גרוע הוא שאחוז ניכר מבוגרי מוסדות אלה נושאים חובות כבדים בשל הלוואות שלקחו לצורך לימודיהם.
בעיות אלה אינן מטרידות את אנשי מערכת ההשכלה-הגבוהה, המתעקשים לטעון שאוניברסיטה היא השקעה בטוחה והכרחית. סניגורים אלה מסתמכים על נתונים המשווים הכנסה ממוצעת של בוגר אוניברסיטה לאלה שלא קיבלו תואר, נתונים המצביעים על פער לטובת בוגרי אוניברסיטה.
מאמר שפורסם ב'פורבס' טוען כי זהו מצג-שווא הסובל משני כשלים: ראשית, הנתונים מתבססים לא מעט על הכנסתם של בוגרי אוניברסיטה מלפני כמה עשורים; אוניברסיטאות היום הינן הרבה פחות תובעניות, וכתוצאה מכך אנשים עצלנים יכולים לקבל תארים מבלי שהדבר יעיד על כישורים כלשהם. שנית, ישנם היום לא מעט דרכים להשגת כישורים מקצועיים שלא דרך האוניברסיטה, למשל תעודות או "תגים" אינטרנטיים הניתנים להשגה בתשלום קטן בהרבה מאוניברסיטה ממוצעת.
האוניברסיטה, צריך להודות, איננה השקעה בטוחה או הכרחית, אלא רק אחת מהדרכים הרבות לשפר את ערכך בשוק העבודה.
:בעניין הזה – פיטר שיף מצא שתואר לא בהכרח יביא אותך רחוק
http://www.youtube.com/watch?v=kXpwAOHJsxg
הממוצע משקר. לא מפרסמים הבדלים בין בעלי תארים נותני מקצוע – הנדסה, עריכת דין, רפואה, ראיית חשבון וכו' לבין תארים כלליים בעיקר במדעי הרוח.
בנוסף המדינה מעודדת מתן הלוואות סטודנטים זולות גם עבור לימודים לא כלכליים .
התוצאה תהיה שבוגרי התארים הלא כלכליים יתקעו עם הלוואות שהם לא יוכלו להחזיר והדבר ישפיע קשות על המוסדות להשכלה גבוהה כיוון שהם המלוים העיקריים.
שטויות במיץ. בדרך כלל אנשים הולכים לאוניברסיטה או למכללה כדי להבטיח לעצמם עבודה הנוחה או המעניינת ביותר ולא הרווחית ביותר. כלומר, הם מעדיפים לקבל נניח 10000 ₪ (או דולר או יורו או כתר נורווגי) ולעבוד במשרד ממוזג מול המחשב ולא 15000 ולעבוד כרתכים, מפני זבל, מפעילי עגורנים או פועלי בניין. את העבודה המשרדית המיוחלת כמעט ולא ניתן להשיג בלי תואר אקדמי ולכן האוניברסיטאות והמכללות יישארו מבוקשות תמיד.
מיכאל, תצפה בקטע שצרף פולריס.
בארה"ב הרבה מכללות מייצרות מסלולים שאינם תורמים דבר בהשגת עבודה משרדית.
לכן בוגרי המסלולים האלה עובדים באותן עבודות מסחר ושירותים אותם יכלו להשיג ללא תואר. הבחירה של שיף ללכת לאיזור בילויי לא מראה את התמונה המלאה, באותה מידה היה יכול ללכת לקניונים ולהראות מוכרים בחנויות שעשו תואר במדעי הפקה פקה
בניגוד למוכר ללא תואר, הם מתחילים את חייהם המקצועיים עם חוב של עשרות אלפי דולרים ועם שכר זהה למוכר ללא התואר.
אף אחד לא טוען שלא תהיינה מכללות, אבל ההיקף שלהן ועלות שכר הלימוד הוא בועה שתתפוצץ ברגע שהריבית על ההלוואות תעלה.
עפר, מה שאתה כותב לאו דווקא סותר את דעתי. ייתכן שהתואר לא באמת מעלה את סיכויי מציאות תעסוקה נוחה, אבל הציפייה לכך קיימת אצל הרוב המוחלט של האנשים, ולא בגלל הריבית הנמוכה על ההלוואות. אם מחר הריבית תעלה הביקוש להלוואות יירד, אבל הביקוש ללימודים עצמם יישאר פחות או יותר כמות שהוא. רק שהסטודנטים יחיו חיים פחות פזרניים.
צפיתי בקטע ואני לא בטוח שהוא מציג תופעה רחבה מספיק. משום מה אני לא מאמין שאנשים רבים שסיימו תארים בניהול עסקים, ביולוגיה, נוירולוגיה או מתמטיקה מוכרחים לעבוד בריקון פחים, חשפנות וזנות. אלא אם כן הם רוצים בכך.
זאת בעיה לא קטנה – בארץ לפחות העלויות נמוכות יותר; קורס פסיכומטרי, לימודים ושכר דירה.