משרד החינוך נגד בתי-הספר הפרטיים

תשלומי ההורים במערכת החינוך עלו לכותרות בעקבות מספר החלטות שנויות במחלקות של משרד החינוך. הציבור, נתון למניפולציות של גורמים אינטרסנטים המשלבים ידיים עם טוטליטריזם קומוניסטי מזן מיוחד.

הורים רבים מוכנים לשלם מכיסם ממון רב תמורת חינוך איכותי יותר לילדיהם, ושולחים אותם למגוון רחב של בתי-ספר פרטיים • בעקבות דו”ח מבקר המדינה שמתח ביקורת על התופעה, הודיע משרד החינוך כי יגביל משמעותית את גובה תשלומי-ההורים המותר, מהלך שיוביל ככל הנראה לסגירתם של רבים מבתי-הספר הפרטיים

התשלומים ירדו, בתי-הספר ייסגרו. השרים בנט ופירון. צילום: עוזי לנץ פלאש90

תשלומי ההורים במערכת החינוך עלו לכותרות לאחרונה בעקבות מספר החלטות שנויות במחלקות של משרד החינוך. הציבור, שאינו בקיא בפרטי הדברים נתון למעשה למניפולציות של גורמים אינטרסנטים ודמגוגיים המשלבים ידיים עם טוטליטריזם קומוניסטי שבאופן מתמיה ביותר קנה לו שביתה בישראל של המאה ה-21.

הנהגת ההורים הארצית החליטה לאחרונה לצאת למאבק וקראה למרד תשלומים בעקבות החלטת משרד החינוך להעלות את סכום התשלומים שרשאים בתי הספר לגבות מן ההורים עבור תל”ן (תוכנית לימודים נוספת). יו”ר הנהגת ההורים הארצית, אתי בנימין, כתבה במכתב להורים שלא לשלם את הכסף וקבעה: “די לעשוק אותנו. די להשפלת תלמידים שאין ביכולתם של הוריהם לעמוד בתשלומים”. בפועל, המאבק מתנהל על העלאה לא גבוהה במיוחד בתשלומי ההורים, המרוכזת כולה בתחומי תוכניות הלימודים הנוספות: כ-300 שקלים לשנה בבתי הספר היסודיים ו-400 שקלים לשנה בחטיבות הביניים, כאשר שאר תשלומי ההורים (הטיול השנתי, מסיבות סיום וכדומה) נותרו על כנם. כך שבסופו של דבר הסכום המקסימלי שבתי הספר רשאים לגבות עומד על כבין 2000 ל-3000 שקלים, תלוי בשכבת הגיל. הסיבה להעלאת התשלומים, אגב, היא שהסכמי השכר החדשים עם המורים “אופק חדש” ו”עוז לתמורה” ייקרו את עלות שעת ההוראה, וחייבו את המשרד להעלות גם את מחיר שעות ההוראה הנוספות.

אולי בגלל שסכומים אלו אינם כה-גבוהים, בחרה בנימין לצרף למכתבה דברים שכתב שר החינוך עצמו, שי פירון, לפני כשנה כנגד תשלומי ההורים: “למה אנחנו צריכים לממן למעלה מ-20 אחוז מתקציב החינוך של ילדינו”? אלא שהמספרים הללו אינם מדויקים כלל וכלל: על-פי ממצאי דו”ח מבקר המדינה אחוז התקציב המבוסס על תשלומי הורים אינו גבוה מ-15%; ואפילו נתון זה מבוסס על סטטיסטיקה המושפעת מהסכומים הגבוהים אותם גובים בתי הספר הפרטיים, שאף הורה, כמובן,  אינו חייב לשלוח אליהם את ילדיו.

מייבשים את הפרטיים

אלא שגם כאן מבקש לאחרונה משרד החינוך להתערב. דו”ח מבקר המדינה בנושא פתח את המלצותיו בכך ש “שוויון בחינוך מאפשר אחידות במרחב ההזדמנויות העומדות לפני כל הילדים באשר הם”, והטיל על משרד החינוך את המשימה לצמצם ככל הניתן את תשלומי ההורים במערכת החינוך. כתוצאה מכך, החליט משרד החינוך לאחרונה לאכוף את החוק על חמישה בתי ספר על-יסודיים פלורליסטיים ייחודים בירושלים: הדו-לשוני, תל”י, קשת, אדם ובית-הספר הניסויי, ולחייב אותם לעבור מתשלום שנתי כל כ-5,000-6000 שקלים בשנה ל-3,000 שקלים בלבד. כתוצאה מכך, עומדים בתי הספר הללו על סף סגירה, שכן המימון הנרחב לפעילויות הייחודיות שלהם הגיע כמובן מתשלומי ההורים. באופן פרדוקסלי דווקא בתי הספר הללו המקדמים מדיניות שוויונית ופלורליסטית הפכו לפתע למושא ההתקפה של משרד החינוך הפועל בשם השוויון.

דו”ח מבקר המדינה הצביע על הבעייתיות שבאפליה בין מגזר הממ”ד למגזר הממלכתי, אך במקום לאפשר לבתי-ספר פרטיים חילוניים לגבות תשלומים גבוהים יותר מהמותר כיום בחוק, בחר המבקר להמליץ על צמצום תשלומי ההורים בחינוך הממלכתי-דתי. דברים אלו הצטרפו לתלונות הרבות שנשמעו בציבור הדתי על גובהו של שכר הלימוד בישיבות התיכוניות ובאולפנות, העומד על למעלה מ-10,000 שקלים לשנה, בעיקר בשל הכמות הגבוהה של שעות לימוד, יחס אישי ופעולות חברתיות המתקיימים במוסדות הללו.

יורדים לפרטים הקטנים, משרד החינוך בירושלים. צילום: פלאש90

המגזר גוזר קופון

הדבר גרם לנפתלי בנט לעגן בהסכמים הקואליציוניים דרישה להעברת 100 מליון שקלים לסבסוד שכר הלימוד במוסדות הללו, בנוסף לסכומים הגבוהים שבלאו הכי שמעבירה אליהם המדינה. בפועל, גילו אנשי הציונות הדתית מהר מאוד שגם הסכום העצום לא יספיק להורדת שכר הלימוד לאורך זמן. לאור זאת, קיבל לאחרונה בנט, יחד עם שר החינוך שי פירון, החלטה להגביל את שכר הלימוד שהמוסדות הדתיים יכולים לגבות מההורים: ירידה 50% במוסדות שאינם פנימייתיים ו-25% במוסדות הפנימייתיים.

את ההחלטה הזאת הציג משום מה נפתלי בנט כ”הישג שכולו נובע מהכוח הפוליטי שלנו”, אך לא ברור איזה הישג יש כאן. ראשי הרשתות הציונות דתיות – מהחרד”לית ועד הליברלית שבהן – יצאו במפגן אחדות מפתיע והודיעו שאין כל סיכוי שיצליחו לעמוד בהגבלה הזאת ללא הוספת תקציבים או קיצוץ דראסטי בכמות השעות, בסגל המורים ובאיכות החינוך. המחשבה כאילו הגבלת שכר הלימוד שבתי הספר יכולים לגבות יכולה לאפשר את אותו החינוך במחיר יותר זול היא כה מנותקת עד שלא ברור כיצד אדם רציני יכול להעלות אותה ועוד להציגה  כהישג. אם בית-ספר כלשהו היה מסוגל לעשות זאת, הרי שהוא היה נוהג כך מזמן וזוכה להוביל בתחרות בין המוסדות.

החלטת משרד החינוך לגבי הגבלת התשלומים בבתי-הספר הייחודיים בירושלים הינה שערורייתית כיוון שהיא אינה מאפשרת להורים המבקשים לילדיהם חינוך ייחודי לקיים זאת אפילו על חשבונם. גם מתוך מדיניות שוויונית קשה להצדיק החלטה זו: הרי הורים שאינם מעוניינים בבתי-הספר הייחודיים הללו יכולים לשלוח את ילדיהם למגוון הגדול של בתי הספר הממלכתיים בירושלים בהם התשלומים נמוכים בהרבה. למעשה, רבים מבתי-הספר הייחודיים והממלכתיים-דתיים נוקטים מדיניות של אינטגרציה, ומקבלים אליהם גם תלמידים רבים מרקע סוציו-אקונומי חלש, הממומנים מתשלומי ההורים האחרים. את התופעה היפה הזאת מבקש משרד החינוך לבטל עתה בשם השוויון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

4 תגובות למאמר

  1. הצד השני שבזה, הוא שבמגזר הדתי בתי הספר התיכוניים הממלכתיים מעטים, ורובם ברמה נמוכה.
    הסיבה לכך נעוצה בכך שרוב האנשים מהמעמדות הגבוהים יותר שולחים לבתי הספר הפרטיים, ובממלכתיים נשארים מעוטי היכולת, והרמה בהתאם.
    סגירת חלק מהמוסדות האלה, והקטנת הפער, תיצור זרימה הדרגתית של תלמידים ברמה גבוהה יותר לבתי הספר הממלכתיים, ואולי גם לפתיחתם של אחרים.
    באיזורים רבים אין בתי ספר ממלכתיים בכלל, ולכן להורים אין ברירה אלא לשלוח לישיבות תיכוניות ואולפנות, למרות שהן מעבר ליכולת הכלכלית המשפחתית.

    בכל אופן, אני חושב שזכותם של אנשים לשלם יותר על חינוך פרטי. אני רק חושב שאם מוסיפים סכומי כסף כאלה, עדיף לתת אותם כשעות נוספות בבתי הספר הממלכתיים וכך למשוך לשם תלמידים טובים יותר.
    כמובן שאני תומך בהצעה הנושנה והפשוטה- תקציב לכל תלמיד, הצעה שהייתה כנראה מייתרת את הדיון.

    1. ישי, טענותיך לגבי החינוך הדתי מדויקות מאוד. והדבר מצריך חשיבה כיצד ניתן לפתור את הבעיה הזאת. הדרך של בנט כמובן לא
      רצינית, וזאת גם לא הבעיה שהוא מנסה לפתור
      בכל מקרה, לגבי בתי הספר הפלורליסטיים בירושלים הטענה הזאת לא נכונה בכלל. לא חסרים בתי ספר ממלכתיים בירושלים, מה שעוד שבירושלים מונהג הליך של פתיחת אזורי רישום שמאפשר לכל הורה לשלוח את ילדיו להמגוון של בתי ספר על יסודיים. לכן לא ברור לי מדוע דווקא אליהם נטפל משרד החינוך

  2. מוסדות החינוך העליסודי הדתי גובים יותר כסף מההורים ,כי אינם מפוקחים בצורה מקצועית ע”י המדינה. בזמנו נערך חישוב אמיתי של גובה שכר הלימוד הנידרש ,ע”י אחת מהמועצות האיזוריות , וראה זה פלא , תלמידות אותה מועצה שילמו שכר לימוד נמוך יותר משאר התלמידות
    במוסדות אלה ניתן למצוא בעלי שכר גבוה יותר מאשר בחינוך הממלכתי, מורים מסוימים מקבלים משכורות גבוהות יותר מאשר מקביליהם במוסדות הממלכתי. עודף הוצאות אלה מכוסה ע”י ההורים תחת הכותרת של יחס אישי , (כאילו הכתות מאוכלסות מראש במספר תלמידות נמוך מהממוצע הארצי) רק פיקוח מיקצועי תחת אנשים המבינים בחינוך, ומכירים את כל השיטות, יבטיח הורדה בשכר הלימוד ,ללא ירידה ברמת הלימודים.

  3. “בתי ספר ייחודיים והפרטת החינוך בישראל” מהווה אחת הסוגיות והמחלקות במערכת החינוך.יש הטוענים שזה שווה כי ההורים מעוניינים בחינוך איכותי ויש הטוענים שמערכת החינוך צריכה להיות ממלכתית ושווה לכולם.
    אני רואה שיש הרבה היבטים מאחורי תהליכי ההפרטה:מדובר בשוק מפוצל כאשר בבתי הספר המבוססים פועלות מרבית התוכניות במימון של ההורים ובשליטתם בעוד שבבתי הספר הבלתי מבוססים מדובר בעיקר בפילנתרופיה המעצב במידה את תכני הלימוד.במוסדות אלה ניתן למצוא בעלי שכר גבוה יותר מאשר בחינוך הממלכתי, מורים מסוימים מקבלים משכורות גבוהות יותר מאשר מקביליהם במוסדות הממלכתי. עודף הוצאות אלה.