פונדמנטליסטים אנונימיים: 'חזב א-תחריר' ומלחמתו במערב ובישראל

בתחילת חודש יוני 2013 יזמה השלוחה הפלסטינית של ארגון חִזְבּ א-תַחְרִיר (מפלגת השחרור) שורה של אירועים בטול כרם, בג'נין ובחברון, לציון 92 שנה לפירוק הח'ליפות האסלאמית על-ידי מייסד תורכיה המודרנית, אתא תורכ. השתתפו בהם עשרות אלפי אנשים, ולא בפעם הראשונה: הארגון הזה מקיים מפגני כוח מרשימים לאורך השנים. בשנת 2007, למשל, ערך הארגון הפגנה, שהתרחשה בעיר אל-בירה, ובה נכחו כ-10,000 איש. דוגמאות אלו ממחישות בזעיר-אנפין את התמיכה הרחבה שמעניק הרחוב הפלסטיני לארגון זה, שאמנם נוסד בירושלים, אך הפך לארגון בינלאומי הפועל בכל רחבי העולם ומחזיק בכוח לא-מבוטל. אירועים אלו מחדדים את השאלה: כיצד חזב א-תחריר נעדר כמעט לחלוטין מהתודעה הציבורית הישראלית?

אך לפני כן, כמה עובדות שכדאי להכיר: ארגון חזב א-תחריר הוקם בירושלים בשנת 1953, 11 שנה לפני הקמת אש"ף, על-ידי תקי א-דין א-נבהאני, ומהווה תת-זרם של 'האחים המוסלמים'. זהו ארגון סוני פן-אסלאמי השואף להקמת הח'ליפות מחדש. למרות שמו המבלבל משהו, חזב א-תחריר אינו מפלגתי, ואינו מאמין בקיומן של מפלגות, דמוקרטיה או ריבוי קולות, פרט למדינת האסלאם הגדולה תחת הח'ליפות.

בעוד אש"ף זכה לתמיכה ומימון אמריקני עקבי עוד משנות ה-70, עת סומן כ"פרטנר" העתידי של מדינת ישראל; ובזמן שהחמאס קיבל חופש פעולה בשטחי יו"ש לאחר 1967, בתקווה שיהווה משקל-נגד לאש"ף, הרי שחזב א-תחריר נתקל מאז ומעולם בחומת התנגדות מצד האמריקנים והממשלים הערביים. ולמרות זאת, ללא סיוע ובהיעדר כל תמיכה, הצליח הארגון לצבור עד היום כמיליון תומכים ב-45 מדינות מסביב לעולם, כשעיקר כוחו מצוי במזרח-אסיה: באותה שנה בה הפגינו 10,000 פעילי הארגון באל-בירה, נערכה הפגנה גם בג'קארטה שבאינדונזיה, שבה השתתפו לא פחות מ-108,000 איש. בסרטון שלהלן ניתן לצפות בהפגנה דומה שנת 2011:

לא למדינה יהודית

הארגון אינו מכיר בפתרון שתי-מדינות בשום צורה שהיא. עצם הרעיון של מדינה יהודית או ישראלית עצמאית מהווה מבחינתו כפירה בקודשי הקוראן, ובהתאם לכך אוחז הארגון בשאיפה להשמיד את מדינת ישראל באמצעות ג'יהאד.

בשנת 2002 הפיצו פעילי הארגון בדנמרק עלונים הקוראים להרוג את היהודים בכל מקום אשר יימצאו בו. בשנת 2010, לאחר משט המרמרה, יצא הארגון בקריאה: "הו צבאות מסלמים! צעדו והילחמו בהם (ביהודים), מחו את ישותם, וטהרו את האדמה מהזוהמה שלהם!". החזב א-תחריר קורא דרך-קבע לשחרור ירושלים מהיהודים בהטפותיו השונות ממסגד אל-אקצא, אולם לא כחלק מהמאבק הפלסטיני הלאומי, אלא כחלק ממאבק פן-אסלאמי כנגד עצם קיומה של מדינה יהודית עצמאית וכחלק ממאבק כלל-אסלאמי נגד גורמים "כופרים".

מלחמתו של 'חזב א-תחריר' אינה מוגבלת למערב בלבד. על פי הארגון, גם כל מדינה מוסלמית או ערבית שאינה מצויה תחת חוק השריעה מוגדרת כמצויה ב"בית הכפירה" ("דאר אל-כפר"), ובכך הופכת יעד לפעילותו של הארגון.

בניגוד גמור לאלמוניותו של הארגון בתודעה הישראלית, 'חזב א-תחריר' מעולם לא היה אזוטרי וחסר השפעה. מדינות ערב מכירות בכך, וזו הסיבה שפעילותו נאסרה בכמה מהן: בשנים 1969-1968, לאחר שפעילותו של אש"ף התמעטה משמעותית בעקבות הכישלון הערבי במלחמת ששת-הימים, היה מעורב הארגון בשני ניסיונות הפיכה כושלים בירדן וסוריה; ובשנת 1974, בעוד אש"ף מלקק את פצעיו מאירועי ספטמבר השחור, הארגון סייע בניסיון להפיכת השלטון במצרים, ניסיון שנכשל אף הוא; והחל משנת 2011 הוא מעורב גם בחיזוק צבא המורדים נגד אסד בסוריה.

למרות כישלונות ההפיכה החוזרים ונשנים, ה'חזב א-תחריר' מעולם לא נשבר ונשאר פעיל לאורך השנים. כך, בעוד שאש"ף שקל לזנוח את המאבק בישראל בשנות השבעים עקב אירועי ספטמבר השחור, הארגון המשיך בפעילותו מסביב לעולם, בעוד הוא מושך אליו לא מעט ערבים-ישראלים, והמשיך בהפגנות כוח שונות גם בחברון, רמאללה ועוד.

אופן הפעולה של החזב א-תחריר פשוט, ודומה לאופן הפעולה של ארגונים ג'האדיסטים מוכרים מסוגם של אל-קעידה: הארגון מקים תאים תחת אצטלה דתית בכל העולם. תאים אלו , המבוססים על גרעין קשה של כ-12 איש, היוצאים בהטפות שונות לחזרה לאסלאם ה"מקורי", ולאחר מכן, להשתלטות כלל-עולמית. במהלך הזמן חברי הגרעין הקשה לוקחים חלק גם במימון של פעולות-טרור או בפעולות-טרור עצמאיות. נוסף לכך מהווה הארגון במה לגיוס מפגעים עבור אל-קאעידה.

אלימות, חתרנות ומימון טרור

בהקשר זה לציין כי חזב א-תחריר הצליח לבלבל את המערב, על ידי יצירת תדמית של ארגון 'דעווה' לא-אלים, ובכך עיקר כוחו. בשנת 2010, חשף ה'דיילי טלגרף' מסמכים פנימיים של הוועדה לענייני-פנים בממלכה הבריטית, המעידים כי זו הערכתם של בכירים בממשל, שקבעו "הערכה מבוססת שאנשים אינם מתקדמים לעבר פעילות-טרור באמצעותם של קבוצות מסוגן של החזב א-תחריר".

הדברים הללו מפתיעים, לאור העובדה כי רק 20 שנה קודם לכן – בשנת 1990 – קרא באופן פומבי השיח' עמר בקרי, מנהיג החזב א-תחריר בבריטניה בזמנו, לחסל את ג'ון מייג'ור, ראש-הממשלה המכהן דאז. בקרי עזב את הארגון ועמד בראש ארגון אל-מהג'רון, ששניים מחבריו היו אחראיים לפיגוע בקפה "מייק'ס פלייס" בישראל, בו נרצחו שלושה ישראלים. לדבריו של מומחה הטרור הצרפתי, רולנד ז'אקורד, כל פעיל אל-קעידה שנעצר באירופה בתחילת שנות האלפיים היה קשור לבקרי בצורה כזו או אחרת. למרות זאת, עפ"י הדו"ח שהוגש לממשל הבריטי, 'חזב א-תחריר' עודנו כגוף המגנה כל פעילות טרור, ובמיוחד את הפיגוע במגדלי-התאומים.

כפי הנראה, הדבר קשור לעובדה שדו"ח זה נכתב בעזרתו של היועץ מחמד עבד אל-עזיז, חבר של כבוד במסגד המצוי במזרח לונדון, בו התארחו מטיפים קיצוניים רבים התומכים בפעולות טרור נגד המערב. אל-עזיז, מצדו, חבר באינספור ארגונים שנועדו לקדם "הבנה" ו"סובלנות" כלפיי ארגונים קיצוניים ה"מאתגרים" את הציבוריות האנגלית, אשר 'חזב א-תחריר' הוא מהבולטים שבהם. אגב, עבור עבודת הייעוץ שלו לממשל האנגלי, קיבל עזיז את הסכום הלא-צנוע של 175,000 פאונד.

למרות הצהרות הארגון כי הוא מתנגד לפעילות טרור ותומך רק ב"ג'יהאד הסברתי", המעורבות שלו בפעילות טרור ובאלימות מתועדת היטב. הארגון עמד בקשרים עם בילאל עבד-אללה, רופא אנגלי ממוצא עיראקי, שהוציא לפועל את פיגוע התופת בנמל התעופה של גלזגו בשנת 2007. הארגון גם מממן קבוצות טרוריסטיות שונות, הכוללות את המג'האדון ההודים, שביצעו את הפיגוע בפיון שבהודו בשנת 2010, בו נהרגו 17 איש; ואת ארגון לשקאר א-טיבה, שאחראי לפיגוע במומבאי בשנת 2008, בו נפגע גם בית חב"ד, בו נרצחו 173 איש. לשאקר א-טיבה מקושר לאל-קעידה, כך שהעובדה ש 'חזב א-תחריר' מממן ארגון מסוג זה מעידה על הקו בו הוא נוקט.

הארגון לא חדל מניסיונותיו לפעול במטרה לערער את יציבותן של מדינות וממשלות בעולם הערבי, כדי להקים ח'ליפות אסלאמית. בשנת 2009 הצליח 'חזב א-תחריר' לגייס חמישה קצינים פקיסטאנים שהגיעו לבריטניה על-מנת לעבור אימונים באקדמיה לקצינים בממלכה. עם שובם, ניסו החמישה לבצע הפיכה בפקיסטן, וכשלו. לדברי מאג'ד נואז, אנגלי ממוצא פקיסטני, לשעבר חבר בכיר בארגון, מטרת ההפיכה הייתה להשתלט על היכולות הגרעיניות של פקיסטאן כדי להשתמש בהן כנגד אמריקה. נואז מציין כי הארגון מצהיר באופן חד-משמעי כי לאחר שהוא יבסס את שלטונו הוא יחל במלחמה נגד כל המדינות הלא-מוסלמיות, מתוך מטרה לקדם את שלטון האסלאם בעולם.

בינתיים במחוזותינו, פעילות הארגון אמורה להדליק נורת אזהרה גדולה עבור הציבור הישראלי. אמנם, יחסו של הארגון לישראל לא שונה מהותית מזה של אש"ף או החמאס, אך בניגוד לתנועות הפלסטיניות האחרות, ארגון זה מהווה  חלק מתשתית בינלאומית, הכוללת קרוב למיליון איש, המפעילה ומממנת גופי טרור בהיקף רחב-ממדים. 'האביב הערבי' לימד אותנו כיצד ארגונים כמו 'חזב א-תחריר' עלולים להפוך לכוח פוליטי משמעותי בתקופה קצרה מאוד, ובכך להוות עוד סכנה ממשית ומיידית לביטחון אזרחי מדינת ישראל. אם נכיר ונעקוב מקרוב אחר פעילות הארגון, אולי הפעם ניתן יהיה למנוע זאת בזמן.