עלה ברשת: ארה"ב נגד שחרור מחבלים. בערך

ארצות-הברית תומכת בשחרור המוני של מחבלים "עם דם על הידיים". אך מה קורה כאשר דם זה הוא דמם של אזרחי ארה"ב?

כשמדובר בקרבנות אזרחי-ישראל קל לארצות-הברית לתמוך בשחרור המוני של מחבלים "עם דם על הידים". אך מה קורה כאשר דם זה הוא דמם של אזרחי ארה"ב?

טעויות קורות. מזכיר המדינה קרי

במחלקת המדינה האמריקנית היו השבוע מופתעים מאוד. אמנם, שחרור 26 המחבלים שביצעה ישראל נעשה בהוראה ישירה מהבית הלבן ותחת לחץ מאסיבי שלו, אך מי ידע כי בין מחבלים אלו מסתתר אדם שרצח – לא עלינו – אזרח אמריקני?!

כפי שפורסם באתר ה'דיילי ביסט', הודיעה מחלקת המדינה כי שחרורו של עות'מאן עמר מוסטפא, שרצח בשנת 1988 את פרידיריך רוזנפלד, לוחם מארינס לשעבר שעלה לישראל, נעשה בניגוד לדעתה:

מחלקת המדינה הודיע לממשלת ישראל כי היא מביעה את דאגתה בקשר לשחרורו של אסיר זה, מתוך הכרה בכך שהקרבן היה בעל אזרחות כפולה, ישראלית ואמריקנית.

הודעה זו הפתיעה גם את אליוט אברהמס, יועץ בכיר לשעבר לממשל בוש, שהתראיין לאתר. "ישנן רק שתי אפשרויות", הוא אמר, "או שמדובר בטעות ענקית של מחלקת המדינה שלא התעקשה בעניין; או שמדובר בשינוי הדרגתי של המדיניות האמריקנית לא לשחרר אסירים שפגעו באזרחי ארצות-הברית".

מכיוון שרצח רוזנפלד נעשה בימי טרום אוסלו, על-ידי מחבלים "תמימים" שלא ידעו כי שני העמים הולכים לקראת מאה שנות שלום ושגשוג, הרי שהתרעומת האמריקנית תמוהה למדי: האם מצפה מחלקת המדינה מלוחמי חופש לפשפש בתעודותיו של קרבנם בטרם יבצעו בו מאבק עממי לחירות?

___________

מעוניינים להתעדכן במאמרים חדשים באתר? הצטרפו עכשיו לדף הפייסבוק של 'מידה'.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. נדמה לי שזה נקרא צביעות.
    שהיהודים ישחררו מחבלים שפלים — אין בזה בעייה בעיני הסטייט דפרטמנט. אבל לא כאלא שרצחו אמריקאים.
    כי דם אמריקאי אינו הפקר, לעומת דמם של יהודים נורמליים.

  2. הבעיה האמיתית היא בממשלה שלנו – היה צורך להעיף את האמריקאים מכל המדרגות כשדרשו דבר כה מטורף כמו שחרור מחבלים תמורת כלום.

  3. בואו נסתכל לעובדות בלבן של העיניים. ישראל תלויה כלכלית בארצות הברית. מכאן זה מתחיל ובזה זה נגמר. עד שישראל לא תהיה עצמאית לגמרי לא תהיה לה עצמאות מדינית ובטחונית.