כוונות לחוד ומציאות לחוד: פרויקט מהפכת האנרגיה הירוקה בגרמניה פוגע בעסקים, בשכבות החלשות ואפילו בסביבה.
"אחת הטעויות הגדולות היא לשפוט מדיניות ותוכניות לפי הכוונות ולא לפי התוצאות", אמר פעם הכלכלן מילטון פרידמן. נראה כי משפט זה מתאר נכוחה את פרויקט "מהפכת האנרגיה", המתבצע בגרמניה בימים אלה.
לאחר אסון המתקן הגרעיני היפני בפוקושימה, החליטה קנצלרית גרמניה לחדול משימוש באנרגיה גרעינית בארצה ולפנות לשימוש בכוחות מתחדשים, כמו אנרגיה סולרית ורוח, במטרה להפוך את גרמניה לדוגמה ומופת לשימוש מושכל באנרגיה. אולם על-פי העיתון הגרמני דר שפיגל, משטר האנרגיה בגרמניה יוצר עיוותים רבים שפוגעים בעסקים, בשכבות הנמוכות ואפילו בסביבה.
נתחיל מהמחיר: מערך הסובסידיות ותוספות המחיר שהגרמנים משלמים עבור אנרגיה סולארית ורוח מגיע לכ-20 מיליארד יורו, כשהחשמל עצמו שווה בערך שלושה מיליארד. כתוצאה מכך מחירי החשמל בגרמניה הם מהגבוהים באירופה, והנטל נופל בעיקר על השכבות החלשות: בעוד מעמד-הביניים מסוגל לספוג את העלות של מחיר החשמל של מזגן בקיץ הלוהט או מחמם בחורף הקפוא – העניים הרבה פחות.
כמו כן, מערכות אנרגיה סולרית ורוח הן מאוד לא-יציבות; לפעמים הן מספקות חשמל רב ולפעמים אינן מספקות דבר. כתוצאה מכך, עסקים ומפעלים רבים, קטנים כגדולים, לא יכולים לבטוח בכך שמערכת החשמל שלהם תפעל בצורה חלקה, זאת בנוסף לנטל העלות הכבד של החשמל היקר. יתר-על-כן, אי-היציבות של מערך החשמל והצורך במערכות גיבוי מוביל לכך שתחנות כוח ישנות, בעלות יעילות נמוכה ורמת זיהום גבוהה מאוד, ממשיכות לתפקד במקום להיסגר.
מהו הפתרון האפשרי? המאמר מציע לאמץ את הגישה השוודית, לפיה הממשלה תקבע יעדים ואפשרויות אך לא תהיה מעורבת בביצוע, ותיתן לשוק לעשות את שלו. האם כך ניתן יהיה לפתור את הבעיה? זאת נראה בתקופת מושבי החקיקה הבאים. בינתיים, השר הגרמני לאיכות הסביבה פטר אלטמאייר הציע טיפ מהפכני להפחתת מחירי החשמל, כשפנה לצרכנים ואמר: "כשאני מבשל, אני דואג שהמכסה יהיה על הסיר".
הבעיה בניתוח הזה היא שאף מאמר שעוסק בעלויות של האנרגיה הישנה מול המתחדשת לא לוקח בחשבון את הנזקים שהאנרגיה הישנה (נפט ופחם) גורמת ומשכלל אותה במחיר. במאמר זה נעשתה השוואה בין שימוש בפחם ונפט לעומת שימוש באנרגיה מתחדשת וההשוואה הייתה 3 מיליארד מול 20 מיליארד יורו .. אבל הכותב שכח לציין מה העלויות הבריאותיות והסביבתיות שעל המדינות להוציא כתוצאה מהנזקים שהתעשייה הישנה גורמת? כן אולי אחת לאחת מחירו של קילוואט שעה של חשמל יהיה יותר זול להשתמש בפחם.. אבל מערכת הבריאות המערכת האקולוגית משלמת גם מיליארדים בטיפול במחלות זיהום אויר אסטמה וחיסולים של מערכות אקולוגיות שפוגעות בכולם שהעלות שלהם מגולגלת לציבור ולדורות הבאים .. יש ערכים אחרים באנרגיה המתחדשת שלא מכומתים לכסף (כי בדרך כלל חברות הנפט והגז והפחם היו מעבירות את העלויות לציבור בעקיפין) בירידה באיכות החיים הכללית… לא ממהר להאמין ועדיין חושב שהעלות נמוכה יותר באנרגיה מתחדשת אם באמת היו לוקחים גם את עלות הנזקים בחשבון… לעולם לא נדע את עלות האמיתית של האנרגיה הישנה.. אז 3 מיליארד מול 20 מיליארד הייתי אומר לא מדויק לשון המעטה..