משבר המקצועות ההומאניים: משרד החינוך מפספס בגדול

הסיבה האמיתית למשבר המקצועות המדעיים וההומניים בבגרויות מסתתרת ממש מתחת לפנס: היעדר תמריצים נאותים לתלמיד.

בשנים האחרונות פחות ופחות תלמידים בישראל ניגשים לבחינות הבגרות המורחבות במקצועות ההומניים • אלא שבניגוד לטענת משרד החינוך, האשמה היא לא הנהירה אל עבר מקצועות הליבה המדעיים, אלא בזליגה למקצועות חדשים וקלים יותר כמו גיאוגרפיה, מדעי החברה ותקשורת • הסיבה האמיתית למשבר המקצועות המדעיים וההומניים בבגרויות, בה התרשל מבקר המדינה להבחין, מסתתרת ממש מתחת לפנס: היעדר תמריצים נאותים לתלמיד

בלי מבחנים, בלי תמריצים. השר פירון, צילום: יונתן סינדל פלאש90

יוזמתו של שר החינוך לבטל את בחינות הבגרות בהיסטוריה וספרות גררה שלל עצומות והפכה אותו במחי החלטה אחת לאויב עולם הרוח. ההיסטוריון פרופסור יהודה באוואר טען כי "בהתקפה על מקצועות כמו היסטוריה וספרות, יש סכנה רצינית מאוד שהדורות הבאים פה לא יידעו שום דבר חוץ מטכנולוגיה ולאומנות". פרופסור דני גוטווין היה אף נחרץ יותר כשטען ש"יש פה הצהרה תרבותית קשה מאוד. זו התקפה ברוטלית על הציבור החילוני". פירון, כמובן, מכחיש בתוקף את הכוונות המיוחסות לו, ולא מבין כיצד המהלך שלו התפרש כהתקפה על מקצועות מדעי הרוח. להפך: בהתאם למשנתו החינוכית, יוזמתו לבטל את הבגרויות הללו, נובעת באמת ובתמים דווקא מרצון להעצים את חשיבות המקצועות הללו כך שהתלמידים יעמיקו בהם אף ללא בחינות. אלא שעיון בנתוני הבגרויות מלמד עד כמה יוזמתו של פירון יכולה להיות הרסנית למקצועות הספרות וההיסטוריה.

בדו"ח האחרון הקדיש המבקר פרק נרחב ל"לימוד המקצועות ההומניים (ספרות, תנ"ך והיסטוריה) בבתי הספר שבפיקוח ממלכתי". תלמידי ישראל מחויבים כיום בבגרות מינימלית של יחידה אחת או שתיים במקצועות אלו, אך הם יכולים להרחיבה למגמה של חמש יחידות. המבקר הציג את הנתונים המדאיגים על אחוז התלמידים בחינוך היהודי שבחר להרחיב את הלימוד במקצועות הללו בעשרים השנים האחרונות, בגרף הבא:

אחוז התלמידים הלומד ספרות והיסטוריה באופן מורחב מצוי בירידה תלולה ושואף לאפס. אחוז לומדי התנ"ך באופן מורחב מעולם לא היה גבוה במיוחד, אך גם הוא נמצא, החל משנת 1998, במגמת ירידה. אם המגמה תימשך, ניתן יהיה לבטל את המגמות הללו עוד לפני ששר החינוך עצמו יחליט לבטל את בחינות הבגרות.

הטעות של המבקר

מהי הסיבה לירידה תלולה זאת? בתשובת משרד החינוך למבקר נאמר כי,

קיימים תהליכים ארציים וגלובליים שכוללים דגש על מקצועות מדעיים וטכנולוגיים, שנתפסים יוקרתיים יותר ובעלי פוטנציאל לרכישת השכלה מניבה יותר מבחינה כלכלית בעוד המקצועות ההומניסטיים נתפסים פחות חשובים ופחות יוקרתיים.

מה שמדהים בתשובה הזו הוא האופן שבו משרד החינוך מסוגל לבצע מניפולציות פשוטות על מבקר המדינה. נתוני הבגרויות של העשור האחרון שרוכזו על ידי המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך – נתונים שהמבקר כלל לא טרח לעיין בהם – מספרים סיפור אחר לגמרי. למעשה, בניגוד לטענות משרד החינוך, אחוז התלמידים במגזר היהודי הלומדים באופן מורחב (חמש יחידות) את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים, כלל לא עלה: בפיזיקה הייתה ירידה קלה מ-8.3% ב-2001 ל-8% ב-2009; בכימיה נרשמה ירידה קלה באותה תקופה, מ-6.1% ל-5.9%; במדעי המחשב האחוזים נותרו יציבים סביב ה-6%; ורק בביולוגיה נרשמה עלייה מ-9.5% ל-12%.

מסתבר שהתלמידים שהפסיקו ללמוד ספרות והיסטוריה לא נרשמו ללימודי פיזיקה וכימיה אלא עברו ללמוד מקצועות דוגמת גיאוגרפיה, מדעי החברה ותקשורת: 9.1% מתלמידי החינוך היהודי מרחיבים כיום כמגמה לימודי מדעי החברה לעומת כ-6.5% ב-1993, 7.1% מתמחים בלימודי גיאוגרפיה לעומת כ-4.5% בשנת 1993 ו-2.7% מרחיבים בלימודי תקשורת לעומת 0% בשנת 1993. בדומה לכך התפתחו בשני העשורים האחרונים מגמות כמו מוסיקה, תיאטרון, חינוך גופני, מחול וקולנוע, שבעבר כמעט ולא היו קיימות ואילו כיום כ-7% מתלמידי ישראל לומדים אותם באופן מורחב.

לא רוצים להתאמץ. תלמידים במבחן, אילוסטרציה

תעודת בגרות לא איכותית

לאור כל זאת, בתכנית העבודה של משרד החינוך לשנת 2011 נקבע יעד של "העלאת שיעור הזכאים לתעודת בגרות מלאה ואיכותית", כאשר תעודת בגרות איכותית מוגדרת כתעודה שבה תלמידים נבחנים ברמה מוגברת במקצועות החובה (מקצועות הליבה – אנגלית, מתמטיקה, היסטוריה, ספרות ותנ"ך), במקצועות המדעיים (כימיה, פיזיקה וביולוגיה) או בשניהם.

אלא שבמקום לטפל בשורש הבעיה, משרד החינוך ומבקר המדינה מעדיפים לטמון את ראשם בחול. הסיבה לשינויים שהוצגו לעיל טמונה, כמובן, בכך שהתלמידים מעדיפים להיבחן במקצועות קלים, כיוון שהאוניברסיטאות לא מבחינות בין תלמיד שלמד במגמת היסטוריה לתלמיד שלמד במגמת קולנוע. יתרה מכך, עבור מי שאינו מתכנן ללמוד מקצוע מדעי אין כל חשיבות לבגרות במקצוע מדעי. עבור מי שינסה להתקבל ללימודי חשבונאות, משפטים או כלכלה, עדיף להשיג ציון 100 במגמת קלות כמו קרימינולוגיה או גאוגרפיה, מאשר לקבל 99 במגמות קשות כפיזיקה או כימיה.

ראשי האוניברסיטאות אמנם הבינו שזהו מצב בלתי נסבל ופעלו לפני כשנתיים לכך שתעודת בגרות של תלמיד שלמד מקצוע ליבה תקבל ערך גבוה יותר מאשר של תלמיד שלמד מקצוע זניח, אך שר החינוך דאז, גדעון סער, טרפד את המהלך, מפני שחשש שהוא יעורר עליו ביקורת. כך המציא משרד החינוך קטגוריה חדשה של "תעודת בגרות איכותית" עבור תלמידים שהרחיבו את לימודיהם במקצועות הליבה, אך הוא לא מוכן ליצוק לתוכה תוכן ממשי שייתן עדיפות לתלמידים המחזיקים בתעודה שכזו.

לא שאל את השאלות הנכונות. מבקר המדינה מגיש דו"ח ליו"ר הכנסת, צילום: פלאש90

"לא עסקה בשיקולי התלמידים"

ומה עושים במקום זאת במשרד החינוך? על-פי דו"ח המבקר, מנכ"לית המשרד הנחתה את ראשי האגפים במזכירות הפדגוגית להגיש "תכנית פעולה הכוללת היבטים תקציביים". כך, במקום לנקוט בפתרון פשוט שפותר את הבעיה מן השורש מעדיפים במשרד החינוך לבזבז מיליונים על "תכניות פעולה" חסרות תוחלת. מבקר המדינה משתף פעולה עם האיוולת ומדגיש בדבריו ש"הביקורת לא עסקה בשיקולי התלמידים ובדרכים להגביר את מידת האטרקטיביות של המקצועות ההומניים מנקודת ראותו של התלמיד, אלא בפעולות משרד החינוך ליישום מדיניותו בנושא". קשה להאמין שהדברים הללו נכתבו בדו"ח שעוסק במדיניות חינוך. עשרות עמודים השקיע המבקר בניסיון להבין מדוע ישנה הידרדרות באחוז התלמידים שלומד ספרות והיסטוריה, אך הוא לא מעלה על דעתו לבחון את מידת האטרקטיביות והתועלת של התלמידים מלמידת מקצועות אלו.

אחרי הכל, תלמידי התיכון בישראל הם בני אדם רגילים שמונעים מתמריצים ומשיקולים פשוטים של עלות ותועלת, ולכן הם מעדיפים להרחיב את הבגרות במקצועות קלים ולא במדעים, ספרות או היסטוריה. אם מבקש השר פירון לבטל כליל גם את יחידות החובה הבודדות במקצועות הספרות וההיסטוריה, עליו להציג תכנית רצינית שתראה כיצד התלמידים בכל זאת ימשיכו ללמוד ברצינות את המקצועות הללו. כמו שהבינו גם ראשי האוניברסיטאות, עם דיבורים יפים על למידה מתוך "חשק ורצון פנימי", ילדי ישראל יהפכו לבורים הן בספרות והן בהיסטוריה. 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. צריך לבטל לחלוטין את בחינות הבגרות, זה סתם סמל סטאטוס חסר משמעות עבור 99% מהאוכלוסיה

  2. ליניב – זה ממש לא סמל סטאטוס, זה תנאי קבלה ללימודים גבוהים.

    אפשר בעקרון להעביר את הבחינות לגוף נפרד שמי שירצה להתקבל לאוניברסיטה יבחן אצלו. אבל זה לא מהלך פשוט.

  3. אריאל,

    כתבה נהדרת וחשובה, למעט ההתקפה על המבקר. תפקידו של מבקר המדינה איננו לקבוע האם מדיניות משרד החינוך נכונה או לא, אלא האם הוא מיישם אותה באופן יעיל. במקרה הזה הראית יפה שהמדיניות של משרד החינוך בעייתית בלשון המעטה, אולם המבקר ראוי דווקא לתשבחות על כך שדבק בתפקידו ולא החל לחוות את דעתו בשאלות של מדיניות.

    1. מאיר
      הביקורת על המבקר היא לא בכך שהוא לא התווה מדיניות נכונה. המבקר סקר את מדיניות משרד החינוך וראה שהמשרד מעוניין להגדיל את כמות התלמידים הניגשים לבגרות בהיסטוריה ובספרות
      בשלב השני הוא בחן את יישום המדיניות וראה שהדברים אינם מתממשים. הביקורת על המבקר היא בכך שהוא לא השכיל להמליץ על המסקנות הנכונות שיביאו ליישום המדיניות שהמשרד עצמו המליץ עליהם. הסיבה לכך היא אכן עודף משפטיזציה. בדרך כלל אנו רגילים לראות עודף משפטיזציה בכך שמשפטנים הופכים כל שאלה לעניין משפטי, אך יש לתופעה זאת עוד היבט בעייתי והוא החשיבה שכל פיתרון נמצא בהיבט המשפטי-מינהלתי. מבקר המדינה בוחן את את שאלת המקצועות ההומאניים מתוך ההיבטים הטכניים בלבד של פעילות משרד החינוך במקום להבין שהשדה החינוכי הוא קצת רחב יותר

  4. אריאל, ראשית תודה על המידע החשוב.
    שנית, אני לא מתלהב כמוך מהבגרויות ההומניות. אני אישית עשיתי בגרות מורחבת הן בפיזיקה והן בהיסטוריה, ולצערי לא ניתן להשוות בין הרצינות שנדרשה בשתי המקצועות.
    התחושה שלי היתה שמשרד החינוך לא לוקח ברצינות את המקצועות ההומניים, דבר שבא לידי ביטוי בשאלות לא מתוחכמות, בחזרות על אותם נושאים בבחינה בכל שנה, ובחומרי לימוד מועטים פר יחידת בגרות.
    אם אוניברסיטאות היו לוקחות ברצינות את הצעתך הן היו מעניקות בונוסים לחישוב הממוצע רק למקצועות מדעיים, והדבר לא היה יוצר תמריצים.
    האוניברסיטאות יכולות במובן זה רק להגיב על רמת הבגרויות שאותה מכתיב משרד החינוך, ולכן נראה לי כי יש מקום בעיצוב תכניות לימודים עשירות ומאתגרות יותר במקצועות ההומניים בד בבד עם היתר לאוניברסיטאות לחשב את ממוצע הבגרות כרצונן.

  5. כשאתה עוסק בחינוך אתה יכול לנסות לחנך או לנסות להיות סוחר. למרבה הצער אין תחום אפור. אם התלמיד מבין שאתה סוחר, הוא יפעל איתך כסוחר אל סוחר, ונאומים על חשיבות לא יביאו לשום מקום. המסחר, פשט את הרגל מזמן ועל כן יש לבטל את הבגרויות. לשר פירון אין את האומץ לבטל את הבגרויות, וספק אם הוא יבטל את החצי שהוא רוצה לבטל. ממילא, אם יעשה זאת, הוא לא ישיג חינוך אלא מסחרה יותר מתוחכמת והרבה בטלנות.

    בקיצור, מדינות אינן יכולות לפתור בעיות חינוכיות, הן הרי הבעיה.

  6. דבר אחד לא כל כך ברור לי. ההנחה כי מקצוע היסטוריה הוא יותר איכותי מגיאוגרפיה או תקשורת. למה? לדעתי ברוב המקצועות הציון לבגרות צריך להיות ציון פנימי המורכב מציוני שלוש שנות התיכון (באחוזים שונים ועולים משנה לשנה) חוץ מזה בכלל תכנית הלימודים בתיכון צריכה להיות דומה קצת יותר לקורסים אקדמיים שהלומדים בהם יהיו מכל שכבות התיכון, על פי בחירה.