את האתר אפשר לתקן, את האובמה-קייר לא

הכישלון הקולוסלי של אתרי האינטרנט של האובמה-קייר מסיח את הדעת מהבעיות האמתיות של התכנית, המסתמנת ככישלון חרוץ.

הכישלון הקולוסלי של אתרי האינטרנט של האובמה-קייר מסיח את הדעת מהבעיות האמתיות של התכנית • עם שורה של תמריצים המעודדים את הצעירים והבריאים להתחמק מתשלום ועם חישובי פרמיות המבוססים על משאלות-לב, תכנית הדגל של ממשל אובמה מסתמנת ככישלון חרוץ • החדשות הטובות הן, שבניגוד לתכניות סיוע ממשלתיות אחרות, פשיטת-הרגל של האובמה-קייר תגיע מהר ובעצמה, כך שניתן יהיה לבטלה בקלות 

צוחקים כל הדרך אל הבנק, הסגור. חוגגים את אישור התכנית.

מאז השקת האובמה-קייר, התמקד הדיון הציבורי בארצות־הברית במאמציו של הסנטור טד קרוז לבלום את מקורות המימון לחוק, ובתפקוד הרעוע להחריד של אתר האינטרנט של התכנית. למרבה מזלו של אובמה, הסקרים מצביעים על כך שהסנטור קרוז הובס, לפי שעה לפחות, בקרב על דעת הקהל. אלא שבחזית הטכנולוגית, הנשיא האמריקני לא נהנה ממזל רב כל־כך. אם תימשך המגמה הנוכחית ייתכן ויתברר כי מדובר בהשקת המוצר הגרועה ביותר בהיסטוריה.

ובכל זאת, בהתחשב במשאביו העצומים של הממשל האמריקני, לא נסתכן אם נאמר כי בסופו של דבר האתר יבוא לתיקונו. אך כשהאתר יעלה וירוץ כשורה, או אז ייחשפו הבעיות והפגמים העמוקים יותר של התכנית, אותם לא ניתן יהיה לתקן. האובמה-קייר בנויה על הר של הנחות שגויות, ומכוסה בשמיכה של תמריצים לא חזויים. ללא ספק, התכנית תוביל להעלאת עלויות הטיפול הרפואי ותעשה שמות בתקציב הפדרלי. עם זאת, כמו בכל בעיה מורכבת אחרת בארצות־הברית, הציבור ממוקד יתר על המידה בפוליטיקה, ומתעלם מהפרטים המהותיים.

ביטוח ללא כיסוי

בכדי לממן את האובמה-קייר יש צורך בכמות גדולה של אנשים צעירים ובריאים שיסכימו להצטרף לתכנית. צעירים אלו אמורים להוציא על ביטוח הבריאות שלהם יותר כסף מעלויות הטיפול הרפואי שהם צורכים, ובכך לממן למעשה את עלויות הטיפול של המבוטחים היקרים יותר. אם עד היום הייתה ההוצאה על ביטוח עסקה משתלמת – מי שלא שילם לא בוטח – הרי שעתה, כשהכיסוי הביטוחי מובטח מכח החוק לכל אחד ובכל עת (ובאותו מחיר, גם כאשר הם חלו או נפצעו), אין לצעירים הללו שום תמריץ שיגרום להם להצטרף לתכנית, מלבד הקנסות שמטיל עליהם החוק.

העניין הוא, שאפילו הקנסות לא מהווים תמריץ מספק. כשהצעירים הבריאים יבינו כי הם יכולים לחסוך כסף אם לא יבטחו את עצמם, זה בדיוק מה שהם יעשו. אפשר לשדר בטלוויזיה אינספור פרסומות חלקלקות ועולצות לטובת רכישת ביטוח – אבל דבר לא ישנה מציאות בסיסית זו.

בסוף הם לא יבואו. צעירים מפגינים בעד הרפורמה. צילום: Joe Mabel, ויקימדיה

החדשות הטובות עבור אובמה הן שהתוכנית אכן תביא לכך שאחוז גדול יותר מהצעירים יזכו מעתה לכיסוי ביטוחי. החדשות הרעות הן שרבים מהמבוטחים החדשים לא יועילו לשיפור השורה התחתונה של מאזני הביטוח. הצעירים והבריאים ביותר באותה קבוצה הם הצעירים עד גיל 26, שיזכו מעתה לכיסוי רפואי בחסות הביטוח הרפואי של הוריהם. הקבוצה הזו לא תוסיף אפילו מבוטח אחד לקרן הכללית של ביטוחי הפרמיה, למרות שתעשה שימוש בשירותיה הרפואיים. בקרב הצעירים מעל גיל 26, הנטייה לרכוש ביטוח תגדל בהתאם לאפשרויות של הצעירים לזכות בהנחות ובסבסוד. לפי המבנה הנוכחי של התכנית, פרטים ומשפחות שהכנסתם נמצאת בטווח שבין פי-1.38 ופי-4 מקו העוני הפדרלי יהיו זכאים לסובסידיה, כאשר עבור אלו הנמצאים בקצה התחתון של קשת ההכנסות, הסובסידיה הממשלתית מכסה כמעט את כל הפרמיה. אזרחים אלו ירכשו ביטוח בלי להסס, אבל כמובן שגם הם לא יתרמו לאיתנות המערכת אלא ידלדלו את יציבותה האקטוארית.

לפי הערכותיי, תרומות הפרמיה הפרטיות יהיו גדולות מתרומות הממשל רק כאשר פרט או משפחה ישתכרו בערך פי-2.5 ומעלה מקו העוני (כלומר, סכום שווה ערך לכ-28,000 דולר לפרט ו-55,000 דולר למשפחה של ארבעה). ידוע כי שיעור ניכר מהצעירים משתכרים פחות מסכום זה, ולכן רבים יירשמו לביטוח הרפואי רק בכדי ליהנות מההטבות. בחשבון הסופי, אנשים אלו רק ידלדלו את משאבי המערכת.

לקוחות אחרים של המערכת עשויות להיות נשים צעירות, המתכוונות לעשות שימוש בטיפול להריון, לידה והורות. אבל גם כאן, העלות שלהן גדולה יותר מהתרומה שלהן.

הפרות החולבות האמתיות של המערכת הם הצעירים שאינם כלולים בכיסוי הביטוחי של הוריהם, אשר משתכרים יותר מפי-4 מקו העוני. התמריץ היחידי של אלו לבטח את עצמם הוא האפשרות להימנע מהקנס. אלא שהקנס, העומד של שיעור של אחוז אחד מהכנסתם, רחוק מלהיות גורם מכריע. רוב הצעירים הללו למעשה יחסכו כסף באמצעות הפסקת הביטוח הרפואי שלהם ותשלום הקנסות. הם ישלמו מכיסם על ביקורים מזדמנים אצל רופא, ויחתמו על ביטוח רק אם וכאשר יקרה להם משהו רע באמת.

לא כולם בעד. מפגינים נגד האובמה-קייר. צילום: dbking, ויקימדיה

חלוקה חדה מדי

גם הקריטריונים המנחים את מערכת הסובסידות של האובמה-קייר מתוכננות בצורה בעייתית. החלוקה בין הזכאים לשאינם-זכאים נעשית באופן חד מאוד, דבר שעשוי להשפיע על התנהגותם של אלו שימצאו את עצמם בצד הלא נכון של הקו המפריד: העיתון סן פרנסיסקו כרוניקל תאר באחרונה את הדילמה של זוג מקליפורניה, שהכנסותיהם מסתכמות בכ-64,000 דולר לשנה, אשר באמצעות הפחתת הכנסתם השנתית ב-2,000 דולר, יכולים ליהנות מסובסידיה בהיקף של 14,000 דולר לשנה.

קל לדמיין מצב בו אנשים יפחיתו את מספר שעות העבודה שלהם או את שכרם כדי ליהנות מהסובסידיה. שינוי התנהגות כזה לא נחזה, כמובן, בתחזיות התקציב והפרמיות. אין זה מקרה שהממשל לא ערך תחזיות מדוקדקות ורציניות של היקף הסובסידיות שהוא יידרש להעניק לטיפול הרפואי במהלך השנים הבאות.

למעשה, גובה הפרמיה עצמו מבוסס על לא יותר ממשאלות לב. אמנם, בני־המזל המעטים שהצליחו להשתחל אל האתר ולעבור את המבוך הטכנולוגי ייהנו מפרמיות (לא מסובסדות) נמוכות יותר ממקבילותיהן בשוק הפרטי. אבל מחירים נמוכים אלו מתאפשרים רק משום שאיש אינו יודע מה יהיה צביונה של הקרן העתידית: הם מניחים שהיא תהיה דומה בהרכבה לקרן הקיימת, אבל זה לא מה שיקרה: התמריצים של התכנית, הגורמים לצעירים לברוח ממנה, יובילו לכך שהקרן הכללית של המבוטחים בעידן אובמה-קייר תתבע חישובים אקטואריים שונים לחלוטין מקרן המבוטחים הקיימת.

אך כל זאת בבחינת לא נודע, עד שהוא נודע. המספרים המוצגים בפנינו עתה נועדו לעורר תחושה טובה, אבל ברגע שהכלכלה תיכנס לסיפור, המספרים יתפחו במהירות רבה מאוד.

וכל זה עוד מבלי להזכיר את העובדה כי במערכת ביטוח שכזו אין ללקוחות שום סיבה להגביל את הוצאותיהם. הגורם העיקרי המתפיח את הוצאות הטיפול הרפואי מלכתחילה הוא שימוש-יתר בביטוח, הנובע מההכרה בהוצאות ביטוח הרפואי לצורכי מס, ומכך שהעלות משולמת על ידי המעסיק. כך רופא מטפל יכול להעלות מחירים מבלי שהמטופל יזדעק. האובמה-קייר יעקם את עקומת העלות עוד יותר. העובדה שהתכנית מספקת סבסוד ביטוחי ללא הגבלת עלות, היא חדשות טובות מאוד לבתי־החולים ולחברות הביטוח, אבל חדשות רעות מאוד למשלמי המסים, שהנטל המוגבר ייפול, בסופו של דבר, על שכמם.

מה שמזעזע באמת באובמה-קייר אינו החובבנות שבהשקת התכנית ואתר האינטרנט שלה, אלא התמימות המהממת של מתכנני התכנית. יש רק דבר אחד יותר גרוע מהשקת המוצר וזהו המוצר עצמו. אבל בשונה מתכניות רווחה גדולות אחרות כמו הביטוח הלאומי והמדיקייר, שהצבע האדום הגיע למאזניהם רק אחרי שנים רבות, הנפילה הפיננסית של אובמה-קייר תגיע מהר. אסור לרפובליקנים לפספס את ההזדמנות לחסל את המפלצת המאיימת על כולנו.

פיטר שיף הוא איש עסקים ופרשן המומחה לתיאוריות כלכליות. המאמר המקורי פורסם באתר Europac. אנו מודים להם על הרשות לתרגמו. תודה לגלעד אלפר על ההפניה למאמר. 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

1 תגובות למאמר

  1. תוכניות רווחה בצבע אדום? יש לי אחלה רעיון
    בואו נקים מחנות ונביא אליהם את כל מישעלול רק להשתמש בתוכנית הרווחה ולא לשלם לה, ונעמיד אותו מול כיתת יורים. אחרי זה ניפטר גם מהיהודים, ההומואים, הצוענים וכל מי שנראה לנו לא יעיל.

    אתם מתכוונים ברצינות להפקיר את אלו שהגורל התאכזר אליהם וגם את אלה מביניכם שנופלים זמנית כדי לדאוג שלא יוכלו להתאושש (ע"ע משה סילמן?)