דו"ח רגבים חושף: משטרת הרש"פ – צבא בתחפושת

נשק כבד, כמויות בלתי נתפסות של לוחמים ויחידות פשיטה מיוחדות. למה זה נשמע מוכר?

אבו מאזן עם סמלי המנגנונים. היחידות מאומנות כצבא ומחזיקות בכלי נשק כבדים, בניגוד להסכמי אוסלו (תמונה רשמית של הרש"פ).

השבעה באוקטובר 2023 ייזכר בדברי הימים של מדינת ישראל כרגע שבו התנפצה ה"קונספציה" – אותה הנחה מודיעינית ומדינית שגרסה כי ניתן לקנות שקט באמצעות תמריצים כלכליים וכי חמאס "מורתע". בעוד מדינת ישראל נלחמת ומנסה לעצב מציאות חדשה בעזה ובלבנון, איום חמור לא פחות ובוודאי מורכב יותר, הולך ונבנה בלב לבה של הארץ: ביהודה ושומרון.

תחקיר מקיף וחדש של תנועת 'רגבים' חושף תמונה מדאיגה של מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית (הרש"פ). הדו"ח מראה כיצד מנגנוני הביטחון הללו, שנועדו במקור להיות כוח שיטור אזרחי "בלי בג"ץ ובלי בצלם" כדברי ראש הממשלה דאז רבין, הפכו צבא סדיר מוכן לזינוק מיידי, מצויד בנשק צבאי כבד, בעל יחידות עילית התקפיות, ובעיקר – בעל מטען אידיאולוגי קיצוני שאינו מכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל ושואף להשמידה.

הגלגול הראשון: הסכמי אוסלו

בהסכמי אוסלו של ראשית שנות ה-90, ההבטחה הישראלית הייתה פשוטה: הרשות הפלסטינית תקים "כוח משטרה חזק" שיאכוף סדר וילחם בטרור מבית. ההסכמים קבעו מגבלות נוקשות: מספר מצומצם של שוטרים (כ-30,000 לכל היותר ביהודה ושומרון ובעזה יחד), נשק קל בלבד, ומספר זעום של רכבים משוריינים.

המציאות בשטח הייתה רצף בלתי פוסק של הונאה פלסטינית ועצימת עיניים ישראלית. כבר בשנת 1996, במהלך מהומות מנהרות הכותל "הנשק של אוסלו" הופנה ישירות נגד חיילי צה"ל בקרבות ירי פנים אל פנים. האינתיפאדה השנייה בהייתה שיאו של ה"היפוך": קציני מנגנונים הקימו את "גדודי חללי אל-אקצא" והשתמשו בידע ובנשק שקיבלו מישראל כדי לבצע פיגועי התאבדות וטבח באזרחים. הלינץ' המזעזע בתחנת המשטרה באל-בירה, שבו אנשי המנגנונים לא רק שלא הגנו על חיילי צה"ל אלא השתתפו ברציחתם המבחילה, היה אמור להיות תמרור האזהרה האחרון.

"מודל דייטון"

במבצע "חומת מגן" השמיד צה"ל את תשתיות הטרור והמנגנונים של הרשות, אולם גם אחריו נולד הניסיון "לשקם" את המערכת. בחסות אמריקאית ובהובלת הגנרל האמריקאי קית' דייטון, הוקמו המנגנונים מחדש בפורמט "מקצועי" ו"מנותק מהקשר פוליטי", והתיאום הביטחוני הפך לדת החדשה של מערכת הביטחון הישראלית.

הדו"ח של 'רגבים' חושף כי מדובר במצג שווא. במקום משטרה אזרחית, נבנה כאן צבא. נכון לשנת 2026, המנגנונים מונים כ-65,000 מקבלי משכורות – מספר הגדול פי חמישה מהסכמי אוסלו המקוריים. כדי להבין את סדרי הגודל: היחס בישראל הוא כשלושה שוטרים לכל אלף נפש באוכלוסיה, לעומת זאת ישנם 24 שוטרי מנגנונים לכל אלף נפש. מדוע רשות "אזרחית" זקוקה לסד"כ הגדול פי שמונה מהנדרש למשטרה רגילה? התשובה טמונה בייעוד הכוח.

הנתונים המחקריים בדו"ח חושפים התמקצעות צבאית מדאיגה. הרשות מחזיקה כיום ביחידות עילית כגון יחידת "101" המתמחה בלחימה בשטח בנוי ופריצה, ויחידת ה"עטלף" (S.A.T) המתמחה בפשיטות מהירות על אופנועים ובצניחה טקטית. אלו אינם כלים לשיטור קהילתי בראמאללה; אלו כלים לכיבוש בסיסים, יישובים ואפילו ערים.

בתחום האמל"ח, הפער בין ההסכמים למציאות תהומי. במקום רובים קלים בלבד, אנשי המנגנונים מצוידים כיום במקלעים בטילי RPG, בנשקי צלפים מתקדמים ובמטעני חבלה עוצמתיים. מערכת המודיעין הפלסטינית, שזוכה למימון וסיוע מצד שורת מדינות, פועלת כארגון ביון צבאי לכל דבר, תוך שהיא משתמשת בשיתוף הפעולה עם ישראל כדי לאסוף נתונים על תנועות צה"ל.

החלק המטלטל ביותר בדו"ח עוסק במעטפת האידיאולוגית שבה גדל "הלוחם הפלסטיני החדש". בניגוד למצג השווא במערב, באקדמיות הצבאיות של הרשות בתוך יהודה ושומרון ובעולם (במדינות כמו ירדן, איטליה ואלג'יריה), המסרים ברורים: ישראל היא האויב, והיעד הוא "שחרור" פלסטין כולה.

סרטוני אימונים רשמיים של המנגנונים מראים לוחמים המאדירים את "יום הנכבה" ומבטיחים "שיבה" לחיפה, ליפו ולבאר שבע. הדו"ח מצטט הרצאות לצוערים שבהן הצהרת בלפור מוגדרת כ"מקוללת" וערפאת מהולל כמי ששמר על "הערביות והקדושים מהאוקיינוס ועד המפרץ".

ואכן, מנגנון "הדלת המסתובבת" המפורסם של ערפאת לא נעלם ורק השתכלל. אנשי המנגנונים משמשים כ"שוטרים ביום ומחבלים בלילה". רק בארבע השנים היו מאה מקרים שבהם אנשי המנגנונים, חלקם קצינים בכירים, היו מעורבים ישירות בפיגועים.

תרשים מתוך הדו"ח המלא

להתעורר עכשיו

הקונספציה הביטחונית ביהודה ושומרון נשענת על ההנחה שהרשות הפלסטינית היא "נכס" ביטחוני חשוב שיש לשמור עליו כמעט בכל מחיר. הדו"ח "הכתובת על החומה" מוכיח כי מדובר בנטל אסטרטגי ובסכנה קיומית. בניית הכוח הצבאי, המסרים הלאומניים המחרידים בתוך המנגנונים, והיכולות המבצעיות שנצברו, מכשירים את הקרקע לתרחיש של "היפוך קנים" רחב היקף. כאמור, הדבר כבר קורה יום יום בקנה מידה "קטן".

מי שמחנך את דור הלוחמים הבא שלו לכיבוש חיפה, אינו יכול להיות מופקד על ביטחון ישראל. עלינו להפסיק לראות במנגנוני הרשות שותף ביטחוני ולהתחיל לראות בהם צבא אויב לכל דבר. ללא מהפך בתפיסה הזו, תרחיש שחזור זוועות השבעה באוקטובר ביהודה ושומרון כבר לא יהיה תיאורטי, אלא שאלה של זמן בלבד.

לקריאת הדו"ח המלא >  https://did.li/HSbsl

דוד אולשבנג הוא דובר בתנועת רגבים.

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *