ההיסטוריה הכלכלית העולמית מלמדת שרק מטבע מקומי חזק מביא לשגשוג ורווחה. אז למה בבנק ישראל הכריזו מלחמה על השקל?
ההיסטוריה הכלכלית העולמית מלמדת שרק מדינות עם מטבע מקומי חזק, זוכות לשגשוג ולרווחה חומרית • כאשר ערכו של המטבע המקומי גבוה, הדבר מאפשר ייבוא מוצרים זרים בזול, שמוריד את יוקר המחיה לתועלת האזרחים • כל זה לא מעניין את צמרת הפקידות הכלכלית של ישראל, שהחליטה להחליש את השקל
כלכלת ישראל משופעת בבעיות. החל במחירי דיור גבוהים, יוקר המחיה, ריכוזיות, מגזר ציבורי מנופח ולא יעיל, תקציב ביטחון מעיק ועוד. אחת מנקודות האור היחידות שמקלות על החיים בארץ היא השקל החזק. והנה, התבשרנו לפני ימים אחדים כי הנגידה החדשה ושר האוצר, שמעמד הביניים כביכול קרוב ללִבּוֹ, יוצאים בקמפיין משותף להחלשת השקל ובעצם להגדלת העוני בישראל.
הטעות של לפיד ושל פלוג היא שהם מבלבלים בין המטרה לבין האמצעי. שניהם כנראה סבורים שמטרתה של כלכלת ישראל היא לייצא כמה שיותר, שהרי זו דרכה של מדינה קטנה לצמיחה כלכלית. אולם זוהי טעות. ייצוא אינו מטרה בפני עצמה, ואין לזהות ייצוא עם צמיחה; הייצוא הוא אמצעי לממן את הייבוא, ותו לא.
מטרתה של כלכלה היא לאפשר לאזרחים לקיים רמת חיים גבוהה, כלומר: לצרוך. הבעיה של מדינה קטנה כמדינת ישראל היא שאין ביכולתה לייצר בעצמה, בזול, מגוון מוצרים: נפט, חומרי גלם שונים, ריהוט מסוים, מכוניות, מטוסים, בגדים, מוצרי אלקטרוניקה ועוד. את כל אלה ורבים נוספים צריך לייבא, וכאן נכנס לתמונה ענף הייצוא, שמטרתו היא להרוויח את המט"ח הדרוש לחברות ישראליות ולאזרחי ישראל, לשם מימון הייבוא של המוצרים הרצויים להם (כולל, כמובן, מימון טיולים לחו"ל). בכסף הזר שמרוויחים בעסקאות ייצוא, ניתן להשתמש כדי לקנות ולייבא תוצרת זרה.
לצערנו, חברת פולקסווגן לא תסכים למכור לנו את מכוניות הגולף שלה תמורת שקלים. אין לנו ברירה אלא לעבוד קשה, לנצל את המשאבים המוגבלים של מדינת ישראל – הון ועבודה – כדי לייצר מוצר שהגרמנים רוצים, למכור אותו להם תמורת אירו, ואז להשתמש באירו הזה כדי לקנות את המכונית הגרמנית שאנחנו רוצים. כמעט כל מדינה בעולם משתמשת במשאבים המוגבלים שלה כדי למכור מוצרים לזרים תמורת מט"ח, וכך לממן את הייבוא. המדינה היחידה היוצאת מן הכלל היא ארה"ב, שמשתמשת במעמד הדולר כמטבע רזרבה עולמי, על מנת לייבא ללא ייצוא מקביל.
קמפיין משולל היגיון
מסיבה זו, אין בקמפיין של האוצר ושל בנק ישראל להחלשת השקל שום הגיון. הרעיון של הפקידות הכלכלית הוא לעודד את הייצוא על-ידי מתן הנחה לזרים – שהרי זו המשמעות של החלשת המטבע הישראלי – ממש כמו חנות שמציעה את מוצריה במכירות חיסול. ואכן, אין ספק שהייצוא באמת יעלה, ממש כמו שבמכירות חיסול יש תנועת קונים ערה, אבל מה הטעם? הרי ככל שהייצוא נהיה זול יותר (באמצעות החלשת המטבע המקומי מול המטבע הזר), כך הייבוא נהייה יקר יותר. התוצאה הסופית תהיה שהבעלים של החברות היצואניות ימכרו יותר, ושמונה מיליון אזרחים שצורכים מוצרי ייבוא יהיו עניים יותר.
רוצים לנסוע בקיץ הקרוב לחופשה ברומא? תתכוננו לשלם 20% יותר. רוצים לקנות טלוויזיה חדשה? עכשיו היא תהיה 20% יקרה יותר. אמנם תקראו בעיתונים הכלכליים שהייצוא של מדינת ישראל עלה בכמה אחוזים, דבר שיסב גאווה גדולה לשר האוצר, אבל זו תהיה נחמה קטנה מאוד כאשר רמת החיים של כולנו תרד בהשוואה למצב הנוכחי.
חסידי החלשת השקל אמנם מספרים לנו שתעסוקה בענף הייצוא חשובה, אבל גם הטיעון הזה נובע מחוסר הבנה. המטרה אינה תעסוקה, המטרה היא תעסוקה פרודוקטיבית. מה הטעם לעבוד בחברת ייצוא, לקבל משכורת בשקלים, ואז לגלות שהשקלים האלה שווים 20% פחות מבשנה שעברה?
ההיסטוריה מראה בבירור שאין כמעט שום דוגמה לכלכלה חזקה עם מטבע חלש, ואין כמעט שום דוגמה לכלכלה חלשה עם מטבע חזק. יפן, שווייץ, ארה"ב של פעם, גרמניה, שוודיה – כולן הצטיינו בכלכלות משגשגות ובמקביל במטבעות החזקים בעולם. הן הצליחו לייצא כי הן ייצרו מוצרים איכותיים שהעולם היה צריך. הניסיון לחזק את הכלכלה על-ידי החלשת המטבע, בניגוד ללקחים ההיסטוריים ובניגוד להיגיון, הוא על סף הגיחוך. העובדה שהצמרת הכלכלית במדינה מאמינה שזה אפשרי היא טרגית, בשבילנו.
ומשהו אחד אני לא מבין: אם היצוא יורד, מאיפה אנחנו מקבלים מטבע זר כדי לממן את היבוא?
אני מצטט: "אין לנו ברירה אלא לעבוד קשה, לנצל את המשאבים המוגבלים של מדינת ישראל – הון ועבודה – כדי לייצר מוצר שהגרמנים רוצים, למכור אותו להם תמורת אירו, ואז להשתמש באירו הזה כדי לקנות את המכונית הגרמנית שאנחנו רוצים."
אבל אם היצוא יהיה יקר מדי, אז הגרמנים לא ירצו אותו, לא יקנו אותו תמורת אירו, ואז לא נוכל לקנות את המכונית הגרמנית שאנחנו רוצים, לא?
מה החמצתי?
הנקודה שאתה מחמיץ היא שאם השקל יקר אז המכונית של פולקסווגן זולה יותר לנו הישראלים ואז אנחנו יכולים לייצא פחות. זה מה שלא הגיוני ברעיון להחליש את השקל כדי לחזק את הייצוא. אתה באמת מגדיל ייצוא אבל אתה מייקר את הייבוא
לא, את זה הבנתי. אבל לא הבנתי למה שיהיה יחס ישר: לכאורה, יש מצב שבו כתוצאה מהתמעטות היצוא, אתה פשוט *לא תמכור מספיק* גם אם היבוא זול יותר. ואם היצוא נדרש כדי להשיג מטבע חוץ כדי לקנות מה שרוצים, אזי אלא אם אתה יכול להנמיך את העלויות שלך באמצעים אחרים, לכאורה עלול להיות שלב שבו מטבע חזק יתחיל לספק תשואה שלילית (אני מניח שיש נתונים: האם אפשר להראות גידול וקיטון ביצוא שעוקבים *במדוייק* או אפילו בקירוב-למדוייק אחרי חוזק המטבע?: האם ייתכן שהרווח שלך מהיצוא עלול להיות נמוך מכדי לאפשר לך לייבא?)
אני אקצין את זה בשביל להדגים. נניח שדרך איזה נס השקל מתחזק לרמות
מגוחכות ובלתי מציאותיות וצריך מיליון דולר לקנות שקל אחד. במקרה זה הייצוא יהיה
אפס כי אף אחד לא יוכל להרשות לעצמו לקנות מוצרים המיוצרים בישראל, ואף אחד לא
יעבוד בייצוא. אבל במקביל כולנו נהיה מיליונרים כי עם כסף הכיס שלנו נוכל לקנות
מהגרמנים מרצדסים וכל העבודה תעשה ע"י זרים שיתחננו לשקלים שלנו. הנקודה היא
שגם ייצוא וגם עבודה הם אמצעים, לא מטרות.
אתה טועה כי אתה מתעלם מהסיבה להתחזקות השקל. לו היינו עוסקים במאזן יבוא-יצוא בלבד הייתה צודק משום שבמקרה כזה שער החליפין הראוי הוא בדיוק במקום בו היבוא והיצע מאפסים אחד את השני. אבל לא זה המצב. היבוא גדול מהיצוא והשקל צריך להיות חלש יותר.
מה שקורה הוא שמה שלוחץ להחלשות השקל היא תנועת הון. בשנים האחרונות כסף רב מוזרם למערכת (ראה ערך הרחבה כמותית) והכסף הזה מחפש תשואה וזורם לכלכלות שנראות יציבות ובעלות שער ריבית טוב יותר, במקרה הזה ישראל. המשקיעים הללו רוצים להשקיע בישראל, ולצורך זה הם צריכים לקנות שקלים, מה שמעלה / מחזק את ערך השקל.
בנק ישראל נמצא פה בין הפטיש והסדן. הוא יכול לתת לשקל להתחזק מה שאכן בטווח הקצר יוזיל את היבוא ויהרוג את כל ענפי היצוא. הבעיה עם כסף שמקורו מהשקעות הוא שבשלב מסויים, ובדרך כלל די מהר, הוא עוזב לשדות תשואה ירוקים יותר, וכשזה יקרה שער השקל יצלול, היבוא יתייקר, אבל ענפי היצוא לא יהיו פה לתמוך ביבוא. כל זה בגלל שלבנות תעשיה לוקח הרבה יותר זמן מאשר לוקח לכסף לברוח מפה.
האפשרות השניה היא לקנות את המטבע הזר בכסף מודפס, מה שמקל את הלחץ על הביקוש לשקל ומונע את התחזקותו. הכסף המודפס זורם למשק ומייצר מה שהרחבת בסיס הכסף מייצרת, בועת נכסים, וזו הסיבה לעליה במחירי הנדל״ן. לא מיסים, לא קרקעות (או לפחות לא באופן משמעותי), אלא הרחבת בסיס הכסף.
בקיצור, אלא האופציות. בועת נכסים בטווח הקצר מול הרס התעשיה והתעסוקה בטווח הארוך. שכל אחד יחליט מה עדיף. יכול להיות שהפיתרון צריך להיות קשור לטיפול בתנועת הכסף אבל זה כבר נושא אחר.
מה שכתבת נשמע חכם, אבל אני חייב לומר שלא ממש הבנתי.
אם מגיע לפה הרבה כסף, ואנחנו מייבאים יותר וטסים יותר לחו"ל (כי יש לנו יותר כסף והוא שווה יותר) למה שזה ייפסק? למה שהריביות לא יישארו, ולמה שהכלכלה לא תשאר יציבה (הפרמטרים שנתת כמעודדי השקעה)?
מה זה קשור לתעשייה? אתה הרי אומר שהעניין פה הוא לא הייצוא אלא ההשקעות..
במיוחד לא הבנתי מה עושה האפשרות השנייה שהצגת..
וגם- האם מה שאתה אומר זה שהמצב בו יש כרגע הרבה השקעות והשקל מתחזק הוא לרעתינו? כי אתה מציג 2 אפשרויות גרועות: או כסף זול ובועת נדל"ן + עלייה במחירי המזון, דלק וכו', או שיפור קצר טווח שאחריו נפילה.
אין דרך מאוזנת?
וגם- מה שאתה אומר זה שהסיבה שאנחנו לא יכולים להחזיק צמיחה לאורך זמן היא שאין לנו תעשייה מפותחת מספיק?
השקעות זורמות לכאן כי מצבנו טוב (בינתיים) לעומת כלכלות גרועות יותר מה שמוריד את יוקר המחיה. כלומר אזרחי ישראל מרוויחים מהעובדה שהם חיים בשוק יחסית בריא. מה שאתה מציע שהפוליטבירו הכלכלי שמורכב מאנשים שכביכול יודעים בדיוק מה קורה בכלכלה ולמה קורה ויודעים לקבוע במדויק מה אמור להיות שער השקל "יצילו" אותנו מההשקעות האלה וימנעו מאיתנו את פירות הכלכלה החזקה. אין בזה הגיון. אני מציע שהכלכלה החופשית תעשה את התיאומים שהיא יודעת לעשות יותר טוב מכל פוליטבירו כלשהו.
אבל גלעד יש כאן בעיה מסוימת.
אם אנחנו נותנים עכשיו לשוק להחליט, אנחנו מתנהגים כאילו הריביות הקיימות הן ריביות שנקבעות בשוק, וזה לא המצב.
ברגע שהריבית תעלה בארצות הברית, ובמערב בכלל, כל הכסף יזרום החוצה. השקל שוב ייחלש, אבל אנחנו נהיה בלי גופי הייצוא שקיימים עם שקל חלש.
בנק ישראל יודע שיום אחד זה יקרה. הוא מנסה להחליק את ההשפעה של החלשות פתאומית בשקל בלי תשתיות ייצוא ראויות.
התוצאה של עליית רבית בארה״ב עלולה להיות בדיוק ההיפך ממה שאתה משער. הפד מרצונו הרי לעולם לא יעלה את הרבית כי התקציב הגרעוני הפדרלי ממשיך להתקיים בזכות הריביות האפסיות וכמובן ששוק הדיור מחזיק מעמד בזכות הרביות האלה. הפד לעולם לא יכרות את הענף עליו כלכלת ארה״ב יושבת (למרות שלטווח ארוך זה דווקא הדבר הנכון לעשות). כלומר עליית רבית עלולה להיות התוצאה של אבדן אמון בדולר ובריחה כללית מהאג״ח האמריקאי. זה דווקא יחזק מאוד את השקל (בהנחה ששום דבר אחר לא משתנה). בעייה נוספת שנוצרת כתוצאה מהחלשה מלאכותית של השקל מול הדולר, היא שהממשלה מספקת קו החייאה מלאכותי ליצואנים לגוש הדולר, כאשר לטווח ארוך יותר בריא שהיצואנים שלנו ירכזו את המאמצים שלהם בגושים שצומחים – מזרח רחוק, חלק מאמריקה הדרומית, חלקים באירופה.
והנקודה האחרונה והכי חשובה שהיא שאתה מניח שההנהגה הכלכלית שלנו יודעת לנווט את המשק יותר טוב מהשוק הפרטי. זה פשוט לא נכון. הם לא כאלה חכמים ולא כאלה מבינים (בעצם אני חושב שחלק מהם הם ברמה אינטלקטואלית נמוכה) ואפילו אם הם היו גאונים זה לא היה עובד כמו שזה לא עבד לברה״מ וכפי שלא זה לא עבד מעולם לשום משק בתכנון מרכזי. השוק החופשי הנקי מהגבלות וחוסר גמישויות שהממשלה מטילה עליו מגיב לשינויים במציאות הרבה יותר מהר, יעיל (ומוסרי) מאשר חברי פוליטבירו כלשהו, אפילו אם זה פוליטבירו בכסות דמוקרטית.
אבל עליית ריבית בארצות הברית לא תגרור אחריה יציאה של הון מפה?
ואם נעלה את הריבית בתור תגובה, זה לא יפגע בהשקעות?
לישי (השני) – הכסף שהגיע לישראל לא מגיע בגלל התעשיה המוצלחת שלנו אלא בגלל המצב בארצות אחרות ושער הריבית. הוא ברובו השקעה פיננסית ולא ריאלית, והוא ילך מפה מאותה סיבה. זה יכול להיות קשור בנו, כמו מלחמה, או במשקיעים, כמו סיום ההרחבה הכמותית. זה יהיה אוסף החלטות של אלפי אנשים שיושבים ליד המסך שלהם איי שם ומחליטים למכור את קרן הנאמנות שלהם. הם אפילו לא ידעו שזה מה שקורה.
שקל חזק הוא טוב או רע בהתאם לסיבה שהוא כזה. ערך השקל צריך להיות נכון, ונכון הוא כאשר יבוא שווה יצוא. אם השקל היה חזק בגלל יצוא גבוה אז הכל היה טוב. הבעייה היא שהשקל חזק בגלל ההעברות הפיננסיות שדומות הרבה יותר להלוואה שניתן לקרוא לה בכל רגע. כאשר השקל חזק מסיבה כזו חוזקו הוא אשליה שיכולה להעלם.
בועת הנדל״ן היא רק תוצר לוואי של כמות הכסף הגדולה שנכנסת למשק ולא היתה קורת בלעדיו.
למי שלא מאמין כדאי להסתכל מה קרה באינדונזיה בשנת 97 כאשר תוך זמן קצר נמשכו כמויות גדולות של כסף זר מהמדינה בגלל חששות ליציבות השלטון (ולביטחונו של הכסף). קריסה של 80% בערך המטבע, תשלומי ריבית במט״ח שאי אפשר לעמוד בהם, דלדול יתרות המטבע ע״מ לנסות להלחם בזה, משבר כלכלי וכו׳
גלעד, כמו שאמרו מעלי, אין שום דבר חופשי לא בהרחבה הכמותית או בשערי הריבית העולמים (ואפילו לא בשערי החליפין) אז כדאי שנתנהג בהתאם.
אפשר אסבר על משמעות המושגים 'מטבע חזק' ו'מטבע חלש'?
מה זה אומר בעצם?
ההון שנכנס לכאן גם באופן זמני מאפשר לשפר את איכות ההון היצרני שלנו באופן קבוע (מכונות, תשתיות)
בנוסף, להשוות אותנו לאינדונזיה זה נראה לי קצת הגזמה, אנחנו מדינה הרבה יותר יציבה.