הבדיחה השחורה של מצגר

מה בין מטוסי ריסוס, פניית הזדקרות, מתן בסתר ואנשים מרהיבים ביופיים? אסף וול פותח בלוג חדש ב'מידה'

לא כל יום פוגשים אדם כה מרהיב ביופיו שגם יודע אנגלית; הרב מצגר. צילום: מרים אלסתר, פלאש 90

באותו היום הורדתי את בני האחד בחוג לכדורגל כשאת משנהו הסעתי לאיזה חוג של חנונים, משהו שקשור למדע ולעוד דברים שאיני מבין בהם דבר. כדי שלא ישאל אותי שאלות בכימיה ולא יגלה כבר בגיל 8 שאביו איננו גיבור-על כפי ששכנעתי אותו, הפעלתי את הרדיו, מסתבר שבטיימינג גרוע במיוחד. האמת היא שכשיש ילד ברכב, הטיימינג תמיד גרוע במיוחד. מי שמיקם את פינת הפלילים בדיוק דקה לפני שמורידים את הילד בבית הספר, צריך לעמוד לפני ועדת חקירה.

אבל לאותה מהדורת חדשות לא לוהקו העבריינים הקטנים הרגילים של הדס שטייף. זו היתה מהדורת פרימיום מוגבלת שכבר בפתיחתה נמנו בה ופורטו החשדות למעשיו הטובים של הרב הראשי לשעבר יונה מצגר. מסתבר שהנ"ל יישם את עקרון "מתן בסתר", רק בכיוון ההפוך תוך דגש רב על עניין הסתר.

"תגיד אבא. הרב יונה הזה, זה לא ההוא…", ידעתי מה הוא מתכוון לשאול והתנחמתי בכך שלפחות איני צריך להסביר לו מה הוא אותו אונס קבוצתי שפתח את המהדורה הקודמת ונדחק, תודה לאל, בזכות הרב האשכנזי במילואים מהמהדורה הנוכחית.

"אביבי, מה… מה בדיוק אתם לומדים שם בפוליטכני הזה?" ניסיתי להסיט את השיחה.

"זה טכנודע אבא", תיקן העורך הלשוני הזעיר. "אבל תגיד, האיש הזה, יונה מסגר…"

"מצגר", תיקנתי אותו. "אתה יודע מה זה מצגר בגרמנית? פעם היו שמות משפחה שניתנו לפי המקצועות ומצגר בגרמנית זה קצב".

"תגיד אבא. קצב, זה לא ההוא…"

"אה, אביבי, תראה איזה יופי, מטוס ריסוס" ניסיתי שוב למשוך את תודעתו הסוררת של הקטן לכיוונים בעייתיים פחות. "תיכף הוא יעשה פניית הזדקרות, תראה…"

"אבא, זה לא מטוס ריסוס, ובחוג לטיסנאות לימדו אותנו שמסוכן לעשות פניות הזדקרות. אז כאילו שמטוס ATR-72 של ארקיע יעשה דבר כזה בדרך מחיפה לאילת". כנראה שהפקאץ הקטן צודק. האמת שאין לי מושג מה היא אותה פניית הזדקרות, פעם שמעתי שיש דבר כזה והאסוציאציה של משה קצב כנראה גם היא סייעה לשליפת המושג.

"בקיצור אבא", פה כבר לא יכולתי להתחמק, "הרב הזה מצגר זה לא ההוא שפגשנו בירושלים במסיבת הסידור?"

יופי. בדיוק מזה חששתי לפני שנתיים, כשסיפרו הילדים בבהתלהבות שהם עתידים לפגוש בקרוב מין גיבור על מרהיב ביופיו (שאגב, גם יודע אנגלית). הם לא כל כך הבינו במי ובמה מדובר, אבל את החסר השלימו עבורם בבית הספר. מסתבר שצוות החינוך הטרים (מילה מוזרה, אני יודע, אבל תמיד משתמשים בה בהקשר לילדים וזה נשמע מאוד חינוכי) את הקטנים בצורה כזו, שהם היו משוכנעים שהם הולכים לפגוש לפחות א פרי הפלטיפוס (וע"ע).

נזכרתי במעלליו של הרב מצגר. תיארתי לעצמי שעוד נשמע עליו גדולות ונצורות וניסיתי להדיח כמה מההורים נגד הנסיעה. "תמיד אתה חייב להיות נגד כל דבר", נדו לי בראשם, "קצת יידישקייט".

העניין שרוב ההורים אינם יודעים כי הרב מצגר היה מינוי בדיחה של הרב אלישיב ז"ל, כדי לשים את הרבנות הציונית ללעג ולקלס. הם גם אינם מבינים מה יש לי נגד הכשר בד"ץ העדה החרדית, שאנשיה מכנים את שוטרינו וחיילינו בכינוי החיבה "נאצים". הם גם אינם מעוניינים לשמוע שהחב"דניק החביב המגיע למדורת ל"ג בעומר, מלמד את הילדים שאיש מת הוא בעצם חי ואפילו מלך המשיח שליט"א. קצת יידישקייט.

יש ברבים מאתנו, חילונים, סרוגים ומסורתיים, כבוד מותנה ובלתי מעורער לכל מי שלקח לעצמו את הבעלות על ייצוג האל. איננו בודקים בציציותיו המהודרות ואיננו מהרהרים האם ה"דמויות החינוכיות" שילדינו נפגשים אתן הן באמת כאלו, רק בשל אורך זקנם והדרת הפנים המרהיבה שלהם. אנו שוכחים לעתים קרובות כי לא כל השחור זהב הוא. לא פעם מדובר בבדיחה, בדיחה שאותה מסוגל להבין אפילו ילד בכיתה א'.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. ממתי ברוני מידה מגיירים לגטו הליברלי שלהם כותבים ג'ודאיזם גלותיים כרב ד"ר אל"מ במיל-בדימוס אסף וול?

  2. מצגר בסרטון כל כך מלא הערצה לעצמו ומתנשא… אם הייתי קורא את הטקסט בלי ההקשר הייתי בטוח שמדובר בכתבה ארסית של דורון רוזנבלום בהארץ. הרב אלישיב גאון, איזה מהלך.

  3. סתם רצף תסכולים וקיטורים מאת דתי לשעבר. אסף, לך באמת לא אפכת מה"יידשקייט", בלי קשר למי שמייצג אותו. תמשיך להאמין בביקורת המקרא ובשאר ה"אמיתות" שאתה מלמד באוניב' חיפה, ואנחנו נישאר עם היהדות שעזרה לעם היהודי לשרוד, למרות הרדיפות, הכפירה והפובליציסטויות היתירה.