דעה: אוניברסיטת חיפה איבדה את הכבוד

זה כבר הפך למנהג קבוע: מדי כמה חודשים, ובאופן עקבי למדי, האקדמיה הישראלית מצליחה לנפק "הישג" אקדמי שעוד לא נראה כדוגמתו במחוזותינו. פעם זו הפגנה בקמפוס הקוראת לשחרורם של מחבלים, בהשתתפותם של מרצים בכירים באוניברסיטה, ופעם זה מרצה שמסרב להכניס לכיתה סטודנט שחזר ממילואים עם מדי צה"ל. 

ובכל זאת, נדמה שהפעם האקדמיה הצליחה להתעלות על הרף הגבוה, על סף הבלתי-אפשרי, שהציבה לעצמה: אוניברסיטת חיפה הודיעה שפרופ' ישראל אומן לא יוכל לקבל תואר ד"ר לשם כבוד מהמוסד האקדמי המכובד. הסיבה: דעותיו הפוליטיות אינן עולות בקנה אחד עם "ערכי אוניברסיטת חיפה".

העובדה שפרופ' אומן הוא מתמטיקאי מבריק ואחד מהחוקרים הנחשבים בתורת המשחקים לא עמדה לזכותו, וגם לא העובדה שעבודותיו גרפו פרסים אקדמיים רבים בכל רחבי העולם – כולל פרס אחד זניח בכלכלה, על שם אלפרד נובל, שקיבל בשנת 2005. אין ספק, ניתן להבין את החלטתה של אוניברסיטת חיפה. האוניברסיטה ידועה מאז ומתמיד במצוינותה האקדמית והערכית, ולכן אין זה מפתיע שסירבה לתת כבוד לאדם שמחזיק, רחמנא ליצלן, בעמדות ציוניות וימניות – שכידוע מעידות על מוסר ירוד, מחקר חובבני ורמה אקדמית שאינה ראויה להכרה.

אם בכל זאת חפצה נפשו של הפרופסור בתואר המכובד והיוקרתי ביותר שניתן לקבל בעולם האקדמי בחצי-הכדור הצפוני, יתכבד נא ויפתח את רשימת מקבלי תארי הכבוד של אוניברסיטת חיפה, ואולי כך יצליח להבין מה מומלץ להגיד כדי לעמוד בסטנדרטים הנוקשים של אוניברסיטת חיפה.

כך למשל, במקום להצהיר בגלוי על תמיכה במפעל ההתנחלויות האכזרי, יכול היה להסתפק בהצהרה ש"נתניהו הוא תלמיד מצטיין של גבלס" – כפי שעשתה שולמית אלוני. ואולי במקום לבזבז את זמנו על מחקרים חסרי תוחלת בתורת המשחקים (את מי זה בכלל מעניין כשיש כיבוש כבר 45 שנים?), היה שוקל להצהיר שישראל היא המדינה הגזענית ביותר בעולם – זה הספיק לסופר סמי מיכאל בכדי לקבל את תואר הכבוד שלו מהאוניברסיטה. כל עוד ימשיך פרופ' אומן לאחוז בדעות חשוכות, הגורסות שגם ליהודים יש זכות קיום, שלא יתפלא שאינו זוכה להכרה מצד מוסדות נאורים ומתקדמים כמו אוניברסיטת חיפה.

גינוי חוצה מגזרים

מתברר שהחלטת אוניברסיטת חיפה זעזעה גם רבים מבכירי האקדמיה בישראל. בהתכתבות פנימית של 'רשת הפרופסורים למדעי החברה' שהגיעה לידי 'מידה', נשמעו דברי ביקורת קשים כנגד החלטת האוניברסיטה. יחזקאל דרור, פרופ' למדע המדינה באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל, כתב כי –

ההחלטה ראויה לגינוי חריף מצד קהילת הסגל האקדמי, ללא קשר לעמדות פוליטיות אישיות… דרוש להתנגד בכל תוקף למתן לגיטימציה לעצם הקיום של "דעות פוליטיות של אוניברסיטה", הפוגע בעצם מהות-הליבה של אוניברסיטה ומסכן את טיב המחקר וההוראה. להחיל קריטריונים פוליטיים על הענקת דוקטורט כבוד לאיש מדע (בשונה אולי מהענקה למדינאי) הוא להערכתי פסול לחלוטין.

העובדה שהפעם אוניברסיטת חיפה באמת הגזימה באה לידי ביטוי בכך שאפילו פרופ' חיים גנז, משפטן מאוניברסיטת תל-אביב הידוע בדעותיו השמאליות, כתב:

אני שותף מלא לעמדה שמבטא כאן פרופסור דרור. פסילת מועמדות לתואר כבוד אקדמי המבוססת על הישגים מדעיים שעל חשיבותם אין עוררין מטעמים של עמדות פוליטיות נראית לי פסולה לחלוטין.

גם בנוף האקדמי הישראלי, שאינו שופע בציונות יתר, אוניברסיטת חיפה מצליחה להתבלט על פני כולם: לפני כחודשיים נעצר סטודנט בחשד למעורבות בטרור, וכפי שפורסם ב'מידה' הקליניקות המשפטיות של האוניברסיטה משקיעות מזמנן ומרצן בסיוע לאסירים שעסקו בטרור.

פרופסור אומן אינו זקוק לשום המלצה או כבוד מאוניברסיטת חיפה, שממילא אינה נחשבת לפסגת השאיפות של הקריירה האקדמאית. את הכבוד ששמו יכול להעניק למוסד ולחוקרים, ישמור פרופסור אומן למקומות הראויים לכך יותר.