המבדיל בין טרור לטרור: מדוע רוסיה מתעלמת מישראל

את הטרור הצ'צ'ני הפוקד בתקופה האחרונה את ערי רוסיה, ניתן להשוות בנקל לטרור הפלסטיני: גם ישראל וגם רוסיה נאבקות ברדיקלים-מוסלמים, שאינם בוחלים ברצח אזרחים לצורך קידום יעדים פוליטיים ● ולמרות זאת, הממשל הרוסי מעדיף דווקא להשמיט את ישראל מרשימת מדינות מוכות טרור, אנשי דת ותרבות במדינה מאשימים את ישראל בשלל תיאוריות קונספירטיביות ולאחרונה אף גורשה משלחת ישראלית שהגיע לסייע בטיפול בנפגעים ● מה עומד מאחורי הניכור הרוסי כלפי ישראל, והסירוב להכיר באויב המשותף?

יומיים לאחר פיגוע ההתאבדות בתחנת הרכבת בוולגוגרד, שגבה את חייהם של עשרות אזרחים חפים מפשע, אורגנה בישראל משלחת של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים דוברי רוסית, המוכשרים להתמודד עם מצבי חירום ולהעניק טיפול מקצועי לפצועים ולמשפחות שכולות. הרְכַּבת המשלחת נעשתה בתיאום מלא עם הקונגרס היהודי-רוסי, אחד מארגוני הגג של יהודי רוסיה, ופורטל החדשות "יזרוס" ציין כי סגנית שר הפנים פאינה קירשנבאום אף הוציאה הנחייה אישית על מנת שאחד מחברי המשלחת יוכל לחדש את דרכונו תוך שעות ספורות.

הדרך לוולגוגרד הייתה אפוא רצופה כוונות טובות. אך ברגע שהישראלים נחתו בנמל התעופה דוֹמוֹדֶדוֹבוֹ שבדרום מחוז מוסקבה, עיריית וולגוגרד סירבה לפתע לקבל את עזרת המתנדבים. אנשי המשלחת ההמומים בילו מספר שעות בחוסר מעש, בציפייה דרוכה ובתקווה שה"נייט" הנחרץ יוחלף ב"דא", ולבסוף נאלצו לשוב לארץ. ממקורות בלתי-רשמיים נודע כי ולדימיר פוטין שבאותה עת ערך ביקור תנחומים בעיר, ביקש שה"זרים", ועוד מישראל, לא יסתובבו לו בין הרגליים.

אינטרסים לפני סנטימנטים

מדוע נדחתה המשלחת הישראלית? עבור ד"ר אלינה ברדץ'-יאלוב, מומחית למדיניות תקשורת ברוסיה ולעימותים א-סימטריים, אירוע זה אינו מפתיע כלל ועיקר. בשיחה עם 'מידה', הסבירה ברדץ'-יאלוב מה עומד מאחורי המהלך: לדעתה, פוטין עצמו לא נגוע באנטישמיות ואף רוחש חיבה ליהודים המתגוררים בארצו; גם מדיניות החוץ של רוסיה לא מונעת על-ידי שנאה כלפי מדינת ישראל.

אלא שכמו בפתגם הרוסי המוכר "ידידות זו ידידות, אך את הטבק כל אחד שומר לעצמו", גם במקרה הזה נשיא רוסיה חף מכל סנטימנטים, ברגע שמדובר באינטרסים אסטרטגיים של רוסיה וביחסים עם איראן, סוריה ושאר מדינות ערב: "בסולם העדיפויות של פוטין הרגשות נמצאים בסוף הרשימה, ואילו בתחילתה מוצבים אספקת הנשק וייצוא המשאבים", אמרה ברדץ'-יאלוב, "כשחקרתי את מלחמות צ'צ'ניה, לא פעם ולא פעמיים הגורמים הרוסיים אמרו כי "שם" יש בנדיטים וטרוריסטים ואילו "כאן", בישראל, הפלסטינים הם לוחמי החופש".

גישה זו באה לידי ביטוי בהזדמנויות שונות. כך למשל, בפגישתו של נשיא רוסיה דאז דמיטרי מדבדב עם יו"ר הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל במאי 2010. משרד החוץ הישראלי התייחס אז לפגישה, וקרא בהצהרה רשמית כי –

אסור שמדינות נאורות יחלקו את הטרוריסטים לטובים ולרעים בהתאם לחלוקה גיאוגרפית. טרוריסטים הם טרוריסטים, וישראל לא רואה הבדל כלשהו בין טרור חמאסי שמופעל נגד ישראל לבין טרור צ'צ'ני שמופעל נגד רוסיה. אין הבדל בין חאלד משעל לבין שאמיל באסאייב. ישראל התייצבה תמיד לצד רוסיה במאבקה נגד הטרור הצ'צ'ני. היינו מצפים ליחס דומה כשמדובר בטרור מבית היוצר של החמאס נגד ישראל.

בתגובה לביקורת חסרת התקדים מסר דובר משרד החוץ הרוסי אנדריי נסטרנקו כי חמאס הנו ארגון המבוסס על האמון והסימפתיה של רוב הפלסטינים.

צפו: כך נראה הפיגוע האחרון בוולגוגרד, שהתרחש בתחנת הרכבת בעיר

מי האויב האמיתי

מדיניות המשטר הרוסי כלפי ישראל באה לידי ביטוי גם בהצהרה הרשמית שפרסם משרד החוץ של רוסיה ב-30 בדצמבר 2013, ובה הוא התייחס לשרשרת הפיגועים שזעזעה את העיר וולגוגרד וגבתה את חייהם של עשרות אזרחים חפים מפשע. "יש דפוס אחיד לגיחות הנפשעות בוולגוגרד ולמתקפות בארה"ב, סוריה, עיראק, לוב, אפגניסטן, ניגריה ומדינות אחרות", צוין בהודעה. כמו כן, טען משרד החוץ כי המחבלים לא רק רצו לזרוע פחד בלבם של אזרחי רוסיה, אלא לגרום לאיבה בין הדתות (האסלאם והנצרות). גם עין בלתי מזוינת יכולה להבחין בכך שמהרשימה הארוכה נשמט שמה המפורש של ישראל – מדינה מוכת טרור על בסיס כמעט יומיומי – או, לכל הפחות, הוזח לקרן זווית.

מי שכן הזכיר את ישראל, אך בהקשר מעט שונה, היה העיתונאי הרוסי החשוב מקסים שֶבְצֶ'נְקוֹ. בחשבון הטוויטר שלו, התייחס שבצ'נקו אל קרבנות הפיצוץ בתחנת הרכבת בעיר (הפיגוע הראשון בסדרה). ברגע שכלי התקשורת הודיעו כי בין הנרצחים היו חמישה מהנדסים מהעיר ווֹטְקִינְסְק שעבדו בתעשייה הביטחונית, היו קשורים להרכבת טילים בליסטיים מסוג 'טופול M' והגיעו לוולגוגרד כדי להשתתף ניסוי כלים סודי, שבצ'נקו עט על הדיווח כמוצא שלל רב:

ייתכן ששני הפיצוצים, באוטובוס ובתחנת הרכבת, הם בסך הכול מסך עשן הנועד לטשטש פגיעה במטרה העיקרית, הלוא הם מדעני הטילים. נו, מי מעוניין בכך?

התשובה לא איחרה לבוא. כבר בציוץ הבא נקב האיש בשמות קונקרטיים: "צווחות השנאה בוקעות מגרונותיהם של מזמיני הפיגועים כנגד המדענים – מכיוונן של סעודיה, ישראל וכל הכנופיה הזאת שהרוויחה מהמלחמה בסוריה".

שבצ'נקו אינו דמות קיקיונית וחסרת השפעה: מזה כמה שנים שהוא מנחה תכניות אירוח בנושאי חברה ומדינה בערוץ הטלוויזיה הממלכתי, מקום מבוקר ומפוקח שבו לא תדרוך כף רגלו של איש אופוזיציה משמאל או מימין. בנוסף, בעבר הלא רחוק שימש מקסים שבצ'נקו חבר בלשכה הציבורית של רוסיה, גוף חוץ-פרלמנטרי שנוסד ביוזמתו של הנשיא ולדימיר פוטין בכבודו ובעצמו.

מלחמה אלטרנטיבית: איקונות מעופפות

מי שלקח את התיאוריה שלב אחד הלאה היה איש הדת אלכסנדר שומסקי, המשמש כומר באחת הכנסיות המוסקבאיות, שפרסם טור בשם "הזאבים של הסוכן סמית' לא יכניעו את סטלינגרד". הפובליציזסט הדתי והפורה סמוך ובטוח כי מאחורי הפיגועים עומדים המערב, ארה"ב ושלל מתנגדיו של פוטין ברחבי העולם אשר רוצים לצרף את רוסיה אל ה"מטריקס ההומוסקסואלי", כהגדרתו.

כשהוא משווה זאת לסרט (האמריקני) 'המטריקס', הסביר שומסקי כי כשם שהסוכן סמית' לא הצליח לחסל ניאו, כך גם הרוצחים הנתעבים לא יכלו לרוסיה, הרי היא "רומא השלישית" וחוד החנית במאבקה של הנצרות נגד השטן. כמו כן, שומסקי המליץ להחזיר לוולגוגרד את שמה הקודם סטלינגרד, כי "בסטלינגרד הוכרעה מלחמת העולם השנייה, ואני מאמין כי מעיר זו תצא מתקפת הנגד הגדולה של העם הרוסי".

בתוך כך כמרים אחרים לא הסתפקו במילים אלא אף נקטו פעולה פרקטית למיגור הטרור. לבקשתה של ראש עיריית וולגוגרד אירינה גוּסִיווה, ב-3 בינואר דיקן כנסיית קאזאן ויאצ'סלב זֶ'בֶּלֶב עלה למסוק ובאמצעותו הטיס מעל שמי העיר איקונה של מריה הקדושה. בתום הטקס, שסוקר בהרחבה בכלי תקשורת מרכזיים, הבטיחה גוסיווה כי בסמוך לנהר הוולגה יוצב צלב שייתן מרגוע לנפשות ההרוגים. מסתבר כי בכל קשור ללוחמה בטרור רוסיה לא צריכה את ישראל – יש לה טכנולוגיות ייחודיות משלה.