מסע אל שורשיו הסוציאליסטיים של המשטר הנאצי

מי היו מוריו הרוחניים של היטלר, האם נחגג ה-1 במאי בגרמניה הנאצית, ומי היו הראשונים לזהות את הקשר שבין הסוציאליזם לנאציזם?

אנחנו סוציאליסטים, אנחנו אויבי השיטה הקפיטליסטית הנוכחית המנצלת את החלש, בעלת המשכורות הבלתי הוגנות, והערכתה … את בני האדם על-פי עושרם ורכושם – ולא על-פי אחריותם וביצועיהם…;

הדברים הללו, שבקלות יכולים להישמע כיום מפיהם של פעילים חברתיים שונים, נאמרו על-ידי לא אחר מאדולף היטלר בנאומו לכבוד חג הפועלים, האחד במאי 1927. הנאום מייצג היטב את 25 הנקודות שהיטלר ניסח כמצע מפלגת הפועלים הגרמנית בשנת 1920, המהוות את הבסיס למפלגה הנאצית.

מצע זה משלב דרישות לאומניות וגזעניות מפורשות – כגון איחוד כל הגרמנים תחת "גרמניה הגדולה" (סעיף 1) ומתן חופש עיתונות רק ל"גזע הגרמני" (סעיף 23) – עם תביעות בעלות נוסח סוציאליסטי מובהק, כגון הקריאה לשוויון זכויות וחובות מוחלטות לכלל האזרחים (סעיף 9), חיסול הכנסה שמקורה אינו בעבודה, חיסול הריבית (סעיף 11), חלוקת ההון של כל הרווחים הנובעים מתעשיות כבדות (סעיף 14), וחינוך יסודי וגבוה על חשבון המדינה (סעיף 20).

למרות ההיסטוריה המטרידה של התאריך הזה, האחד במאי מוגדר כיום על-ידי גופים מסוימים כיום המאבק על זכויותיהם של הפועלים ברחבי העולם. זאת, תוך התעלמות והלבנת המשמעות הסמלית וההיסטורית שעומדת מאחורי החג הסוציאליסטי, שנחגג על-ידי המשטרים הרצחניים ביותר שידעה האנושות: אלו הקומוניסטיים שהביאו לחיסולם של 100 מיליון איש במהלך המאה העשרים, וכן מכונת ההריגה הנאצית.

קצת היסטוריה

האחד במאי נקבע כ"חג הפועלים" במהלך האינטרנציונל השני בשנת 1889. האינטרנציונל היה קולקטיב של מפלגות סוציאליסטיות מכל העולם, שהוקם על-ידי אוגוסט בבל ופרידריך אנגלס, עושה דברו של קרל מרקס, לציון המהומות ב'היימרקט' בשיקגו בשנת 1886. במהומות הללו נאבקו פועלים אמריקנים על הדרישה לקיצור יום העבודה ועל פריבילגיות נוספות. האינטרנציונל השני היה למעשה המשך הניסיון של מרקס ואנגלס לבנות כוח חברתי משמעותי, שיאפשר לראשון לשלוט על מעמד הפועלים שאותו הגה (או שמא הזה); ניסיון שנכשל שוב ושוב לאורך חייו.

בעוד שמו של מרקס נקשר, כתוצאה מיחסי ציבור טובים למדי, עם המושג שוויון – הרי שתורתו ייצגה הכל פרט לשוויון. האיש שקרא להקמת הדיקטטורה של הפרולטריון ושאף לעמוד בראשה, הסביר בשנת 1875 – שנה לפני חיסולו של האינטרנציונל הראשון שאותו הקים הוא עצמו – כי לפני בואו של גן העדן הקומוניסטי עלי-אדמות, יבוא שלב מעבר שבו:

פערים ביכולות הפיזיות והאינטלקטואליות יימשכו. אנשים שונים העושים דברים שונים ייצרו מוצרים בעלי ערך שונה – ובכך יקבלו זכויות שאינן שוות (דהיינו זכויות יתר; ע.ב)

ב"שלב המעבר" ששרטט מרקס, אמצעי הייצור כבר מולאמים כולם, דיקטטור או קבוצה של דיקטטורים מנהלים את המדינה, ויש להם זכויות יתר על-פני שאר הפועלים. ומתי מגיע השוויון? לדידו של מרקס, בנקודת הזמן שבה הדיקטטורים החביבים יחליטו שהגיעה השעה, והם מוותרים מרצונם על הכוח חסר המיצרים שהעניק להם השלטון. אכן, ההיסטוריה הקרובה והרחוקה מלמדת שדיקטטורים ששים לוותר מרצונם על הכסא ועל מנעמי השלטון.

זאת אפוא התפיסה שעמדה בלב האינטרנציונל השני, אותה אסופת מפלגות בעלת רוב מרקסיסטי מובהק, שהחליטה על ייסודו של חג הפועלים האחד במאי.

וזאת חשוב לדעת: לא ניתן להפריד את חג המאבק למען זכויות הפועלים מהאג'נדה המרקסיסטית הרצחנית שעמדה מאחוריו, ואין אפשרות לטשטש את העובדה שהמשטרים הטוטליטריים ביותר בהיסטוריה תמיד ששו לאמץ אותו.

במקרה הגרמני, בסיס הכוח של המפלגה הנאצית היה מפלגת הפועלים הגרמנית, והקשר בין הנאציזם לסוציאליזם היה אך טבעי. כך, אחד מן הכוחות המרכזיים שפעלו להקמת המפלגה הנאצית היה ארנסט רהם – סוציאליסט אלים וקיצוני וראש ה'אס.אה', הפלג הסוציאליסטי של המפלגה הנאצית. רהם היה זה שהדריך את היטלר בצעדיו הראשונים.

חגג את האחד במאי; היטלר
חגג את האחד במאי; היטלר

אך לא רק קשר מקרי, פרסונלי או מפלגתי, היה כאן. נקודות הזהות של המשטר הנאצי והמשטרים הסוציאליסטיים והקומוניסטיים נובעות ממספר עוגנים מרכזיים משותפים, שמקורם בתפיסה הסוציאליסטית: הלאמת אמצעי הייצור בידי דיקטטור או אוליגרכיה ("שלב המעבר" המרקסיסטי); שליטה מוחלטת בפעילות הכלכלית; שבירת איגודי הפועלים שבשמם מתיימרים משטרים אלו לפעול; ריסוק הדמוקרטיה; האלהת מפלגה אחת (הנאצית בגרמניה, הקומוניסטית בברית-המועצות), ועוד.

שוחה נגד הזרם: פרידריך האייק מתריע

מי ששם לב, בזמן אמת, לזיקה המטרידה הזו שבין הנאציזם לסוציאליזם, היה הכלכלן-פילוסוף זוכה פרס הנובל פרידריך האייק. בשנת 1944, כשברקע מלחמת העולם השנייה והסוציאליזם הבריטי המתגבר, הוציא האייק את יצירת המופת שלו 'הדרך לשעבוד' שמבקרת בחריפות את המנגנון הריכוזי הסוציאליסטי. באותה נקודת זמן, עת נאבקו הרוסים במכונת המלחמה הנאצית, נחשבה ברית-המועצות למגינת האנושות. אך האייק יצא לשחייה ארוכה נגד הזרם האינטלקטואלי של זמנו, שהעריץ את הסוציאליזם, ומתח את הקו המחבר בין המשטרים השונים:

רק מעטים מוכנים להודות שעליית הפשיזם והנאציזם לא הייתה תגובה נגד המגמות הסוציאליסטיות של התקופה הקודמת, אלא תולדה הכרחית של המגמות הללו. זוהי אמת שרוב הבריות אינן מוכנות לראותה אפילו בשעה שבחוגים רחבים מודים בדמיון שבין … המשטרים הפנימיים ברוסיה הקומוניסטית ובגרמניה הנאציונל-סוציאליסטית.

התנועה הנאצית אפוא לא צמחה לדעת האייק בחלל ריק, אלא גדלה על ברכיה האינטלקטואליות של האידיאולוגיה הסוציאליסטית.

אחד ה"אבות הרוחניים" של הנאציזם, לפי האייק, היה גם אחד מאבותיו של הסוציאליזם הגרמני. הכוונה היא לפילוסוף יוהאן גוטליב פיכטה (נפטר בשנת 1814), הוגה בעל נטיות אנטישמיות ברורות. אינטלקטואל חשוב נוסף שהשפיע על התפתחות התפיסה הנאצית היה ההיסטוריון והפילוסוף ורנר זומבראט (נפטר בשנת 1941). זומבארט היה מרקסיסט נלהב, ואף זכה לשבחים מפיו של אנגלס עצמו. בשנת 1911 פרסם את ספרו 'היהודים והחיים הכלכליים', שבו הוא מתאר את היהודים כגורם שהביא לפירוק החברה, לאחר שזו דחתה אותם, ושחולל את עליית הקפיטליזם המודרני.

בשנת 1915 פרסם זומבארט ספר נוסף, 'סוחרים וגנבים' שמו, בו שיבח הסוציאליסט המוערך על אנגלס את "המלחמה הגרמנית", תוך הבעת בוז לאנגלים על שאיבדו את יצר המלחמה והפכו לאומה של סוחרים בעלי "רוח יהודית". זומבארט התנגד לאמנציפציה, וקרא לבידול היהודים מהחברה הגרמנית. זו אולי הסיבה שתמך בפרויקט הציוני.

הזיקה הרעיונית בין המשטר הנאצי למרקסיזם מתחדדת בהגותו של יוהאן פלנגה (נפטר בשנת 1963), מרקסיסט וסוציאליסט גרמני נוסף שזיהה בשנת 1916 את הריכוזיות והפיקוח מלמעלה על כל פרט מחיי האזרח, המאפיינת את הסוציאליזם, כתפיסה המרכזית שצריכה לשרור בגרמניה. באופן דומה, מהלל פלנגה את "המשק המלחמתי" בגרמניה של מלחמת העולם הראשונה, וטוען כי:

טוטליטריזם במסווה של שוויון; קרל מרקס
טוטליטריזם במסווה של שוויון; קרל מרקס

הוא המימוש של חברה סוציאליסטית ורוחו היא ההופעה הראשונה … של רוח סוציאליסטית; אכן, הגיעה השעה להכיר כי הסוציאליזם חייב להיות מדיניות כוחנית מפני שעליו להיות ארגון…

מעניין להשוות את שיר ההלל הזה לדברים שאמר אנגלס בשנת 1849, אודות מרידת ההונגרים כנגד הכיבוש האוסטרי והרוסי:

המרידה המוצלחת הראשונה של הפרולטריון בצרפת תביא חופש עבור האוסטרים-גרמנים וההונגרים, והם ייקחו את נקמתם העקובה מדם כנגד הברבריזם הסלבי. המלחמה הכללית שתפרוץ לאחר מכן תמחץ את הברית הסלבית ותחסל את המדינות בעלות ראש החזיר הקטן הללו, ותמחק את שמן לנצח … המלחמה העולמית הבאה לא רק תעלים מעמדות ריאקציונריים ושושלות שלמות מעל פני האדמה, אלא גם עמים ריאקציונריים שלמים. וגם זו קידמה.

חלומם של מרקס ואנגלס

וכך, באחד במאי 1917, לאחר שובו של לנין מגרמניה לרוסיה, נחגג 'חג הפועלים' אשר סימן את הקמתה של הדיקטטורה הרצחנית ביותר שידע העולם. כינונה של ברית-המועצות התאפשרה בהתאם לחזונו של מרקס משנת 1848, שאותו ביטא בכתב העת 'הריין החדש':

אם ניתן יהיה להביא את גרמניה למלחמה עם רוסיה, יהיה זה סופם של בתי הבסבורג וההונצלרון, והמהפכה תזכה לנצחון מקיף.

מרקס שאף לרסק את בתי האצולה הגרמניים והאוסטריים על-ידי מלחמה עם רוסיה, בעוד שאנגלס שותפו שאף למלחמת עולם שתביא לריסוקם של "עמים ריאקציונריים" שלמים. הבגידה ושיתוף הפעולה עם האויב, תוך התעלמות מוחלטת מן המחיר האדיר בחיי אדם שדורשת האידיאולוגיה ה"הומאנית" הזאת, היו התבנית שקבעו מרקס ואנגלס. לנין צעד אחריהם בתלם.

באוגוסט 1939 הלך סטאלין צעד נוסף כאשר חתם על הסכם אי התקפה עם היטלר, במהלך שאפשר את פתיחתה של מלחמת העולם השנייה – חלומו של אנגלס כמעט מאה שנים קודם לכן –שבה ריסקה ברית-המועצות את גרמניה הפשיסטית, והגדילה את תחום השפעתה של הרודנות בהיקף אדיר.

בחודש מאי אם כן, אנו זוכרים ומשננים את הדוקטרינות שהעלו על נס את הריכוזיות, הרצחנות, הטרור, המלחמה ודיכוי החירויות האלמנטריות, ואת הקשר העמוק שבין הטוטליטריזם הנאצי לאחיו הסוציאליסטי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

20 תגובות למאמר

  1. המאמר המדבר על ה"זיקה המטרידה הזו שבין הנאציזם לסוציאליזם" שרק אדם אחד שם ליבו אליה "בזמן אמת" (?!, ב-1944) שוכח לציין שאדולף היטלר היה מנהיגה של 'מפלגת הפועלים הלאומית הסוציאליסטית הגרמנית'.

    1. יפה אמרת. יש עולם שלם של דיונים על סוציאליזם ועל מהפכנות בתוך הזרמים שהובילו לנאציזם

  2. היינריך היינה שם לב להיבטים הטוטאליטריים של הסוציאליזם ולרוח הקרב של הגרמנים. כך כתב על הקומוניזם ב1842: "אף כי לא מדברים היום על הקומוניזם…הוא עתיד למלא תפקיד של גיבור אפל ,גם אם חולף בטרגדיה המודרנית…תהיה זו אותה מסורת אבסולטית ישנה…רק בשינוי לבוש, עם סיסמאות וביטויי מפתח חדשים…אז יהיה רק רועה אנושי אחד, עם מטה ברזל ועדר אנושי אחד…כבשים זהות זו לזו…ימים אפלים לפנינו…אני ממליץ לנכדינו להיוולד עם עור עבה מאוד.

    כך כתב על גרמניה ב1834 לחבריו הצרפתים:"היזהרו! אני אוהב אתכם ולכן אספר לכם את האמת הנוראה…עליכם לפחד מגרמניה המשוחררת יותר משעליכם לפחד מן הבריתות הקדושות ומן הקוזאקים והקרואטים. בגרמניה תתרחש דרמה היסטורית שלידה תיראה המהפכה הצרפתית כאידיליה בלתי מזיקה. הנצרות דיכאה את הלהט המיליטריסטי של הגרמנים לזמן מה אך לא הרסה אותו…תעלה הפראות מחדש…הזעם הנורא שעליו מדברים המשוררים הנורדים…אלי האבן העתיקים יקומו מעפר וישטפו אבק בן אלף שנה מעיניהם. תור יצעד קדימה וינפץ את הקתדרלות הגותיות. הרעם הגרמני מתגלגל לאט אך בוא יבוא. וכאשר תשמעו אותו רועם ,כפי שלא רעם עוד מעולם, דעו לכם שישיג את מטרתו.

    וכל זה 90 שנה לפני פרידריך פון אייק.

  3. אתה דמגוג ושקרן,אתה מעוות את הסיפורים ושותל תמונות של היטלר כרקע כשקוראים את דעתך על מרקס.כמובן שמרקס הניח את היסודות לתפיסות סוציאליסטיות שהתפתחו עם השנים. וסוציאליזם הוא לא שיטה וברית המועצות היא לא "תכלית הסוציאליזם" שפשוט היה נורא.אני לא מוצא שום דרך להתייחס לרוב האמירות וההאשמות שלך כאן על חג האדם העובד כי הן פשוט מגמתיות.ברור שאתה מנסה להכתים את כל מי שמנסה להלחם היום על זכויות עובדים הארץ ישראל,"ארץ זבת חלב ודבש למנצלים העשירים בלבד".פשוט מאמר רע מביך שהוא יוצא בעיתון שאמור לעודד מחשבה חופשית.

    1. אני מבין שהעובדות (אני מדגיש עובדות, ולא"סיפורים") המופיעות במאמרי על מרקס, אנגלס, האינטרנציונל והיטלר מפריעות לך ושמח על כך. אין כל ספק כי כל אדם תבוני צריך לחוש סלידה מכך. רק הצעת ייעול – אם אתה מאשים אדם בכך שהוא "שקרן" אל תכתוב משפט המתייחס לברית המועצות כגון "תכלית הסוציאליזם" במרכאות כאילו המשפט מצוטט מתוך דבריו של אותו אדם, כאשר משפט כזה אינו מופיע כלל במאמר. וזה
      פוגם באמינות של כל אדם אחד המאשים אחר בכך שהוא שקרן בכך שהוא מאשים אותו בדבר שלא אמר ואו כתב. לתשומת לבך.

      לעומת זאת, כאחד שהקדיש שנים לחקר תורתו של מרקס, אני יכול לומר די בוודאות כי החברה העתידית אותה הגה מרקס הייתה אמורה להיות בהכרח דיקטטורה. הוא קרא מפורשות להקמת הדיקטטורה של הפרולטריון במניפסט הקומוניסטי. הוא קיבע את כוחה של הדיקטטורה הזאת ב"שלב המעבר" הרצחני אותו חזה (כלומר, הזה) ואליו שאף לחלוטין, ומעל לכל, מרקס היה אויב מוצהר של החופש. בקפיטל מסביר מרקס מדוע יש להילחם בסחר החופשי בין בני אדם:

      "..העצמים עצמם הם מעבר לאדם, ולפיכך, ניתנים הם להעברה. כדי שזו תהיה העברת גומלין, אין בני אדם צריכים אלא לעמוד זה בפני זה, בהסכמה שבשתיקה, כאותם בעלים פרטיים של אותם עצמים הניתנים להעברה ודווקא על ידי כך – כאישים בלתי תלויים בלתי זה בזה. ואולם, יחס כזה של נכריות הדדית אינו מצוי אצל חבריה של קהילה טבעית-מקורית, בין אם זו של משפחה פאטריאכלית, או עדה הודית עתיקה, מדינת-אינקה וכו'. .. החזרה התדירה על מעשה-החליפין הופכתו לתהליך חברתי סדיר..".

      בשפה פשוטה: מרקס אומר כאן כי מסחר חופשי יכול להתקיים רק בתנאים שיש אנשים חופשיים וכאשר קיימת חברה חופשית ("תהליך חברתי סדיר"). אי אפשר להילחם בניכור החברתי במסגרת אותה חברה חופשית אלא יש לחסל אותה (הדיקטטורה של הפרולטריון) ולכפות עליה את הרעיונות ה"נכונים" בהם אנשים לא יהיו "בעלים פרטיים" של דברים.

      זהו מתכון גס, בוטה ואיום של דיקטטורה מאותו סוג בדיוק.

      לגביי האמירה שלך ש"סוציאליזם אינו שיטה" – באמת? זאת אינה דעתי, ואם כוונתך שבאמת סוציאליזם אינו שיטה, אז אתה טועה טעות מרה וקשה ואינך מכיר כלל את ההגות הסוציאליסטית.

      אך אני שמח לראות שהצלחתי לעודד מחשבה ושמח לראות כי גם אנשים שנלחמים על "זכויות העובדים בארץ" קוראים דברי טעם, למען ישכילו וידעו שניתן לעשות זאת באופן שלא מערב אידיאולוגיות, תפיסות ואישים האחראיות והאחראים לרצח ההמוני הגדול ביותר בתולדות ההיסטוריה של המין האנושי, ומבלי שישמשו "אידיוטים שימושיים" למטרות אחרות לחלוטין, כפי שניסח זאת לנין.

      ובאמת נקודה לסיום – המאמר הזה יוצא במידה דווקא משום שהוא מעודד חשיבה חופשית. משמעותה של חשיבה חופשית היא שאדם מבטא דעות שאחרים לא תמיד מסכימים להן, תפיסה שמרקס סלד ממנה בעת שהיה העורך של הריין החדש ובוודאי
      שאינה מתאימה לכל עיתון שיצא ואו יוצא תחת השמש במשטרים הקומוניסטיים שביססו את תורתם הרצחנית על התורה הרצחנית של מרקס, החל בפראבדה והלאה. כך נראה חופש ביטוי דמוקרטי אמיתי – הוא לא אמור לרצות אף אחד.

      בברכה, עדי.

  4. מאמר מעניין ומחכים.
    תודה.
    אבל.
    אתה בוחר להעלות ולהדגיש את הרכיב הסוציאליסטי ממשנתם של הנאצים כדי לשרת את האג'נדה שלך – יצירת קישור אוטומטי בין השמאל לבין הנאציזם. זאת בעוד אתה מתעלם כמעט לחלוטין מהרכיבים בנאציזם שהם הם שהובילו לכוונות הגירוש וביצוע ההשמדה של יהדות אירופה. אלו כוללים בעיקר את תורת הגזע, את הלאומנות הבוטה ושנאת הזר. אני חושד שאתה עושה זאת כי אותם רכיבים היו מגלים את הדמיון הרב בין תפיסות הימין לנאציזם.
    לא לחינם מפלגות ניאו-נאציות (מפלגת החירות האוסטרית למשל) זוכות לאהדה בימין ונציגיה מתארחים אצל שרי הליכוד.
    לא במקרה מצעה של תנועת "כך" זהה כמעט אחד לאחד לחוקי נירנברג.
    לא סתם כתב אחד מאבותיו הרוחניים של הימין הישראלי אבא אחימאיר את "מפנקסו של פאשיסטן", שם הילל את מוסוליני והיטלר, עד שחזר בו כשגילה שהיטלר לא כל כך אוהב יהודים.
    לא סתם אני קורא ברשתות החברתיות כי "לא נורא אם יהיה שוב היטלר רק שעכשיו הוא לא יהיה נגד יהודים".
    אז נכון, הרעיונות של מארכס להשגת מטרה אוטופית של שוויון הובילו לנהרות של דם. אבל שישה מליון היהודים, ומליוני הקורבנות האחרים של הנאצים, היו בעיקר קורבנות של לאומנות וגזענות.

    1. מחזק. הנאצים יימח שמם עשו דברים רבים, חלקם מאמונה וחלקם לתועלתם.
      התרשמותי שהנאציזם אינו התפתחות הכרחית של הסוציאליזם (ולראיה, התנועות הסוציאליסטיות הדמוקרטיות הרבות),
      אלא שבגרמניה של שנות ה-20' וה-30' השתלם לנאצים לאמץ סממנים סוציאליסטיים.
      לא ידוע לי, למשל, על רדיפה מיוחדת של קפיטליסטים תחת הכיבוש הנאצי; הצבא הגרמני עשה עסקים רבים עם תאגידים גרמניים. פשעי הנאצים נעשו בשם הלאומנות והגזע ולא בשם המעמד.

      כך שלהתנגד ל-1 במאי משום שהנאצים ציינו אותו דומה להתנגדות לשאר סממנים לא משמעותיים של הנאצים- הצבעים חום, שחור ואדום, אוטוסטרדות, צמחונות, מנוע בעירה פנימית, מצעדים וכו'.

    2. למען האמת אין כל צורך להשוות את הקומוניסטים לנאצים. המשטרים הקומוניסטים, כולם כאחד, היו מפלצתיים די והותר וחוללו רציחות המוניות ומזוויעות מספיק, כדי שלא יהיה צורך להשוותם לשום משטר נורא מסוג אחר. הקומוניזם נורא מספיק בזכות עצמו.
      ובקשר למפלגת החירות, רק הערה קטנה: הנאצים שהיו בה התפלגו ועזבו אותה, לאחר שמנהיגיה החדשים שינו לחלוטין את דרכה, והקימו לעצמם מפלגה אחרת. סתם להשכלה כללית, אם אתה מעוניין בעובדות. (אבל לנוכח מה שכתבת על מצע "כך", זה מוטל בספק.)

  5. בנוגע לשלב המעבר – תמיד יש בחזונות חולניים כאלה שלב מעבר, בו המנהיג הדגול הופך לדיקטטור כל יכול. אבל למרבה הצער, משום מה שלב המעבר לעולם לא עובר…

    1. אני לא מעוניין להכנס לוויכוח מייגע עם הכותב, ולכן אציין רק בחירה לשונית אחת מקסימה במיוחד. בן-חור כותב כי ב"מהומות" היי מרקט "נאבקו פועלים אמריקנים על הדרישה לקיצור יום העבודה ועל פריבילגיות נוספות". כלומר, הדרישה לקביעת יום עבודה בן 8 שעות היא "פריבליגיה". אני מקווה שהמעסיק של בן-חור (אם יש כזה) עוקב אחר כתיבתו וייקח את העניין לתשומת ליבו: בן-חור, שכמובן מתנגד ל"פריבילגיות", מבקש למסור שהוא יהיה זה שישאר לעבוד ערבים וסופי שבוע מכאן ואילך.

  6. לא התכוונתי שתגובתי תופיע כתגובה לתגובה 6, אלא כתגובה נפרדת (מס' 7, נניח). תוכלו בבקשה לתקן הרצ"ב? תודה.

  7. אכן מאמר מעודד מחשבה! ועכשיו, קצת היסטוריה:

    במהלך שנות ה20 וה30 של ה120 זרחה השמש כל בוקר במזרח ושקעה במערב – זוהי תופעה שחזרה על עצמה על בסיס יומי. עובדה ידועה בקרב היסטוריונים וחוקרי תרבות היא שהיטלר גיבש את השקפת עולמו בתקופה זו, השתלט על מפלגת הפועלים הסוציאיל דמוקרטית ולאחר מכן על הממשלה.
    אם כך, ניתן להסיק בודאות (ולשיטתו של המאמר הנ״ל) על הקשר העמוק בין זריחת השמש בבקרים לבין אחיה ״הטוטולריזם הנאצי״.
    כי… ככה.
    ותודה לכותב המאמר שידע לזהות ראשון על קשרים שלא קשורים, ולימד אותנו שיום עבודה מתחת ל12 שעות הוא פריוויליגיה.

  8. מייחסים להיטלר דבר שלא אמר.
    בתגובה להודעה מספר 99

    אמר את זה שטרסלר, מנהיג הפלג הסוציליסטי במפלגה הנאצית שנרצח בהוראת היטלר כשהיטלר נתן את ההוראה ב 1934 לרצוח את כל הסוציליסטים במפלגה הנאצית.
    https://en.wikiquote.org/wiki/Gregor_Strasser
    Gregor Strasser
    We must take from the right nationalism without capitalism and from the left socialism without internationalism.
    Gregor Strasser (May 31, 1892 – June 30, 1934) was a politician of the German Nazi Party (NSDAP). Gregor Strasser reorganized the whole NSDAP structure, both in its regional formation and its vertical management hierarchy. During the Nazi Party purge, also known as the Night of the Long Knives, Strasser was imprisoned and then assassinated on Hitler's personal order by the Berlin Gestapo on June 30, 1934. His assassins shot through a window into Strasser's cell, killing him.
    Sourced
    We are Socialists, enemies, mortal enemies of the present capitalist economic system with its exploitation of the economically weak, with its injustice in wages, with its immoral evaluation of individuals according to wealth and money instead of responsibility and achievement, and we are determined under all circumstances to abolish this system! And with my inclination to practical action it seems obvious to me that we have to put a better, more just, more moral system in its place, one which, as it were, has arms and legs and better arms and legs than the present one!

  9. סיקור מעניין אך לידיעת הכותב לא אומרים "נפטר" על לא יהודי. ביחוד אנטישמי. אומרים פשוט "מת" — וטוב שכך

    1. אכן כך, המאמר חשוב וכדאי לשתף אותו, אבל לעדי יש עוד מה ללמוד עד שיהפך לכותב אינציקלופדי
      לעדי יש שלל טעויות של חוסר התמצאות בשפה המדוברת ומונחים נוספים.
      היטלר אכן "לא נפטר" , ועדי גם במקום כותב מילה שלא קיימת כדי לתאר את אמותנו"אגוניסט". כאשר המושג הנכון הוא אגנוסטיקן.

  10. נתון הנאצים היו סוציאליסטים. מסקנה : כל הסוציליסטים נאצים. לוגיקה דמגוגית קלאסית.
    הנאצים שנאו את הקומניסטים. אלה קידשו את הלאומיות ואלה מחקו אותה .

    1. הקומוניסטים שלך (הרי אתה מגונן עליהם) מחקו גם 60,000,000 בבריה"מ לקול צחוקם הרם של אנשי השמאל הישראלי שהעמידו את צלמי הצורר סטאלין בכל פינה.

  11. הנאציזם הייתה תנועה ימנית קיצונית
    היטלר סלד מקומוניזם ״יודו בולשביזם ״
    הסוציאליסטית במפלגה הנאצית היה כדי לזכות במעמד הפועלים הגרמני ואחריי זה ריסק את האיגודים ..
    בעלי ההון בגרמניה היו מהתומכים הגדולים של היטלר והמרוויחים העיקריים
    עזוב בחייך ..