שמאלנים, הניחו להורים

אנשי שמאל מאשימים את הורי החטופים: למלחמה בקו הירוק כבר אין קווים אדומים.

שפל חדש הגיע למחוזותינו: אנשי שמאל מאשימים את הורי החטופים בסיכונם של הילדים בשל הימצאותם ביהודה ושומרון. ההאשמה קלושה ומגוחכת, אבל אין ספק שמדובר בשיא חדש של חוסר-אנושיות במאבק הפוליטי נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון.

.
חיילים מחפשים את החטופים; צילום: פלאש90

מאז שהתבררה הטרגדיה של הנערים החטופים, מושמעת בלי-הרף ביקורת מצד שמאל על הורי הנערים שמגדלים (או שולחים ללימודים) ילדים ביהודה ושומרון. אלו הן טענות מוזרות וצרות-אופקים, המדגימות זיכרון קצר וניתוק ארוך לא רק מן החיים במדינת ישראל, אלא גם מן המציאות באופן כללי.

הטרור לא בודק במפה

האמת הפשוטה היא שאין סכנה בגוש עציון שלא חווים יהודים בנגב או בגליל. הסיכוי להיחטף ו/או להירצח בגוש עציון אינו שונה בהרבה מהסיכוי להיחטף ו/או להירצח בגליל. למשל, לפני מספר שנים פעלה כנופיית ערבים מהגליל שחטפה ואנסה באכזריות נערות. בין השאר הם הואשמו באונס אכזרי בקריות של נערה בת 13 שהייתה בדרך לביתה. החייל אולג שייחט נרצח בדרכו מהבסיס בצפת לביתו בנצרת עילית. נחשון וקסמן נחטף בכלל במרכז, ליד נתב"ג. וכן הלאה, רק לאחרונה הבהירו כמה פרשיות אלימות ורצח שאין בארץ מקום לגמרי בטוח. ובעוד שביהודה ושומרון אין איום טילים, תושבי הצפון חשופים לירי מלבנון והיום גם מסוריה, ותושבי שדרות והדרום חשופים לירי טילים מרצועת עזה.

אין מקום במדינת ישראל הפטור מסכנות, ואין מקום שבו ההורים פטורים מן הצורך להתמודד איתן וללמד את ילדיהם איך להתנהל מולן. צעירים החיים מחוץ לערי ישראל, בגליל, נגב, יהודה ושומרון, בגולן, תופסים טרמפים. הם יודעים להתמודד עם הסכנה שבכך, בדיוק כמו שבעיר יודעים להתמודד עם התנועה הסואנת. העובדה שיש תאונות דרכים שנערים נפגעים בהן אינה מלמדת על כך שההורים שמגדלים ילדים בעיר הם חסרי-אחריות, ופיגוע חטיפה אחד לא מלמד על חוסר-אחריות הורית בהתנחלויות.

וכן, ליהודה ושומרון יש את הסכנות שלהם, והתמודדות הבטחונית בהן מורכבת יותר. אבל התושבים ומערכת הביטחון יודעים להתמודד עם הסכנה. ומשום שגם מושקע שם יותר מאמץ ביטחוני, התמונה מתאזנת. כמו בכל מקום אחר, גם ביהודה ושומרון אין 100% הצלחה, אבל האמת היא שהאחוז הממשי של סיכול הסכנה די קרוב לזה.

אפשר כמובן לבקר משמאל את הצורך להפעיל את מערכת הביטחון בשטחים בכלל, אבל לעניין האחריות ההורית אין זה משנה דבר. בפועל, אין הרבה יותר סכנה בחיים ביו"ש מאשר בטיול שבו אפשר להיתקל בנחש ארסי או ליפול מצוק, בנסיעה שיכולה להוביל לתאונת דרכים, בשחייה בים שעלולה להוביל לטביעה, או בעלייה לאוטובוס או ישיבה בבית-קפה בעיר שעלולה לסבול מפיגוע. אם התל-אביבים היו מספיק אחראים לגור בת"א עם משפחותיהם בשנות הפיגועים הגדולים שם ב-1994, 1996, 1997, 2003-2001, 2006-2005, המתנחלים יכולים להיות רגועים.

.
משבר בטחוני חמור; צילום: חיים צח, לע"מ, פלאש90

פוליטיקה שאיבדה עשתונות

יישובי ספר הם חלק מההוויה של כל מדינה, ובישראל, הסובלת משנאה ערבית-לאומנית הן בגבולותיה והן בקרבה, יישובי הספר חשופים יותר לסכנת פשיעה ואלימות. כך היה מאז ראשית הציונות. אבל היו ימים שבהם השמאל ידע להעריך את הנאחזים בקרקע. השמאל העריץ את החלוצים הללו כל עוד היה מדובר בקיבוצניקים ומושבניקים של ההתיישבות העובדת, למרות שגם הם חיו בסכנה גדולה יותר מצד הערבים. למעשה, גם היום רוב אלו המעבירים ביקורת על גידול ילדים ביהודה ושומרון לא יעבירו ביקורת דומה על חניתה, מרום גולן, עין גב, כפר רופין, נערן, נחל עוז, יובלים, רביבים, ועוד אוסף גדול מאוד של נקודות החשופות לפשיעה ואלימות ערבית-לאומנית.

מכאן עולה כי לא רק שהטענה נגד הורי הנערים החטופים איננה רציונלית, היא גם באופן מובהק פוליטית. ועשיית הון פוליטי מחטיפת נערים יהודים היא רשעות שמשלבת באופן נדיר קהות-לב, אווילות, וליקוי בסיסי באנושיות (לא יכלו הדוברים לחכות ולו עד שתתבהר מעט התמונה לפני שתקפו את ההורים?). השמאל מכיר – מה זה מכיר, הוא המציא – את כל הביטויים המתאימים לדבר שכזה: לרקוד על הדם, טקטיקה של הפחדה, רטוריקה של הסתה, דה-הומניזציה ודמוניזציה, ומה לא.

המחיר על ההסתה הזו גדול, גם עבור השמאל. הוויכוח על ריבונות ישראל ביהודה ושומרון הוא לגיטימי, אבל מומלץ לנהל אותו באופן פוליטי מושכל, ולא להחליף אותו בהסתה נגד מתנחלים. שהרי אותו הגיון חל על כל תושבי הפריפריה הדרומית המופגזת, הערים המעורבות, הגליל והגולן, על רוב ההתיישבות העובדת, ובסופו של דבר על כל מדינת ישראל, שמי בכלל משוגע לגדל בה ילדים.

כל ציוני אי-פעם ידע היטב שבסביבתנו הדלה והאכזרית מי שלא שולט בשטח מאבד את ריבונותו, ומי שנס מאזורי הסכנה, הסכנה רודפת אותו. האסטרטגיה לפיה נוותר על החיים בכל מקום בו יש ערבים שיוצרים איום, אחרת אנו הורים גרועים, היא אובדנית מבחינה ציונית ולאומית. כדי לשמר תובנות ציוניות אלו, מוטב לשמאל הציוני להתייחס למתנחלים – גם כאשר הוא רוצה לפנותם – באותם כבוד והערכה שהוא מעניק בצדק רב לשאר מתיישבי הספר. מותר לשמור על גבולות אתיים ומוסריים גם במאבק פוליטי סוער.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. למה דומה הטיעון הדל שלך ?
    לטיעון אודות הורים שהלכו עם ילדיהם לחוף ים בלתי מוכרז שאין בו מצילים ובים סוער איפשרו לילדיהם להכנס למים.לאחר שילדיהם טבעו בים ההורים אמרו להגנתם שילדים טובעים גם בחופים שיש בהם מצילים ובכלל ילדים בכל הארץ חשופים לאיומים ולסכנות.
    השמאל הציוני חושב שאין במפעל ההתנחלות בגדה המערבית כל ערך ציוני ושמפעל ההתנחלות מסכן את המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית בעלת רוב יהודי.
    אין שום דימיון בין ישובי הספר שקיימים בתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל לצד ישובים ערבים שכל תושביהם הם אזרחי מדינת ישראל ובין ההתנחלויות שמוקפות ישובים פלסטינים בהם חיים בני אדם תחת כיבוש כבר 47 שנים.

    1. הדס, את דוגמה נהדרת למה שכתבתי אחריך.
      דבר ראשון- בהערכת הסכנה בין יהודה ושומרון לבין היפגעות מתאונת דרכים בתל אביב האחוזים נוטים עדיין לטובת יהודה ושומרון. כך שזה לא כל כך דומה לחוף בלי מציל…
      הבעיה היא שאת יוצאת מנקודת הנחה שבגלל שלתפיסתך (שכרגע עדיין אינה החוק בישראל) ההתנחלויות לא צריכות להיות שם אז ברור שיהיה טרור ושהם יהיו תחת סכנה- אז דבר ראשון, מה לעשות שלפי החוק בישראל למתיישבי יהודה ושומרון מותר לגור שם. דבר שני- האם זה שאת לא אוהבת את זה שהם גרים שם אומר שאשמתם שמופעל נגדם טרור? האם פשעים נגד האנושות מותרים ודמם של מתיישבי יהודה ושומרון מותר מבחינתך כי הם עושים מעשה חוקי שאינו לרוחך? אם כך- אינך טובה מהקוראים לטרור מכל צד שהוא בהיסטוריה.
      אם היה לך מושג מה קורה במדינת ישראל היית מגלה שגם בנגב ובגליל מסוכן כמו ביהודה ושומרון- האם דמם סמוק יותר כי הם לא חלק מה"כיבוש"?
      לא משנה כרגע שההגדרה שלך של "כיבוש" לא נכונה לא במשפט הישראלי, לא במשפט הבינלאומי, לא היסטורית, לא פוליטית וגם לא עקרונית- האם את אומרת שאם הם לא מוצאים חן בעינייך דמם מותר??? האם ברור לך לאן חשיבה כזו הובילה דמוקרטיות במהלך ההיסטוריה????
      מקוה מאוד שתחשבי טוב טוב היכן מתחילים דברים ומה ההבדל בין רצח של משפחות (בישוב איתמר), חטיפה של נערים בני 16, פיגועים כנגד אוכלוסיה אזרחית ועוד עוד לבין פעילות סדירה של צבא במדינה דמוקרטית הנתון לביקורת רבה מאוד מכל סוג (ויותר מכל צבא אחר הפועל במסגרות דומות בעולם). מקוה שאף פעם לא תשכחי מי צודק במאבקים כאלו.

  2. הכל נכון, רק שכחת לציין שמתוך השלושה רק אחד הוא "מתנחל" (אלא אם כן אני לא מעודכן ונוף איילון ואלעד נחשבות היום גם כן ל"התנחלויות").

  3. הדס,
    לפי ההיגיון שלך גם נשים שנאנסו נאנסו בגלל שהתלבשו בצורה חשופה או התנהגו בצורה פרובוקטיבית או סתם היו יפות מדי או צעירות מדי רק תבחרי. להאשים את הקורבן זו חוכמה קטנה מאוד. נכון את צודקת. תמיד צריך להיזהר. כשהולכים לים, כשנוסעים בטרמפים וכשאת בחורה שיוצאת מהבית אבל כל עוד לא מדובר באיתני הטבע (ים) אני לא חושב שנכון להאשים את הקורבן. אלא אם כן את חושבת שערבים חוטפים/רוצחים/אונסים זה חלק מאיתני הטבע. אם זה כך, את סתם גזענית.

  4. הדס יקירה, באותה מידה בה ישובים יהודים מוקפים בתושבים ערבים נדכאים ומסכנים, כך גם הישובים הערבים ( בין אם ימינה או שמאלה לקו הירוק) מוקפים ביהודים. ואני עוד לא שמעתי על שלושה בדואים שנחטפו בנגב או שלושה נערים ערבים שנעלמו בגליל.
    אני בכלל לא מבין מאיפה מגיע הדיון הזה על אחריותם/ אשמתם של ההורים או הנערים? האם השנאה העצמית גוברת על כל בדל של הגיון אנושי?
    האם ה"אליטה המוסרית" שדואגת בחירוף נפש למען שלומם של הפלסטינים ביהודה ושומרון ובעזה, היא מוסרית רק באופן סובייקטיבי? או שאולי מרוב עצים בחורשת המוסריות, כבר לא רואים את היער?

    המקרה הזה, יגמר איך שיגמר, מדגיש בצבעים בוהקים ובולטים את פשיטת הרגל וההקצנה של השמאל הישראלי, שלהערכתי לא יהיה בשלטון ב25 שנים הקרובות. ואולי טוב שכך.

  5. יש נקודה עיקרית שלא הדגשת מספיק- אותם טוענים יוצאים מהפרדיגמה שהאלימות והטרור הפלסטיניים הם הגיוניים/מקובלים/צפויים/נדרשים ביחס לאקיבוש- לכן הבעיה היא לא בראש בראשונה בטרור ובמשלחיו, או בפועלים לקידומו במחשכים ומחנכים לקיומו תחת כל עץ רענן (אבו מאזן והרש"פ), אלא הבעיה היא ב"מתנחלים". הנחת המוצא היא שלפלסטינים יש זכות על האדמה וכפועל יוצא מכך מותר להם לעבור על כל הפשעים נגד האנושות אחד אחד ומה להם למתיישבי יהודה ושומרון כי ילינו.
    טענותיך נכונות וחשובות- אבל הן לא נוגעות בעיקר העיוות והחשיבה המתירה טרור של אותם אנשי שמאל.