תוקעים בג"ץ בגלגלי המשק

בשבוע שעבר בג"ץ נעתר לבקשת עמותת 'אדם טבע ודין' להקפיא את חיפושי הנפט של חברת 'אפק' ברמת הגולן – חיפושים שלמעשה טרם החלו. חברת אפק קיבלה רישיון חיפוש עקרוני בשנה שעברה ורישיון סופי לפני מספר חודשים, לאחר שעמדה בכל דרישות החוק.

החלטת בג"ץ בעניין הקפאת החיפושים "עד לדיון מעמיק בנושא" מעלה שוב את שאלת המשילות בישראל. האם בג"ץ מתכוון לכך שהרישיון ניתן לחברה ללא דיון מעמיק בנושא? האם רישיונות כאלה ניתנים בקלות רבה מדי? או שמא "מערכת המשפט בישראל אינה מייחסת חוקיות להחלטות שלא ניתנו במסגרת המערכת המשפטית", כפי שהתבטא בעניין עורך-דין העוסק בתחום.

משימה בעלת חשיבות לאומית

חברת 'אפק' היא חברה בת של התאגיד 'ג'יניהולדינגס' שבראשו עומדים שר החוץ לשעבר של ארה"ב ריצ'רד צ'ייני, רופרט מרדוק ויעקב רוטשילד. בראש החברה הישראלית עומד השר לשעבר אפי איתם. בחברה מאמינים בפוטנציאל הנפט ברמת הגולן ונערכו להשקעה גדולה באזור חיפוש בדרום רמת הגולן – בין קצרין למעט דרומה מקיבוץ עין גב. אחרי עבודת סקר נרחבת, כמחויב בחוק, ולאחר שהושמעו הסתייגויות הרשויות המקומיות וכל הגורמים המקצועיים הרלבנטיים ניתן האור הירוק להתחיל חיפושים בחלק מ-15 האתרים שהורשו. מדובר בחיפושי ניסיון של קידוח אופקי בעומקים שנחשבים בתחום ללא גדולים.

עם התקדמות החברה לקראת החיפוש בפועל החלו לעלות חששות בקרב התושבים, בעיקר למטרדי רעש וזיהום מי התהום. רבים מהם הודו שמדובר בפוטנציאל חשוב למדינה בכלל ולרמת הגולן בפרט, אך הביעו חשש גדול יותר לחצר הבית שלהם ולטווח המידי. החששות האלה מוכרים בעולם ומוגדרים על ידי מומחי הסביבה כ-(NIMBYN (Not In My Back Yard – "לא בחצר הבית שלי". חברת אפק, שוודאי ידעה לצפות את החששות האלה, פתחה ערוצי הידברות עם התושבים והמנכ"ל, אפי איתם, מרבה לדבר בעניין עם התושבים.

החשש הגדול שלהם הוא משמועה שנפוצה על חיפושים המכונים 'פראקינג' Fracking – שיטת חיפוש באמצעות הזרקת מים וכימיקלים לקרקע. לשיטה הזו חסרונות רבים הכוללים סכנות לזיהום מי התהום. אלא שהחברה חזרה והבהירה לתושבים, שאין לה כוונה לערוך חיפושים מסוג זה. שמועות אמרו גם שהחברה תחפש פצלי שמן – דלק במצב צבירה מוצק – חיפושים שנחשבים מזיקים יותר לסביבה. אלא שגם את השמועה הזו החברה חוזרת ומבקשת להזים. "אנחנו עומדים לבצע קידוחי ניסיון אופקיים", אומרים בחברה.

מומחים בתחום, שחיפשו נפט בישראל במשך שנים רבות, טוענים שהסבירות להימצאות הנפט באזור החיפוש לא גבוהה במיוחד, אבל קיימת. בכל מקרה ראשי ממשלה הצהירו בעבר וגם לאחרונה, שלחיפושי נפט וגז בארץ יש חשיבות לאומית מהמדרגה הראשונה, כחלק מניסיונות העצמאות האנרגטית של המדינה. לישראל יש סיבות חשובות נוספות לרצות בקידוחים האלה מעבר להיבט הכלכלי הטריוויאלי של ניתוק התלות בגורמים חיצוניים, שכן מאז קום המדינה ישראל נאלצת לבחור בין רכישות נפט מגורמים המקדמים את הטרור לבין ההכרח לספק אנרגיה למשק.

אדם, טבע ועינוי דין

אלא שאת עמותת 'אדם, טבע ודין' לא מעניינים שיקולים לאומיים מעין אלה. כמו ארגוני סביבה אחרים בעולם הם מתמחים בעצירת מיזמים. בישראל בתי המשפט נוחים מאוד לשתף פעולה עם המדיניות הזו של הקפאת מיזמים, חשובים ככל שיהיו. במקרים רבים בעבר מיזמי ענק בוטלו לאלתר לאחר שהמשקיעים העדיפו להימנע מהמאבקים האלה שגם פוגעים בשמם וגם מגדילים את הסיכון הכלכלי הכרוך בכך. כך למשל, חברת 'שיכון ובינוי אנרגיה' החליטה להפסיק לחלוטין את ההשקעות והעיסוק בכלל באנרגיה מתכלה, לאחר שהביעה נכונות להשקעה של מאות מיליוני דולרים בהקמת תחנות כוח מונעות בגז טבעי. כבר לפני יותר מ-15 שנה ממשלת ישראל קיבלה החלטה להגביר את השימוש בגז טבעי ולקרוא למשקיעים פרטיים לייצר חשמל – במקום להשקיע כספים מהקופה הציבורית. אלא שעד כה מדינת ישראל לא הצליחה לעמוד ביעדים אלה, החיוניים מאוד למשק, רק מכיוון שהמשקיעים הפרטיים לא מצליחים לממש את רישיונות הייצור שלהם.

כל ניסיון להקים מיזם חיפוש, או הקמת תחנת כוח, נתקל בהתנגדויות תושבים אליהם נחלצים ארגוני סביבה, שמצליחים לעכב את המיזמים באמצעות בג"ץ, עד שהמשקיע מותש ונוטש.

שרים רבים מלינים על בעיית המשילות בישראל. שר האנרגיה לשעבר, עוזי לנדאו, הסביר לי בעבר עד כמה הוא אינו יכול להשפיע על נושאים שנמצאים בתחום אחריותו, כמו מחירי החשמל, מדיניות חברות האנרגיה ועוד. השר לנדאו חתם על הרישיון של חברת 'אפק', שלפי שעה לא מצליחה לממש אותו בשטח, ולא מכיוון שבג"ץ מצא דופי בהליך הרישוי ובחוקיותו.