התמונה האמיתית: שיפור בשוק העבודה וצמצום פערים

כלכלת ישראל מציגה שיפור עקבי בשוק העבודה, ירידה באי-השוויון, גידול בהכנסה הריאלית ושיעור אינפלציה יציב. האתגרים: פריון נמוך, רגולציה חונקת ומחירי הדיור

בניגוד לתמונה התקשורתית השחורה, הנתונים מלמדים כי מזה למעלה מעשור מציגה ישראל שיפור עקבי בשוק העבודה, ירידה באי-השוויון, גידול בהכנסה הריאלית של השכבות הנמוכות ושיעור אינפלציה יציב • עם זאת, ישנם אתגרים ומכשולים רבים, חלקם בעלי השפעה אקוטית על איכות החיים • דו"ח פורום קהלת לכלכלה עם תמונת מצב של הכלכלה הישראלית

עלייה ברמת החיים של כל שכבות האוכלוסיה. נתב"ג מוצף בישראלים. צילום: פלאש90
עלייה ברמת החיים של כל שכבות האוכלוסיה. נתב"ג מוצף בישראלים. צילום: פלאש90

התקשורת הישראלית מופצצת חדשות לבקרים בדו"חות של מכוני מחקר חברתים וכלכליים, ומכולם עולה תמונה שחורה. הסיבה לכך היא השיח הכלכלי שהקיים שסובל מפופוליזם, רדידות וחוסר הבנה בסיסי של חוקי המשחק הכלכליים. פוליטיקאים שאפתנים ועיתונאים עולים לשידור אחת לאיזה זמן מוגבל, ומעדכנים את הציבור שהאדמה נשמטת מתחת לרגליהם ושהכלכלה הישראלית קורסת. כמובן, שנחוץ גם נתון אנקדוטלי, שאינו עומד לביקורת מדעית סטנדרטית, ואינו עקבי עם גוף מחקר אדיר ועם קונצנזוס רחב של אנשי מקצוע שהקדישו את חייהם לחקר אותן התופעות.

בעולם מקביל מתקיים המשק הישראלי, על כל מורכבותו, הישגיו ואתגריו. משק של עובדים ומשלמי מסים, המעוניינים בהשגת (כמעט) אותן מטרות: הגדלת הרווחה, התעסוקה והצמיחה הכלכלית. משק שהצליח לייצר תעשיית הייטק משגשגת בסביבה בטחונית עוינת, ולהגיע לרמות תוצר מערביות בסביבה רגולטיבית התואמת יותר את מסורות המזרח התיכון. משק שמתמודד עם קשיים אמיתיים, ומגיע בכל זאת להישגים משמעותיים.

כדי ליישב את הפער בין השיח הכלכלי הקיים ומצב הכלכלה הישראלית בפועל,הפיק פורום קהלת שאני חבר בו חוברת תרשימים מקוצרת שפורסמה לפני שבועות אחדים, "דרכה של ישראל לשגשוג חברתי וכלכלי". בחוברת מוצגים פירות המחקר שערכנו באופן קריא וברור כסיפור ב-25 תרשימים, המוקדש כולו להצלחות של הכלכלה הישראלית, ולמכשולים שנותרו לה.

לצורך השלמת חווית הקריאה, הנה מספר נקודות עיקריות שנידונות בצורה נרחבת בחוברת:

ההצלחות

התופעה החיובית המעניינת ביותר שמתרחשת בישראל היא חיזוקו המשמעותי של שוק העבודה. בניגוד למגמה במדינות המפותחות, גדלו בעשור האחרון שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, במיוחד בקרב נשים, ערבים וחרדים. נתונים אלו מרשימים עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון את הירידה העקבית באבטלה (מלבד המשבר העולמי ב-2008) ואת העלייה בהכנסה הכספית הריאלית. אנו סוברים שניתן ליחס את השיפור בכמות המועסקים בין היתר לשינוי מערך הקצבאות, שהופעל באוגוסט 2003 וחיזק את התמריץ ליציאה לעבודה.

דוחקהלת1

מבחינה תיאורטית, גידול בשיעור ההשתתפות מקטין לרוב את השכר הממוצע, שכן עובדים אלו הם חסרי כישורים לרוב, ומועסקים בשכר נמוך מאוד. הנתונים המוצגים בגרף, יחד עם העלייה בשכר הממוצע, מצביעים על מגמה הפוכה של  שיפור גדול אף יותר של שכר העובד הישראלי.

מעבר לכך, הנתונים מלמדים שפירות השיפור בשוק העבודה הגיעו גם לבעלי ההכנסות הנמוכות במשק, דבר המצביע על הקטנת היקפי העוני המוחלט בישראל. מלבד הגדלת התעסוקה, משקי בית מעוטי הכנסה ראו עלייה במונחים יחסיים, כאשר משווים למגמות במדינות מפותחות אחרות, ובמונחים אבסולוטיים.

בהתאם למגמה החיובית שאנו מוצאים בדו"ח, הנתון המפתיע ביותר עבור אלו הניזונים מהתקשורת הכלכלית בישראל הוא שאי-השוויון דווקא קטן בשנים האחרונות, והגיע לרמתו הנמוכה ביותר מזה כשני עשורים, כאשר השיפור נובע דווקא מהצטרפותם של עובדים מעוטי יכולת לשוק העבודה.

דוחקהלת2

גרף זה ממחיש אולי בצורה הטובה ביותר את החשיבות של דיונים מבוססי עובדות, נתונים ומדדים. הרי אין כאן בשורה מחקרית או תגלית מדעית, ועדיין יהיה זה סביר לנחש שרוב הציבור הישראלי, הניזון מדיווחים תקשורתיים ומנבחרי הציבור שלו, יופתע לראות את הקיטון העקבי באי-השוויון בישראל.

על אף תמונה חיובית זו, אי-השיוויון בישראל עדיין גבוה לפי מדדים בינלאומיים מקובלים, ואחד הממצאים החשובים ביותר של המחקר שבוצע בפורום קהלת הוא הבנת היכולת של המבנה הגילאי הייחודי של ישראל להסביר את פערי ההכנסות הגדולים. מבחינה אינטואיטיבית, ישראלים מולידים בממוצע הרבה יותר ילדים ממקביליהם האירופאים והאמריקנים, וקיים מתאם גבוה בין הכנסה לנפש ומבנה גילאי, לבין מדד ג'יני לאי-שיוויון בהכנסות. התוצאה של בדיקה זו היא מדד אי-שיוויון הלוקח בחשבון את הבדלי הילודה, ולפיו ממוקמת ישראל ברמה סבירה בהשוואות גלובליות:

דוחקהלת3

המכשולים שנותרו

בראש ובראשונה, החסמים ליזמות בישראל הם גבוהים מאוד בהשוואה בינלאומית. ברור שמדינה המתגאה בחוש יזמות מפותח, המצאות טכנולוגיות רבות וחשיפה גלובלית רחבה צריכה להוביל את המדדים הבינלאומיים בקטגוריות הרלוונטיות. אבל, מהנתונים מצטיירת תמונה לפיה התעשייה הישראלית מתקיימת בסביבה רגולטיבית עוינת, וסביר מאוד שייעול הרגולציה יוזיל את יוקר המחיה ויתרום להגדלת הרווחה והצמיחה הכלכלית.

מבין הבעיות הרבות העולות מהמדדים, נקודות התורפה העיקריות של ישראל הן הנטל האדמיניסרטיבי על חברות הזנק, בה היא ממוקמת במקום ה-24 מתוך 33 חברות ה-OECD, ומדד המורכבות הרגולטורית, בו אנחנו ממוקמים במקום השני, מהסוף. בנוסף, ישראל עדיין מאופיינת במעורבות ממשלתית גבוהה ובמגבלות רגולטוריות משמעותיות בתחום הטובין.

המחירים של כל קטגוריות המזון בישראל גבוהים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, להוציא קטגוריית הפירות והירקות. כפי שהראתה ועדת קדמי,ישנם מספר מקורות לרמת המחירים הגבוהה של מוצרי המזון בישראל,  ובהם מגבלות על יבוא, ריכוזיות במקטע הייצור ובמקטע השיווק ומערך תקינה בלתי-יעילה מתאפיין בהחמרות בלתי הכרחיות על השחקנים הכלכליים.

דוחקהלת4אחת הבעיות המרכזיות ביותר, שמושכת תשומת לב רחבה בזמן האחרון, היא פריון העבודה הנמוך בישראל. הפריון בארץ נמוך בהשוואה למדינות המפותחות, והפער אינו מצטמצם בשנים האחרונות. ישראלים עובדים הרבה יותר שעות ממקביליהם האירופאים, אך מייצרים משמעותית פחות לשעת עבודה. מדובר בבעיה פתוחה במחקר הכלכלי, וקיימות הצעות רבות לפתרון. אחת התרומות שלנו לדיון היא בחינת התוספת להכנסה הכוללת של המשק מהשוואת הפריון ושיעורי התעסוקה של החרדים והערבים לאלו של המגזר היהודי הלא-חרדי:

דוחקהלת5

הסימולציה המוצגת בתרשים נותנת תחושה של הפוטנציאל לשיפור רמת החיים בישראל אם תחול עליה משמעותית ברמות התעסוקה והשכר של האוכלוסייה הערבית והחרדית. מאידך, אם לא יחול שינוי כזה, רמת החיים של כלל האוכלוסייה תרד, על רקע מגמות השינוי בדמוגרפיה החזויות (גידול באחוז הערבים והחרדים בכלל האוכלוסייה).

נושא עיקרי נוסף המודר מהדיון הציבורי הוא הכשלון לרסן את ההוצאה הציבורית בהתאם להכנסות. ממשלות ישראל לא ניצלו במידה מספקת את שנות הצמיחה הגבוהה בעשור האחרון להפחתת הגירעון התקציבי. למרות קביעת יעדי גירעון רב-שנתיים, לעתים קרובות, כאשר נדרש מאמץ לעמידה ביעדים, הממשלה העדיפה לעדכן את יעדי הגרעון ולהימנע מהקרב בכנסת. כתוצאה מכך, הגירעון התקציבי המבני נותר גבוה הן באופן אבסולוטי והן בהשוואה בינלאומית, ובמידה שכלכלת ישראל תיפגע מזעזועים שליליים חופש התמרון של המדיניות הממשלתית יהיה מוגבל מאוד.

דוחקהלת6

לבסוף, אנו מנתחים את הבעיה המוכרת ביותר במשק הישראל, מחירי הדיור. בין 2007 ל-2014, לאחר כעשור של מגמת ירידה, עלו מחירי הדירות הריאליים בשיעור שנתי ממוצע של 8 אחוזים. העלייה החדה הביאה לכך שמחירי הדירות הריאליים בשנת 2014 היו גבוהים ב-68 אחוזים מאלו שנרשמו בשנת 2007 וב-27 אחוזים מהשיא הקודם שנרשם בשנת 1997. את העלייה במחירי הדירות ניתן לייחס במידה רבה לירידה בשיעורי הריבית אך גם לעלייה בשיעור המס על רווחי הון; שתיהן תרמו להגברת הביקוש להשקעה בנדל”ן.

הירידה החדה בשיעורי הריבית במשק הוזילה מאוד עבור רוכשי הדירות את עלות תשלומי המשכנתא. גורם נוסף הוא הפער בין שיעור המס על רווחי ההון לבין שיעור המס על רכישת דירה יחידה. שני הגורמים יחדיו הגדילו את הכדאיות של רכישת דירה על פני חלופות השקעה אחרות.

דוחקהלת7

סיכום

רבות נאמר על הפוטנציאל הגלום בחברה הישראלית, על "אומת הסטארט-אפ" ו-"עם הספר" כיתרון היחסי שיצעיד אותנו לשגשוג כלכלי. בו-זמנית, מצטיירת תמונה קודרת יותר, הכוללת מערכת בירוקרטית מסואבת, גרעונות ממשלתיים עמוקים ופריון עבודה נמוך. שאלות חשובות דורשות תשובות מבוססות ורציניות, ואלו נבנות על בסיס הבנה רחבה ונקייה ככל האפשר של המצב הקיים. עבור הציבור הישראלי, מידע עובדתי וענייני יעזור לשפוט את התכניות שמוצגות בפניו, ועבור הממשלה, ניתוח הדרכים לחיזוק הכלכלה יעזור לפיתוח רפורמות מועילות ולביצוע שינויים הכרחיים. מתוך ניסיון לגשר בין המצוי לרצוי מבקשת החוברת להציג ניתוח יסודי זה, המותאם לבעיות, לכשלים המבניים ולאתגרים המשמעותיים העומדים בפני החברה הישראלית ולהישגיה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. ספרו את זה לכל בני החמישים ומעלה שמזמן הפסיקו לפקוד את לשכות התעסוקה

    1. לספר מה? ששיעור ההשתתפות בכח העבודה הוא הגבוה בכל הזמנים בניגוד למגמה העולמית? אל תתן לעצי הנקדוטות להסתיר ממך את היער.

  2. מדוע יש לראות בהשתתפות נשים במעגל העבודה כהישג?
    האילוץ לצמוח נובע מכלכלת החוב שאנחנו חלק ממנה.
    מחיר הדיור במונחים של שכר ממוצע/חציוני נמצאים בשיא מטורף וממשיכים לעלות.
    השליטה של בעלי ההון בכלל המשק והדמוקרטיה מוחלטת.
    בשם מי בדיוק אתם מדברים?

  3. המציאות בשוק העובדה לא מתאימה לנתונים שהובאו לפנינו. תשאל כל מחפש עבודה, וכל פקידה בחברת כח אדם.