אומת הסטארט אפ נכשלת במדעים מדויקים

מחקר הלמ”ס בנושא הוראת מדעים מדויקים בחטיבה העליונה העלה מספר ממצאים מדאיגים, שאמורים להדיר שינה מעיני קברניטי מערכת החינוך בישראל.

ירידה בלימודי הפיסיקה והכימיה. צילום: הדס פרוש, פלאש90

מחקר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני כחודש בנושא הוראת המדעים בחטיבה העליונה בשנים 2014-2000 העלה מספר ממצאים מדאיגים שאמורים להדיר שינה מעיני קברניטי מערכת החינוך בישראל.

כידוע, שלושת המקצועות המרכזיים בתחום לימודי המדעים בחטיבה העליונה הם פיסיקה, כימיה וביולוגיה. בשנים האחרונות לאור התקדמות משמעותית בתחומי הטכנולוגיה, עלה הצורך בחיזוק תחומים אלו בשוק העבודה ועקב כך גם במערכת החינוך, בעיקר במקצועות הפיסיקה והכימיה. בפועל, המחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראה כי אחוז בתי הספר המלמדים את המקצועות הללו רק הולך ויורד כפי שניתן לראות בשני התרשימים הבאים:

תרשים

הממצאים מלמדים על ירידה באחוז בתי הספר המלמדים מקצועות מדעיים: בכימיה ניתן לראות ירידה של עשרות אחוזים ואילו בפיסיקה הירידה מתונה יותר. הממצאים תואמים את מספר שעות ההוראה במקצועות הפיסיקה והכימיה, שעל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ירד בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי למרות הגידול בטבעי בכמות התלמידים.

ממצא מפתיע בנושא הוא האחוז הגבוה של בתי ספר ערבים המלמדים את המקצועות המדעיים, שבא לידי ביטוי גם באחוזי בגרות גבוהים במיוחד בתחומים מדעיים בחברה הערבית. ממצא זה מפתיע לאור כך שהמקצועות הללו נחשבים למקצועות קשים יחסית ולכן היה מצופה כי בחינוך הערבי, שהישגיו בבחינות המיצ”ב ובמבחנים הבינלאומיים נמוכים בהרבה מאשר הישגי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, דווקא ימעטו התלמידים ללמוד את המקצועות הללו.

בעוד בחינוך הערבי הפנימו כי הדרך למוביליות חברתית נעוצה בראש ובראשונה בהשכלה ברמה גבוהה דווקא החינוך היהודי בישראל הולך אחורה. המשק הישראלי זועק על מחסור בכוח אדם מדעי ברמה גבוהה, אך מערכת החינוך עדיין מכווינה תלמידים בעיקר ללימודי בגרות במקצועות אחרים. בסופו של דבר מי שיוצא נפגע ממדיניות משרד החינוך הן בעיקר האוכלוסיות החלשות שאמנם ממשיכות לזנק באחוזי הזכאות לבגרות, אך לא במקצועות אליהם המשק משווע. סביר להניח שרבים מבתי הספר שהפסיקו ללמד בשנים האחרונות את המקצועות המדעיים הם דווקא בתי ספר בהם לומדים תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, ושבצפון תל אביב כנראה שלא נסגרה שום מגמת פיסיקה. ממצאי בחינות הבגרות מלמדים כי מתוך כלל התלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי ניגשו רק 3.5% ניגשו בשנת 2013 לבגרות בפיסיקה לעומת 15.2% בקרב תלמידים מרקע גבוה. בבגרות בכימיה הנתונים מעט מתונים יותר: הם 3.5% בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך לעומת 10.2% בקרב תלמידים מרקע גבוה.

בנט בכיוון הנכון

שר החינוך הנכנס נפתלי בנט מודע היטב לחשיבות העניין. כבר בישיבה המשותפת הראשונה שניהל עם מליאת המל”ג וחברי הות”ת סיפר בנט כי במסגרת תפקידו הקודם כשר הכלכלה נחשף לצרכי שוק העבודה של המשק הישראלי, וכי בתפקידו הנוכחי בכוונתו לקדם שורה של פעולות משלימות שיסייעו למשק ולחברה, בניהם עידוד הרחבת מספר הסטודנטים הפונים ללימודי מדעים והנדסה. בנט ציין כי לאור הקשר הישיר הקיים בין שיפור ההישגים הלימודיים בתחומי המתמטיקה והמדעים בגיל התיכון להמשך הלימודים באקדמיה בתחומים רלוונטיים להשתלבות בשוק העבודה, יושם בתקופתו כשר דגש על חיזוק תעודת הבגרות בתחומי המתמטיקה והמדעים לילדי ישראל כעוגן ליעד מרכזי שבכוונתו לקדם בקדנציה הנוכחית כשר החינוך.

יש הטוענים כנגד בנט כי הוא מבקש להכפיף את מערכת החינוך לצרכי המשק על חשבון הילדים, אך למעשה ההפך הוא הנכון. בנט מבין, ואף התבטא בנושא, שהשקעה משמעותית בחינוך בקרב האוכלוסיות החלשות עם דגש על קידום לימודי מתמטיקה ומדעים מדויקים, היא זו שתוכל להביא למוביליות חברתית אמתית.

אז נכון, לא כל התלמידים, ואפילו לא רובם, מתאימים ללימודי מתמטיקה או מדעים מדויקים. ישנם הרבה אנשים מוכשרים מאוד שיכולים להצליח במגוון תחומים גם ללא לימודי המקצועות הללו, וכמובן ישנה חשיבות לא מבוטלת גם למקצועות ההומאניים. אבל בסופו של דבר, לא ניתן להתעלם מכך שבדור הנוכחי – וגם בזה שקדם לו – ישנה חשיבות עליונה לקידום מצוינות מדעית. בישראל, שעיקר הצלחתה נעוצה בהיותה “אומת הסטארט-אפ” הדברים נכונים אף כפל-כפליים. שר החינוך החדש כבר מבין זאת, השאלה הגדולה היא האם מערכת החינוך תסכים לשתף אתו פעולה בנושא ולא תתקע לו מקלות בגלגלים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

9 תגובות למאמר

  1. סליחה שאני מקלקל לכם את החגיגה.
    אם לפי הסטטיסטיקה “אומת הסטארט-אפ” נכשלת במדעים מדוייקים, הכיצד יתקיים הכתוב הבא: בוגרי הטכניון הקימו תוך 20 שנה 1,600 חברות שהניבו 30 מיליארד דולרים (http://www.telecomnews.co.il/%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%95-%D7%AA%D7%95%D7%9A-20-%D7%A9%D7%A0%D7%94-1-600-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%95-30-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D.html)?
    שתי אפשרויות יש לנו פה: האפשרות האחת היא שבוגרי הטכניון לא הניבו למשק הישראלי כ-30 מליארד דולר, והשניה היא שהסטטיסטיקה המצוינת במאמר זה הינה שקר.
    ——-
    לפני מספר שנים ניסיתי לסייע לילדה ביתה א’ ללמוד אלגברה (בסה”כ חשבון פשוט, אבל מה שחשוב זה השם ולא המהות), משהו שקשור בשיטת סינגפור. בכירי משרד החינוך חירפו נפשם וטסו עד לאי נידח בשם סינגפור (מישהו אמר עולם שלישי וכו’?) במיוחד ורק בכדי ללמוד את השיטה המתימטית הנהוגה שם, לטובת ילדי ישראל כמובן ולתפארת המדינה. אלא שממה שאני למדתי בילדותי – חשבון פשוט בלי מלים מורכבות מדי לילד בן 6, הבנתי מתמימטיקה טוב יותר מילדה בת 6 שלומדת לפי שיטת סינגפור. המצחיק הוא – אין צורך לטוס עד לסינגפור בכדי למצוא שיטת לימוד מתמטיקה. מספיק להגיע לבני ברק או מאה שערים ושם כבר נמצאים גאוני המתימטיקה של מדינת ישראל. מבחינת בכירי משרד החינוך יש בכך שתי בעיות – הגאונים הללו הם חרדים (פוי, איכסה), וזה פה במדינת ישראל ולא בסינגפור (קניות ודיוטי פרי וחופשה בחו”ל ע”ח המדינה).
    ——-
    סתם שאלה. אם רבים מזוכי פרס נובל (חוץ משלום שהוא פרס שעולה לנו בדם יהודי) הינם יהודים, שחלקם הכירו את מערכת החינוך בישראל, מה זה אומר על טיבה של מערכת החינוך בישראל, או זו היהודית? ובהתחשב בישראלים שלמדו במערכת החינוך הישראלית וזכו בפרסים ואותות הצטיינות מכל המינים והסוגים (אני מכיר היטב מישהי כזו), מדוע מערכת החינוך בישראל משנה פניה במקום להמשיך בדרך שמוכח שהיא הנכונה? ועוד לשיטה שמעולם לא הביאה תועלת כה רבה למדינה שפיתחה אותה בהשוואה לשיטה שנהוגה בישראל?

    1. סתם אנונימי,
      לגבי מה שרשמת על הטכניון- אין כל קשר בין רמת הבוגרים של הטכניון והתרומה שלהם לתעשייה לגבי התלמיד הממוצע שלומד במערכת החינוך. בוגרי הטכניון הם “העשירון העליון” מבחינת הרמה בלימודי המדעים, וכנראה שגם בתיכון הם היו מהמובילים והלא מייצגים. כמו שרשום בכתבה שכנראה אף מגמת פיסיקה לא נסגרה בצפון תל אביב ולמרות זאת הרמה הכללית ירדה.

    2. הסיפור של ישראל אינו שקיים עשירון עליון.
      יש מאיון או אפילו אלפיון עליון סופר מוכשר. השאר הרחק הרחק מאחור

      הוריהם, המתגוררים באזורים מבוססים, שלחו אותם לבתי ספר טובים
      הם עושים 5 יחידות במתמטיקה ופיסיקה, כאשר בתי ספר רבים בפריפריה אינם מציעים אפילו אופציה זו. בצבא הם מתקבלים לתלפיות או 8200 או יחידות עלית דומות. בהשתחררם מהצבא עם ידע, נסיון וקשרים הם מקימים את חברות הסטארט אפ שנמכרות אח’כ בעשרות או מאות מיליונים

      כל השאר נמצאים הרחק מאחור בלי סיכוי כמעט להשתלב בצמרת

      זהו חסם משמעותי למוביליות בישראל

      חלק ניכר מחוסר השיוויוניות בישראל מתחיל באיכות בתי הספר אליהם שלחו אותם הוריהם

  2. מה אנחנו מצפים מהתיכוניסטים שלנו? אם רמת המתימטיקה נמוכה ביסודי הם פתאום יתחילו להבין דווקא בתיכון? ואם המתימטיקה שלהם חלשה, מה יכול למשוך אותם לפיסיקה או לכימיה? חובה להתחיל בשיפור לימודי המתימטיקה ביסודי!

  3. נכון מתמטיקה חשוב מדעים, למיניהם מאד חשוב, אלא שאני חוששת שהמערכת מרוב התמקדות בנושאים אלו יזניחו מאד את ה-ח-י-נ-ו-ך, כבר עכשו מצבו של החינוך גרוע לדעתי מהמצב במתמטיקה ומדעים.

  4. אני גם מורה בבית ספר, גם מרצה במכללה, גם תרגלתי בטכניון, וגם הורה לילדים, כך שאני מכיר את הנושא מיותר מזוית אחת.
    א. בתי-הספר מנתבים את התלמידים למקצועות ה”קלים”, מאחר שבית הספר נמדד ע”פ מספר המסיימים עם תעודת בגרות.
    ב. אחוז האוכלוסיה שעובד במקצועות המחייבים השכלה מדעית הוא נמוך. חסרים במדינה גם הרבה מאוד נהגי אוטובוס. הם לא צריכים בגרות מדעית…
    ג. מי שרוצה ללמוד הנדסה, פשוט ניגש למכינה. וזה כאשר מבנה האישיות שלו כבר מוכן ללימודים כאלו, בזמן שבתיכון זה בכלל לא היה בראש שלו.
    ד. למרות ששיעור בתי הספר הערבים המלמדים מקצועות מדעיים גבוה, מההיכרות שלי עם הסטודנטים הערבים ב- 9 השנים האחרונות, רובם הכמעט מוחלט תת-רמה בכל הקשור להבנה פיסיקלית, ולא יודעים כלום בכימיה. אחד מאותם בודדים מוכשרים התלונן באוזני שהמנהלים מסייעים לתלמידים להעתיק בבחינות, ואז אותו מיעוט מוכשר נפגע מהסטיגמה הכוללת לסטודנטים הערבים.

  5. היום פשוט מלמדים רק יהדות. היסטוריה יהודית, איך רדפו אותנו בעולם וגם קצת גאוגרפיה: באילו מדינות רדפו אותנו.
    נפתלי בנט הוסיף עוד שעה יהדות על חשבון מטמתיקה אז שלא יהיו לכם אשליות. כי ככה זה כשיש אלוהים והוא לא מופיע באושוויץ