כשקוראים את הסיקור בעיתונות הזרה של מדיניות הגז של ישראל מתברר במהרה עד כמה השמאל הישראלי פופוליסט ומנותק.
כמעט ואי אפשר למצוא בימים אלה עיתונות כלכלית בישראל שאינה מיישרת קו עם האופוזיציה בנושא הגז. אך בה בעת שאצלנו מתנגן בעוז הפזמון החוזר "ביבי נכנע לטייקונים", בתקשורת העולמית סאגת הגז הישראלי מקבלת סיקור מזווית שונה לחלוטין.
הרחק מהסערה הפוליטית המקומית, והרחק מהאג'נדה הסוציאל-פופוליסטית הרווחת בישראל, כלי התקשורת הבינלאומיים מבינים את חשיבותה הגאו-אסטרטגית של התגלית ואת השפעתה על האזור כולו. על-פי ניתוחים שפורסמו בכלי תקשורת גלובליים מובילים, עיקר הפוטנציאל של הגז הישראלי הוא דווקא ביכולת לייצא אותו למדינות השכנות ולקשור קשרים כלכליים אזוריים אמיצים.
"הגז הישראלי הוא צינור חמצן לשלום", התנוססה כותרת בניו-יורק טיימס בדצמבר האחרון, בה נסקרו שורה של אפשרויות לשיווק והובלת הגז למדינות מזרח הים התיכון, ממצרים ועד טורקיה. באפריל שעבר פרסמה סוכנות הידיעות 'רויטרס' ניתוח דומה: "הגז של ישראל מבטיח את שיפור היחסים עם שכנותיה". כאן סופר על שלבים מתקדמים של מגעים עם המצרים והירדנים על אספקת גז סדירה מהמאגרים החדשים שיפותחו בעתיד.
מסיבה זו ניתן היה למצוא גם נימה של צער, כאשר בעקבות עיכובי הרגולטור והמחאה הציבורית, התעכב ייצוא הגז. "חוסר הוודאות הרגולטורי הכניס להקפאה עמוקה את הסכמי הייצוא עם מצרים וירדן", כך הסבירו ב'בלומברג'.
לאורך כל הדרך ניכר כי העיתונות הזרה מבינה את ההשלכות החמורות של השינויים התכופים ברגולציה הישראלית. כך, בדצמבר האחרון, כאשר הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, פרופ' דיוויד גילה, הודיע על בחינה מחודשת של שאלות המונופול ומבנה משק הגז, הסביר הניו-יורק טיימס לקוראיו כי "מהלך של הרגולטור לשבירת הדואופול יגרום לעיכובים נוספים בפיתוח מאגר 'לווייתן', שבלאו הכי נמצא קשה לפיתוח. במשך שנים ארוכות תרו 'נובל' ושותפותיה אחר דרכים לממן את פיתוח 'לווייתן', שעלות פיתוח השלב הראשון שלו מגיעה לכדי 8 מיליארד דולר".
גם בסוכנות 'בלומברג' התקשו להבין את המהלך של גילה: "משקיעים זרים מתחילים לנטוש מניות ישראליות לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים חזר בו מהסכם עליו מבוסס פרויקט האנרגיה הגדול ביותר במדינה". בהמשך הידיעה צוטטו אנליסטים מבתי ההשקעות הגדולים בארצות הברית ובריטניה שהזהירו כי "משקיעים שיש להם אלטרנטיבות להשקעה עשויים לחשוב שישראל לא שווה את המאמץ", וכי "ישראל נעשית בלתי אפשרית להשקעה". חלקם ציינו כי הפחיתו את השקעותיהם בישראל.
"מנהלים בכירים ואנליסטים שואלים: האם יש עתיד לתעשיית האנרגיה הישראלית", נאמר בידיעה ארוכה אחרת שפורסמה ב'בלומברג' סביב החלטותיו של גילה. שם הוזהרו הקוראים כי "מותו בטרם עת של חלום הגז הישראלי" הוא תרחיש סביר ביותר. עוד הובהר כי ללא רגולציה עקבית וודאית יהיה קשה להחזיר לארץ משקיעים.
על כל אלו מן הסתם לא שמעתם מהתקשורת הישראלית, שהייתה עסוקה בקשירת כתרים ל"הישגים החברתיים" של הממונה על ההגבלים העסקיים.
יחימוביץ' הלאומנית?
גם הביקורת של ח"כ יחימוביץ' ושות' נשמעת אחרת לגמרי מעבר לים. "גורמים לאומנים מתוחים רוצים לשמר את כל הגז ללקוחות הישראלים" הגדיר זאת ה'אקונומיסט' בדצמבר 2013 ("פוליטיקה עלולה לחנוק את אספקת הגז"), והסביר כי חברות זרות שמעוניינות להשקיע בישראל חוששות בשל אי הוודאות סביב סוגיית הייצוא. ובכתבה אחרת נאמר כי השרים הישראלים עיכבו את לוח הזמנים לפיתוח מאגרי הגז בשל "חשש ממחאה ציבורית".
על רקע מצבה האסטרטגי של ישראל, ההתנגדות הציבורית בארץ נתפסת פעמים רבות כקטנונית ולא-רציונלית. 'האקונומיסט' מקדיש פסקה שלמה להסביר לקוראיו כי ישראל, שבעבר הייתה תלויה במצרים לאספקת הגז, עמדה מול אתגרים רבים בתחום האנרגיה. ואילו כיום "האתגר המרכזי של הממשלה הוא להתגבר על חששו של הציבור ממכירת משאבי הטבע של ישראל לזרים".
כשמעיינים בכתבות אלו מתקבל הרושם כי דווקא התקשורת העולמית מגלה הבנה בהירה יותר של הסוגיה העומדת על הפרק. אולי זה החינוך העמוק יותר לערכי השוק החופשי ואולי זו היכרותם המעמיקה והבלתי-אמצעית עם שוק האנרגיה העולמי. תהא הסיבה אשר תהא, נראה כי בעניין זה עדיף לקורא הישראלי לסמוך דווקא על התקשורת הזרה. כזו המנוטרלת מאינטרסים פוליטיים מידיים ומשאיפות אוטופיסטיות של מתקני עולם מקומיים.
אני חושב שהאמת נמצאת איפה שהוא באמצע. הגז לא יביא את השלום ולא לעניין להעביר החלטות בשיטת המחטף.
אם זה כזה טוב לכולם – למה לא לפרסם את הכל שחור על גבי לבן ולהירגע? כשמנסים להעביר את "המתווה" הזה כסוד – מה באמת מצפים שיקרה? ביבי טיפש ופחדן או לחילופין מושחת, אחרת זה לא היה קורה.
טוב, זה באמת חזון אחרית הימים ש"מידה" תצטט את הניו יורק טיימס.
לגופו של עניין, העיתונות הזרה רואה את ישראל רק מפרספקיבה של הסכסוך הישראלי-פלסטינאי. לכן, תפיסה מאוד הגיונית של שמירה על עתודות אנרגיה לדורות הבאים נראית להם כגזל מהערבים שגם צריכים ליהנות מהגז. עתודות הגז הן לא מקור לשיפור השרותים שהמדינה נותנת לאזרחים ובקטנה של נטל החובות, אלא בעיניים שלהם זה פתח לשלום כלכלי.
לא הייתי נתלה בהם לתיאור המצב.
אנא לחצו על הלינקים המצורפים וקיראו את המאמרים
לחלוטין לא מבטאים את העמדה בכתבה
אלא מציגים באופן חד את שתי תפיסות העולם בציבוריות הישראלית
בלי לנקוט עמדה
העמדה היחידה בה כן נוקטים היא שיש ליצור בהירות בכדי לעודד משקיעים.
בהירות זוהיתה נוצרת מעצמה לו הממשלה לא הייתה עושה הכל
במחשכים ונמנעת מדיום ציבורי שקוף ללא פוילעשטיקס
המממ לא. בהירות היא כשהחוקים לא משתנים. מידת שקיפות השינוי אינה רלבנטית. מה שחשוב למשקיעים הוא הבטחון שהמדינה תכבד הסכמים. לצערי כל אלו שמוחים (בצדק) על חוסר בשקיפות, הם גם אותם אלו שגורמים לנו נזק בלתי ישוער כשהם גורמים לממשלה לשנות כל יומיים את ההסכם עם חברות הגז.
"תהא הסיבה אשר תהא, נראה כי בעניין זה עדיף לקורא הישראלי לסמוך דווקא על התקשורת הזרה. כזו המנוטרלת מאינטרסים פוליטיים מידיים ומשאיפות אוטופיסטיות של מתקני עולם מקומיים."
אתה אמיתי? מחר יכתבו בכל העיתונים שציטטת שישראל צריכה לסגת מכל השטחים חד צדדית. גם אז תגיד שהיא מנותקת משאיפות אוטופיסטיות?
טיעוני ואם הם יגידו לקפוץ מהגג לא מביאים אף אחד רחוק.
הטיעון פה הוא שהם צודקים כי הם צודקים לא כי הם מחו"ל.
הם צודקים כי הם צודקים?? באמת זה מה שיש לאתר מידה להציע? מה לגבי לוביסטים והתערבות ממשלתית של ארה"ב לצורך חברת האנרגיה שלה? לקחת אסופת כתבות ולהחליט להסתמך עליה כי ככה זה מתאים לך לא נראתה לי כמו אמת המידה של האתר הזה
לאט יותר שגם תבין: הם צודקים בגלל טיעונים כלכליים ואחרים שהם נכונים בעינינו.
זאת לא כתבה שבאה להסביר לך למה הם צודקים, אלא למה התקשורת הישראלית מוטה בנושא הזה בצורה שלא תיאמן.
יש אצלנו מאמרים רבים שמסבירים למה המתווה הזה נכון. אתה מוזמן לקרוא ולהחכים
עקיבא דבריך מעניינים מאוד
מדינות האיחוד האירופי מסמנות את מוצרי ההתנחלויות ויש להן טיעונים מדיניים ופוליטיים צודקים אשר פורסמו במספר עיתונים אירופאיים מובילים.
אי לכך ובהתאם לזאת יש לסגת מכל השטחים ולתת לאוכלוסיה הפלסטינית לנהל את חייה בעצמה
זה אותו הגיון
לזה אתה גם מסכים?
שלי יחימוביץ וחבר מרעיה מהשמאל רוצים להביא לכך שישראל תשקע כמו יוון
אני במקום תשובה , לא מסכים למתווה ונותן ליהודים הטיפשים לכלות את זמנם . הזמן פועל לרעתנו ולכן ברור שמה שלרעתנו –
"המחנה הציוני" מוביל אותו .
קחו את זה כחוק טבע – אם זה מ"המחנה הציוני" זה בוודאות נגד האינטרס של עם ישראל .
לדני ויקנעמי עילי…התגובות שלכם מלמדות על שיאי עומק מחשבתי…לא תאמינו אבל יש אנשים שחושבים אחרת מכם..
העסק הזה מדגים נקודה חשובה,
השמאל בישראל רואה את עצמו בדמות המפלגה הדמוקרטית בארהב. זאת שטות. הדמוקרטים הם ממש לא סוציאליסטים כמו השמאל שלנו. החיבור היחיד הוא הרצון של שתי הקבוצות לוותר על אינטרסים ישראליים לטובת הפלסטינים. זו חברות אמיצה: שנינו מסכימים שצריך לכרות לי את הרגל. מטומטמים