הנסיונות לקשור בין פמיניזם לסוציאליזם אינם נכונים. בניגוד לדעה הרווחת, המבנה הכלכלי הליברלי ייטיב עם הפמיניזם.
הניסיונות לקשור בין פמיניזם לסוציאליזם אינם נכונים • בניגוד לדעה הרווחת, המבנה הכלכלי הליברלי ייטיב עם הפמיניזם • דפנה מורל מפריכה כמה מוסכמות על המודל הסקנדינבי • תגובה למאמרה של נגה כהן
התפיסה הרווחת בימינו נוהגת להתייחס לפמיניזם כתנועה הקוראת לשינוי המבנה החברתי, ורבים נוטים לזהות קריאות אלו עם תפיסת עולם סוציאליסטית, המסייעת בהעברת הכוח מהחזקים בחברה לחלשים, ולמעשה פועלת לשוויוניות בחברה. לאור זאת, אך טבעי לקדם ערכים פמיניסטיים וסוציאליסטיים בכפיפה אחת. אך האמנם כך הם פני הדברים? מה באמת יקדם את המטרות הפמיניסטיות בצורה הטובה ביותר: תפיסה כלכלית סוציאליסטית או ליברלית?
מהי תפיסת עולם פמיניסטית?
מאמר שפרסמה לאחרונה נגה כהן בבלוג "פוליטיקלי קוראת" היטיב לשקף את התפיסה הפמיניסטית הרדיקלית ברוח זו "מדיניות כלכלית שניתן להגדירה כפמיניסטית, תופסת את החברה האנושית לא כפרטים שהם איים בודדים, אלא כקבוצה. בקבוצה כמו בקבוצה, פעולה של אחד או אחת בהכרח משפיעה על כל השאר. יותר מזה, מדיניות כלכלית כזו רואה שאין במציאות כיום הזדמנות שווה לכולן ולכולם ולכן תופסת את החברה כאחראית כלפי הפרטים שבה וכלפי הקבוצה".
תפיסה זו טועה ומטעה. כלכלה "פמיניסטית" או תפיסת עולם פמיניסטית, אינה מתיישבת כלל עם סוציאליזם או התייחסות לבני אדם כקולקטיב. ההבנה שכל בני האדם ראויים לשוויון זכויות בפני החוק, מקורה בתפיסה הליברלית הקלאסית הרואה באדם פרט העומד בפני עצמו אשר אינו שואב את ערכו מהשתייכות לקולקטיב כלשהו. מאבקי זכויות אדם בכלל והמאבק לזכויות נשים בפרט שאבו את חזונם וכוחם בדיוק מתפיסה זו. שיוך הפרט לקבוצה ספציפית והגדרת הקבוצה כשונה, משמש ככלי להפליה והדרה ממוקדי הכוח. מאז ומתמיד קבוצות פריבילגיות שאפו לשמר את בסיסי כוחן, ורק הגבלה של הכוח הזה, והעברתו לפרט, עשויה לאתגר את מבני השליטה המסורתיים בחברה.
מודל השוק הסקדינבי
כהן הציגה במאמרה מספר טענות נוספות, שחשוב לעמוד על מופרכותן. קביעה מסוג זה מביאה את מדיניות האנרגיה בדנמרק כדוגמא לקידום רווחת האזרחים. לאחרונה פורסם שדנמרק הצליחה לייצר 140% מצריכת החשמל שלה באמצעות טורבינות רוח, ורבים הזדרזו לקרוא לממשלת ישראל ללמוד מהדנים איך עושים זאת. אולם הנתון של 140% מתייחס ליום ספציפי אחד בלבד ולא ניתן להסיק ממנו על הצריכה הכללית. בראיה כוללת משק האנרגיה של דנמרק בנוי ברובו על גז. דנמרק מייצרת 40% מצריכת החשמל שלה על ידי שימוש בטורבינות רוח. הנתון של 40% מתייחס אך ורק לצריכת החשמל במדינה למשתמשי קצה, בעוד אנרגיה לא מגיעה לצרכן רק בצורת חשמל. מבט על סך צריכת האנרגיה בדנמרק ולא רק על צריכת החשמל, מלמד שרק 5% מצריכת האנרגיה במדינה מיוצרת בטורבינות רוח. בשונה מישראל, רוב ההסקה וחימום המים בדנמרק נשען על גז ולא חשמל, לכן אין בסיס להשוואה בין המדינות והשימוש בנתונים לעיל נעשה באופן מטעה. למעשה מחירי החשמל בדנמרק הם מהגבוהים בעולם, וזה לאחר סבסוד ממשלתי לאנרגיה מטורבינות רוח, שמשמעותו נטל עלות נוסף על האזרחים. יש לישראל הרבה מה ללמוד מדנמרק, מדיניות האנרגיה שלה זו לא אחד מהם.
טענה פופולארית נוספת שמוזכרת במאמר, עוסקת במדיניות הרווחה הסוציאליסטית במדינות הסקנדינביות, בעוד שבחינת הכלכלות הסקנדינביות תגלה מדיניות קפיטליסטית יחסית שמבוססת על ההבנה שככל שהשוק חופשי יותר, כך נוצר רווח רב יותר. השיטה הסקנדינבית לא מבוססת על שליטה ממשלתית והתערבות בשוק, אלא להפך: מדינות אלו מדורגות בצמרת מדד החופש הכלכלי. מוסד הקביעות נדיר יחסית במדינות אלו, המגזר הפרטי אחראי לחלק הארי של התוצר הלאומי, כל זאת תוך שמירה קפדנית על יעדי הגירעון – שיטה שמאפשרת מדיניות רווחה ענפה במדינות הסקנדינביות.
אפשר להתווכח אם מדיניות זו תצלח בישראל או לא, אך התפיסה של "המדינות הסקנדינביות הן דוגמה ומופת לסוציאליזם שעובד" שגויה ביסודה. הצעדים שמוגדרים בארץ כ"חברתיים", קרי הגדלת הגירעון, חיזוק ההסתדרות, ביצור מוסד הקביעות, הטלת מכסי המגן על חקלאות והגדלת הרגולציה על עסקים פרטיים, הם צעדים שירחיקו את ישראל מהמודל הסקנדינבי הנכסף, יקטינו את הרווחה לאזרח ויחזקו את קשרי ההון והשלטון.
מעורבות ממשלתית יוצרת בעיות
עוד טענה של כהן נוגעת למשברים שנגרמו לטענתה בשל מדיניות כלכלית "ניאו-ליברלית". ניתן לשער שכהן התכוונה להפחתת רגולציה והקטנת מעורבות ממשלתית בשוק הפרטי. טענה כללית זו לא מתיישבת למשל עם משבר הסאב-פריים בארה"ב, שנוצר בראש ובראשונה בגלל תוכנית קלינטון "בית לכל אמריקאי". עיקר התוכנית העניקה ערבות ממשלתית לבנקים בכדי שיאשרו הלוואות גם לאזרחים שמצבם הכלכלי לא אפשר נתינת משכנתא. הממשל הפדרלי פנה לבנקים ובתמורה לאישור להלוואות אלה הבטיח כי יערוב על משכנתאות ברמת סיכון גבוהה. משפחות רבות לקחו משכנתאות על סמך מדיניות זו, מה שהוביל לעלייה בביקוש ולניפוח בועת הנדל"ן, ופיצוץ בועה זו תרם רבות גם לקריסת הבנקים.
ואיך אפשר בלי לנגוע בתגליות הגז? כהן סבורה במאמרה שהשארת הגז בידיים פרטיות תפגע ברווחה של כלל אזרחי המדינה ובנשים בפרט. טענה זו אינה מפתיעה מאחר והשיח הציבורי בנוגע לגז נגוע בפופוליזם ומבוסס על נתונים שגויים. לפיכך כמה עובדות: מדינת ישראל תרה אחר גז שנים ארוכות ונכשלה כשלון חרוץ. על כן ניתן זיכיון לחברת BG לחפש לאחר הוצאה של מיליונים ללא תוצאות משמעותיות, היא העבירה את הזיכיון לנובל אנרג'י שהמשיכה בפיתוח מאגרי הגז, תוך השקעה כספית עצומה. מבחינת המתווה המוצע, הסך הכולל של המיסוי עומד על 68% למדינה. בנוסף 14% נמצא בקרנות הפנסיה. סה"כ מדובר פה על 82 אחוז מההכנסות מגז שמגיעות לאזרחים ולמדינה.
אחת הדרישות במחאה כנגד מתווה הגז היא הדרישה לפיקוח על מחירו, וקיבוע המחיר בידי המדינה לערך קבוע. בעוד מחירי הגז ברחבי העולם יורדים, כל סכום שיקבע יוביל לכך שבעתיד מחיר השוק עשוי להיות נמוך מהמחיר הקבוע בחוק.
הסוציאליזם יפגע בהתפתחות הפמיניזם
נגה כהן ניסתה במאמרה לקשור בין כלכלה סוציאליסטית לפמיניזם, וטענה כי סוציאליזם מוביל להגדלת הרווחה לציבור האזרחים בכלל ולמוחלשים בחברה בפרט. אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו היטב שכל ניסיון עבר ליישם מדיניות סוציאליסטית הוביל לעוני, דיכוי ולריכוז הכוח בידי האוחזים בשלטון. נשים, אשר מהוות מיעוט בקרב מוקדי הכוח, רק יפגעו מיישום מדיניות זו. על הפמיניזם להוביל את הדרך ליישום מדיניות ליברלית קלאסית, המבוססת על אינדיבידואליזם, חירות ושגשוג.
__________________
דפנה מורל היא סטודנטית להיסטוריה ומדעי המדינה, פעילה פמיניסטית וחברה בתא הליברלי באוניברסיטת תל אביב.
הפמיניזם קשור מאוד בחבל הטבור שלו לסוציאליזם, ובניגוד למה שאמרת בחלק המסכם הפך הוא נכון: אי הסוציאליזם יפגע בהתפתחות הפמיניזם.
פמיניזם וליברליזם אינם הולכים יחד!
לרטי
אפשר להיות פמיניסטית וליברלית וקפיטליסטית ופאשיסטית וברהאמינית וסיינטולוגית באותו הזמן.
כן יש קשר מאוד הדוק בין פמניזם לסוציאליזם. סוציאליזם מעודד רגולציה, חקקת, וחברה שבה הביטחון והנוחות חשובים יותר מאשר ההצלחה. חברה שבה החלש מורם אל נס בבכי של קורבן, בעוד שהחזק נחשב לרע ומורד למטה כדי לחמול על רגשות פגועים. כל אלה דברים שמאוד מתאימים למנטליות נשית.
אבל פמניזם היא לא תנועה פוליטית או אידאולוגית ביסודה. למרות שטיפת המוח שאומרת אחרת לילדות הפמניסטיות בשיעורי מגדר ומגזיני נשים.
פמניזם לא שייך למהפכה של שנות ה 70 או אפילו להתחלה של התנועה ההומניסטית. אלא כל אימתי שיש לך פתח והזדמנות של נשים לנסות לקחת שליטה על הגברים בחברה הפמניזם מרים את הראש המכוער שלו. יכול להיות שסוציאליזם הוא פתח מפתחים כאלו.
כך שגם סתם אישה ממורמרת שלא קיבלה את הצרכים שלה מגברים יכולה להיות פמניסטית במובן מאוד אישי. היא לא צריכה אידאולוגיה בשביל להיות רווקה עם עשר חתולים או אשה שחיפשה את הביטחון הכלכלי כל חייה ושואלת מה קרה לה בגיל 50. זה "עוזר" אם יש לה אידאולוגיה אבל זה לא הכרחי
היסוד של הפמניזם לכן הוא איבוד ערכים גברי הרבה יותר מאשר אידאולוגיה פוליטית. וגם בגלל הסיבה הזאת כנראה יש קשר הדוק כל כך בין הסוציאליזם לפמניזם כיום.
כשהגבר המערבי ימצא מחדש את האומץ שלו וידע להגיד לא לשטויות של הנשים, הפמניזם יתחיל שוב להידחק לשוליים.
נחשון אתה חתיכת שוביניסט… ממש לא הכוונה בכתבה!
רטי – סתם זרקת הצהרות לאוויר, קצת תוכן לא יזיק.
רק פיסקה אחת מתוך כל המאמר עסקה בהתנגדות לטענה שהפמיניזם והסוציאליזם אינם הולכים ביחד. זה לא רציני. ובכל מקרה אפשר להצביע על רמות שונות של קשר. בהקשרים של חקיקה בהחלט נכון לראות בנשים כאינדבידואליות אבל מה לעשות שבכדי למשל לקיים מאבק של נשים לבנות בעד נשים שחורות נדרשת סולידריות חברתית שבדרך כלל מאפיינת תפיסת עולם סוציאליסטית.
למה סולידריות חברתית מקושרת לך עם תפיסת עולם סוציאליסטית באופן אוטמטי?
התערבות ממשלתית לא אומרת שכולם ערבים זה לזה, אלא שהמדינה מכריחה אותך "לדאוג" לאחר. מה שאומר שברגע שהמדינה לא מכריחה אותך, אין שום וודאות לכך שתדאג לאחר (ניתן להעלות השערות שאף הסיכוי שתדאג לאחר בעולם כזה הוא נמוך יותר, אך אלה הן השערות/תאוריות. למען ההגינות אין שום עליונות לטיעון שתדאג לאחר היכן שאינך נדרש, כשהמדיניות השולטת היא סוציאליסטית, מאשר כשהמדיניות השולטת היא ליברלסטית).
סטודנטית למדע המדינה. לא למדעי המדינה. יש מדעי החברה (ברבים), .ובתוכם מדע המדינה – שהוא אחד ויחיד
די מדהים אותי שכולם טועים בזה כל הזמן, כולל הנוגעים לדבר
זה ברור שאין פמיניזם ללא התערבות המדינה בחיי הפרט, באיצטלה של סוציאליזם: אם אני בן-אדם רציונלי ואני רואה שלמרות שוויון ההזדמנויות לנשים בהשכלה ובחינוך – ההישגים של גברים במקצועות המדעיים והטכנולוגיים גדולים בהרבה, ברור שאף פמיניסטית לא תוכל לשכנע אותי להעסיק נשים כמהנדסות בחברה שלי. אבל אם המדינה ה"סוציאליסטית" תחליט על "אפליה מתקנת" – יכריחו אותי להעסיק אחוז מסוים של מהנדסות, גם אם הדבר יגרום לי הפסדים. לכן, זה לא מוזר שאני לא סוציאליסט ואף לא פמיניסט.
אפליה מתקנת, או בכלל כל סוג של פעולה באמצעות המדינה, אינם ערך ליבה של פמניזם.
אם אי אפשר לשכנע אותך להעסיק נשים כמהנדסות בחברה שלך כנראה שאתה לא בן אדם חכם במיוחד. לכן, זה לא מוזר שאין לך באמת מושג מה משמעות המושג "פמניזם".
מסכים איתך במאה אחוזים. ארגון או חברה ללא נשים יצליחו הרבה יותר. ללא מתחים ומניפולציות נשיות. המדינה והעולם. , .בכלל על הברכיים כי החשיבה והמנטליות נשיים
מסכימה עם העיקרון, ולו בשל העובדה שהוא מתאר הרבה מפעולותיי. אישית, מאמינה בעיקרון הבחירה, ככל שלאדם יש יותר יכולת הבנה ובחירה בחייו כך הוא פועל יותר נכון. ביחס לכלל ובייחס לעצמו, והכלל כולו בריא יותר.
אני רואה בכך תיאור לפמיניזם.
יש שיראו בכך תיאור לכלכלה חופשית.
משבר הסאב פריים בגלל קלינטון?! המשבר התרחש עמוק בתוך ימי בוש הבן, ובשל מדיניות חלוקת משכנתאות פזיזה. מדיניות שנוצרה גם היא בימי בוש.
צריך להבדיל בין המהפיכה הפמיניסטית והישגיה בעבר, לבין המהפכניות הפמיניסטיות כיום. המהפיכה בעבר הצליחה, והביאה לשיפור חייהן של נשות העולם המערבי. היום יש כמעט שיוויון מלא בין המינים בעולם המערבי, והאקטיביסטיות היום מביאות יותר נזק מתועלת. רוסק עמינח הגיעה לראש הפירמידה, ומהווה דוגמא לנשים. היא סוציאליסטית? מהפכנית?
כדי להגן על דעות שמרניות, אין צורך להעמיד פנים ששמרנים היו פמיניסטים. הם לא היו, וטעו. זה לא אומר שהמהפכניות היום צודקות במשהו. הן חלק מתנועה פוסט מודרנית מטורפת ושמאלית הפוגעת בכל מדינות המערב, וכוללת בין השאר גם פופוליזם סוציאליסטי.
בקיצור, שהסוציאליסטים יקחו בעלות על התנועה המופרעת הזו, מצא מין את מינו.
יש לך את זה ביותר הסגברה? יש לך מושג מה זה אומר להיות היום אישה שאתה קובע שאנחנו חיות בשיוויון מלא או כמעט מלא. אתה יודע מה זה אומר להיות נתון לאלימות בגלל היותך אישה? או על פערי השכר בין נשים לגברים בעלי אותה רמה של השכלה וניסיון?
מאמר שמיטיב לתאר את הליברליות מבחינת תפיסת עולם ואולי אפילו התנהלות:
דעות אחרות לא קיימות, ואם קיימות הן לא נכונות: "כלכלה "פמיניסטית" או תפיסת עולם פמיניסטית, אינה מתיישבת כלל עם סוציאליזם או התייחסות לבני אדם כקולקטיב." המילה 'לדעתי' לא קיימת, כלל. אני לצורך העניין מאוד רואה חיבור אדיר בין פמיניזם וקולקטיביות. שכן הצורך שלי בפמיניזם לא נובע בגלל היחס אליי כאינדיבידואל, אלא בגלל ההשתייכות שלי לקבוצת הנשים. אם גורמי הכוח מתייחסים אליי כקולקטיב, כמו לכל אוכלוסייה מוחלשת אחרת, לדעתי (כאמור, מילת הקסם) צורת
המאבק היעילה ביותר היא כקבוצה, כחלק מקהילה. ויתר על כן, שילוב בין קבוצות גם הוכיח את עצמו. אם זה לא תואם את הגישה הליברלית, האוחזות בגישה זו מוזמנות להאבק כאינדיבידואל, ולהביע את דעתן כאינדיבידואל, אבל למה לפסול את הקהילה שאני רואה עצמי חלק ממנה? זה פמיניסטי? זה קצת יותר כמו משטור המאבק.
דבר נוסף, ליברלי ביותר, ההיצמדות לעובדות כקודש הקודשים מבלי לשים לב למורכבות הדברים. לקחת את אחד הדיונים המרתקים שקיימים היום בנושא חברה וכלכלה ולחתוך אותו כלא היה. האם המודל הנורדי הוא סוציאליסטי או קפיטליסטי זה דיון ארוך, פורה ומרתק. להחליט שאין כזה דבר, לא! שוודיה זה שוק חופשי יותר מכל מקום אחר וזהו, נגעתי באדום, סטופ כדור הארץ. רק בשנים האחרונות נכתבו בתחום של זכויות עובדים מספר ספרים שחציים מתיחסים לשוק הנורדי כסוציאליסטי וחלקם כקפיטליסטי. ואלו נכתבו כחלק מדיון מתקיים, ולא כהחלטה גורפת. ודרך אגב, איך הגישה הליברלית במודל הנורדי מתיישבת עם העובדה ש-80% מהעובדים בשוודיה מאוגדים, או שלפי חוק כל חברה שפועלת במדינה חייבת להפעיל דירקטוריון ובו לפחות 30% ייצוג לעובדים? זה חופש לפי הליברליות? איך מילטון פרידמן יגיב על זה? ואיך זה מתיישב עם ההתנגדות להסתדרות שמופיע שתי שורות אחר כך? כאמור, עובדות כקודש הקודשים ולא כחלק ממציאות מורכבת. ליברליות לפנים.
נקודה אחרונה – המאמר לא באמת מסביר שום דבר, אלא רק תוקף עמדות מאמר אחר. פרט לשורה האחרונה שמספקת הוראות הפעלה ולא מסבירה מדוע, המאמר לא הצליח להסביר כיצד גישת החופש יכולה לסייע למאבק הפמיניסטי. להתנגח מבלי לתת אלטרנטיבה זה גם ליברלי? לא נראה לי, אני באמת אשמח למאמר המשך שמפרט טוב יותר את המאבק הפמיניסטי מנקודת מבט ליברלית, ולא מתוך שלילת האחר, אלא כאלטרנטיבה אפשרית. ו