אין גבול לחוצפה: המשנה ליועמ"ש דינה זילבר מורה לחברי מפלגת המחנה הציוני, נבחרי ציבור, להתנגד להצעת חוק.
השבוע נתקלנו במחזה סוריאליסטי: פקידה מהלכת אימים על נבחרי הציבור. לצערנו, מדובר בסיטואציה פחות ופחות נדירה במחוזותינו.
ב'מחנה הציוני' התנהל דיון פנימי סביב השאלה האם לתמוך בהצעת החוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' להסדרת החטיבה להתיישבות, או להתנגד ולתמוך בסגירתה. לבקשת ח"כ מרב מיכאלי הוציאה דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, חוות דעת משפטית בנושא. בשורה התחתונה: "עמדתנו הייתה כי יש להתנגד להצעת החוק".
חלק מחברי הכנסת ששמעו על כך שפשפו את עיניהם בתדהמה. ח"כ סמוטריץ' עצמו שלח בתגובה מכתב חריף ליו"ר הכנסת והדגיש את חומרת הדברים בעיניו: "מכתבה של המשנה ליועמ"ש הוא ניסיון להשפיע על האופוזיציה להתנגד להצעת חוק ממשלתית. זו, במובהק, התערבות בהליכי חקיקה של הכנסת. היועמ"ש לממשלה אינו מוסמך לעשות זאת, וחמור מכך – זו הסגת גבולה של הכנסת ופגיעה קשה בהפרדת הרשויות. למרבה הצער אין זו הפעם הראשונה שבה היועמ"ש לממשלה נוהג כן, והנני חושש כי יש בכך כדי לפגוע בעבודתה התקינה של הכנסת".
זוהי רק דוגמה נוספת לבעיה המהותית בה לוקה מערכת השלטון הישראלית: שלטון הפקידים. פרופסור דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים, תיאר זאת בעבר בראיון ל'מידה' בצורה הפשוטה ביותר: "שמו את היועץ המשפטי מעל לממשלה. פקיד נמצא מעל הדרג הנבחר. אין דבר כזה בשום מקום בעולם". אנו מבטיחים להמשיך ולטפל בנושא בעתיד הקרוב.
אופוזיציה במחלוקת: בין שמאל מתון לשמאל קיצוני
אולי אלו המגעים הקואליציוניים ואולי זו המנהיגות שתופס יאיר לפיד, אך במחנה הציוני יש חברים שהבינו שמנהיגות אופוזיציונית צריכה להישאר מחויבת לממלכתיות. כך, בתחילת השבוע התייצב ח"כ חיליק בר בהתלהבות לטובת החמרת הענישה על משליכי אבנים, באירוע שהתפתח למהומה וצעקות רמות במליאה. הדיון נגרר לוויכוח מר בין ח"כ תמר זנדברג ממרצ לח"כ בר, גם ברשתות החברתיות, וכלל התבטאויות לא שגרתיות. "אם יש את זועבי ללכלך על צה"ל, למה צריך אותך?" שאל אותה. חברו ח"כ איציק שמולי הזכיר לזנדברג שקולות החיילים הם אלו שהכניסו אותה לכנסת. נראה אפוא שחלק מרכזי במחנה הציוני שובר לכיוון המרכז, ולנגד עינינו האופוזיציה מתפוררת.
דוגמה נוספת לפילוג המתרחש בתוך המחנה נסובה, כאמור, סביב הצעתו של ח"כ סמוטריץ' ל"תיקון חוק הסוכנות היהודית והסדרת פעילות החטיבה להתיישבות". הפלג הקיצוני יותר 'במחנה הציוני' התייצב בזעם קדוש נגד המהלך וקרא לסגור את החטיבה להתיישבות. שמועות מתוך הסיעה מספרות שבמהלך הדיונים אחת בשם סתיו שפיר אף הצליחה להוציא משלוותם חלק מחברי הסיעה.
ח"כ איתן ברושי: "החטיבה להתיישבות היא לא נושא של הימין"
מנגד, ח"כים מן הפלג המתון יותר, בהם אפילו שלי יחימוביץ', הכירו בחיוניותה של החטיבה להתיישבות וקראו לבצע בה תיקונים. ח"כ איתן ברושי, בשיתוף פעולה חריג עם סמוטריץ', הוא מי שהוביל את גרעין התמיכה במפלגה בתיקון החוק. במסגרת פינתנו "נעים להכיר" תפסנו אותו לשיחה קצרה בנושא, ולמדנו כמה דברים חדשים על הח"כ הטרי.
אנחנו שומעים על עמדה מעניינת שלך בנוגע לחטיבה להתיישבות. תוכל קצת להרחיב?
"החטיבה להתיישבות היא לא נושא של הימין, היא נושא של כל ההתיישבות – בגליל, בנגב, בגולן, בעמקים. אני לא מתכחש לליקויים אך טוב שהחטיבה פועלת. עם זאת, כשיש מה לתקן צריך לתקן, לא לסגור. כאיש התיישבות שמכיר את הדברים היטב, אני מתנגד בכל תוקף לסגירת החטיבה להתיישבות".
את דרכו הציבורית, מספר ברושי ל'מידה' הוא החל בצה"ל והגיע לדרגת סגן אלוף. מאז הוא שימש בתחומים ציבוריים רבים, בין היתר כמזכיר ויו"ר קהילת קיבוץ גבת, כראש מועצה אזורית עמק יזרעאל, מנכ"ל משרד המדע התרבות והספורט ובהמשך יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות בתקופת אהוד ברק. במשך השנים כיהן ברושי בדירקטוריונים ובהנהלת גופים ואיגודים רבים, בין היתר באסיפה הכללית של מפעל הפיס, במועצת רשות העתיקות ובדירקטוריון קק"ל. עד שנבחר לכנסת הוא היה מזכיר התנועה הקיבוצית.
אתה חבר בוועדת החינוך התרבות והספורט, וכדרכה של פוליטיקה אורך הכהונה אינו ברור. מה הפרמטר שבו היית רוצה להימדד בתום הקדנציה?
"הנושאים הקרובים לליבי ללא ספק הם חינוך, התיישבות וחקלאות. בנושא החינוך בוועדה אפעל למען תקציב החינוך, בימים אלו בהם עולה לכותרות מצוקת הצפיפות בכיתות – "מחאת הסרדינים", חשוב להתמודד עם הנושא הזה בצורה ראויה, ואפעל יחד עם שר החינוך בנושא.
חקלאות והתיישבות גם הם בראש מעייני, ולצערי בשל חוסר הבנה של פקידים הענפים האלו נפגעים. אפעל להכניס מניסיוני הרחב להתייחסות נכונה הן להתיישבות והן לחקלאות. מטרתי להשפיע על דמות החברה והמדינה. בחינוך, בחקלאות ובהתיישבות".
במשך שנים היית קרוב למעגל הביצועי בדרגים הגבוהים ביותר במערכת הפוליטית. איך התחושה במעבר החד לאופוזיציה – מקום קצת פחות משפיע? היית רוצה לראות את המחנה הציוני נכנס לקואליציה הנוכחית?
"כיהנתי בשורה של תפקידים ציבוריים משמעותיים. ליוויתי הכרעות חשובות גם בכנסת וגם בממשלה, והיום אני בהחלט בשל יותר מרבים אחרים. נוכחתי לדעת שגם כחבר כנסת באופוזיציה יש לא מעט דרכים לפעול ולהשפיע. קיום שתופי פעולה, פניה בשאילתות, ועוד. באופוזיציה יש כלים רבים בעזרתם הצלחנו לאחרונה להפחית את המס הלא צודק על עובדים זרים לחקלאות, ואנו פועלים לטיפול בבעיית הבולענים בים המלח. אינני שולל כניסה לקואליציה, אם תהיה הצעה רצינית מראש הממשלה, אך כרגע אין כזו. חשוב להדגיש בהקשר זה שהאיום האיראני הוא לא האיום היחיד על מדינת ישראל ויש עוד תחומי פעולה רחבים שדורשים עבודה".
לסיום, לאיזה חבר כנסת תרצה לפרגן? מישהו שאתה שמח שפגשת, בלי קשר לעמדותיו.
"עוד מוקדם לכך, אני זמן קצר בכנסת ואני בהחלט פוגש הרבה אנשים טובים. מה שחשוב לומר שיש בין חברי הכנסת הרבה יותר משותף ממפריד".
רגע לפני הפגרה: אווירת סוף קורס בכנסת
בוועדות השונות של הכנסת לא ניכרים בימים אלו הלהט והסוגיות הנפיצות שפגשנו בשבועות הקודמים.
ועדת הכלכלה התכנסה השבוע לדיון השלישי והאחרון במתווה הגז, ועם פתיחת הדיון הודיע היו"ר איתן כבל כי שר הכלכלה אריה דרעי מתכוון לחזור בו ולהשתמש בסמכותו לאשר את המתווה על-פי סעיף 52. דרעי מיהר להוציא הודעה לתקשורת, והתפתל בהסבר כי יפעל כך רק אם יתברר שיש למתווה רוב בכנסת. מה שהוא לא סיפור זה שחתימתו מייתרת למעשה את אישור המתווה בכנסת. לכך יש להוסיף את התנגדותו של ליברמן, שהייתה פרוצדורלית ולא מהותית, ונתלתה בסירובו של דרעי לחתום. שאלת הביצה והתרנגולת, מה שנקרא.
מרגע הכרזה זו התנהלו הדיונים באווירת סוף קורס. מומחים שהציגו היבטים על הנזקים הגאו-אסטרטגיים של עיכוב המתווה התקבלו בשוויון נפש, בוועדה שהייתה אמורה להיות עוינת. המשתתפים עקבו בדממה אחר מגמות שליליות ביחסים עם ירדן ומצרים בשל עיכוב פיתוח שדה הגז. דווקא נציג הפורום המשפטי למען ישראל, שתקף את המתווה, נתקל בשאלות קשות. כנראה שחום הקיץ הכבד מתחיל להשפיע.
את הפקידים חולי השליטה הללו יש לעצור עוד כשהם קטנים. שאם לא כן עולה נוזל צהבהב לראשם ונדמה להם שהם מנהלים את המדינה. האשמה מוטלת על חברי הכנסת של הימין שלא מעמידים אותה ואת הבוס שלה במקום
מה טיבם של כל אותם חטיבות , אגודות וסוכניות למינהן אם לא עוד סרח של פקידים שמקבלים סכומי עתק??? ולסגור כבר את כל אותן "ברית המועצות" ולחסיכון כספי ולנתב את השקעות בתחומים יצרניים ואת הקרקעות להפריט לציבור הרחב(הלאום).
ודינה זילבר ושאר מרעיה, מה?
האם לא אוגדות, גייסות, וצבאות שלמים של משפטנים פקידים טפילים החיים על חשבון משלם המסים ולא מביאים תועלת?
Careful what you wish for
חוק שאין מי שיאכוף אותו, כמו חוק שיש מי שנמצא מעליו, הוא לא חוק.
עם כל המלחמה בשלטון הפקידים, אתה עוד עלול לקום בוקר אחד עם ראש כרות של סוס במיטה.
אתה מפחיד ומאיים כל כך יפה. ממש כמו סוג האנשים שמכניסים ראשים של סוסים למיטות של אנשים אחרים.
בסה"כ, מי שיוצא למלחמה ב"שלטון הפקידים" צריך להיזהר עם כמה שהוא מבקש לסרס את הפקידים. קיומה של מערכת חוק ואכיפה מתפקדת תלוי בתפקודם של הפקידים האלו. כשהפקידים לא מתפקידים אין חוק. כשאין חוק יש ארגוני פשע. בסרטים, ארגוני פשע שמים לאנשים ראשים כרותים של סוסים במיטה.
זה הכל. לא מאיים. גם לא מנסה להפחיד. רק חושב שהרטוריקה הזאת הולכת רחוק מדי ומתחילה לחתור תחת עצם היכולת של מדינת ישראל לתפקד. לא מאמין? ע"ע הפיאסקו של מירי רגב עם שמעון גפסו ואולגה גורדון: "אנחנו מדברים היום על היכולת של ראש עיר נבחר לעבוד מרגע שהוא נבחר, עם פקידות בכירה ככל שתהיה".
מכיר את סוג הטיעון. מי שמהסס לאכול את הדייסה המפוקפקת שהשמאל ממליץ עליה, מייד יבוא השוטר התורן לקחת אותו. "צונאמי מדיני", " מדינה דו-לאומית", "מדינת הלכה", ועוד כיד הדמיון.
בינתיים נראה שאת ראשי הסוס מכניסים למיטותינו בעיקר הזילברים למיניהם. הם אלו שמעל החוק. אותם אסור לבדוק ולבקר. הם לא אוכפים שום חוק, אלא רק מחבלים בפעולות רשויות החוק והביצוע האחרות.