מתווה הגז: מי מרוויח מהתנגדות כחלון וכץ?

בשעה שמאגר 'לוויתן' תקוע, בעלי המניות של מאגר 'תמר' גוזרים את הקופון. האם השר חיים כץ יתפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורבגי ועל רקע מתווה הגז?

במוקד התקציב והגז; שר האוצר משה כחלון. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

תקועים בצנרת: מתווה הגז ותקציב המדינה

השבוע החולף עבר כצפוי בסימן כיפופי ידיים פנים קואליציוניים בהכנת התקציב. המחלוקות העיקריות נפתרו בהעלאה של קצבאות הילדים ובקרן חיסכון לכל ילד, בעלות של 2 מיליארד ש"ח (מיליארד ש"ח פחות מהדרישה המקורית). המחלוקות הרבות בדרך לאישור התקציב עשויות להוביל לאישור תקציב חד שנתי לשנת 2015, ותקציב דו שנתי לשנים 2016-2017.

הסיפור הבולט יותר השבוע היה בלא ספק מתווה הגז שאישורו מתעכב כבר זמן רב. כזכור, הרוב של הקואליציה בכנסת בסוגיה זו מוטל בספק מכיוון שמספר שרים, בראשם שר האוצר משה כחלון ושר הרווחה חיים כץ, מסרבים להשתתף בהצבעה בשל "ניגוד עניינים".

התנהלותו של שר האוצר כחלון עוררה אי נוחות רבה, הן מפני הצהרתו המפורשת טרם הבחירות כי קשריו עם קובי מימון – מבעלי ישראמקו המחזיקה ב-29 אחוזים ממניות מאגר הגז 'תמר' – לא ימנעו ממנו לנקוט עמדה בנושא מתווה הגז; והן מפני שהחלטת שר אוצר להימנע מעיסוק בנושא כלכלי כה מרכזי אומרת דרשני.

פרסום שהופיע לאחרונה עשוי לשפוך אור על החלטת השניים. על פי האמור, העיכובים הרבים בפיתוח מאגר 'לוויתן' (שנמצא במוקד מתווה הגז של הממשלה) פוגעים בערך המניות השל שותפות במאגר. בעוד ההפקה מ'לוויתן' מדשדשת ומתבטלים חוזי הייצוא והמכירה שלו, מאגר 'תמר' מזרים לארץ גז בקביעות, ומניב הכנסות לבעלים. המרוויחים הגדולים הם כמובן מחזיקי מניות 'תמר', ביניהם מקורבו של שר האוצר קובי מיימון, ושר הרווחה חיים כץ, המחזיק לפי הערכות שונות יחידות השתתפות ב'ישראמקו' בשווי כחמישים מיליון שקלים.

על רקע זה נשמעו השבוע קולות התוהים בדבר קשר אפשרי בין האינטרסים של 'ישראמקו' – המתחרה הגדולה של מאגר 'לוויתן' – לבין התנהלותם של כחלון וכץ בהצבעות על הגז.

מלשכת השר כחלון נמסר כי הוא פועל על-פי הנחיית היועץ המשפטי של משרד האוצר שאסר עליו לעסוק בנושא.

מלשכת השר כץ נמסרה תגובה מפורטת יותר, ובסופה רמז רב-משמעות: "השר כץ פועל על פי חוק וכדין בכל הקשור להגבלות המוטלות על שרים וחברי כנסת בהחזקת מניותיהם", נמסר מלשכתו, וכי "העובדות הן שהשר כץ הדיר עצמו מכל הצבעה הקשורה לסוגיות הגז הן בממשלה והן בכנסת וזאת מאז ההצבעה על אישור ועדת שישינסקי". לטענתם, ההצבעה על מתווה הגז צפויה לעבור ברוב של יותר מקול אחד, כך שהימנעותו של השר כץ מההצבעה לא תשנה את התמונה הכללית.

דובר השר הוסיף כי הלילה אישרה הכנסת את החוק הנורבגי, וכי ההצבעה על מתווה הגז צפויה להתקיים בעוד שבוע וחצי. חדי אוזן לא יכולים שלא לתהות האם ניתן להסיק מכאן מה תהיה זהותו של שר הליכוד שיפרוש מהכנסת במסגרת החוק הנורבגי. 

ינצל את החוק הנורבגי לחמוק ממתווה הגז? שר הרווחה חיים כץ. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
ינצל את החוק הנורבגי לחמוק ממתווה הגז? שר הרווחה חיים כץ. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

מרוץ חקיקה

השבוע תם מושב הכנסת הראשון לקדנציה זו, וכעת חברי הכנסת יתפנו למעט חופש ולהרבה עבודה פוליטית. המליאה שהתכנסה ביום רביעי צפויה להימשך עד שעות הבוקר של יום שישי, וגם הוועדות האיצו הליכי חקיקה לקריאות שנייה ושלישית.

במסגרת זו הסתיימו הליכי החקיקה של מספר חוקים שעקבנו אחריהם, בהם חוק שמיטת החובות שקידמה איילת שקד (הפטר חובות), חוק שכירות הוגנת שעורר שאלות קשות, וכמובן החוק הנורבגי – גם הוא בחסות השרה שקד, חוק שעבר תהפוכות בהכנתו בוועדה השבוע.

גלגוליו של החוק יכולים להעיד על מטרותיו הפרסונליות: כשהחוק עבר בקריאה ראשונה דובר על שר יחיד מכל סיעה שיוכל להתפטר. במהלך הדיונים בוועדת חוק חוקה ומשפט שונה החוק כך שיתאפשר לשלושה שרים מכל מפלגה להתפטר לטובת המועמד הבא ברשימה – מה שהציב את יהודה גליק, הפעיל המפורסם למען הר הבית, בעמדת זינוק לכנסת. כנראה ששמו של גליק גרם לראש הממשלה לסרב למהלך, והחוק שב למתכונת הראשונה של שר אחד בלבד.

סיפור זה אולי ממחיש באופן הטוב ביותר את הבעייתיות בחוק. תומכי החוק טוענים ששחרור שרים ממחויבויותיהם הפרלמנטריות ישפר את עבודת הממשלה. אך למרות ההיגיון בטענה זו, היא לא מסבירה את הצורך בחוק מיוחד, שהרי גם ללא החוק יכלו השרים להתפטר מהכנסת ולהכניס חברים אחרים לפרלמנט. קביעת החוק כהוראת שעה לכנסת הנוכחית בלבד, יחד עם הסעיף המאפשר לשר המתפטר לשוב לתפקידו כחבר כנסת במידה ויסיים את תפקידו בממשלה, מחזקים את ההבנה שהחוק נועד לצרכים פוליטיים פנים מפלגתיים, כלומר: חקיקה פרסונלית.

ואכן בבית היהודי, המפלגה שיזמה את החוק, מתווכחים השרים ביניהם מי יזכה להתפטר ולצרף את שולי מועלם לכנסת. אם בתחילה דובר על רוטציה בהתפטרות בין השר בנט לשרה שקד, כעת נראה כי גם השר אורי אריאל וסגן השר בן-דהן חוברים לתורנות ההתפטרויות. קרוסלה נורבגית של ממש.

פרופסור אברהם דיסקין הבקיא היטב במהלכים מסוג זה הסביר ל"מידה" כי החוק במתכונתו הנוכחית עשוי לפגוע ביציבות הממשלה. אם טרם חקיקת החוק שר שהתפטר כדי לאפשר כניסתו של חבר כנסת אחר היה מתאמץ לשמור על יציבות הממשלה מכיוון שאם תיפול הממשלה הוא נותר חסר עבודה, הרי שכיום, כאשר מקומו הקודם בכנסת מובטח, איום זה הוסר ויציבות הממשלה מתערערת.

החוק הנורבגי עבר בתמיכת חברי 'ישראל ביתנו' בלעדיהם לא היתה הקואליציה זוכה לרוב. דפוסי ההצבעה של המפלגה משיקים לאחרונה לאצבעות הקואליציה, וההתנהלות הזו מחזקת את התחושה שליברמן בדרך לקואליציה.

חוק אחר שעמד לביקורת השבוע היה חוק הספרים. וועדה שהוקמה בידי שרת התרבות הגישה לוועדת החינוך את מסקנותיה, בוועדה האזינו לעמדות השונות, ודיון על מסקנות אלו יתקיים במושב הבא. לא מן הנמנע שחברי הכנסת יתנו לחוק להגיע לתפוגתו כהוראת שעה בעוד כשנה.

דיויד גילה נגד מלון הנסיכה

הסיפור הבא יוצא דופן בכל קנה מידה. בישיבת ועדת הכלכלה שכונסה לדיון מהיר ביוזמת חברת הכנסת נאוה בוקר (ליכוד) נחשף סיפור מביך אודות התנהלותו של הממונה על ההגבלים העסקיים.

מלון הנסיכה באילת, שעמד במוקד הדיון, הוא מלון מצליח המציג עלייה במדדי התפוסה ורווחיות ראויה. עד כאן הכל טוב ויפה. אלא שהחלטתו של הבעלים לחתום חוזה ניהול עם חברת 'ישרוטל', מחברות המלונאות הגדולות בארץ, הקפיצה את הממונה על ההגבלים העסקיים דייוויד גילה והכניסה את כולם לסחרור.

מכיוון שמדובר בחברה גדולה, החולשת על כמה וכמה מלונות באילת, סבור גילה שנוצר בכך למעשה "מונופול", ודינה של ההחלטה להתבטל.

נעדר מהדיון בשל מחלה; פרופסור דיויד גילה. צילום: פלאש 90
נעדר מהדיון בשל מחלה. פרופסור דיויד גילה. צילום: פלאש 90

הממונה דורש מהנהלת המלון להחליף חברת ניהול, אך אוסר עליה לבחור באחת משתי הרשתות הגדולות: ישרוטל ופתאל. אך זה לא הכל: בנק הפועלים, שהעניק הלוואה למלון, מסרב להסתמך על בטחונות של חברת ניהול קטנה, ומבהיר שהחלפת חברת הניהול תוביל לכינוס נכסים ולסגירת המלון.

בעלי המלון, איש עסקים יהודי גרמני, נשמע המום בדיון. מדוע עליו למכור בהפסד מלון מצליח?

המעשייה החלמאית הזו הצליחה לאחד את כל חברי הכנסת שנכחו בדיון כאיש אחד. דב חנין נחרד מפיטורי 400 עובדי המלון, איתן כבל הצהיר כי "המלון לא ייסגר"; וחברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין (המחנה ציוני) הפתיעה את הנוכחים במחקר כלכלי שערכה בעצמה בנושא המגיע למסקנות שונות לחלוטין מאלו של הממונה על ההגבלים.

הממונה על ההגבלים גילה לא הופיע בישיבה עקב מחלה, ונציגת לשכתו שהגיעה לדיון עמדה תחת מתקפה כוללת מצד חברי הכנסת, נציגי משרד התיירות, אנשי עיריית אילת ואפילו עובדי המלון. משום מה כולם התקשו להבין כיצד סגירת מלון בן 400 חדרים אמורה להועיל לתחרות.

בתום הישיבה קראה הוועדה לממונה על ההגבלים העסקיים לבחון את עמדתו שוב ולתת למלון ארכה של שנה. גם שר התיירות נקרא להפעיל את כובד משקלו ולמנוע את סגירת המלון.

השמאל הציוני מחדד עמדות

בשבוע שעבר עסקנו בפיצול בשמאל שבא לידי ביטוי בעיקר בקו השבר במפלגת המחנה הציוני. אולי כדי לחדד את מחויבות המפלגה על כל חלקיה לפתרון המסורתי של שתי מדינות, כינס השבוע חבר הכנסת חיליק בר רבים מחברי המפלגה לכנס שאירח באודיטוריום הכנסת גם קהל אזרחים תומכי הרעיון.

שתי מדינות לשני עמים; ח"כ חיליק בר. צילום: תומר נויברג, פלאש 90
שתי מדינות לשני עמים; ח"כ חיליק בר. צילום: תומר נויברג, פלאש 90

אחרי עשרים שנים של דיבורים על שתי מדינות נראה שהרעיון כבר פחות מלהיב. מרבית הנוכחים היו מבוגרים וקרחות משמעותיות נצפו בקהל. הדוברים השמיעו את המנטרות הרגילות ומספר עקיצות שח"כ בר הקפיד לשלוח לעבר ח"כ אורן חזן, נציג הימין היחיד באולם, שיוו לכינוס נופך קליל יותר שאולי מעיד על ההבנה המחלחלת גם בשמאל שהכל דיבורים, אבל צריך לצאת ידי חובה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר

  1. גילה לא התפטר? למה הוא עוד ממשיך להזיק בתפקידו? כבר סבלנו מנוכחותו המיותרת
    בישיבת הממשלה כשדרעי סירב לחתום על הגז ועכשיו הוא ממשיך. את מי הוא משרת?
    מה הוא מרוויח? מישהו יכול לענות?