השכלה בסבסוד גבוה

בניגוד לתדמית הרווחת, ההשכלה הגבוהה בישראל מממונת באופן נרחב וסובלת מאינפלציית תארים קשה.

מחאה צודקת? צילום: קובי גדעון /פלאש90

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית השבוע, חוזרים למעלה מ-300,000 סטודנטים ללימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. במדינתו היחידה של עם הספר, קשה להרהר על כמה מן המוסכמות הבסיסיות שהתקבלו באשר ללימודים האקדמיים, אך דומה שההשקעה הכספית העצומה של המדינה בהשכלה הגבוהה מחייבת בכל זאת לבחון כמה הנחות יסוד מחדש.

כפי שכבר הראנו בעבר ב’מידה‘, ישראל ממוקמת במקום השני בשיעור בעלי התארים במדינות ה-OECD: לא פחות מ-46 אחוז מהישראלים הם בעלי תואר אקדמי, כאשר רק קנדה מקדימה אותנו בדירוג.

המימון לאינפלציית התארים הזו מגיעה ברובו מכיסה הישיר של המדינה: רוב הסטודנטים בישראל לומדים במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה, כאשר המימון של המדינה לסטודנט לשנת לימודים אחת עומד על עשרות אלפי שקלים, סבסוד המגיע בסך הכל ל-6.9 מיליארד ש”ח בשנה. הסטודנטים בישראל אוהבים לקטר על שכר הלימוד הגבוה, אך למעשה שכר הלימוד אינו כה גבוה ובמדינות רבות כדוגמת ארצות הברית, קנדה, בריטניה ואוסטרליה הוא גבוה בהרבה. אמנם, בחלק ממדינות אירופה נהוג כי הלימודים האקדמיים הם במימון מלא של המדינה, אך גם במדינות הללו סבסוד המדינה להשכלה גבוהה לאזרח הוא ככל הנראה נמוך יותר בישראל: בגרמניה, הונגריה וצ’כיה אולי משלמים פחות או כלל לא משלמים על לימודי השכלה גבוהה, אך רק 27, 20 ו-17 אחוז (בהתאמה) מהאזרחים במדינות אלו הינם בעלי תואר אקדמי, כך שהוצאות המדינה קטנות בהתאם.

ניתן להתווכח האם ההשקעה של המדינה בהשכלה הגבוהה היא מוגזמת אך אין ספק שחלק גדול מההשקעה הכספית הזו יורד לטמיון מסיבה אחת פשוטה: רבים מהסטודנטים כלל לא מסיימים את התואר אותו התחילו. הנתונים על נשירת תלמידים תלויים בהגדרות השונות ובתקופת הזמן שנבדקה, אך ברור כי הנשירה מההשכלה הגבוהה בישראל היא מהגבוהות בעולם. דו”ח של ה-OECD  בדק ב-2010 את אחוז הנשירה ב-26 מדינות שונות החברות ב-OECD  הראה כי ישראל היא המדינה בעלת שיעור הנשירה השישי בגובהו: על פי ה דו”ח זה, 38 אחוז מהתלמידים בישראל אינם מסיימים את התואר אותו התחילו.

מחקר של ד”ר ענת גופן בדק את הסטודנטים בהשכלה ההשכלה בישראל בשנים תשנ”ט-תשס”א על פי נתוני הלמ”ס, והראה כי שיעור הנשירה בישראל עומד על 23 אחוז. על-פי המחקר, גם מבין אלו שמסיימים את התואר, 36 אחוז עושים זאת לאחר המועד התקני, כך שהם ממשיכים בלימודיהם האקדמיים שנה אחת מסובסדת נוספת לפחות.

Israeli students seen at the campus of "Mount Scopus" at Hebrew University on the first day of the new academic year. October 30, 2011. Photo by Miriam Alster/FLASh90 *** Local Caption *** ?????? ??? ??????? ????? ?? ?????? ?????????? ???????? ????? ???????
מימון מוצדק? צילום: מרים אלסטר /פלאש90

מימון כפול ומשולש

מחקר של הלמ”ס שפורסם לאחרונה בחן את הסטודנטים שהתחילו את לימודיהם בהשכלה הגבוהה בשנת תשע”ג והראה כי המגמה נמשכת ואף מועצמת: 7.5 אחוז מהסטודנטים הפסיקו את לימודיהם לגמרי, ו-10 אחוז נוספים החליפו את מקצוע הלימודים, וזאת רק כשנה לאחר תחילת הלימודים. מעניין הוא כי למרות התלונות החוזרות ונשנות כנגד שכר הלימוד, המחקר, שבדק גם מדוע הסטודנטים עוזבים את לימודיהם, מצא כי מעטים בלבד עשו זאת משיקולים כלכליים. רוב המשיבים קיבלו את החלטתם בשל חוסר עניין בלימודים או בשל סיבות אישיות ומשפחתיות.

המדינה, באופן מפתיע, אינה מתייחסת כלל לתופעת הנשירה, ומממנת לכל סטודנט באופן נדיב את הלימודים האקדמיים, גם אם זהו המקצוע השלישי שאותו הוא מתחיל ללמוד. לא רק שהמדינה מבזבזת כספים רבים לריק, אלא שהתקצוב הנדיב שלה אף מעצים את בעיית הנשירה והחלפת המקצוע.

כל ניסיון שנעשה בשנים האחרונות לבחון בחדש את סוגיית שכר הלימוד בהשכלה הגבוהה נענה מיד בזעקות שבר מצד התאחדות הסטודנטים וגורמים נוספים. הטענה הקבועה היא שהעלאת שכר הלימוד תפגע בשכבות החלשות ובאפשרות שלהם למוביליות חברתית. בפועל, המצב הנוכחי הוא זה הפוגע בשכבות החלשות: רוב הבאים בשערי ההשכלה הגבוהה הם בני המעמד הבינוני והגבוה הנהנים מהמימון המדינתי הנדיב על חשבון כספי המסים של כולם.

אם הדאגה היא לשכבות החלשות, המדינה יכולה להמשיך לממן עבורן את שכר הלימודים האקדמי, ואפילו לממן אותו באופן משמעותי יותר מאשר היא עושה כיום. אך אין הצדקה לכך שמדינה שכמעט מחצית מאזרחיה הם בעלי תואר אקדמי תממן באופן כה רחב את שכר הלימוד. התאחדות הסטודנטים נהנית אמנם מיחסי ציבור טובים ותדמית חברתית, אך בסופו של דבר היא מנהלת את מאבקם של העשירים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

5 תגובות למאמר

  1. אמרת הכל יפה במאמר, חסר לי קצת בסייפא, מה הצעה??? להפסיק את המימון להשכלה גבוהה ??? להפנות את הכסף להשקעה אחרת?? תציע משהו…..

    1. להפסיק את המימון לחלוטין יהיה אסון, אבל אפשר:

      א. להפסיק לממן נושרים שמדלגים בין תארים

      ב. להתחיל לממן תארים לפי תחום וגם דרגה על פי הדרישה שלהם במשק, ככה שאנשים לא ילמדו בהמוניהם תארים בתחומים חסרי שימוש, או תארים מתקדמים בתחומים שאין בהם שימוש בארץ, אבל אטרקטיביים בחו”ל (ככה שבסוף תשקיע כסף בהכשרה של כוח האדם איכותי של מדינה אחרת).

  2. ובכן, בזה לפחות אפשר להאשים את הימין (ספציפית את בגין) שפתח אינסוף מכללות, חלקן סוג ג’ ומטה, בשם “חינוך לעם”.

    1. פריחת המכללות רשומה לזכותו של אמנון רובינשטיין (ממרצ בשעתו).
      אבל למה לבלבל את המוח עם עובדות? התנשאות זה כל מה שצריך.

  3. מה עם קצת מספרים?
    סטודנט ישראלי במוסד מתוקצב משלם שכ”ל של 10 אלף ש”ח לשנה, ומתוקצב בעוד 30 אלף ש”ח בשנה.
    לעומתו הסטודנט במוסד הפרטי (יוקרתי ולא מתוקצב) משלם שכ”ל של 20 אלף ש”ח בשנה.
    המוסד הציבורי בגרעון, והמוסד הפרטי מרוויח. זו נקודה לא פחות חשובה.