מי מסתיר את האמת על חוק הספרים?

חשיפה: מדוע, למרות דרישות הוועדה, נמנע הממונה על יישום חוק הספרים מהצגת הנתונים המלאים?

האם 'חוק הספרים' פגע במכירות הספרים? • דו"ח שפרסם דני טל, הממונה על יישום החוק, מציג נתונים אופטימיים אך שגויים • בהקלטה שהגיעה לידי 'מידה', מודה טל בטעות: "המטרה לא הייתה לבוא ולהציג מצג שווא" • האם נתוני האמת יקברו את החוק?

משחק בנתונים; דני טל. צילום: בועז ארד
משחק בנתונים; דני טל. צילום: בועז ארד

דבר ממה שאירע באותו יום לא הכין את דני טל, הממונה על יישום חוק הספרים, להודעת המייל שהופיע על מסך הסלולר שלו במהלך ישיבת הוועדה לבחינת החוק, שהתקיימה בשבוע שעבר. "הוא היה המום מהשאלה, ומכך שחשפו את הטעויות הקשות בנתונים שלו", מספר לנו אחד מהנוכחים בדיון. המייל, שנשלח על ידי 'מידה', ביקש את תגובתו לדברים שנאמרו בהקלטה, בה הוא מודה, לכאורה, בכך שהוא מציג נתונים חלקיים אודות ביצועי שוק הספרים מאז קבלת החוק.

אך לפני כן, מעט רקע: חוק הספרים, שנכנס לתוקף בתחילת 2014, קובע כי במהלך החודשים הראשונים להפצתו של ספר חדש אין למכור אותו במחירי מבצע, אלא במחיר מלא בלבד. לפי דברי ההסבר של החוק, מטרתו היא להגן על הספרות והסופרים בישראל, בין היתר באמצעות הגברת התחרות בשוק הספרים והוספת מגוון ואיכות. ח"כ ניצן הורוביץ מיוזמי החוק אמר בשעתו כי החוק יוביל לכך ש"הציבור יוכל ליהנות מיצירה ספרותית איכותית במחירים שווים לכל נפש". הסעיף שעורר את מרבית הביקורת אסר למכור ספרים חדשים (בתוך 18 חודשים מרגע צאתם לאור) במבצעים ובהנחות, למעט שבוע הספר.

כבר מתחילת הדרך החוק נתקל בביקורת רבה, כאשר כלכלנים, סופרים ומו"לים טענו כי החוק יפגע קשות במכירות, ובעקיפין גם בהוצאת ספרים חדשים לשוק.

תיאור ורוד של מציאות שחורה

אל מול הביקורת, אנשי משרד הכלכלה, ובראשם דני טל, שהופקד על יישום החוק, טענו כי הירידה במכירות הינה זמנית או מינורית. כבר בישיבת ועדת החינוך מתאריך 08.01.2014, כחודש לפני כניסת החוק, הביע מר טל אופטימיות בנוגע להשפעות החוק על התחרות בשוק הספרים:

אני יכול לראות שחלק מהמוציאים לאור קיבעו, למרות שהם לא מחויבים לכך בחוק – קיבעו ברוח החוק את שיעורי ההנחות שלהם מול החנויות הקטנות… אני מאמין שאלה השפעות חיוביות על שוק הספרים. עוד מוקדם לראות איך זה ישפיע, אבל הכיוון הוא חיובי ותחרותי.

מספר חודשים מאוחר יותר, עם הצטברות הנתונים המצביעים על פגיעה קשה בשוק הספרים שינה טל את האסטרטגיה וטען כי נתוני המכירות נפגעו מעט, אך רחוק מאוד מהאזהרות המוקדמות:

אם אנחנו מסתכלים גם על נתוני המכירות שמדברים על ירידה דרמטית, אני מדבר על דברים שפורסמו, אני יכול להגיד שההערכות שהיו, שהתקבלו מרשתות הספרים לפני כניסת החוק, דיברו על ירידות בשיעור מסוים באותה תקופת מעבר. מדובר על שנה ראשונה כתקופת מעבר, תקופת הסתגלות ואנחנו רואים שבפועל, על-פי נתוני המכירות של הרשתות, הירידה במכירות היא אמנם קיימת אבל היא נמוכה או מתונה לאין שיעור לעומת מה שהן צפו. (ועדת החינוך, 09.06.2014)

אך ככל שעבר הזמן הצטברו עוד ועוד עדויות כי החוק מזיק ביותר. דו"ח רשמי לימד כי מאז כניסת החוק מכירות הספרים צנחו ב-12%, והדפסות ספרי ביכורים ספגו מכה קשה אף יותר, בשיעור של 21%.

על רקע נתונים אלו והביקורת הקשה, הוקמה ביוזמת חבר הכנסת יואב קיש ועדה לבחינת החוק והשלכותיו. בחודש יוני האחרון, במהלך ישיבה שכינס קיש בעניין, הוצג דו"ח שהוכן בידי הממונה על יישום החוק, דני טל, בו הוצגו נתוני מכירות הספרים שאספו אנשיו של טל במהלך שלושת השנים האחרונות. בחינה ביקורתית של הנתונים מלמדת כי הם מוצגים בו בצורה חלקית ומגמתית.

איך מבצעים מניפולציה?

דו"ח הוועדה המייעצת סוקר נתונים רבים בשוק הספרים ומציע השוואות בין פרקי הזמן טרם כניסת החוק לתוקף ולאחר כניסתו. בפרק ההשוואתי על נתח הספרים החדשים מכלל הספרים הנמכרים נכתב בדו"ח (פרק 3.3):

מבדיקה השוואתית עולה כי בשנים 2013-2012, אחד מכל שלושה ספרים שנמכרו היה ספר חדש אשר יצא לאור באותה שנה. עם כניסת החוק לתוקף, בפברואר 2014, שיעור הספרים המוגנים אשר נמכרו היה נמוך מאוד בתחילה, אך הלך וגדל ככל שעבר הזמן וספרים חדשים נוספים יצאו לאור. ברבעון האחרון של 2014, אחד מתוך ארבעה ספרים שנמכרו היה ספר חדש אשר נמכר במחיר מלא.

לכאורה זהו נתון הגיוני, המשקף ירידה צנועה בהיקף המכירות של ספרים חדשים, שבהחלט ניתן להסבר בזעזוע שעבר שוק הספרים בעקבות החוק.

אלא שקריאה מדודה יותר חושפת את התרגיל בהצגת הנתונים, ומעלה תהיות לגבי מהימנות הממצאים. מכיוון שהדו"ח מגדיר כ"חדש" ספר שיצא לאור בשנה קלנדרית נתונה, הרי שבתחילת השנה אין הרבה ספרים המוגדרים כחדשים ולעומת זאת בסופה יהיו על המדפים ספרים רבים כאלו. שהרי ככל שעובר הזמן מודפסים ספרים נוספים ומופצים בחנויות. במילים אחרות: בראשון לינואר לא יכול להימכר אף ספר "חדש", ולעומת זאת ב-31 לדצמבר יש יבול נאה של ספרים "חדשים" – כל מה שיצא לאור באותה שנה.

אשר על כן, מי שמעוניין לבדוק את השפעת חוק הספרים על כמות הספרים חדשים חייב לבצע השוואה של שנים שלמות: כל שנת 2013 מול כל שנת 2014. רק כך ניתן להתחשב בהבדלים בשוק במהלך השנה ולהציג נתונים אמינים ומסודרים.

כאן בדיוק נופל הדו"ח של דני טל: בניגוד לכל היגיון סביר, בדו"ח שלו בחר טל להציג שנים שלמות (2013-2012) מול רבעון אחד בשנת 2014. כך נתוני שנת 2013 כולה – הכוללים מכירות מזעריות בתחילת השנה – מוצגים מול רבעון השיא של שנת 2014.

למעשה, גם לפי הנתונים שמציג הדו"ח ניתן לעמוד על חומרת המצב. על-פי הדו"ח של טל בשנים 2013-2012 שליש מהספרים הנמכרים היו ספרים חדשים, וברבעון האחרון של 2014 רבע מהספרים שנמכרו היו ספרים חדשים, ירידה של 24% במכירות.

מספרים שקיבלנו מאחד מבכירי המו"לים בישראל מספרים סיפור עגום בהרבה מהמוצג בדו"ח: הצניחה במכירת ספרים חדשים היא מעל 60%. "אם טרם החוק הייתי מוכר 100 ספרים חדשים בשנה כיום מדובר על 40-35 ספרים כאלו", סיפר ל'מידה'.

גם התיאוריה פשוטה. קל להבין שחוק המחמיר עם הספרים החדשים מחזק את שוק ספרי העבר, ומי שמשלמים את המחיר הם אנשי התעשייה שעוסקים ביצירת ספרות חדשה. המגיהים, העורכים, וכמובן הסופרים הם אלו שאיבדו נתח משמעותי מהיקף עבודתם, והשוק ממשיך לנוע על מלאי עבר.

מספרים מטעים

אם חשבנו שנפלה שגגה מקרית, מסתבר שדרך הצגת הנתונים ומשמעותה לא נעלמה מעיניו של טל. כאמור, בהקלטה שהגיעה לידנו מודה טל כי הצגת הנתונים כפי שנכתב בדו"ח מעוותת את התוצאות, והשמטת נתוני שלושת הרבעונית הראשונים של שנת 2014 נעשתה במכוון: "נתעלם מרגע משיעור הספרים החדשים שנמכרו מתחילת השנה כי זה לא מייצג שום דבר, בוא נסתכל על הרבעון האחרון… אפילו על השליש האחרון, שכבר השולחנות היו בחזית וספרים חדשים עומדים שם", מסביר טל, ומודה כי ייתכן שמדובר בחישוב מוטעה: "אתה אומר אולי אחד משלוש הוא לא מייצג נכון? כי הוא היה יותר גבוה, כי אתה לוקח פה איזשהו בסיס שונה? יכול להיות". יחד עם זאת מבהיר טל כי למרות זאת "המטרה היתה לא לבוא ולנסות להציג איזשהו מצג שווא".

חבר בוועדה, שהבין כבר מזמן כי בדו"ח יש בעיות קשות, הסביר כי הובטח לוועדה שהנתונים יוצגו בפניהם במלואם בחודש ספטמבר. מבירור שערכנו, עד כה הדבר לא קרה.

לדברי אחד הנוכחים בוועדה, בישיבת הוועדה האחרונה, בעקבות פנייתנו בנוגע לבעיות בדו"ח, הגיב טל בטרוניה על חבר הכנסת יואב קיש "שכמה שמדברים איתו על רצון טוב, (הוא) ממשיך להתעקש על נתונים". אכן, פקידות למופת.

לקראת הדיון שיתקיים מחר בוועדה ביקשנו לשמוע את עמדת משרדי הממשלה המעורבים בדבר. ממשרד התרבות נמסר כי חברי הוועדה הם אנשי מקצוע מנוסים, ובעניינו של מר טל יש לפנות למשרד הכלכלה. ממשרד הכלכלה טרם התקבלה תגובה עד מועד פרסום הכתבה.

פנינו גם לשר הכלכלה אריה דרעי, שידע ערב הבחירות להתבטא בגנות החוק ואף טען שהוא גורם נזק לקוראים, אך גם ממנו לא נתקבלה תגובה.

ביום שלישי הקרוב מתכנסת הוועדה שוב. אנו ב'מידה', נמשיך לעקוב.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

13 תגובות למאמר

  1. אני קונה בממוצע 20 ספרים בשנה. מאז יצא החוק איני קונה אף לא ״ספר חדש״ אחד ומודיע לזבנים
    שבכך אני מוחה דרך כיסי בחוק המטומטם הזה. אני שהקמתי עסק משלי הייתי צריך להתחרות במוצרים טובים בהרבה מאשר השוק מציע במחירים טובים יותר וזאת בכדי לחדור ולגרום לשוק להכיר המוצרים ואיכותם וכך לצבור ״אשראי״ לשם חברתי. בשום מדינה נאורה אין חוק אדיוטי כזה.
    חזקו ואמצו. מזל שהכלכלה לא עובדת לפי מתווה ״קובעי החוק״ הדבילי וחצי.
    יישר כוחכם על הצגת ההקלטה.

  2. המחוקקים אמרו שהם מביאים לישראל את החוק הצרפתי. הבאיה היא שהם לא הבינו את המטרה של החוק הצרפתי.
    יש בצרפת רשת חנויות ספרים גדולה מאד שהציעה בזמנו הנחה של 20% על כל הספרים שהם מכרו.
    אז מה קרה? כולם קנו ברשת הספרים הגדולה הזו, והחנויות הקטנות נסגרו לאט לאט. כדי להציל את החנויות הקטנות מפשיטות רגל החוק קבע שההנחה המקסימלית שאפשר לתת לספרים חדשים היא 5%.
    ואכן החוק הזה הציל את החנויות הקטנות. מטרת החוק לא היתה להציל את הסופרים אלא את החנויות הקטנות.

    (דרך אגב, אני כותבת מצרפת)
    ושם רשת החנויות הוא FNAC

    1. המחוקק גם מעניק סובסידיות ופטורים ממסים במסגרת כמו ״ליר״ ומעביר חבילות סיוע ישירות לחנויות קטנות (האחרונה, ב-2013). במקביל, משלוש הרשתות הגדולות, שתיים פשטו רגל (ורז׳ן ושאפיטיר) והשלישית מקרטעת על סף התפגרות.

      אין ספק שביעד הזה לפחות, החוק הצליח.

  3. תוכלו להבהיר לקוראים כשאתם אומרים שהמכירות ירדו אז אתם מתכוונים בערך מוחלט בשקלים חדשים? או במספר הספרים שנמכרו?
    יש עוד נתון שלא מתייחסים אליו והוא מספר הלקוחות הרוכשים.
    זאת אומרת אם בעקבות ההתייקרויות נחסמה האפשרות בפני קונים מסוימים לרכוש ספרים התבצע כאן עוול בכמה רמות מוסר.

    1. הדו"ח מתייחס בעיקר למספר הספרים ואחוז הספרים החדשים שיצאו לאור ושנמכרו.

  4. יש בישראל איבוד דרך – הפקיד כבר מרשה לעצמו הכל אפילו לעוות את המספרים העיקר שהוא לא יוצג כטועה
    איך מחזירים שפיות למערכת הממשלתית הרי ברור שאף אחד לא יפטר אותו…

  5. נו ברור, ברגע שיש תפקיד ממשלתי לא מוותרים עליו. גם אם תהייה ליגליזציה מלאה אתם חושבים שיסגרו את הרשות למלחמה בסמים (ובאלכוהול החוקי ???) אין סיכוי. וברגע שהפקיד צריך להביא נתונים הוא יביא את אלו שישמרו על נחיצות התפקיד שלו.

  6. אני חושב שאדון טל מתבזבז בתפקידו הנוכחי. נראה לי מתבקש, כמעט הכרחי, שהוא יועבר לרשות לניהול המאגר הביומטרי. יש שם כל כך הרבה נתונים גמישים ותלויי פרשנות. הוא יפרח שם.

  7. מאז שיצא החוק, לא קונה יותר ספרים

    לא הגיוני לשלם ללספר 80, 90 שקל

    אפשר למצוא כמעט הכל בסיפריות הציבוריות

    מקסימום 50 שקל לספר, ולא יותר

    חוק מטומטם מזיק לכולם

  8. אשתי אביבה ואני חיברנו ספר חדש- על גב סופה, שכמעט התקבל בהוצאת ידיעות אחרונות, אבל בגלל החוק זה בוטל. נאלצנו להוציא אותו כספר דיגיטלי, הוא די מצליח לשמחתנו. אני ממליץ לפתח את הספרות הדיגיטלית כדי ללמד את ההוצאות ואת מחוקק החוק לקח. מזל שיש אינטרנט.

  9. אני סבור שהחוק חשוב מאד מאד ויש לפעול בכל דרך לניצחיותו. הוא ישמש כאנדרטה מונומנטלית לטמטום הבירוקרטיה, לרשעותה, לשרירותה ולהרס הבא בכנפי פעילותה גם כדגם לחורבן המובנה בכלכלה מתוכננת. לכן יש מקום לפעול להקמת אנדרטות במרכזים עירוניים לגב' לימור ליבנת, בתחתיתם יחרת "אדריכלית חוק הספרים" " .

  10. הטעות הבסיסית של מחוקקי החוק, וכל התומכים בחוק היא חוסר הבנה בסיסי של שוק הספרים, ופחד להתמודד מול הבעיה האמיתית. הבעייה שהייתה קיימת בשוק הספרים היא הבריונות של סטימצקי, וההיגררות של צומת אחריה. רשת סטימצקי טרום חוק הספרים היתה מחליטה על מבצע – ואונסת את ההוצאות לאור לספק את הספרים לעיתים אף במחירי הפסד. בואו נעשה חשבון קטן – 4 במאה… 25 ש"ח לספר, כמובן שסטימצקי ישמרו לעצמם כ- 40% רווח, כלומר, ההוצאה מקבלת ב ר ו ט ו 15 ש"ח לספר, לפני מע"מ לפני שכר סופרים, כלומר ספרים שזו המהדורה הראשונה שלהם – נמכרו בהפסד!!!!! אבל להוצאות הספרים לפי חוק אסור להתאחד מול המפלצת ששמה סטימצקי והמחוקק במקום לפגוע בחברה מסחרית מעדיף לפגוע באזרח הקטן המחיר הסופי מקובע, אך למרבית האירוניה ההנחה לרשתות אינה מקובעת בחוק כך שהרשתות עדיין ממשיכות לאנוס את ההוצאות לאור

  11. אני פשוט מנסה להבין מה עכשיו
    הייתה ועדה?
    היא הביאה מסקנות?
    עוד יהיה דיון בקרוב על שינויים בחוק,?