מִשְׂחַק יְלָדִים

יֶלֶד אֶתְרוֹג
יָצָא לַהֲרוֹג.
לָקַח לָרַכֶּבֶת
סַכִּין וּמַקֶּבֶת.

יֶלֶד קָטָן
בָּרָא הַשָּׂטָן.
שְׁחוֹר תַּלְתַּלִּים,
עִם אוֹ בְּלִי רִיטָלִין.
יֶלֶד יָפֶה
רַךְ וְרָפֶה
נוֹלַד וְאַלְלָה רָטַן.

יֶלֶד נוֹאָשׁ.
יֶלֶד מֻדְעָשׁ.
מִמָּה הִתְיָאֵשׁ?
מִלִּפְתּוֹחַ בְּאֵשׁ.
יֶלֶד סֻכָּר
קָם וְדָקַר.
תַּפְסִיקוּ, זֶה לֹא הָעִקָּר.

ילד טוב אל-קודס; אחמד מנאסרה מובל למשפט. צילום: יונתן זינדל, פלאש90
ילד טוב אל-קודס; אחמד מנאסרה מובל למשפט. צילום: יונתן זינדל, פלאש90

יֶלֶד אֶתְרוֹג
יָצָא לַהֲרוֹג.
לָקַח לָרַכֶּבֶת
סַכִּין וּמַקֶּבֶת.
אִמָּא תִּסְרוֹג
לוֹ מַפִּית וּמַגֶּבֶת
וּסְוֶדֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה קַר.

יֶלֶד מַפְתֵּחַ.
אוּלַי נֶעֱלַב.
בְּרִיָּה שֶׁשְּׂפָתֶיהָ
עוֹדָן בְּחָלָב.
רָצַח, נוּ: בָּרַח לוֹ.
אַלְלָה יְרַחְמוֹ.
רְצוּחִים, רַחֲמוּ עָלָיו.

       ♦ ♦ ♦

מְשׁוֹרֵר דּוֹרֵנוּ

קִלַּלְתִּי אֶת בְּנֵי אַשְׁכְּנַז בָּאִם-אִמָּא –
הֵפִיקוּ לִי עֶרֶב מֶחְוָה בְּהַבִּימָה.

'תְּעַצְבַּנְתִּי שֶׁיֵּשׁ מְדִינָה לְעַמִּי –
אָמְרוּ: הִנֵּה קָם מְשׁוֹרֵר לְאֻמִּי.

כָּתַבְתִּי גַּם טוֹקְבֶּק חֲבָל עַל הַזְּמַן –
הָאָרֶץ הִכְרִיז שֶׁאֲנִי אַלְתֶּרְמַן.

עוֹד סְטָטוּס בְּפֵייסְבּוּק, עוֹד פּוֹסְט עֲתִיר פָּתוֹס –
בֵּין פּוֹסְט צִיּוֹנִים אֲנִי כְּבָר סֵמֶל סְטָטוּס.

כִּסַּחְתִּי צוּרַת לְבָנִים שְׂמֹאלָנִים –
הָפַכְתִּי בִּן יוֹם לְיַקִּיר הַיָּמִין.

אֶת כָּל כִּתְבֵי בְּיָאלִיק הִצַּעְתִּי לִשְׂרוֹף כִּי
נִמְאָס – אָז זָכִיתִי בִּפְרָס טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי.

לָקַחְתִּי נַבּוּט וְשׁוֹרַרְתִּי שִׁרְבּוּט –
זָכִיתִי בַּפְּרָס שֶׁל שָׂרַת הַתַּרְבּוּת.

הִרְבַּצְתִּי שׁוּרָה בְּשָׂפָה עֲשִׁירָה –
קִבַּלְתִּי אֶת פְּרַס יִשְׂרָאֵל לְשִׁירָה.

בַּחֹרֶף בִּשְׂטוֹקְהוֹלְם אֲנִי אֲקַבֵּל
מִידֵי הַמַּלְכָּה גַּם אֶת פְּרַס נוֹבֵּל.

וְאָז יִתָּכֵן שֶׁאֶשְׁמוֹט הַקִּלְשׁוֹן
וְאֵשֵׁב לְחַבֵּר אֶת שִׁירִי הָרִאשׁוֹן.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. הצעה לבית נוסף לשיר

    ילד אפרוח
    יצא לו לרצוח

    ממתין למישהו שישלים את הבית

  2. ליוסי מירושלים

    בכלא לא יישב
    כי הוא רק ילד – כואב הלב