מי יעצור את השתלטות דאע"ש על סיני?

מאז עליית א-סיסי לשלטון במצרים הפך חצי-האי סיני למעוז ג'יהאדיסטי, וארגון דאע"ש הרצחני הולך ומשתלט עליו • כיבוש עיירות ומוצבים מצריים, טיבוע משחתת באמצעים מתקדמים, ולאחרונה הפלת המטוס הרוסי: כל אלו מתרחשים על גבולה של ישראל, והצבא המצרי מתקשה להתמודד עם האיום • סיפורו של הטרור האסלאמי המתחזק בסיני

החקירה סביב נסיבות התרסקותו של המטוס הרוסי בסיני עדיין נמשכת. אך הדלפות שמקורן בארגוני מודיעין במערב כבר מציירות תמונה די ברורה: מאחורי האסון עומדת פעולת חבלה של ארגון דאע"ש בסיני. קשה להמעיט בחשיבות האירוע הזה. מה שהיה עד לא מכבר מאבק פנימי בין המדינה המצרית לארגון הטרור הג'יהאדיסטי בסיני הפך באחת לאיום ביטחוני המעסיק את מקבלי ההחלטות, מוושינגטון ועד מוסקבה. עתה אף ניתן להכלילו בשורת ה"הצלחות" שהשיג דאע"ש לאחרונה – הפיגוע האכזרי בפריז, מטעני תופת בלבנון ופיגועים שונים בתורכיה.

כיצד הפך חצי-האי סיני, שבעבר היה מוכר למערב בעיקר בזכות חופי המדבר הקסומים ואתרי התיירות, לאחד המוקדים החמים ביותר של הג'יהאד הגלובלי? אותנו, השכנים הקרובים, שאלה זו צריכה להעסיק יותר מכל. רק לפני מספר ימים הפיץ דאע"ש בסיני סרטון חדש, ובו איום מפורש בפגיעה בישראל. "היהודים חושבים שהיום הזה עוד רחוק", נאמר, "אך אנו יודעים שהוא יגיע בקרוב מאוד".

הדגלים השחורים מפציעים

התחקות אחר שורשי הטרור בחצי-האי סיני מובילה בחזרה לשתי נקודות זמן עיקריות: אמצע שנות ה-2000, והתהפוכות הפוליטיות שעברה מצרים מאז "האביב הערבי".

לאחר כיבושה של עיראק בידי ארצות-הברית וכוחות הקואליציה בשנת 2003 התבססו תאי טרור של אל-קאעידה ברחבי העולם, במטרה לנקום במערב על התערבותו בענייני האזור. אחד מאותם מוקדים של הג'יהאד הגלובלי היה חצי-האי סיני. במספר פיגועים קטלניים, תקפו מחבלי אל-קאעידה את אתרי הנופש הפופולריים בשארם א-שייח', בדהב, ובטאבה. מדיניות תקיפה של משטר מובארכ הצליחה למגר את האיום תוך כדי גביית מחיר כבד מהאוכלוסיה המקומית, שסבלה מאלימות, מעצרים שרירותיים והטרדות מצד כוחות הביטחון.

ובדילוג מהיר ל-2011: בזמן שהעם המצרי התקומם כנגד משטרו של מובארכ, התקוממו תושבי סיני כנגד מי שנתפשו כמדכאיהם – כוחות הביטחון. אלא שבניגוד למפגינים בכיכר תחריר, הבדואים בסיני חמושים עד צוואר, והמשטר המצרי פשוט איבד שליטה. תחנות המשטרה ננטשו ונבזזו, ומאות אסירים הוברחו מבתי הכלא – ביניהם רבים מאותם פעילי ג'יהאד שנעצרו בשנים שקדמו לכך. הוואקום השלטוני שנוצר בסיני יצר את האקלים המושלם עבור אותם ארגונים שביקשו לחדש את פעילות הג'יהאד בחצי-האי. מעבר לכך, הייתה זו הזדמנות עבור חמאס ותנועות ג'יהאדיסטיות אחרות מרצועת עזה לקדם אינטרסים צבאיים וכלכליים בצפון סיני.

על רקע זה הוקם באותה השנה 'אנסאר בית אל-מקדס' (תומכי ירושלים), ארגון ג'יהאדיסטי שהביע את נאמנותו לאל-קאעידה, והורכב מתמהיל של בדואים מצפון סיני, פעילי ג'יהאד פלסטינים מעזה, וג'יהאדיסטים ממצרים וממדינות שכנות. שמו של הארגון מוכר אולי לרבים בישראל בשל האחריות שנטל על עצמו לשורה של שיגורי טילים לעברנו, בזמן המבצע האחרון ברצועת עזה.

הסרטון האחרון של דאע"ש סיני, בו איומים גם כלפי ישראל. באדיבות מכון ממר"י

בתחילה היה הארגון רק חלק מפסיפס רחב של ארגוני ג'יהאד קטנים שפעלו בחסות האנרכיה בסיני. אך עד שנת 2013 הצליח אנסאר בית אל-מקדס לבסס את עליונותו בזירה זו ולספח לשורותיו מספר ארגונים קטנים יותר. כפי שמרמז שמו של הארגון, מטרתו הראשונית הייתה פגיעה במטרות בישראל ובקשרים בין ישראל ומצרים. עיקר פעילותו התרכזה בירי רקטות לעבר העיר אילת, פיצוצים חוזרים ונשנים של צינור הגז לישראל וירדן, ופיגועים נגד מטרות ישראליות באזור גבול ישראל-מצרים. זכור במיוחד פיגוע הירי על אוטובוס אגד צפונית לאילת באוגוסט 2011 בו נהרגו 8 אזרחים ישראלים.

התמונה השתנתה פעם נוספת לאחר ההפיכה הצבאית ששמה קץ לשלטון האחים המוסלמים בתחילת יולי 2013. ארגוני הג'יהאד בסיני אמנם לא קיבלו את שלטון האחים המוסלמים כלגיטימי, אך התקיים סוג של מודוס ויונדי בין הצדדים. משטר מורסי לא פעל בנחישות נגד הארגון, והעלים עין מפעילות ההברחות בגבול עזה; ואילו הג'יהאדיסטים מצדם נמנעו מלקרוא תיגר על המשטר, והמשיכו להפנות את עיקר מאמציהם לעבר ישראל.

עלייתו של משטר א-סיסי שמה קץ למצב זה. המשטר החדש-ישן היה נחוש כבר מימיו הראשונים להשיב לעצמו את השליטה על כל חלקיה של המדינה ולחסל את תעשיית ההברחות מעזה, אותה הוא ראה כפתח להתערבותו של חמאס – בן בריתם של האחים המוסלמים – בענייניה של מצרים. הג'יהאדיסטים מצדם, ראו בהפיכה חזרה לשלטון של משטר חילוני ולא לגיטימי, ונעשו נחושים להגן על אחיזתם באזור ועל תעשיית ההברחות שהיוותה עבורם נכס כלכלי אדיר.

באמצעים פשוטים יחסית – מטעני נפץ מאולתרים ונשק קל – הצליחו הג'יהאדיסטים בסיני, פעם אחר פעם, להביך את כוחות הביטחון המצריים, לפגוע בעמדות ומחסומים של הצבא בצפון סיני ואף להוציא לפועל פיגועים בלב קהיר. עם זאת, החל מאמצע שנת 2014 הצליח צבא מצרים לחסל מספר ממנהיגיו הבולטים של הארגון ולהגביל את פעילותו במידה מסוימת. הצהרות של בכירי המשטר שיקפו אופטימיות לא ממש זהירה ושר הפנים דאז, מוחמד איבראהים אף טען בחודש אפריל כי "99 אחוזים מתאי הטרור בסיני כבר חוסלו".

דאע"ש בא לשכונה

קיץ 2014 היה הקיץ של דאע"ש. לאחר ההצלחות המפתיעות בסוריה ועיראק, ששיאן בכיבוש העיר מוסול בחודש יוני, החל דאע"ש להפנות את מבטו גם לזירות ג'יהאד רחוקות יותר, וביניהן הזירה הרוחשת של חצי-האי סיני. חרושת שמועות החלה במצרים סביב האפשרות שאנסאר בית אל-מקדס יצטרף לארגון דאע"ש. באוקטובר הגיעה ההוכחה החותכת הראשונה שכללי המשחק השתנו. בפעולה משולבת ראשונה מסוגה בחצי-האי סיני, פשטו מפגעי הארגון על מוצב של צבא מצרים, במתקפה שהותירה מעל 30 חיילים מצרים הרוגים. כשבועיים לאחר מכן הגיעה ההודעה הרשמית: מנהיגי אנסאר בית אל-מקדס נשבעו אמונים לאבו בכר אל-בגדאדי. דאע"ש הגיע למצרים.

אירוע זה העלה שאלות רבות לגבי עתידו של המאבק בטרור בסיני, וסביב ההשלכות הצפויות של שבועת הנאמנות ל'מדינה האסלאמית' על הארגון. לא מעט פרשנים אף סברו כי המהלך דווקא יחליש אותו, כיוון שיגרום לפיצול פנימי בין תומכי דאע"ש לנאמני אל-קאעידה בסיני. אך בחלוף יותר משנה ניתן כבר לקבוע כי מדובר היה בהימור מוצלח מבחינתם של הג'יהאדיסטים. הנאמנות לדאע"ש הביאה עמה סיוע במימון, אימונים, אספקת נשק מתקדם ושירותי תעמולה מקוונים. היא גם אפשרה לפעילי ג'יהאד מצרים שנלחמו בשורות 'המדינה האסלאמית' בסוריה ועיראק לשוב לסיני, ודאע"ש אף עודד מתנדבים זרים ממדינות אחרות להגיע לזירה המצרית.

כאב הראש של משטר א-סיסי הולך וגדל, וכוחות הביטחון לא מצליחים לצפות מאין תגיע ההפתעה הבאה. תחת הגלימה של 'מחוז סיני', הצליח ארגון הטרור מחצי-האי לבצע מספר פעולות מורכבות ונועזות, תוך כדי שימוש בנשק מתקדם, גיוס משתפי פעולה מקרב כוחות הביטחון, ושימוש במודיעין איכותי על פעילות הכוחות; כל זאת לצד המשך והגברת הפעילות היומיומית נגד הכוחות בשטח. פעולות אלו הסבו מאות הרוגים למצרים וגרמו למבוכה וחוסר אונים. ביולי האחרון הגיעה תצוגת התכלית המרשימה ביותר כאשר אנשי דאע"ש בסיני שיגרו טיל לעבר ספינת הצבא המצרית. לאחר מכן הם גם פשטו על העיירה שיח' זוויד והצליחו להחזיק בשטח למשך כמעט יום שלם. הם סולקו ממנו רק לאחר התערבות מטוסי F-16 של חיל האויר המצרי. על-פי דיווחים לא רשמיים, מאות לוחמים השתתפו בפלישה שהביאה למותם של מעל ל-70 חיילים מצרים. לשם ההשוואה, בקיץ 2014 הוערך כלל מספר הלוחמים בשורות הארגון בכ-200 בלבד.

האם א-סיסי יעמוד במשימה?

התרחבות פעולות הטרור והשדרוג המתמיד ביכולותיו של דאע"ש בסיני מעלים תהיות באשר לחוסר יכולתו של הצבא המצרי, הגדול בצבאות המזה"ת, להביס ארגון קטן של כמה מאות לוחמים.

אחד המכשולים המשמעותיים ביותר איתם מתמודד צבא מצרים הוא התמיכה שמקבל דאע"ש מחלק גדול מתושבי סיני. הבדואים בסיני מתלוננים על הזנחה בת עשרות שנים ועל יחס מפלה מצד השלטונות בקהיר, כמו גם על אמצעים בלתי פרופורציונליים הננקטים כנגדם במסגרת המלחמה בטרור. הדוגמא הבולטת ביותר היא הריסתן של שכונות שלמות בעיר רפיח המצרית, במטרה ליצור אזור חיץ בגבול עם עזה ולחסל את מנהרות ההברחה. במצב זה, הצבא המצרי פועל בסיני בקרב אוכלוסיה עוינת ומתקשה לגייס את שיתוף הפעולה של המקומיים נגד דאע"ש. דאע"ש מצדו מפעיל לחץ על האוכלוסיה ומדי פעם מתפרסמים סרטונים מטעמו בהם נראים "משתפי פעולה" מקומיים מוצאים להורג.

נוסף על כך, הצבא המצרי נבנה ואומן במשך עשרות שנים כאשר לנגד עיניו האיום של פלישה צבאית ישראלית. כעת הוא חסר את היכולות הצבאיות הנדרשות כדי להילחם באופן יעיל בארגון גרילה בשטח זר וקשה, כמו המרחבים המדבריים וההרריים של סיני. גורמי מודיעין מצריים סיפרו לאחרונה לסוכנות 'רויטרס' כי הג'יהאדיסטים מפוזרים במרחבים הכפריים והעירוניים של צפון סיני בחוליות קטנות של 7-5 לוחמים, מה שמקשה על הצבא המצרי לאתר אותם ביעילות בהיעדר יכולות מודיעין מתאימות. המציאות בסיני גם מאלצת את הצבא לעסוק בפעילויות שיטור, שלהן חייליו אינם ערוכים. בנוסף, אין ברשותו די כוח אדם כדי לאייש את המחסומים הרבים והעמדות השונות בשטח בחיילים ברמת אימונים גבוהה.

הסביבה האזורית מקשה גם היא על המצרים. קריסת צבאו של קדאפי בלוב הציפה את האזור בכלי נשק מסוגים שונים, שבחסות הכאוס המתרחב במדינה מגיעים לסיני בכמויות אדירות דרך נתיבי הברחה יבשתיים וימיים. מצרים הגבירה את פעילותה באזור הגבול הארוך והפרוץ עם לוב אך אין לה את היכולת לאטום אותו ביעילות.

למורת רוחו של הנשיא א-סיסי וההנהגה המצרית, הקהילה הבינלאומית ייחסה עד היום חשיבות משנית בלבד לאיום של דאע"ש בסיני, וראתה בו בעיקר איום על יציבותה של מצרים. הפלת המטוס הרוסי בסיני משנה את התמונה ועשויה להביא להגברת המעורבות הבינלאומית גם בחזית זו של המאבק העולמי ב'מדינה האסלאמית'.

_____

ארז שטרים הוא מנהל האתר מגזין המזרח הקרוב.