קושרי הידיים: המכון הישראלי לדמוקרטיה והחוק למלחמה בטרור

נציגי השב"כ יכולים להעיד עד מחר בוועדות הכנסת על הצורך להחמיר עם מחבלים וסייעני טרור, אבל אז יגיע הפרופ' קרמניצר ויגיד את דברו. לקרוא ולא להאמין

גם מימון טרור הוא עבירת טרור; פיגוע ירי בגוש עציון. צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

הדיון בוועדת החוקה על הצעת חוק המאבק בטרור היה סוער במיוחד: "יש לי תחושה שלוועדה נוח לטפל רק במי שיורה בקלצ'ניקוב ולא לגעת באנשים שמסייעים לטרור", התריס נציג השב"כ כלפי חברי הכנסת, "עושים פה הנחות לארגונים שמשלמים מיליוני דולרים משכורות לרוצחים, למממני הסתה ולרוכשי אמצעי לחימה. הרעיון הוא לייבש את הצינורות הכספיים. במקום לתת לנו בשנת 2015 חוק נכה, כאילו רוצים שנגיע רק למי שיורה", אמר נציג השב"כ, והוסיף: "מי שאוסף מיליון וחצי דולר בשלושה חודשים, הוא הרבה יותר קטלני מפעילים צבאיים שאני מכיר. האבחנה בין ארגוני מעטפת לארגוני טרור רעה מסוכנת".

סגן אלוף מוריס הירש, ראש התביעה ביו"ש, סיפר על ארגון עורכי דין שמעביר מסרים בין הטרוריסטים בכלא וגם ציין את ארגוני הצדקה כמסייעים לפעולות טרור: "אגודת אל-נור זה ארגון שמטרתו לתמוך, לעודד ולסייע לפעולות טרור", קבע.

בדיון, שעסק ברצונה של הממשלה להחמיר את הטיפול בגופי צדקה המעבירים כספים לארגוני טרור, גם אנשי השמאל לא טמנו ידם בצלחת. "כאילו אנחנו כובלים את ידי כוחות הביטחון" תקפה חברת הכנסת מיכל רוזין את אנשי המערכת, "מספיק עם הפופוליזם הזה של גורמי הביטחון! אנשים שרוצים כוח בלי גבול".

לחנוק את ארגוני הטרור

מעבר לחילופי הדברים הקולניים, מי שעקב אחרי הדיונים על חוק המאבק בטרור, נחשף לתופעה חמורה הרבה יותר אך מוכרת הרבה פחות: מעורבות עקבית ומאסיבית של ארגוני זכויות אדם ומכוני מחקר בניסיון לעצב ולעתים למנוע חקיקה שנועדה לסייע במאבק בטרור.

כך, בין האורחים הקבועים בוועדות ניתן למצוא את פרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שמקפיד להגיע לדיונים רבים ולהציג את עמדותיו בנושא. המעקב אחר פעילותו מהווה הצצה מרתקת למעבדה החקיקה הישראלית, ולפער שמתגלה לעתים בין הצהרותיהם של נבחרי הציבור לבין המדיניות בפועל.

לא אובייקטיבי; פרופסור מרדכי קרמניצר. צילום: קובי גדעון, פלאש 90
לא אובייקטיבי; פרופסור מרדכי קרמניצר. צילום: קובי גדעון, פלאש 90

ניקח למשל את מעורבותם של קרמניצר והמכון הישראלי לדמוקרטיה בעדכוני החקיקה להתמודדות עם טרור. כזכור, המרכיב המרכזי בהצעת החוק הממשלתית החדשה לעדכון דרכי המאבק בטרור בישראל, נועד לשנות את היחס לארגונים הפועלים למימון טרור ולהתמודד עימם. שירות הביטחון הכללי, שהקפיד לשלוח נציג לכל דיון ודיון, הציג נתונים רחבים אודות פעילות ארגוני המימון האלו הקושרים אותם במובהק למימון טרור.

כבר בישיבה הראשונה הדגיש נציג השב"כ בדיון כי החוק הנוהג במדינה כיום אינו מתאים למצב הביטחוני הנוכחי: "החוק שאנו עובדים איתו היום מתאים לאיומים שהיו לפני 50 שנה ולא לעידן הטכנולוגיה והרשתות החברתיות". איש השב"כ הציג דוגמא פשוטה: החוק הנוכחי מתייחס ליידוי אבנים ולדקירה כאל עבירות פליליות ולא כאל אירוע טרור, למרות שברור כי מדובר בפעילות מהסוג האחרון.

האיש הציג מספר ארגונים, דוגמת אגודת הצדקה 'בני נעים', אשר לדבריו הקשר בינה ובין ארגון החמאס זועק. גם קרן האחים המוסלמים הוגדרה על-ידו כגוף מממן טרור "קרן האחים המוסלמים הפועלת בזירות שבהן לאחים המוסלמים יש אינטרס לפעול. היא מקדמת בעניין הזה את האינטרס של האחים המוסלמים, כאשר יש לה תמיכה מאסיבית בחמאס לאורך שנים. עבור החמאס זאת תמיכה מאוד משמעותית. יש לזה משמעות כאשר הם פועלים בזירה שלנו ומהווים את אחד היסודות הפיננסיים שמאפשרים לחמאס לפעול בשטח".

הנחיצות בעדכון החוק עלתה אפילו מדברי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, שהסביר כי "הטרור מתחדש ולובש צורה ואנו נאלצים להתאים את הכלים המשפטיים על מנת להתמודד עם הטרור".

התערבות שיטתית במעבדת החקיקה

אולם, לאחר סקירות אלו הוצג בפני הנוכחים נייר עמדה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה. לא תופתעו לגלות כי המכון התנגד להצעת החוק, ומחברי הנייר קראו להבחין בין ארגוני צדקה שמגייסים את הכספים לטרור, ובין ארגוני הטרור בפועל. "מה שנכון לארגון טרור, לא מתאים לארגון תומך טרור. מתבקשת אבחנה, ולא רק בחומרת העונש", אמר בוועדה פרופ' קרמניצר, ממחברי נייר העמדה. את עמדתם חתמו אנשי המכון בהסתייגות מהחמרת הענישה כנגד עבירת אי-מניעת טרור (משתי שנות מאסר לשלוש), וקבעו כי התייחסות מחמירה לאי-מניעת טרור "מהווה הרחבה מוגזמת ולא ראויה".

שיטת עבודה זו לא זרה לאנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה. בדיון שהתקיים בוועדת חוקה חוק ומשפט יום למחרת, העביר המכון נייר עבודה בנוגע להרחבת סמכויות החיפוש של כוחות הביטחון. "אנו מבקשים להתנגד להצעה", הודיעו מחברי הדף.

בסוגיה אחרת – הריסת בתי מחבלים כאמצעי הרתעה – הודיע קרמניצר כי "אם המדינה אינה מצליחה לספק ראיות כלשהן שהריסת בתים אכן מקדמת את ההרתעה, אזי יש לקבוע כי אמצעי זה פסול". ואילו עורך הדין טל מימרן, חוקר במכון, המשיך מגמה זו ופרסם מאמר המפקפק ביעילות של הריסת בתי מחבלים, ותבע להביא נתונים המוכיחים את עמדת המדינה להכרעה בפני בית המשפט.

גם חקיקה ממשלתית שביקשה להחמיר את הענישה כנגד יידויי אבנים נתקלה בביקורת של המכון הישראלי לדמוקרטיה, והפעם באצטלה של יעילות. קרמניצר הציג עמדה הטוענת כי יש צורך באכיפה מוגברת, ולכן להצעת החוק אין מקום. נזכיר כי אך לפני שבוע הוסגר לצה"ל מחבל בידי בני משפחתו מחשש שביתם ייהרס, ופעולות הריסת בתים אחרות שהיו בימים האחרונים נתקלו בהתנגדות קשה, כלומר מדובר במחיר כואב עבור בני משפחות הטרוריסטים.

בין לבין, הספיק המכון לבקר את יוזמת השר ארדן לקשור בין החמרת ענישה על זורקי אבנים לקידום שופטים, תקף את הניסיון להנהיג הזנה בכפייה של אסירים שובתי רעב, ועוד.

מעורבים אקטיביים בהליכי חקיקה; המכון הישראלי לדמוקרטיה. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
מעורבים אקטיביים בהליכי חקיקה; המכון הישראלי לדמוקרטיה. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

קרמניצר לא לבד

המכון הישראלי לדמוקרטיה אינו היחיד. שיטת עבודה זו מוכרת היטב גם ל'אגודה לזכויות האזרח' המגישה ניירות עמדה החולקים על עמדת מערכת הביטחון כדבר שבשגרה. כך בנוגע לעמדתה אודות הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים, או לניסיונה למנוע את החלת הרציפות על "חוק המישוש": "הצעה זו פוגעת בזכויות חוקתיות, בניגוד לדרישת המידתיות שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל כן אינה חוקתית. אנו קוראים לכם להתנגד להצעה". כך קרה שהחוק, שנועד במקור למגר אלימות פלילית, נגרר כבר עשור בכנסת ולא מצליח להגיע לחקיקה.

הארגונים הללו, שנהנים מהילה של "אובייקטיביות" ו"מקצועיות" בהליכי החקיקה, מצליחים לטשטש את השתייכותם לשמאל בנושאים אלו, ולהציג זאת כוויכוח ענייני ומקצועי. הנה למשל דבריה של חברת הכנסת יעל גרמן: "ארבעה גופים לא צבועים פוליטית הגיעו למסקנה שההצעה לא סבירה ואינה מידתית. אני סבורה שההצעה מיותרת". המומחים לדמוקרטיה אמרו את דברם והצבעתם של נבחרי הציבור בבית המחוקקים מיותרת. לא פחות.

המשחק המסוכן של השמאל

כפי שנכתב ב'מידה' לא אחת, למרות שגופים אלו מכחישים את נטייתם הפוליטית, דפוס הפעולה שלהם ממקם אותם עמוק באגף השמאלי. המכון הישראלי לדמוקרטיה ושותפיו בקרב ארגוני 'הקרן החדשה לישראל' מנהלים מזה כמה עשורים קמפיין עוצמתי ואפקטיבי להשלטת אג'נדת זכויות האדם ורעיונות רדיקליים נוספים, באמצעות חיזוק שליטתם של משפטנים על מערכות השלטון ושמירה על כוחו הלא מידתי של בית המשפט העליון בדמוקרטיה הישראלית.

מעורבותם של מכוני לובי פוליטיים וארגונים אחרים בתהליכי החקיקה היא לגיטימית אך מסוכנת. טוב יעשו חברי הכנסת מהימין אם יבינו שמאחורי מעטה המקצועיות והרטוריקה הליברלית מסתתרים ארגונים מונחי אג'נדה בעלי מטרות פוליטיות מובהקות. בסופו של דבר, בעיקר כשמדובר בלוחמה בטרור, האחריות לחיי האזרחים מונחת על כתפי הממשלה הנבחרת ולא על כתפיהם של פרופסורים לזכויות אדם.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

23 תגובות למאמר

  1. העובדה הבסיסית היא שהסמכות לחוקק נתונה בידי הכנסת. אם היא תצביע בעד חוק מסויים, שום ארגון או מכון או השד יודע מה, לא יכול למנוע זאת. כלומר, אם ישנה בעייה, אזי היא נעוצה בשיעור קומתם של המחוקקים.

  2. אני מעריך בבטחון רב שדעותיהם של חברי הרשימה ההערבית המשותפת בכנסת תתמוך בעמדת המכון הישראלי לדמוקרטיה ולא נראה לי שחקיקה שנועדה להגביר את אכיפת הבטחון תושפע מהם.

  3. מצטער, אבל יש כאן חוסר הבנה בסיסי. המכון הישראלי לדמוקרטיה איננו כסות על נטיות פוליטיות. הוא פשוט מאמין בדמוקרטיה כערך עליון ואולי אפילו מקודש. ברור שמי שהאג'נדה שלו היא שמירת זכויות אדם באופן קיצוני יעשה את כל המאמצים כדי למנוע הצעות חוק שפוגעות בזכויות אדם. אינני חושב שזה כסות פוליטית

    1. – תזכיר לי יהושע
      איפה המכון הזה היה לפני 10.5 שנים, כשהיתה הפגיעה הגדולה ביותר בזכויות אדם בתולדותיה של מדינת ישראל? איפה היתה אז "האג'נדה של שמירת זכויות אדם באופן קיצוני"? .י
      איפה היה המכון ל"דמוקרטיה" כשיישוב אזרחי בתוך מדינת ישראל הריבונית היה תחת מצור צבאי? איפה היה אותו מכון צבוע כשהוטל משטר צבאי על שטחים נרחבים בנגב?
      איפה היה אותו מכון כשהחלטת הממשלה לביצוע כל זאת עברה ע"י פיטורי השרים שמתנגדים לה ??
      מצטער. לא מאמין למילה אחת, לא שלך ולא של המכון "הלא פוליטי" שלך.

    2. דמוקרטיה, יהושע היקר פירושה רצון הרוב. דמוס – קרטוס. או רצון העם. זה שארגונים שמאלניים מסויימים ניכסו את עצם המילה דמוקרטיה לפרשנות שמאלנית קיצונית המקדשת זכויות על פני כל דבר אחר כולל חיים של אחרים. איננו הופך זאת לאמת. מומחי יחסי הציבור של השמאל עובדים שעות נוספות להצגת מעטה אובייקטיביות. אין זה אומר שהם אכן אובייקטיביים. מה שמוזר הוא מדוע אין ארגונים ימניים או לאומיים שמציגים ניירות עמדה סותרים? יש שיטענו שהסיבה היא סוללת התרומות ובכללן תרומות ממדינות אוייב או מדינות בעלות אינטרס מנוגד לזה של ישראל שמממנות את הארגונים הכביכול דמוקרטיים הללו. ככלל הדרך לדעת אם מישהו מאמין באמת בערך מסוים מעבר לכסות צבועה היא האם הוא ידבק בערך הזה גם בניגוד לדעתו הפוליטית. לדוגמה אם המכון המזויף לדמוקרטיה היה גם בעד זכויות של מתנחלים או תושבי דרום תל אביב. לצערנו אין זה המצב ואת המסקנות מומלץ להסיק לבד.

    3. ״יותר מרצ,יותר דמוקרטיה ״ הייתה הסיסמה של המפלגה הכושלת

  4. באמת צריך להתנגד להזנה בכפיה. אם המדינה מחזיקה מישהו במעצר או במאסר על פי חוק ובהתאם לכללי אמנת ז'נבה, היא לא צריכה לחשוש כלל מזה שהוא ירעיב את עצמו למוות – להיפך, כן ירבו (רק שלא באמת ירבו, כי אחרי שישראל תפגין נחישות וחוסר אכפתיות, הם יבינו שאין טעם בשביתות רעב)…י

  5. זה כבר ממש מצחיק איך שכל כתבה באתר שלכם הי סוג של תיאורית קונספירציה המורכבת מ'אגדת הסכין בגב' בשילוב של 'אגדת הקרן החדשה', ובמקום להתייחס לדברים רציניים, כמו למשל האם חוק הטרור הוא חוק טוב או רע מהן ההגבלות המופיעות בו על חירויות (של ימנים ושל שמאלנים אגב) והאם ראוי להתנגד לו, אתם מציגים תיאוריות הזויות, שמטובלות ברטוריקה ארסית שמאפיינת כתבים של הוגים פשיסטים, שמאשימה את 'השמאל' ואת 'המשפטנים' בכל הצרות עולם. אז חיפוש מהיר של הכותב של הכתבה הזו באינטרנט העלה שהוא היה מזכיר שת התנחלות שככל הנראה נתפס בתצהיר שקר בפני בג"ץ. אין פלא, שהוא לא אוהב משפטנים… (מעניין אם אתם ישרים מספיק בשביל לפרסם את זה)

  6. "לא להאמין" על הגשת נייר עמדה זה כבר סוג חדש ומהמם של בכיינות.
    אתה חולק על דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה? תגיש לחברי הכנסת נייר עמדה משלך ותנסה לשכנע אותם שדווקא עמדתך היא הנכונה.
    קוראים לזה ויכוח ובדרך כלל זה שהוא מתקיים זה סימן טוב. אפילו שלמרבה הצער זה מדי פעם אומר שתינתן זכות ביטוי גם לאנשים טיפשים.

  7. הבעיה כמובן היא של חברי הכנסת שמקשיבים לליצנים הללו
    ולא של חברי כל האגודות המגוכחות הללו
    שמתהדרות בנוצות לא להן
    אני מציע ללוחמי החופש הללו להעיף מבט על צרפת
    שנים שלוש פיגועים והצפרדעים מתחילים לבצע מעצרים מנהליים

  8. צודקים המתפלאים על המאמר, והמתפלאים על המחוקק. החולשה שלנו נמצאת בעמדת בגצ, שעומד, כאיום קבוע, מאחורי ניירות העמדה האלה.
    החולשה של "הימין" לתקן את זה, מראה שביבי משתמש בבגצ ככסות למעשים שאין לו שום רצון לעשות.
    זה שקוראים לו ימין, לא אומר שהוא ימין. מתי הוא עשה משהו "ימני", שלא אילצו אותו לעשות?

  9. פשוט מדהים איך השמאל השתלט על אפילו על החלטות ממשלה בעזרת ניירות עמדה פרופסורים וגופים שמאלניים ,לא יאומן מדינת חלם

  10. הסמכות והחובה להחליט היא בידי חברי הכנסת. אם הם מתבטלים בפני "מכון לדמוקרטיה" או כל שדולה אחרת, האחריות עליהם, על חברי הכנסת, בלבד

  11. כל המכונים האלה לוקחים לעצמם שמות פסוודו ממלכתיים. מי יתנגד לשם כזה? "המכון הישראלי לדמוקרטיה". "המועצה לשלום ולביטחון". נשמע כמו יחידת סמך במשרד ראש הממשלה. "המועצה לשלום הילד"" כנ"ל. הקים אותה עובד סוציאלי עם תואר שני בתקשורת! לא בעבודה סוציאלית
    כך זה עובד. זה בעצם עובד על כולנו.

  12. "קמפיין עוצמתי ואפקטיבי להשלטת אג'נדת זכויות האדם" – למה לא "מסע נמרץ ויעיל להשלטת סדר יום של זכויות האדם"?

    ועכשיו לנושא חשוב באמת – ארגונים אלה אינם מעוניינים לקדם "סדר יום של זכויות האדם". פעילותם היא אנטי ישראלית, אנטי תרבות יהודו-נוצרית (מה שגם קרוי "מערבי") ולכן, אסור לעזור ללגיטימציה שלהם ע"י כתיבה די עצלה כמו של תקשורת הזרם המרכזי, יש להדגיש את הכוונות שלהם ולפחות לשים את "זכויות האדם" במרכאות כפולות של אזהרה ו-או לכתוב שזה "לטענתם".

  13. חוק המישוש צריך לחול רק על ערבים, צר לי להודיע עצם היותנו מדינת לאום היא גזענית. העובדה הפשוטה שהטרור הוא על רקע לאומני ונעשה ע"י ערבים.

  14. לענ"ד נכון, שכאשר זרועות הבטחון עובדות בשיטות משפטיות, הרי אלה אינן מתאימות, בהגדרה, למציאות בעולם האמיתי, של היום כמו של פעם.

    לא מנצחים מלחמה בבתי משפט, בדיוק מפני שניירות עמדה כאלה הן לב לבה של הדמוקרטיה האמתית.

    אז אולי, במקום לנסות להחמיר בענישה של חייל אויב, ננסה לנצח את האויב, לכבוש את עריו ולגרשו משם?
    אבל זה כבר מצריך הצהרות מדיניות ברורות, הגדרה חדה של האויב הלאומי, וגם – רחמנא ליצלן – קצת כשרון דיפלומטי וצבאי.
    יותר קל לשחק משחקים אבודים מראש בבתי המשפט, ואז לבכות שהכל באשמת השמאלנים.

  15. צודק הפרופ וצודקים הארגונים לדצוקרטיה וזכויות אזרח,
    מה שמתאים למלחמה לא מתאים לתקו שלום.
    בשם הבטחון אי אפשר להצדיק כול דבר,
    וגם אם אפשר והריסת בית לא מקדמת ביטחון.
    צה היא מקדמת? שפיכת דם ונקמה?
    אז שיצאו כול אלה שרוצים לישות לינצים עם לפידים וחאבות וקילשונים. שלא יסתתרו מאחורי דמוקרטחה ובטחוןן .
    אגב, צודק השמאל שהאלימות של השבכ תגיע בסוף לבית שלכם.
    אלי זה הגיע. איש שבכ שעשה ציטוטים ורימה את אמא מנסה להשתלט על רכוש ולזרןק אותי אוטיסט ואת אחתי נכה לרחוב.

  16. דם הקורבנות של הטרור על ראשכם. איך פרופסור קרמניצר יושן בלילות כשהטרור ותומכיו פוגעים באחיו היהודים? מכון לדמוקרטיה= צריך להחליף לו את השם, צ"ל המכון לתמיכה בטרור.

  17. רק עוצמה יהודית חזקה בכנסת תוציא אל מחוץ לחוק את כל ארגוני השמאל הקיצוני שפועלים נגד עם ישראל.
    הגיע הזמן לפעול ביד קשה נגד המתיוונים של דורינו

  18. באופן לא מפתיע גם השופטים שמקדשים את זכויות אדם כל עוד הם לא יהודים מצביע בבירור שגם הם הצטרפו לעמדות שמאל מובהק!!