בלי ישראל היינו מיעוט נרדף

מאז הסכמי אוסלו, צנחה אוכלוסיית הנוצרים בבית לחם מ-60% ל-20%, והיא נתונה לרדיקליזציה גוברת. האב גבריאל נדאף בטור מיוחד לשנה האזרחית החדשה

הולכים ונעלמים; נוצרים בבית לחם. צילום: מרים אלסתר, פלאש 90

נוצרים מסביב לעולם מתייחסים לישוע מנצרת כמשיח ובן האלוהים, אך בזמן חג המולד אנו זוכרים אותו בעת בואו לעולם כתינוק, כשהוא נולד למרים באורווה בבית לחם שביהודה. הבשורות שנכתבו לפני אלפיים שנים מספרות לנו כיצד יוסף ומרים נצטוו לחזור לבית לחם, עיר הולדתו של יוסף, עבור מִפְקד רומי שנערך בכל הארץ. יהודים התגוררו אז בבית לחם, ויהודים המשיכו לשמור על נוכחות בלב מולדתם ביהודה ושומרון.

בית לחם הייתה בעיקרה נוצרית במשך מאות בשנים. כשישראל מסרה את השליטה בבית לחם לרשות הפלסטינית בשנת 1995, האוכלוסיה הנוצרית של בית לחם ובית ג’אלה מנתה כשישים אחוזים. אך כל זה השתנה לאחר שהרשות הפלסטינית השתלטה על האזור. קיצונים מוסלמים התחילו לאיים ולהטריד נוצרים, והרשות הפלסטינית שרטטה מחדש את הגבולות המוניציפאליים של העיר כדי שתכלול בתוכה מחנות פליטים מאוכלסים בצפיפות במוסלמים. כתוצאה ממדיניות מכוונת בידי ערפאת לדלל את ההצבעה הנוצרית ולהופכה ללא רלוונטית, הפכו הנוצרים בהדרגה למיעוט בבית לחם ונחלשו פוליטית. כיום, מספר הנוצרים בעיר נפל לכעשרים אחוזים. והכול כתוצאה ממדיניות פלסטינית יותר מאשר מדיניות ישראלית.

האווירה כעת בבית לחם איננה נוחה עבור הנוצרים. רק בשבוע האחרון עצרה הרשות הפלסטינית כ-16 קיצונים סלאפים שתכננו מתקפות טרור על תיירים נוצרים בבית לחם. וכך גם נרגם באבנים רכבו של הפטריארך הלטיני של ירושלים בידי מפגינים פלסטינים מוסלמים.

אך בעוד הרשות הפלסטינית בידה האחת עוצרת רדיקלים מוסלמים הנוטים לטרור, הרי בידה השנייה היא מהללת טרוריסטים אחרים. כך בדף הפייסבוק של תנועת הפת”ח של אבו-מאזן, מופיעה תמונה של פגישה בין הארכיבישוף עטאללה חנא מהפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים לבין עבד אל-מג’יד עמארנה המופתי של בית לחם. שניהם עומדים ליד עץ חג המולד מעוטר בתמונות של “מרטירים”. מרטירים אלו כוללים את אבו-עלי מוסטפא, המזכיר הכללי של ארגון הטרור ‘החזית העממית’, שהיה אחראי למספר פיגועי מכוניות תופת בשנת 2001.

עמדות המנהיגים הנוצרים בבית לחם גם הן מקור לדאגה. בקולג’ הנוצרי לתיאולוגיה של בית לחם, המורה סמי עוואד הנציח בגאווה את מוסטפא בטקס זיכרון, בעוד מורה אחר בבית הספר בשם סלים מונייר התגאה בקשרי משפחה עם גורג’ חבש מנהיג החזית העממית. מונייר גם טען שמנהרות הטרור של חמאס בעזה נועדו למעשה ל”אוכל ושתייה”.

הרשות הפלסטינית הבריחה אותם; חג המולד בבית לחם. צילום: מרים אלסתר, פלאש 90
הרשות הפלסטינית הבריחה אותם; חג המולד בבית לחם. צילום: מרים אלסתר, פלאש 90

בזמנים שפויים יותר, חבש לא היה אמור להיות סמל ומופת לנוצרים. נולד לסביבה יוונית אורתודוקסית ביפו וגדל בה, חבש עזב את עירו ב-1948 בזמן מלחמת העצמאות. הוא הפך לאידיאולוג קנאי, תלמיד נאמן לפאן-ערביזם של נאצר, והקים את החזית העממית לשחרור פלסטין. הוא היה אחראי לפיגועי התאבדות רבים. לא פלא שהמגזין טיים כינה אותו “סנדק הטרור הנוצרי”. חבש מת ב-2008, אך זכרונו והשפעתו מוחשיים עדיין בבית לחם שבה סיסמאות ופוסטרים של החזית העממית רוססו על הקירות.

החזית העממית עלתה לכותרות שנה שעברה בגלל הטבח של ארבעה מתפללים ושוטר דרוזי בבית כנסת בהר נוף, אך טבח זה לא הוביל את מורי הקולג’ הנוצרי לתיאולוגיה בבית לחם להערכה מחדש של יחסם לטרוריסטים מהחזית. אכן, בית לחם העכשווית תחת השלטון הפלסטינים משמרת אפיון נוצרי מסוים, אך זו נצרות בצלמה של החזית העממית של חבש.

כשאנו נכנסים לשנת 2016, חייבים לציין גם את התכניות של הקולג’ הנוצרי לארח כנס במרץ תחת הכותרת “ישוע במחסום”. הכנס ינסה ליצור קשר תיאולוגי בין הבשורות על ישוע לבין הלאומיות הפלסטינית והטרוריסטים הנלחמים עבורה. הדוברים שירצו בכנס קראו בעבר לג’יהאד נוצרי נגד ישראל ותמכו בזכות החמאס לתקוף את המערב.

אפשר לסכם את התהליך כאן באופן פשוט ביותר: הנוצרים בבית לחם מגיבים למדיניות האסלאמית האנטי-נוצרית באמצעות אימוץ דעות קדומות נוצריות אנטי-ישראליות. זו דרך לא ישרה ולא ראויה להתמודד עם הרדיפות של המוסלמים, ואנו חייבים להראות למנהיגים הנוצרים בבית לחם את האמיתות הפוליטיות והרוחניות שהם אינם ששים להתמודד איתם.

האב גבריאל נדאף הוא המנהיג הרוחני של פורום גיוס העדה הנוצרית.

המאמר פורסם גם בשפה האנגלית.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

10 תגובות למאמר

  1. תודה על כתיבה כנה, מקווה שהנוצרים יבינו באיזה צד עדיף להם להיות לפני שיהיה מאוחר מדי.

  2. האב נדאף, אתה אדם אמיץ ומעורר כבוד.
    כבר זמן מה אני עוקב אחריך מרחוק, ובכל פעם אני מתמלא הערכה לפועלך.
    כל הכבוד ושמור על עצמך.

  3. על המנהיגים היהודים לאמץ בחום את המגמה אותה מייצג האב נדאף ולספק הגנה ותמיכה לאלה הנרדפים בשל כך.

  4. לאב גבריאל נדאף,

    אתה מבקש מהנוצרים במזרח התיכון לעבור במהירות תהליך של שינוי תפיסות ונאמנויות
    עד היום הערבים הנוצרים היו מגדולי התומכים בלאומנות הערבית. לא במקרה חלק ניכר מהדוברים האנטי ישראליים החריפים ביותר והטרוריסטים הגרועים ביותר היו נוצרים. ראה גם אחוז הנוצרים בקרב תומכי בל’ד. הם האמינו שפעולויותיהם נגד ישראל יקנו להם מקום של כבוד בלב האוכלוסייה המוסלמית שבקרבה הם גרים. שאלמנט הדת משני לאלמנט הלאום
    אסטרטגיה שננקטה גם בקרב יהודים גרמנים רבים בתחילת המאה ה 20 שתפסו עצמם כאזרחים גרמנים טובים, שנאמנותם למדינה חשובה מדתם. הם התגייסו בהמוניהם לצבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה, הלוו כספים למשטר הנאצי בשנות השלושים, והיו מגדולי הפטריוטים הגרמניים. הם רק התקשו לקלוט שבעיני הרוב הגרמני דתם הפכה לעיקר, ונאמנותם למדינה ללא רלוונטית. אהבה נכזבת של היהודים לגרמניה שהסתיימה ברצח המוני

    עכשיו לאור תהליך האיסלמיזציה העובר על המוסלמים, אתה דורש מהנוצרים לנקוט באסטרטגית ההישרדות של הדרוזים. לתמוך בשלטון שיגן עליהם ויכבד את זכויותיהם. זו דרישה למהפך במכלול שלם של אמונות והתנהגויות. במקרה הטוב הוא נמשך שנים. וגם אז, סביר שחלק מהנוצרים לא יצליחו לעבור את השינוי המתבקש

  5. לא ממש הוגן לבקש מהמנהיגות הנוצרית שם להתייצב מול האמת. כמו לבקש מתושבי שכונת פשע להלשין לשוטרים. יותר נח לתושבים לשכנע את עצמם שהם בעצם בצד של המאפיונר המקומי “שבאמת דואג לאינטרסים שלהם”.

  6. למה בית לחם נמסרה על ידי ישראל למרצח ערפאת? היכן זכות ההגדרה העצמית של נוצרי בית לחם? היכן היו אגודות זכויות האדם הישראליות, מדוע לא דרשו לשאול את פיהם של הנוצרים בבית לחם?

  7. אנונימוס צודק:
    לא הוגן לבקש מאוכלוסיה חלשה בשכונת פשע להלשין על ראשי הכנופיות!

    הנוצרים היום כמו היהודים אז מתרפסים לבריונים ולפריץ כדי לשרוד.
    אף אחד לא יכול להאשים אותם.
    עד היום יש יהודים באיראן שמתחנפים לאיטולות.

    יש לרכז את המאמץ בקרב הנוצרים שחצו את הקווים ועברו לגור בחיפה כמו גם בקרב הנוצרים שלא חיים כמיעוט לצד מוסלמים.
    במע’אר בראמה במעיליא בפסוטא בעוספיא בעילבון בפקיעין ובג’יש

    מצבן של הקהילות הנוצריות במזה”ת הוא חרפה שאין כדוגמתה.
    המוסלמים חוצפנים ולא מעריכים נכון את כוחו של המערב – וסטירת הלחי שהם יקבלו תגמד את השואה.